Posts Tagged ‘קניה טובה’

h1

קצת Value

מרץ 3, 2009

כולם פתאום מדברים על תמורה לכסף. בסומלייה אף הגדילו לעשות וארגנו תחרות כזו. הרבה לפני שתמורה לכסף הפכה לבאז-וורד של היין הישראלי, שנראה שלא ממש מנסה להסתגל למיתון – כאן היא קיבלה תשומת לב. אז בלי שום קשר לנ"ל – אני סוקר כמה יינות שלדעתי לא רק נותנים תמורה טובה למחירם, אלא נותנים מעל ומעבר. במקרה גם יצא שהרשימה מכילה מגוון של זנים וגדלי יקבים, מה שמוכיח שבכל תחום אפשר למצוא קניות טובות.

הביתירמה"ג, גולן קברנה – מדויק, קברנה-אי ועם מספיק פרי ונפח בשביל כל ארוחה של אמצע השבוע. לטעמי אין כמעט יינות סבירים בתחום של עד 40 ש"ח, וכאן מדובר ביין הרבה מעבר ל"סביר". תמיד טוב שיש בבית בקבוק. לשתות עד שנתיים-שלוש מהבציר

האלגנטידלתון עלמה – דלתון יודעים לעשות יינות זניים מוחצנים ונעימים בסדרת 'דלתון', אבל כאן מדובר במשהו אחר. בלנד בורדו, מאוזן, עדין וכיפי. אפשר לאהוב ואפשר לא – אבל אי אפשר להתווכח שהוא שונה לחלוטין מרוב היינות שנתקלים בהם בארץ – ובשילוב תג מחיר ידידותי כזה – זה לכל הפחות מצדיק בדיקה. לשתות עד ארבע-חמש שנים מהבציר.

הבומבסטיויתקין קריניאןבום! ישר שמתם לב שיש לכם בכוס משהו אחר. סופר-פירותי, מרוכז ומתובל. לקחו את אחד הענבים הכי מקופחים בארץ – והפכו אותו לאחד מסמלי האיכות של היקב. יבולים נמוכים מאוד, כרמים בוגרות וייננות טובה – ככה עושים יין טוב. 75 ש"ח מוצדקים ביותר. להתחיל לשתות שלוש שנים אחרי הבציר, אפשר ליישן שלוש שנים נוספות. אפילו חיים שרגא לא מצליח שלא להחמיא.

המוכר והטובפלאם קלאסיקו – פירותי במידה, עשיר וריחני. אין בו את העוצמה ואת המורכבות של אחיו הגדולים הזניים – אבל אין לו מה להתבייש מיינות אחרים ברשימה. מאוזן, נקי ופירותי. 75 ש"ח.

האיטלקיצ'ילג ג'ובנה מרלו – מסתבר שיש בארץ מרלו טוב שלא נופל לבשלות יתר או מקוטלג כקברנה בתחפושת. מלבד היותו יין טוב ומאוזן – הבלתי-שגרתיות היא זו שהכניסה אותו לרשימה. אני לא יודע לשים את האצבע בדיוק מה זה, אולי הפרחוניות באף, או המרקם החלק בפה – אבל זה יין די שונה. 70 ש"ח. לשתות עד ארבע-חמש שנים מהבציר.

הבומבסטי #2כרמל, אזורית, פטיט סירה – כנראה הנציג הכי פחות מוכר בסדרה הטובה – ולא בצדק. ריכוז, עוצמה, טאנין וחבית – יין שרירי, מתובל ומחוספס. ביטוי ראוי של הזן והיין האהוב עלי בסדרה האזורית. 75 ש"ח.

המתבקשהרי גליל יראון – אי אפשר להרכיב רשימה כזו בלי היין שמאז שעושים אותו מהווה מילה נרדפת ל'תמורה למחיר'. לא ממש צריך להרחיב על האיכות, כושר היישון והרמה של יין הדגל של היקב המצויין הזה. אפשר רק להוסיף שהקברנה הפשוט ויראון סירה של היקב גם הם ראויים לאזכור של כבוד ברשימה. המחיר עלה אבל עדיין אפשר להשיג אותו בטווח ה-85 ש"ח אם קצת מחפשים. לשתות החל מחמש שנים מהבציר, ולפי המצב של 2001-2 שטעמתי לא מזמן – אפשר ליישן אותו עוד שלוש שנים נוספות, אולי יותר.

h1

צרפת, בגובה הכיס

פברואר 21, 2009

ערב חורפי בקריות, שלושה סטודנטים, שני בקבוקים פשוטים, וגם פיצה לקראת הסוף.
אחרי הפוסט הביקורתי הקודם על יינות צרפת קיוויתי לתוצאות טובות יותר בתחום המחירים הנמוך. ערן שלף מהמקרר קוט דה רון ואני הבאתי בורגון – שניהם מיובאים ע"י שקד.

