Posts Tagged ‘תבור’

h1

אנשים ויין

ינואר 18, 2010

אור רכס – הניו-יורקי והאגדה קפץ לביקור מולדת וסיפק לנו סיבה למסיבה. אחרי ניסיונות כושלים שלי ושמיניות באוויר של ערן הצלחנו לתאם מועד שהתאים עבור חלק מהגרעין הקשה של הפורום בתפוז. את הכפפה הרים גיא, הבעלים של מיה-בר הירושלמי המושקע והמומלץ, שפתח בפנינו את חדר הטעימות הפרטי ומצא זמן לטפל בנו אישית בערב עמוס עם עובד שהבריז – תודה!

סביב השולחן התקבצנו טום, רותם, ערן, קינקס וחתן השמחה. היו כל מיני יינות, אבל הפעם הם היו התפאורה והאנשים היו העיקר – בדיוק כמו שיין אמור להיות. לא ממש ישבתי ופירקתי את היינות לארומות, אבל כן ישבנו ודיסקסנו עליהם.  הסיכום שלי הולך להיות קצת שונה מבד"כ, אולי קצת פחות נחמד אבל ניסיתי לתאר את התחושה של היין בכלליות ולא כרשימת מכולת, לשם שינוי. את המחירים לקחתי מ-winedepot שאני מחשיב כחנות זולה.

Durius Tempranillo Reserva 2005  – אין פה הרבה פרי בשום שלב, יש ליין מבנה טוב, הוא יבש למדי ויש בו חומציות טובה. אחרי שעתיים בבקבוק חזרתי אליו והוא נפתח ונהיה רך יותר והוציא פרי נעים. יין אוכל לא רע, תנו לו בשר שמן והוא לא יגנוב את ההצגה אלא יילך איתו בכיף. ב-45 ש"ח זו קניה טובה ליין יומיומי לאוכל. יבוא – אקרמן.

תבור מסחה 2005 – לזכותו אפשר לזקוף את העובדה שהפרי מאופק ולא בשל. לחובתו – החבית לא מספיק מאופקת. התוצאה היא יין מעט ירקרק, לטעמי מתובל מידי בפה ובאף באופן שמעיד על שימוש יתר בחבית שמנסה לחפות על פרי בעייתי. בסה"כ זה לא יין גרוע, והייתי אולי ממקם אותו איפשהו לצד סדרת סינגל של סגל – ב- 60 ש"ח ליד מנגל או משהו. ב-140-150 ש"ח – ממש לא, תודה.

צ'ילאג פרימו 2004 – כאן מרגישים אופי קברנה מובהק, ללא בשלות, גם כאן הייתה יד מעט מתירנית על החבית. בסה"כ מתקבל יין טוב – עם מבנה מוצק ויבש – יין שהייתי מעדיף לפתוח עם אוכל ולא בפני עצמו. היין נחמד ונעים, אבל לא מצאתי בו מורכבות או עניין שיצדיקו מחיר של 160 ש"ח. כמו שכבר כתבתי – זה מבורך שהיקב שומר את היינות אצלו ומשיק אותם רק כשהם מוכנים לשתיה, וברור לי שזה עולה כסף שצריך לשלם. עם זאת, לטעמי היין לא מצדיק מחיר תלת ספרתי – גם אם אני משקלל את היישון הנוסף ביקב.

יתיר קברנה סוביניון 2006 – יין טוב ומדויק. textbook של פרי די בשל, עץ קלוי שמפזר הרבה תיבול. מהונדס ומהוקצע למשעי – עדיין קצת צעיר ומעט ונשכן – אבל גם לא הייתי מיישן לטווח של יותר מכמה שנים. קצת אלכוהולי. אני ממש מבין למה הרבה אנשים אוהבים אותו (כולל פמליית הפרקר), הוא פירותי, בשל, מוצק ועשיר – אבל אני לא מצליח להתחבר לכל הבשלות והקליה הזו. ב-125 ש"ח שהוא עולה אני מקבל עודף על קברנה איכותי אחר מהסגנון הבשל – הירדן. להבדיל, הירדן הוא יין עם קבלות, שמתיישן בנחת, מתעדן ומוסיף מורכבות לאורך השנים, בעוד שכאן מדובר בבציר השני של היין ביקב – איכותי ככל שיהיה. בפשטות – יין טוב שאני לא מתכוון לקנות.

