Posts Tagged ‘pegau’

h1

שאטונף בבורגתה

יוני 12, 2010

יש לי תהיה קבועה כשאני כותב על טעימות מיקב אחד. האם לספר על ההיסטוריה של היקב ורקע כללי עליו – או לתת ליינות לדבר בעצמם. יש מי שמרחיב ומספר על היקב מה שיכול לתת תוצאה מעניינת ולשים את היינות בקונטקסט הנכון (דוגמה מוצלחת). מצד שני, היין בכוס זה מה שחשוב, ואם זה יקב שאני לא מכיר אישית אז אני לא רואה הרבה טעם שאסכם חומר מהאינטרנט. למה זה חשוב בכלל? יש קשר לטעימה הנוכחית ונגיע אליו.

התכנסנו מלאי ציפיות בסלון המזמין של משפחת ראב המורחבת, תחת הכותרת Domaine du Pegau, אחד השאטונפים המוערכים בפורטפוליו של דרך היין. אם נקדים את המאוחר – לא כל היינות היו מוצלחים, בלשון המעטה. עכשיו נשאלת השאלה האם לסיפור של היקב ולפילוסופיה של הייננית יש רלוונטיות לשאלה? מספרים שהניקיון ביקב הוא לא בין המרשימים שאפשר למצוא, מספרים שהגישה שם היא "ייננות מהבטן", בלי בדיקות מעבדה ובלי טכניקות מודרניות. האם זה צריך לעניין אותנו?

לדעתי כל המסביב יכול לתת ערך מוסף ליין לפעמים – אבל קודם כל מה שיש בכוס. אם עשית יין לא נקי, או לא מאוזן – לא מעניינים אותי הסיפורים על הרומנטיקה של הייננות חסרת-הטכנולוגיה. נכון, אם היין עשוי טוב אז סיפור מעניין מאחוריו יכול להוסיף לו עניין – אבל שום סיפור לא ירים בעיני יין לא מוצלח. כשתג המחיר ליין הבסיסי מתחיל מ-300 ש"ח לבצירים החדשים, אני לוקח עוד יותר ברצינות את הנקודה הזו. מעניין לשים לב לציוני מבקרים בהקשר הזה, ואני אוסיף אותם בסוגריים לצורך השוואה.

ביקב מייצרים יין לבן ואדומים בשלוש סדרות. סדרת הרזרב היא הסדרה הבסיסית, בשנים יוצאות דופן מייצרים את ה-Cuvee du Capo, וכשלא מייצרים אותו מייצרים את ה-Cuvee du Laurence. את הטעימה הנחתה הילה מהיבואן שקד, שמהווה דוגמה למקצועיות של הרשת בייבוא. הטעימה נערכה בקצב נינוח ובאווירה מהנה, כאשר ההסברים לוו במנה גדושה של כנות והיו בגובה העינים. בשמי ובשם הסובבים – נשמח לראותה שוב בראש אותו שולחן. היינות לפי סדר הטעימה:

Pegau Blanc 2006  – אף קמצן עם שרידי פרי ומינרליות. בפה מינרלי-מלוח בטירוף, רחב למדי, חומצה עדינה (מידי). היין סובב סביב המליחות המינרלית שלו, וזה נחמד – אבל זה גם הופך אותו לחד מימדי ולא מצאתי בו שמץ של מורכבות שאני מצפה מיין בסקאלה כזו. לא עובר. 250 ש"ח לבציר חדש.

Pegau Cuvee Reservee 2004 – א-ל-כ-ו-ה-ו-ל, ארז, פרי אדום די בשל, אפר וירקרקות. חומצי מאוד, ריכוז טוב עם פרי רגוע, מתובל, אלכוהולי ומריר. סיום ארוך וחריף. יין גס ולא מחובר – שוב אני מוצא אותו מאכזב ביחס למצופה. אומרים שהבקבוק לא מוצלח, אבל היות והיין נשמר בתנאים אופטימליים (דרך היין והמרתף של מיכאל) זה לא תירוץ. 300 ש"ח לבציר חדש. המלך ערום? (WS96)

Pegau Cuvee Reservee 2006 – פרי אדום עם פלפל ירוק, קצת חמצון, המון יובש, פרי עדין, חומציות טובה, חספוס-חריפות של עץ חדש (אפילו שאין) עם הרבה תיבול, יבש ומחוספס בסיום. יותר מחובר ביחס ליין הקודם אבל מאוד נוקשה (חוסר זהירות עם החרצנים?) ואני לא בטוח שיישון ייתן לו יותר איזון. לדעתי עדיין אין כאן משהו שיצדיק את המוניטין או המחיר (WS93)

Pegau Cuvee Reservee 2005 – עכשיו אנחנו מתחילים לדבר. מישהו הביא למלך חלוק או משהו. פרי אדום עם פלפל שחור, אפר ועישון. דחוס ועשיר, מתובל, מרוכז ופירותי מאוד. המון נפח, תחושת מתיקות, פחות חומצי. היין הרבה יותר שתי ובשל – בשתי מילים: יותר פרקרי. למרות הבשלות אני מוצא אותו יותר שלם מהקודמים, והוא סימן מפנה בטעימה מבחינתי (WS94)

Pegau Cuvee Reservee 2001 – יופי של אף, פרי אדום עטוף באדמה ובתבלינים, יובש נעים, יותר שלם ומאוזן על החיך – חבילה מאוזנת ועקבית לכל האורך. מעניין ומהנה. אני מתחיל להבין על מה מבוסס המוניטין. היין המוצלח ביותר שטעמנו מהסדרה הזו (WS92)

Pegau Cuvee Reserve 2003 – דומה לבציר 2001 אבל יותר מהכל – יותר נפח, יותר אלכוהול ויותר חריפות. יכול להיות שיתפתח להיות אפילו יותר טוב מאחיו הגדול, אבל כרגע הוא מאוד 2003 (WS97!)

Pegau Cuvee du Laurence 1998 – כמעט בכל טעימה יש יין שאני רק מתקרב אליו ואומר "רק בשבילו היה שווה להגיע מחיפה". הנה. מרקם חלק ורך, עסיסי, חומציות רעננה, פרי, תבלינים – הכל יושב מושלם והרמוני, ללא סימני גיל או עייפות. חוויה של יין. למרות שעולה כפול (540 לבציר חדש) לטעמי מצדיק את המחיר יותר משאר היינות ששתינו.

סיכום: מה היה לנו? יקב אחד וסקאלה רחבה של רמת יין. בין יינות מעולים ליינות שלא נהניתי לשתות, עם חוסר אחידות בסגנון ובאיכות בין הבצירים. בכל זאת, נראה שהבצירים הישנים יותר מוצלחים יותר – יכול להיות שאחרי יישון היינות הראשונים יהיו יותר דומים ל-2001 שאהבתי, ואז יהיו ציוני המבקרים יהיו לי יותר ברורים. כך או כך, אני לא חושב שהיקב הולך להיות הבחירה שלי ליין בטווח מחיר כזה.

תודה למיכאל, להגר ולהילה על הטעימה.