Domaine Pierre Usseglio Cote du Rhone Rouge 2006 ולצידו Louis Jadot Pinot Noir Bourgogne 2005 (שם מצחיק). הראשון בהיר, פירותי ועם גרניום שישר מזכיר לי גרנאש. השני קצת טחוב ואדמתי ועם שמץ של פרי. שניהם די קלים בפה ועם חמיצות גבוהה שדורשת אוכל.

שורה תחתונה? בתור הנציגים אולי הכי פחות מיוחסים של האזורים שלהם, אפשר לזקוף לזכותם אופי מקומי כלשהו. מצד שני, אף אחד לא יקרא להם יינות מעניינים, ואמנם המחירים שלהם (70-100 ש"ח) אמנם מצחיקים ביחס ליינות צרפתים ממוצעים, אבל במחירים כאלה אפשר למצוא יינות מעניינים יותר וטובים יותר – גם מקומיים וגם מיובאים.

סיכום: אם אתם לא חייבים את הכיתוב "צרפת" על היין שלכם, מדובר ביינות 'בסדר' אבל אפשר לבחור אחרים.

 

ובקפיצה חדה (או מעבר מתוכנן?) – ארוחת שישי, עם גולאש ביתי – חזרנו למדריד:  Puerta de Alcala Reserva, Vinos Jeromin 2001 . בפעם האחרונה התלהבתי – הפעם התלהבתי עוד יותר. הטאנין התרכך קצת בחצי שנה שעברה ומתקבל יין מודרני, פירותי, עשיר ומלא. זה הכי הרבה יין שאפשר למצוא במחיר שלו. קניתי בסטופמרקט יגור ב-60 ש"ח, ואני הולך לחטוף משם עוד שני בקבוקים לפני שיגמרו. אפשר לשתות בכיף בשנה-שנתיים הקרובות, אולי יותר. הלוואי שאפשר היה למצוא כאלה יינות יינות ישראליים בכאלה מחירים. יבוא: וינו-לטינו

Puerta de Alcala Reserva

h1

לפעמים סובארו עוקפת בסיבוב

דצמבר 5, 2008

התכנסנו שלושה חברים בדירה שכבר שכחה מזמן את הארגזים. אחרי התלבטות קצרה מול המדף (מקרר היין בדרך!) נבחר oddball איטלקי. ברברה כבר טעמתי, גם ברברה איטלקית – אבל ברברה מבעבעת (frizzante) עדיין לא. לבקבוק אין צוואר מחוזק כמו במבעבעים אחרים, אבל לפקק צורה קונית שנמצאת באמצע הדרך בין יין רגיל לבין מבעבע.

Barbera La Monella del Monferrato 2007– עם כזה שם סקסי, וענב שבא מאיפה שיודעים לגדל אותו – כמה אפשר כבר לטעות? מסתבר שכן. צבע אדום בהיר יפה, אף רענן ופירותי עם פרחוניות אופיינית, בפה קל גוף, קצת פרי, ובעבוע 'רזה' שמזכיר את המוסקטו של רמה"ג, ואז, כמו סודה – בסיום הבעבוע מייבש את הלשון ומשאיר מרירות עצבנית בפה. שלוק אחד, עוד אחד, כמה דקות בכוס, עוד בדיקה – והופ הכוסות רוקנו לכיור. מעניין בתיאוריה, בפרקטיקה – לא טעים. חזרתי אליו בסוף הערב והוא היה פחות טוב מאשר בהתחלה. הלאה.

Tedeschi, San Rocco, Valpolichella Superiore, Ripasso 2005 – לא התחברתי ליין. מעל מעט הפרי שהוא שחרר התבלט עץ ומשהו מעופש ולא נעים. בפה שוב המרירות נתנה את הטון. אחרי חצי שעה בכוס הוא שחרר קצת פרי, אבל עדיין הריח המעופש לא הרפה. יכול להיות שמדובר בפגם שאני עדיין לא מכיר ביין. מיובא ע"י שקד, מחיר – כמאה ש"ח.

