Posts Tagged ‘ריברה דל דוארו’

h1

ריברה דל דוארו

אוגוסט 8, 2009

נהר הדוארו הוא רב פעלים – במערב הוא הלב הפועם של תעשיית הפורט ושל אזור הדורו (DOC), הקרוי על שמו. אבל הפעם אנחנו בצד הספרדי, באזור יין נחשק שמכונה בפשטות – הגדה של הדוארו – Ribera del Duero. האזור המסקרן הזה היה הנושא במפגש הראשון שלי עם פורום היין של שרון ואסף – אנשים שהיין בדמם ומארגנים טעימות נושא עיוורות לקבוצת חובבי יין. מלבד שרון ואסף שעבדו קשה על הארגון ותרמו מאוספים פרטיים – המון תודה גם לנתן על אירוח למופת.

מסביב לשולחן

אין על טעימה עיוורת, וחבל שלא מזדמן לי לעשות את זה לעתים יותר קרובות. לא משנה כמה אובייקטיביות מנסים לעטות כשטועמים יין – התווית משפיעה. כשנמצאת מולך כוס יין – כל מה שאתה יודע נמצא בתוכה. זה יכול להיות ג'וקר של כרמל סלקטד וזה יכול להיות וגה סיציליה שידענו שמתחבא שם. ככה צריך לשפוט יין. קיבלנו גם טפסים ונתנו ניקוד ליין – משהו שלא יוצא לי לעשות בד"כ. כהשוואה לניקוד שלי אני מצרף ציונים של WS או RP, איפה שהצלחתי למצוא. את הדירוג המשוקלל של הפורום אני מסמן בתור F.

היינות. בדומה לאזורים אחרים בספרד – יינות ברמת הקריאנזה הם יינות צעירים ונשכניים באופי, עמוסי טאנין ונעדרי עידון. לרוב נראה שהפרי לא מספיק בשביל להחזיק יישון שיעדן את הטאנין – למרות שנתקלתי בדוגמאות הפוכות בעבר. מדובר בסגנון לא מחייב, שיכול להיות מהנה עם אוכל מספיק שומני בשביל לתמוך ביובש. ברמות הרזרבה והגראן רזרבה המצב שונה בעליל, כמו שיפורט בהמשך. היינות מתאפיינים קודם כל בחוט שדרה של חומציות על החיך, ובאף יש מכנה משותף של אדמה טחובה ומסקרנת.

Matarromera Crianza 2003 – סגול עכור, פרי יער רענן ומרוכז אבל לא בשל, קליה ורמז לאדמה. משום מה הזכיר גרנאש באף. בחיך חומציות ניכרת, טאנין דומיננטי אבל לא חד מידי, פרי נעים מאחורה ותיבול-חבית. סיום בינוני שמשלב חומציות, יובש ופרי. מצד אחד נשכני, מצד שני לא בטוח כמה פרי יש שם שיחזיק לטווח ארוך – קריאנזה. אולי עוד שנתיים ישתפר. יבוא: הכרם, ציון: 89 (WS88, F88)

Finca Torremilanos Crianza 2005 – סגול בהיר ואטום, באף פרי סגול, קלייה, וניל ואדמה טחובה. גוף בינוני מלא, קצת אלכוהול באף ובפה, המון טאנין ותיבול, חומציות טובה ושוב הפרי מאחור. סיום ארוך ויבש. קריאנזה מובהקת, כאן העניינים קצת פחות מחוברים מאשר הקודמת. יבוא: אין, ציון 87 (F88)

Paolo Scavino Barbera d`Alba 2005 – ג'וקר כזה בולט מקילומטר, סגול בוהק כהה ואטום, אף מודרני עם שזיף מרוכז, וניל, מוקה, קצת ירקרקות ואניס וטיפה אלכוהולי. פרי טוב וחומציות טובה מגובים ביובש וחריפות, סיום מתובל וחמצמץ. ברברה מודרנית וחביבה. יבוא: שקד, ציון 88 (WS 86, F88)

