Posts Tagged ‘תשבי’

h1

סוביניון קטן

יולי 25, 2010

ביריד היין והגבינות החיפאי שנערך לפני חודש, הצטיידתי בארגז יינות פשוטים של תשבי לעצמי ולמשפחה. פעם סדרות הביניים של היקב התחלקו לויניארדס העממית יותר ולאסטייט הגבוהה יותר. לא מצאתי אזכור לשם הסדרה על הבקבוק, אבל אהבתי את התוויות הלבנות, הנקיות והצנועות. לפי התמחור, 30-40 ש"ח אני מניח שזה הויניארדס. הקברנה סוביניון 2009 לא הצדיק פוסט בפני עצמו – בסה"כ הוא היה די ירוק וקצת אלכוהולי, אבל הוא בהחלט בשורה פירותית מרעננת בטווח המחיר שלו. התגובה סביב השולחן המשפחתי הייתה "תרשום לך את הבקבוק". רשמתי. לקרר מעט ולהגיש עם אוכל. חבל שלא רואים אותו על מדפי הסופר.

אומרים שהרבה יותר קשה לעשות יין לבן – אי אפשר לכסות על פגמים באמצעות שטיקים. תוספת שלי: הכי קשה לעשות יין זול, שיהיה כיף לשתות. גולן תשבי עשה עבודה טובה לדעתי בשני הפרמטרים ביין הבא:

תשבי סוביניון בלאן 2009 – פירותי ובשל לכל האורך, שילוב של הדרים עם משהו יותר טרופי. המתיקות של הפרי מאוזנת בחומציות רעננה שמגלה יין ידידותי ונעים – עם אוכל או לבד. שאריות המתיקות מתקבלות בברכה עם נדוניה חיובית ונדירה של 12% אלכוהול, ואני מהמר על תסיסה קרה של פרי שנבצר בטווח העדין שבין הבשלת הטעמים לשימור החומצה. הדבר היחיד שהיה לי חסר בשני היינות זה פקק הברגה, אבל זה בטח לא משפיע לרעה על היין הכיפי הזה.

צא וקנה, ואולי תגלה סוביניון בלאן פירותי ורענן מהסגנון של גמלא. שורה תחתונה אישית: לקנות עוד

h1

יקב תשבי

מאי 9, 2009

קשה לסכם ארבע שעות של בוקר-צהרי שישי עם גולן תשבי, באחד היקבים הותיקים בארץ. עוד לפני שנכנסנו למבנה המזמין הופתענו: שישי בבוקר ומגרש החניה מלא – עובדה שהלכה והתבהרה לאורך הביקור. המסעדה הצנועה והנעימה תחת חופת הגפנים, שצמודה למרכז המבקרים ולחנות היקב – מהווה מוקד משיכה, ובמשך השעות שבילינו המקום היה מלא לחלוטין – בעיקר באנשים מהסביבה. במקום מציעים טעימות באופן נדיב ולא רשמי, של רוב יינות היקב, ואפשר להתרשם מהיינות לפני הקניה. במקום תנור לבנים שגולן – היינן והבעלים בנה בעצמו – והוא פולט ללא הרף לחמים מטריפים ופיצות פריכות.

אופי המכירה הזה, האישי והפתוח מלמד הרבה על הסגנון של היקב ושל היינן. הפשטות והישירות, לצד התפאורה הטבעית משרים אווירה נעימה על כל המתחם. גולן מתייחס ליין בתור "קילו ורבע ענבים בבקבוק", ומדגיש שמה שמנחה אותו ביצירת היין זה הענבים שמגיעים אל היקב. כך נקבעות הפעולות שיעבור היין ביקב, והסדרה אליה ישתייך. בערך מחצית החביות, אליהן מגיעים רק היינות מסדרת אסטייט וספשל רזרב – הן חדשות. היקב משתמש בחביות למשך שנה (אסטייט) ושנתיים (ספשל רזרב), על מנת למנוע מצב בו חביות עומדות ריקות לאורך זמן. כך ניתן לצמצם את הצורך לחיטוי אגרסיבי של החביות. זו רק דוגמה למה שחזר על עצמו בכל הביקור – השאיפה למינימום התערבות בטבע – בין אם מדובר ביין ובין אם מדובר באוכל.