טדסקי סאן רוקו, וברברה איטלקית מבעבעת קלות 

פתאום נזכרתי שאני בפיגור של פוסט. אתמול לארוחת ערב שתינו שליש בקבוק שהיה די מוצלח אבל העייפות גרמה לי לשאוב אותו ולהחזיר למקרר. משאבת הוואקום עשתה עבודה טובה והוא נשמר במצב כמעט זהה.

סגל מרום גליל, סינגל קברנה סוביניון 2005 – אדום בהיר קצת שקוף, רענן ומזמין באף, עם פרי אדום לא בשל מידי, רמיזות של חבית ואקליפטוס ונגיעה ירוקה עדינה. קל-בינוני, חמצמץ, פירותי במידה, יובש טוב, סיום פירותי. אחלה! מלבד האופי הזני היין מציג איזון טוב שמצליח להתגבר על האקלים שלנו ולא נופל תהומות בשלות היתר או ירקרקות היתר. כמו קיאנטי פשוט – יין אוכל טוב, חמצמץ, קל ונטול יומרות. ב-40 ש"ח – קניה מצויינת.

סגל מרום גליל, סינגל קברנה סוביניון

h1

ישמח לבב

נובמבר 21, 2008

הכוחות האחרונים של סוף יום ארוך של סוף שבוע ארוך הושקעו בבישול בארוחה פשוטה. כוס עם נוזל אדמדם שמבשם לי את המטבח בזמן הבישול – יכולה להכניס את כל העניין לפרספקטיבה הרבה יותר חיובית. בשביל זה בעצם יש יין, לא?

ארטדי אטרזורי 2006 – אדום בהיר, קל, פרי רענן, חמיצות ערה. טעים. מראה שאפשר למצוא ספרדיים צעירים שאינם עמוסי עץ. מזכיר למה ספרד עושה בית ספר להרבה מדינות בנושא התמורה למחיר. לא סובל מבשלות יתר של אוסטרליים-אמריקאים פשוטים, לא סובל מחמיצות מוגזמת של קיאנטי פשוטים. לפתוח ליד אוכל ולהנות. האחים שקד סוחבים אותו כל הדרך מ-Navarra בשבילנו ב-55 ש"ח (לפני הנחות), וכמו שכבר כתבתי – מציאה.

דווקא בגלל הקונטקסט הסחוט הארוחה הרגישה כמו גורמה והיין… טוב, הוא היה סבבה מלכתחילה.

Artadi Artazuri

מלבד הארוחה, מתבשלים גם פוסט(ים) של חוויות, תמונות ויינות מסומלייה, שכוללים גם פגישה סקוטית מפתיעה ועמוסת כבול.

h1

בחזרה לטוליפ

נובמבר 14, 2008

לא יודע איך זה קרה, אבל בקושי שתיתי לאחרונה טוליפ. האמת? הפסד שלי. התכנסנו קבוצה מפורום יין ואלכוהול בתפוז בשישי בבוקר בכפר תקווה השקט, במטרה להכיר יותר טוב את היקב.

נתחיל מהשורה התחתונה – הססמה "יין שאוהב אנשים" שמקשטת את המבואה ליקב היא לא סתם משפט על קיר; ביקב עושים יינות fruit-forward מובהקים, מודרניים, חנפנים וידידותיים לכל אחד. יש יינות שאפשר לאהוב יותר ויש יינות שאפשר לאהוב פחות – אבל לכולם יש מכנה משותף, house style – שמאפיין את היקב, מיצוי פרי, בשלות ונגישות. זאת ועוד, על כל היינות (להוציא הקינוח), תקבלו עודף ממאה ש"ח, מה שמעמיד לדעתי את היקב ברשימת מצטייני התמורה למחיר. במידה מסוימת – אוסטרליה למרגלות הכרמל.

רועי יצחקי והיינות - יקב טוליפ

כמה מילים על היינות. המחירים הם 'מחיר מומלץ', כאשר ביקב ובחנויות אחרות הם נמוכים משמעותית.

Just קברנה סוביניון 2007 – סגול שקוף, פרי בשל ונעים, בפה עדין, גוף בינוני, חלק, חמיצות טובה שמחזיקה את הפרי. סיום בינוני ופירותי. 64 ש"ח – ידידותי, פשוט וטעים.