Condado de Haza Reserva 2000 – אדום חצי שקוף, גופרית שהתנדפה, פרי אדום, אלכוהול, פלפל שחור, ירקרקות עדינה. גוף בינוני, מרקם נעים, חומציות, טאנין רך אבל לא מספיק פרי. יין נחמד, התבגר בחן אבל בסוף דרכו. היה עדיף לשתות לפני שנה. הייתי מצפה מרזרבה להחזיק קצת יותר. יבוא: שקד, ציון: 90 (WS91, F89)

wines

Protos Gran Reserva 1999 – צבע בורדו בהיר, קצת חום בשוליים, באף פרי-שזיפי טוב, תיבול מזרחי שמזכיר לי ריוחה ורמז של ריחות בוגריים-קומפוטיים. בפה כל סימני הגיל האלה מתנדפים ונתקלים בפרי וחומציות משולבים בהרמוניה, יובש טוב ברקע, עסיסי, עשיר וטעים, סיום פירותי-יבש. יש לו עוד לאן להשתפר ואפשר לחזור אליו בקלות עוד שלוש שנים. אחלה יין, מנצח הטעימה מבחינתי. יבוא: ישראקו, ציון: 94 (F91)

Tinto Pesquera Reserva 2002 – אדום עמוק, בהיר בשוליים, פרי נעים ועשיר, אדמה, פטריות, תבלינים (ציפורן?) וקקאו. חומציות גבוהה, תיבול-פלפלי, הרבה יובש ופרי ברקע. סיום ארוך, יבש-חמצמץ. צעיר מידי, לנסות שוב עוד שנתיים, מראה פוטנציאל. יבוא: שקד, ציון: 92+ (F89)

Vega Sicilia Alion 2003 – סגול אטום ויפה, אף מודרני עם הרבה פרי יער, אלכוהול, וניל, עשבי תיבול ומשהו שמזכיר רימונים. פרי עשיר גם בחיך, חומציות טובה, יובש עדין, גליצריניות. מרגיש צעיר. יין טוב ועשיר – אבל ציפיתי לקצת יותר אופי אזורי וקצת פחות מודרניות מיקב קאלט שכזה – גם אם מהתווית ה"נמוכה". ציון: 92 (RP96, WS91, F90)

שרון ואסף

את רשמי הטעימה הקולקטיביים של הפורום אפשר לקרוא בקובץ וורד

h1

Corcho

מרץ 30, 2008

פקק ספרד. יש מה להוסיף? כן. אבל בגלל שיש הרבה אתחיל מהסיכום:

For me – this is what wine is all about.

ארבע עשר איש מחייכים, בחצי יום של הדוניזם טהור – אוכל, יין, מוזיקה – אבל בעיקר חברה. השאר זה תפאורה. אבל איזו תפאורה! ארוחה במקצב צרפתי (עם מקצבים ספרדיים במערכת הסטראו) של חצי שעה ומעלה בין המנות, יין תוך כדי ובין לבין – והאוכל אינו העיקר.

את המפגש פתחו זוג קאוות – קסניוס ברוט נאטור NV וקודורניו NV. לא משהו שהפיל מישהו מהכיסא, אבל אפרטיף ראוי, שתיהן עם הלימוניות האופיינית, שמרים, בועות גדולות וחמצמצות מרעננת. הן ליוו אותנו היטב גם לתוך הראשונות: גספצ'יו אבטיח עם נענע ופטה, וסלט תרד טרי, מוסר מוחמץ ותותים – שילוב מעניין.

סיום המנות הראשונות סימן את תורי להכנס למטבח להכין אינצ'ילדת בשרים: על מחבת פיזרתי קוביות קטנות של חזה עוף, סינטה, פילה מדומה, ומעט חזה אווז מעושן והודו. גזר מגורד, בצל סגול ופלפל חריף קצוצים דק הצטרפו לחגיגה ורוטב צ'ילי מתוק הוסיף פיקנטיות ונוזלים. את כל זה גלגלתי בעזרתו המיומנת של הקורק-מאסטר לטורטיות, חתכתי באלכסון והגשתי לצד סלט עגבניות, נענע וזיתים שחורים, ברוטב שחור-חמוץ. את המנה ליווה היין הצעיר בחבורה:

Artadi Artazuri 2006

תותים, פרי אדום, מעט חבית. גוף בינוני שמחזיק טוב יובש, פרי ותבלין. רענן אבל בעל נוכחות, יופי של יין. 100% גרנאש מאזור Navarra, מתאים מאוד לאוכל – אפשר גם בלי. ב-55 ש"ח אין לי מילה אחרת חוץ ממציאה. יבוא: שקד.