היקב פורס בארץ כמה עמדות תדלוק לבלנד הבסיסי שלו – מדובר במיכלי נירוסטה למילוי בקבוקים בבלנד הפשוט פטיט סירה – קברנה סוביניון שהיקב מייצר. הלקוחות מגיעים (ללא הפסקה) עם בקבוקי יין משומשים, ממלאים אותם ביין, מפקפקים אותם ומקבלים תווית לשים על התוית הישנה. 20 ש"ח לליטר, ליין אדום פשוט, מעט חומצי ומאוזן. היה מי שהשווה אותו לקיאנטי פשוט, ואני נוטה להסכים (רק בפחות מחצי המחיר). גם מבחינה אקולוגית, מדובר במהלך מבורך לדעתי.

 יונתן וגולן תשבי

שני דורות של כורמים – יונתן וגולן תשבי

ענבי הפרנץ' קולומבר משמשים ביקב לא רק ביין הזני מסדרת ויניארדס ובבלנד הפשוט פרנץ'-ריזלינג – לחלקם יש עתיד רחוק יותר. ביקב מפעילים מזקקת ברנדי, עשויה נחושת בעבודת יד. הגרסה הרגילה של הברנדי מיושנת 12 שנה בחביות, והזדמנה לנו טעימת חבית נדירה של ברנדי מבציר 1993 (שיבוקבק בקרוב). רק ארבע חביות נשמרו מהבציר הזה, שבוקבק בכ-80% אלכוהול – ומפלס הנוזל מגיע למחצית החבית. אני לא מבין בברנדי, אבל הבושם הזה לא מרמז על חוזקו האלכוהולי, והוא מלא בריחות וטעמים "כהים", של אגוזים וקליה לצד הפירותיות. בפה האלכוהול (בחוזק החבית) קצת יותר מורגש אבל מתחתיו יש קרמיות עשירה, מתובלת ומלטפת. חוויה.

מזקקת הברנדי ביקב תשבי     חנות היקב

חלק מהיינות שטעמנו:

תשבי אסטייט סוביניון בלאן 2008 – רענן, טרופי ולימוני, חמיצות מעולה משתלבת בפרי. סיום ארוך וחמצמץ. עשוי טוב מאוד ומהנה.

תשבי אסטייט שרדונה 2008 – צהבהב, עדין יחסית באף, פרחוני, פירותי ורענן. גוף בינוני עם חמיצות ששומרת על הרעננות שמשדר האף, מינרליות מצוינת ונגיעה מרירה. סיום ארוך ומינרלי. אחלה שרדונה, שמראה שאפשר לוותר על החבית ועדיין לקבל טעמים מעבר לפירותיות. חיזוק של 10% ויוניה כנראה מוסיף למינרליות.

תשבי אסטייט קברנה פרנק 2006 – פרי אדום, עדין יחסית, מינרלי, פירותי, יובש עדין, הרבה פרי בפה, סיום ארוך, יבש ומתובל. לא מצאתי מאפיינים בולטים של הזן – אבל היין נעים וכיפי.

תשבי אסטייט קברנה סוביניון 2005 – פרי שחור, חבית, זפת, גוף בינוני מלא, פירותי מאוד אבל לא בשל מידי. את כל הפרי הזה מחזיק יובש מצויין. יין עצמתי, עשיר ומודרני שיש לו לאן להתפתח בשנים הקרובות. יותר נגיש מהבציר הקודם ששתיתי בגיל דומה לזה. גם בציר 2006 שטעמנו (עדיין לא יצא לשוק) עקבי ביחס לשני הקודמים, ומראה יין מרוכז ושחור, גוף מלא וטאנין מוצק. עדיין מחוספס ובועט, ומרגיש מעט פחות מחובר מקודמו – מצריך עוד קצת זמן בבקבוק. הקברנה הוא הפייבוריט שלי בסדרה, וב- 85 ש"ח לבקבוק זו תמורה טובה למחיר לדעתי.

מפינת ההפתעות – נשלפו שני בקבוקים חסרי תווית של יינות זניים שעדיין לא הוחלט עתידם. קריניאן מבציר 2007 על הכיוון הפירותי-בשל, ופטיט סירה 2007 סגול, פירותי, דחוס ולעיס. פטיט סירה שמזכיר לי למה וכמה אני אוהב את הזן. כדאי לעקוב ולראות מתי הוא יוצא לשוק.

יונתן תשבי ברברה-זינפנדל 2006 – יין מחוזק בכהל ענבים שזוקק ביקב ועמד שנה וחצי בחבית בשמש. באף תיבול עדיף, פרי וחמצון, בפה המון המון פרי עם חמיצות טובה ופלפל, שוקולד וקרמל. סיום מתובל ופירותי. כנראה היין המחוזק הישראלי הכי טוב ששתיתי. אבל במחיר של 250 ש"ח הוא בוודאות היקר ביותר ששתיתי. יהיה מעניין להעמיד אותו בטעימה לצד פורטים איכותיים מרמת מחיר דומה.