Moslty שיראז 2006 – סגול-שחור, בשרני באף עם פרי יער, גוף בינוני-מלא, טאנין נעים, תיבול ופרי עשיר. סיום יבש, פירותי וארוך. 74 ש"ח. יין חורפי שמראה אופי של הזן.

קברנה סוביניון רזרב 2006 – ריבת פטל, אקליפטוס, וניל, גוף בינוני-מלא, מרקם חלק מאוד, יובש עדין וטוב, משהו מתוק, סיום ארוך, יבש ופירותי. בומבסטי, טעים, מרוכז ומלא. 89 ש"ח – קניה טובה לטעמי.

סירה רזרב 2006 – עור ופרי משולבים עם משהו קצת טחוב, מרקם חלק וקטיפתי בפה, גוף בינוני, המון פרי נתמך בטאנין עדין. בסה"כ היין עשוי טוב ודי מאוזן, אבל מה שלדעתי מבליט אותו הוא המרקם יוצא הדופן, שלא זכור לי שטעמתי כמותו. אני מניח שיהיה מי שיחלוק עלי – אבל אני טוען שהבאז סביב היין הזה מוצדק. מחיר? נדמה לי שכמו הקודם אבל זה רק אם תצליחו להשיג אחד מאחרוני הבקבוקים שנותרו.

על ה- Tulip Black החדש נתבקשנו שלא לכתוב. אספר רק שהבלנד הזה מצא חן בעיני, אם כי הוא לא בדיוק בסגנון של שאר יינות היקב. לא מעט יקבים בינוניים וגדולים עושים בלנד בורדולזי בסדרות על, ואני חושב שהיין הזה לא מתבייש מרובם.

טוליפ אספרנזה 2003 – יין קינוח מחוזק שמיושן בחביות רמי מרטן משומשות, בצבע חום עכור, עם צימוקים באף, מתיקות שמאוזנת היטב ע"י חמיצות ונגיעות חריפות, ונגיעה מפתיעה וטובה של קרמל וקפה בפיניש. פחות מרשים באף אבל מאוזן וטעים. 115 ש"ח.

Syrah Reserve, Mostly Shiraz, Tulip Australian, Just Cabernet Sauvignon, Caberenet Reserve, Just Merlot & Black Tulip

תודה לרועי וליקב על האירוח החם ועל השיחה הכנה.

h1

יין קליט

נובמבר 8, 2008

פוסט קצר; מארוחת ערב של אמצע השבוע לארוחת צהריים של שבת – באותו מוטיב – יין קליט. לא הלכתי ממש רחוק גיאוגרפית, תקציבית או סגנונית – קברנה צפוני נוסף מ-2007, המודל החדש של הרי גליל.

הרי גליל קברנה סוביניון

בלי הרבה פלספנות – רענן, פירותי ומשדרג כל ארוחה. קל ביחס לאחיין מהרמה, וסופר ידידותי למשתמש. קליט. עם עודף מארבעים – קניה טובה מאוד.

h1

על בולונז של אמצע השבוע

נובמבר 4, 2008

בעודי אוסף בסופרמרקט מצרכים לבולונז העתיד להתבשל נזכרתי שיש בבית רק אדום אחד, שלא כ"כ מתאים לארוחה כזו. בדרך לקופה הצטרף לעגלה מודל 2007 החדש של גולן קברנה. מזגתי כוס לשותפה ולי, לתת ליין לנוח. בפחות משעה שלקח לי להכין את האוכל – לא נשאר הרבה יין בבקבוק.

איך היין? כיף. מלא פרי, רענן, עץ במידה, מוצק בפה ויתחבר טוב לאוכל. 40 שקל בסופר, פחות בחנויות – בפחות מחמישים שקל – זו התמורה הכי טובה שיש למחיר, נקודה.

אף אחד לא יאשים אותו במורכבות או בתחכום יתר – אבל הוא טעים, עשוי טוב, ולארוחה פשוטה קשה לי לחשוב על משהו יותר מתאים. שורה תחתונה – להחזיק תמיד זוג בקבוקים כאלה בבית – זה יעשה את ההמבורגר שלכם הרבה יותר שמח.

h1

הלבן של הקיץ

אוגוסט 19, 2008

נתחיל מהסוף: אתמול בערב שתיתי את הלבן הישראלי הכי טוב ששתיתי מבציר 2007, ואחד הלבנים המקומיים הטובים שנתקלתי בהם.