ויתקין פטיט סירה 2005 – במילה אחת – פצצה. בכל רמ"ח אבריו. פצצה של פרי שחור בשל, פצצה של יובש שמפרקת את השיניים ואת הלסת – גם חמש שנים מהבציר. מאחורי כל זה יש רבדים שחורים שאני מקשר לזן, עם אספלט, אפר ותיבול-פלפלי. קצת יותר מתוק ממה שזכרתי, גם האלכוהול לא נעדר – אבל זה פשוט המון יין. הגסות המחוספסת שלו, העסיסיות, הריכוז המטורף והעוצמה – זה מה שעושה אותו ליין הישראלי שאני הכי מתלהב ממנו. בהחלט לא יין לאוכל, אבל אפשר להגיש איתו דברים בצד שיתנו לו קונטרה – גבינות בשלות מאוד, או איזה רצועות רוסטביף בלי הרבה תיבול כדי לשבור קצת את היובש יכולים להעלות אותו עוד מדרגה. 105 ש"ח לבציר חדש. המסקנה הקבועה שלי אחרי פתיחת בקבוק כזה היא: לקנות עוד.

h1

משהו ליד ההמבורגר

יוני 3, 2008

יום ארוך. חזרתי הביתה 12 שעות אחרי שיצאתי ממנו, אחרי לא מספיק שעות שינה. עם רעב פוסט-אימון עצבני לא היה זמן וכוח לגורמה, ואת ארוחת ערב הרכיבו זוג המבורגרים קפואים שהיו טובים ממה שציפיתי וסיר פתיתים. הצלחתי לעניין את השותפה לדירה להצטרף  וכך נפתח לו בסופנטניות ותוך כדי האוכל בקבוק.

תבור קברנה סוביניון 2006

הרושם העיקרי מהיין הוא רעננות – סגול ויפה, מריח מפרי נקי וטוב, בפה קליל ודי חמצמץ – מזכיר בזה קיאנטי פשוט, טיפה אלכוהולי בסוף.

לא יין שמציע חוויה בלתי נשכחת – אבל שתינו אותו בדיוק בקונטקסט לו הוא מתאים – על ארוחה מאולתרת ופשוטה של אמצע השבוע, והיה כיף. מבחינת המחיר והמיתוג – שכונת ה-40 שקל ואופי הפרסום מכוונים אותו לצעירים, משהו בסגנון היינות הבסיסיים של הרי גליל. לדעתי הם עדיין לא שם מבחינת האיכות – אבל בכל זאת אני שמח למצוא עוד יין נחמד בטווח המחיר הבסיסי הזה.

h1

רוזה לפתיחת הקיץ

אפריל 18, 2008

את הרוזה מסדרת אדמה של תבור אני זוכר משנה שעברה בחיוב, ובאותה קטגוריה של הסוביניון בלאן: טוב עד טוב-מאוד, אבל קצת יקר. בקבוק ה-500 מ"ל היפה נפתח מצונן היטב, ובאף הפרי הוסתר ע"י עשבוניות קצת בולטת, משאירה מקום לקצת לימון. גוף בינוני, חמיצות דומיננטית, מינרליות טובה, פרי ברקע וסיום חמצמץ. 14% האלכוהול מורגשים מידי פעם, ובמיוחד בראש אחרי שתי כוסיות.

יתאים יותר טוב עם אוכל, למי שאוהב את הרוזה לצד החמצמץ. מעניין שהשנה התווית לא מציינת "אדמת חרסית" כמו בשנים קודמות, אלא רק בחלקה האחורי יש איזה סיפור על סוגי אדמות שונות. לא יודע אם השינוי קשור לזה שהוא פחות מצא חן בעיני. העניין הוא שאם מתרגמים את 40 השקלים שהוא עולה ל-750 מ"ל, מקבלים כ-60 ש"ח לבקבוק רוזה. אני חושב שבמחיר הזה אני מעדיף (כמעט) שני רוזה של הרי גליל, או אפציות אחרות בשוק כמו דלתון.

חג שמח!

h1

יין קיצי

יולי 20, 2007

אין על לימודים ביום שישי. אפילו עוד יותר טוב זה כשהשיעור נמשך עד שתיים בצהריים. שוב, התחלות כאלה של סוף שבוע דורשות איזון, כמו למשל כזה שאפשר למצוא בדרך היין. אם השיעור היה מסתיים בשעה המתוכננת אולי עוד הייתי מספיק לטעום מקלו דה גת, אבל ניחא. הצטיידתי בברוט של קריסטלינו לעצמי, ובעוד לבן לארוחה המשפחתית.

תבור אדמה, סוביניון בלאן גיר 2006

בהיר מאוד בכוס, האף נקי ומדויק, פרי טרופי נעים ורמז מינרלי ברקע. גוף קל, בעבוע ניכר שנרגע אחרי כמה דקות בכוס, חמיצות ערה עם פרי מתקתק מאזנים את החבילה, לסיום מעט קצר.

תבור אדמה סוביניון בלאן גיר, קרדיט: winebar.co.il

קיצי, מרענן ועשוי טוב. נגיש מאוד וקל לשתיה. בכל זאת, למרות שמדובר באחד הסוביניון בלאנים הישראליים האהובים עלי אני נאלץ לומר ש-59 ש"ח זה לא מחיר זול. עוד שתי נקודות לזכותו – ביקב לא מתביישים להשתמש בפקק הברגה, כל הכבוד, ואחוז אלכוהול נמוך יחסית (11.5%) – עיין ערך נגישות ורעננות.

שתי קטנות לסיום: כתבה מעניינת של ג'וב הרגיל על טרנדים אלכוהוליים, וחתיכת בר ביתי מרשים של איש יקר בתפוז.