יונתן תשבי ברברה זינפנדל 2006

תודה ליקב על האירוח החם ועל תשומת הלב האישית.

h1

סומלייה – כמה יינות

נובמבר 22, 2008

כאן אפרט על כמה יינות שטעמתי בסומלייה. לצערי כמעט אף מטעים לא הכיר מחירים לצרכן של היינות, כך שהמחירים שאני כותב בסוגריים הם הערכה שלי ומהווים סדר גודל בלבד. אני אפילו לא מנסה לסדר את היינות לפי סדר מסויים, ומשאיר אותם לפי סדר הטעימה.

בן חיים, קברנה סוביניון רזרב 2001 – אדום די שקוף, בריק בשוליים, פירות יער, ארז, וניל ומוקה באף, גוף קל-בינוני,  חומציות ערה, פרי ברקע ושרידי טאנין עדין. בסיום הבינוני תיבול מעניין. יין נחמד בשלהי חייו, שמעיד על כושר יישון יפה, שנובע בין השאר מ-26 חודשי החבית שלו. הבציר הזה נמכר ב-250 ש"ח (!), ובצירים חדשים ב-150. הסברתי בעדינות לאדון הנחמד שאפשר לקבל עודף מ-150 על יראון 2001, אבל אם הוא מצליח למכור אותם במחיר הזה – בהצלחה.

 יינות יקב בן חיים

תניא, הלל, קברנה פרנק 2006 – הקברנה פרנק הזני של היקב בעל צבע רובי חצי שקוף, ירקרקות שולטת באף והפרי מאחוריה, מרקם חלק, גוף בינוני, יובש וחומציות טובים מחבקים את הפרי, סיום בינוני, מתובל-חמצמץ. הייתי מחכה איתו שנה-שנתיים. יין טוב שמבטא אופי של הזן – לא למי שאלרגי לצד הירקרק שלו (120).

 יקב תניא

Cims de Porrera, Solanes 2004 – זכרתי לטובה את הבציר הקודם מהתערוכה הקודמת, והפעם עוד קיבלתי המלצה מאסף פז לנסות את הפריוראט הזה. צבע קצת שקוף, פרי רענן וטוב משולב בחבית, גוף בינוני-מלא, טאנין נדיב אבל לא כבד, פרי טוב וחמיצות, סיום מתובל, קלוי וארוך. יין טוב מאוד לדעתי, ליישן עוד שלוש שנים לפחות. 130 ש"ח, מחיר שפוי מאוד לפריוראט טוב (הכרם).

Cims de Porrera, Solanes, Priorat

VAL Vendimia Seleccionada Crianza 2002 – בריק שקוף, חום בשוליים, פרי אדום ועור, גוף בינוני עם טאנין שמחזיק אבל החמיצות כבר מתגברת עליו. סיום יבש, בינוני-ארוך. לא יודע איך הוא היה בצעירותו אבל נדמה שהוא קצת אחרי השיא (90, הכרם).

תשבי אסטייט, שיראז 2006 – סגול-אדום, פרי עשיר, פלפל לבן, שוקולד, גוף מלא, המון טאנין שקצת מסתיר את הפרי, סיום פירותי ויבש, בינוני באורכו. מודרני, קצת צעקני, לא מוכן עדיין לשתיה אבל מראה פוטנציאל. ביחד עם הקברנה אני לומד שכדאי לשים לב למה שתשבי מוציאים בסדרה הזו (85).

Francesco Rinaldi & Figli, Dolceto d'Alba 2006 – צבע סגול מדהים, פריחה ופרי עם אדמה ברקע, גוף בינוני, מרקם חלק, יובש טוב ופרי מובילים לסיום פירותי-יבש. טוב ומהנה (הדוש).

 Coppola Green Label Shiraz-Syrah 2006 – שחור-סגול, באף בשרני-אדמתי עם פרי בשל ברקע, גוף קל-בינוני, פרי בשל, מרוכז ומתקתק, טיפונת חבית מתובלת, סיום קצר-בינוני, פירותי ומפולפל. שיראז חם, בשל ומודרני – נחמד לאוהבי הסגנון (100) (י.ד. עסקים).

דלתון זינפנדל 2005 – אדום עמוק ויפה, פרי אדום בשל וריבתי, גוף בינוני-מלא, סופר-פירותי, טאנין ער וטוב, אלכוהולי קצת בסיום, לצד עוד פרי ונגיעה מרירה. פצצת פרי בשל – לטוב ולרע (120).