פלאם סוביניון בלאן – שרדונה 2007 – מילה אחת: טעים. לא צריך לחשוב עליו או לנתח אותו – הריח שמגיע לאף והטעם שמגיע לפה פשוט עושים שמח, וכשהחלק המודע של המוח מתחיל להתעורר הוא מיד מחפש את השלוק הבא. אבל אם בכל זאת מתרכזים רגע ביין, מוצאים פרי טרופי טוב ומנומס, באף שאומר אלגנטיות קרירה. לצידו משהו שמזכיר פריחה, רמז למינרליות ושמץ קל ונעים של עשב בשוליים. רענן בפה עם תסיסה עדינה שנרגעת אחרי כמה דקות, חמיצות מאופקת ונעימה לצד פרי, בשילוב שממשיך לסיומת מצויינת.

יין רענן ומעניין, שמצליח גם להתפתח בכוס. מצאתי קווי דמיון לאולד-קואץ' הניו-זילנדי שהרשים אותי. שווה 65 ש"ח? בלי שום ספק. מזמן לא נהניתי כ"כ מיין.

רק תהיה אחת, היות וגם ביינות אחרים נתקלתי בתופעה. בהרבה יקבים בארץ ובעולם עברו להשתמש בפקקי הברגה (או סיליקון) ליינות כמו זה, כולל ביינות יקרים. לדעתי זה טוב, אם כי אני יכול להבין חשש של יקב שיהיו לקוחות שיחשבו שמדובר ביין זול – אז גם אין לי בעיה עם שעם. אבל אם כבר שעם -שימו שעם ולא צ'יקמוק של נסורת שעם טחונה ומודבקת ששמורה ליינות הסופרמרקט הזולים ביותר. אני מוכן לספוג עלות נוספת של שקל לפקק.

h1

פשוט ונעים

מאי 16, 2008

יין זול ופשוט שאיכשהו עדיין לא טעמתי, הצטרף בכיף לארוחת ערב מאולתרת שהתבססה על פיצה.

גולן מרלו 2006

צבע אדום מלא ויפה עם וניל ופרי אדום, בפה פירותי, מוצק, טאני מעט, עם סיום יבש, קצת מתובל וארוך למדי. לא יין להתפלסף עליו – יין לשתות ולהנות. 40 שקל – קניה טובה.

ומעניין לעניין באותו עניין – בצהריים שתינו עם מנגל את גולן קברנה 2006 שהיה טוב כמו הבציר הקודם, וגם הוא קניה מומלצת. שני היינות האלה, ביחד עם הזוג המקביל מיקב הרי גליל – הם הקניות האוטומטיות שלי בטווח המחיר – יינות שמתאימים כמעט לכל מצב וקהל.

רמת הגולן, גולן קברנה סוביניון וגולן מרלו

 

h1

שני אדומים לאמצע השבוע

מאי 7, 2008

מעשה בשני יינות אדומים ששתיתי בתחילת השבוע – לא יינות לפתוח עם ארוחת גורמה, אבל יינות שכיף לשתות בלי להתפלסף. בגלל שיש הרבה יינות מיובאים לא טובים בטווח המחיר של ארבעים ש"ח – אני חושב ששני היינות האלה מתבלטים לטובה ולשניהם אני קורא קניה טובה.

הצד הנשי – לינדמנס קאוורה מרלו 2006, אוסטרליה

סגלגל, ארומטי מאוד עם פרי בשל ופריחה, חלק מאוד על החיך, נעים וכיפי. כמו בצירים קודמים – אחד האדומים הקלים ביותר לשתיה – מומלץ להביא לחברים שרוצים להכיר להם את עולם היין. 40 ש"ח, לפעמים גם 3 ב-100. יבואן: שקד.

הצד הגברי – קולומביה קרסט, שיראז טו ויינס 2004, וושינגטון ארה"ב

שחור אטום, אדמתי, פרי טוב אבל לא בשל מידי, קליה, מוצק בפה, חמיצות טובה ויובש, תבלין. יין עשוי טוב שגם מבטא אופי שיראזי, לא מה שהייתי מצפה מבקבוק עולם חדש – בלי בשלות יתר או אלכוהול גבוה (13.5%). מומלץ עם המבורגר או סנדוויץ' רוסטביף. 40-45 ש"ח, יבואן: הכרם.

חג עצמאות שמח!

לינדמנס קאוורה מרלו, קולומביה קרסט טו ויינס שיראז