אחרי זה הגיעה תורה של פאיאה עם עוף, אווז וצ'וריסוס, שריח הזעפרן ממנה מילא את הבית והעיר את הבטן של כל הנוכחים. לצד המנה המעולה הזו של יעל פתחנו את זקן הבקבוקים:

Marques de Caceres Reserve 1998

הצבע האדום המלא מתחיל להראות חום בקצה, והאף – פשוט לעצום עיניים ולחייך. לא שתיתי הרבה כאלה – אבל קשה שלא לזהות ולאהוב ריוחה מיושן – איזה כיף של עור עם קליה, פרי אדום עם נגיעה של אדמה, משהו שהזכיר לי כורכום, קרמל, פלפל לבן. בפה החמיצות ערה עם תבלינים ונגיעות יובש עדינות ומדגדגות, והפרי מלווה לכל אורך הדרך אל הסיום המענג. הופ, נגמרה הכוס והבקבוק. אלא אם אתם אוהבים את היינות שלכם מיושנים מאוד – לשתות בשנה הקרובה. 120 שקל – שווה. חוויה. יבוא: אורי ברנע.

אז אחרי אחרי שתמי, יעל ואני שיחקנו במטבח הגיע הזמן לשלוף את התותחים הכבדים – הגיעה השעה לקרוא את הקורק-מאסטר מכנס אל הדגל. חמוש בשלושה סירים מלאים כל טוב נכנס למטבח וחזר אלינו עם טלה בבישול איטי, תפו"א בירקות ועוף בחרדל. זה כבר דורש עוד יין:

Tinto Pesquera 2003

שחור סגלגל, פרי יער, אספלט, אספרסו, פלפל שחור, גוף מלא ומוצק, טאנין מחיך לחיך אפילו אחרי חמש שעות חדרור בבקבוק, פרי דחוס ועשיר, מתובל מאוד, סיום ארוך ארוך ומתובל. יין מעולה עם בשר, צעיר ובועט עם השפעה ניכרת של עץ – אבל לא כזו שמקלקלת את החוויה. ממליץ לפתוח עוד שנתיים-שלוש לאוהבי יין צעיר, שש-שמונה לאוהבי יין מיושן. מ-Ribera del Duero הוא מגיע אלינו ע"י האחים שקד. 150 שקל זה לא מעט כסף, אבל תמורתו תקבלו יין נהדר שתוכלו להנות ממנו גם באמצע העשור הבא.

Martinet Bru 2002

המון פרי באף, ריבה, שוקולד וקליה, גוף בינוני-מלא, בשל ופירותי שמשולב בטאנינים עדינים ויובש נעים, ממשיכים את המגמה לסיום הפירותי והנעים. מצליח להיות מאוזן ולשלב גם איזו עדינות בכל הפרי העשיר הזה. מ-Priorat הוא מגיע גם ע"י האחים שקד ועולה 110 שקל. יין טוב, אבל פחות הרשים אותי מקודמיו ביחס למחיר.

 גיא   גיא   גיא

לסיום, הבודדים שהצליחו לקום מהכסא ירדו לרחוב והביאו אספרסו והפוכים, שהצטרפו לקרם קטלן מעולה שהכינה תמי – שזה המקום להודות לה על האירוח המצויין. כשמה כן היא – פפריקה מלאה אנרגיה וחריפות, שהתרוצצה יותר מעשר שעות בשביל להוציא את שבת בצהריים-עד-לילה האלה לפועל. תודה!

אחרי כמה שעות החזרתי כשירות להתרוממות מהספה וגם לנהיגה, ונסעתי לחיפה כשכל הדרך רוקדים לי על הלשון ריחות וטעמים. פוסט של גיא