Cordeillan-Bages Pauillac 2001 – אדום כהה ואטום, אף מאופק עם אדמה, חבית עדינה ורמז לירקרקות. גוף בינוני-מלא, מוצק, טאנין איתן וקצת מרירות-בוסרית. סיום בינוני שמראה קצת יותר פרי. אני לא יודע מספיק בשביל לקבוע האם הוא עדיין לא למד לדבר (צעיר מידי) או שאין לו מה להגיד (400) (הסקוטית).

Chateau Laroque St. Emilion Grand Cru 2001 – במעבר מהגדה השמאלית לימנית, אדום כהה עם סימנים ראשונים של חום. באף אדמה, פרי עדין, טבק וקפה. גוף מלא, עשיר, טאנין ער, פרי מהודק. סיום חלק, בינוני באורכו ומתובל. גם קצת היין שהיה לי בכוס לאורך כמה דקות הצליח להפגין מורכבות. מעניין וטוב (הסקוטית).

כרמל, הסדרה האזורית, פטיט סירה 2006 – שחור-סגול ואטום לחלוטין, שזיפים ופטל מרוכזים מקושטים בפלפל שחור.  בפה הרבה עצמה, ריכוז, המון טאנין בועט, פרי טוב, סיום בינוני-ארוך ויבש. שאפו! עבודה יפה של כרמל שמוכיחה שוב את הכוח של הסדרה האזורית. כמו שכבר כתבתי – הפטיט סירה והקריניאן בסדרה מתחבאים מאחורי הזנים הפופולריים יותר, ולא בצדק (אולי המדליות החדשות ישנו את זה). היין הזה גורם לי להתקרב עוד יותר לזן המעניין הזה. 65-70 ש"ח הופכים אותו לקניה מצויינת. יישר כוח.

כרמל, הסדרה האזורית, פטיט סירה

עוד שני יינות שלא כתבתי עליהם רשמים מפורטים. הקריניאן החדש (06) מהאזורית לא מבייש את הפטיט סירה באיכותו וגם הוא מוסיף לדעתי צד חשוב לפורטפוליו של כרמל. סגל רכסים ארגמן, שדובר בו כ"כ הרבה (עוד) – מראה פוטנציאל ועושר, אבל בפה החמיצות שלו קצת משתלטת על השאר לטעמי. כמו שאמרתי לאלדד – ב-115 ש"ח אני אקנה את המרלו דובב ולא את הארגמן – אבל אני בכל זאת שמח שיש מישהו שעושה מהארגמן יין רציני.

h1

איים אבודים

אוקטובר 14, 2008

יותר מחמש שנים אני גר בחיפה, וזו הפעם הראשונה שאני פוקד את מוקד העליה לרגל המקומי – פסטיבל הסרטים הבינלאומי. במסגרת זוגית חמקנו בזריזות מהמוני האנשים, עם גיחה תמציתית לספשל רזרב – שם אנדרי צייד אותנו בסל עם יין מצונן היטב, חריץ יפה של גבינה קשה ספרדית שהתאימה אליו יפה, וחפיסה קטנה של גודייבה עם פטל שעולה כמשקלה בזהב – כל זה במחיר דו ספרתי מצחיק.

הצטרפנו למאות האנשים הפרוסים על שמיכות במדשאה של גן האם. היין – כמו הסרט היפה איים אבודים – קצת חמוץ וקצת מתוק. אפילו שלא פירותי מספיק או אפילו לא קרוב למתוחכם – השתלב בדיוק במקום עם האווירה והגבינה. אפילו הגשם עשה כבוד וחיכה עד סוף הסרט. איזה יין? לא משהו מעניין, מוסקט חצי יבש של תשבי – אבל בקונטקסט הנכון – השאיר טעם של עוד.

ממליץ להגיע לפסטיבל שיימשך עד סוף חוה"מ, ובמקביל יש חגיגת יינות, טעימות והדרכות בספשל רזרב – עוד פרטים ב-048361187.

h1

אדום ולבן

יולי 3, 2008
שש שעות שינה, עשר שעות עבודה, שעה וחצי אימון. רעב עצבני והעובדה שבבית המקרר ריק הסיטה אותי ממסלולי הביתה דרך הסופר, שם צדה את עיני קופסאת קילו ומשהו בקר טחון טרי אדמדם ומפתה. בקערה הצטרפו אליו:

בצל גדול

חצי צרור פטרוזיליה

עשרה שיני שום

ביצה, מלח, פלפל, כף קמח

הכל קצוץ היטב לגודל גרגר של מלח גס בערך, עוסה לצורת המבורגר שמנמן והופ לטפלון עם חצי טיפת שמן חמניות. רגע לפני הלחמניה שותפתי לארוחה הנידה ראש לחיוב להצעה ליין. בקבוק אדום מייצור ביתי שהיה לי לא שרד ארבע שנים מהבציר – ועברתי בלי להיות מופתע לבקבוק הבא:

תשבי Estate קברנה סוביניון 2004 – הבקבוק שלא מרשים במראהו ממלא את הכוס בנוזל שחור אטום לחלוטין שמראה מעט סגול בשוליים וממלא את החדר בריח טוב. מיצוי טוב של הפרי שמתבטא בריח גרגרי יער, לא מעט עץ שמוסיף וניל ושוליים קלויים, מוצק ומרוכז, הטאנין צעיר ועדיין קצת בועט כל הדרך לסיום ארוך ויבש. קברנה איכותי, עם אופי ועצמה. עדיף לחכות איתו שנה שנתיים. בטווח ה-80 שקל שהוא עולה הוא מתחרה בכבוד בכל קברנה ישראלי אחר.

הערב עם ערן, על מרפסת שמשקיפה למפרץ, לצד חלה מתוקה עם גבינת עזים רכה (פרומעז) – בקבוק של יקב שני אוהב:

פלטר שרדונה 2007 – זהוב חיוור, פירותי-עדין באף עם משהו שמזכיר תפוח צהוב, אולי משמש. גוף בינוני, חמיצות רעננה ועוד פרי. זכרתי את 2006 ואת 2005 כעדינים יותר, אבל עדיין מדובר ביין נחמד, שמראה את האופי של השרדונה שיקבים אוהבים להחביא מתחת לחביות. 55 שקל – אני מעדיף במחיר הזה את הסוביניון בלאן 2007 של היקב.

 

תשבי אסטייט קברנה סוביניון 2004

תשבי אסטייט קברנה סוביניון 2004

 

h1

טעימות נוספות

ספטמבר 15, 2006

צהרי יום שישי, המזגן באוטו נלחם להשאיר את בועת המתכת והזכוכית בטמפרטורה שונה מהסביבה הרותחת, כביש החוף מתגלגל-מזדחל לאיטו, על טייס אוטומטי. שבת רגועה בפתח אחרי תקופה לחוצה, הגיעה התקופה לעשות מה שאני אוהב, ויותר ממה שעשיתי את זה עד לאחרונה

סיום תקופת היובש החל אמש באירוע, שם טעמתי כמה דברים מעניינים יותר או פחות

תשבי קברנה סוביניון פטיט סירה

יין שולחני חביב ושונה מיינות שולחניים מקומיים נפוצים. צבע אדמדם, בעל שקיפות גבוהה יחסית ליין אדום, ורדרד בשולי הכוס. באף פרי ופריחה. ליין גוף קל ועדין, חמיצות מורגשת אך מעודנת, טעמי פרי יער ותות, עם סיומת יבשה מעט ורמזי פרי. הק"ס אינו דומיננטי, ומאוזן ע"י הפטיט סירה, ליצירת יין קליל ולא מחייב, מתאים לדעתי לארוחות קלות, פסטה ברוטב שמנת או גבינות

tishbi.jpg

Glenmorangie 10 yrs

אמנם המאלט לא חדש לי, אבל מזמן לא שתיתי ממנו. צבע ענברי צהבהב, אף פירותי, אולי גם רמזים לתפוח, בפה יובש מורגש משולב בצורה טובה במתיקות עם מעט עץ ורמזי פרי. סיומת יבשה וארוכה, משאירה את הפה בציפיה ללגימה הבאה. ויסקי בעל נוכחות יבשה לצד רמזי מתיקות ופרי, חלק ונעים

268.jpg

Famous Grouse 12 yrs

צבע צהוב עכור, מתקרב לאדמדם (מזכיר את הצבע של הג'ק המוכר), אף עדין חושף עשן. בפה אלכוהולי, עישון כבד, יבש. בסיומת יובש ועוד עשן. גם לאחר פתיחה באמצעות כמה טיפות מים, לא הצלחתי להרגיש במורכבות נוספות מעבר ליובש ולעשן. אני דווקא מחבב ויסקי מעושן, החל מג'וני ווקר שחור וכלה בלפרויג, אבל כאן הרגשתי שחסר אופי מעבר לעישון. כנראה שעל טעם וריח אין להתווכח

400116.jpg