Posts Tagged ‘צ'ילה’

h1

בורדו נגד העולם, סיבוב שני

אפריל 15, 2012

כמעט חצי שנה עברה מאז טעימת בורדו נגד העולם שכל מי שהיה קשור בה הסכים שהייתה מאתגרת ומעניינת. הפעם ערן פיק ארגן טעימה שבעיני הייתה מוצלחת בהרבה מהקודמת, משתי סיבות עיקריות: קודם כל היינות היו יותר מוצלחים, ולא פחות חשוב – פורמט הטעימה היה הרבה יותר נינוח ומרווח. הטעימה העיוורת חולקה לארבעה פלייטים של שלושה יינות, כאשר לפחות אחד מכל פלייט הוא בורדו. כך אפשר היה להקדיש דקות ארוכות לכל יין ולחזור אליו כמה פעמים. הטעימה הפעם הלכה עשור אחורה והתרכזה בשנות התשעים, במטרה לתת ליינות שצריכים זמן להראות מיכולותיהם.

אני לא בטוח למה (חיזור?), אבל חלק ניכר מהיינות התחיל עם סרחונות מסוגים שונים והיו צריכים את הזמן להתנקות ולהתאוורר מעט בכוס (למרות שהבקבוקים נפתחו כשעה לפני הטעימה). אם הטעימה הייתה בפורמט יותר מהיר – סביר להניח שכמה מהיינות הטובים בטעימה היו נשלחים אצלי לקטגוריה הכי מעצבנת שיש לטועם יין – "משהו דפוק פה ואין לי מושג מה". אני תמיד אומר שאין לי מספיק ניסיון עם בורדו, אבל לשמחתי בזיהוי של 'בורדו'/'לא בורדו' פגעתי ברוב היינות.

כמה יינות נבחרים – יותר מהרגיל אבל לא בכל ערב נחלצים בארץ שלושה first growth סביב אותו שולחן. השימוש התדיר במילה "טעים" מסביר למה הם מופיעים ולא אחרים.

יין 1 – אדמתי, פרי אדום, רמז לחמצון, רך, טאנין משולב טוב, מוצק, מעט חם, ריכוז טוב. טעים. הימור: בורדו. תוצאה: אופוס 1 בציר 1997. The Californian who shagged me. כשטעמתי את בציר 2006 ביקב הוא היה מעט אניגמטי בעיני, עכשיו אני מבין יותר טוב את כוונת המשורר. יין מוצלח מאוד.

יין 2 – עור בולט, טיפה ירקרקות, חבית, טאני, רזה, חומציות עדינה, החבית מעט בולטת גם בסיום. טעים. משתדל לכוון לבורדו אבל הבוֹלטוּת של החבית מחשידה אותו בהתחזות, הימור: לא בורדו. תוצאה: Seña 1997, יקב צ'יליאני שהוקם בשיתוף עם מונדבי, שמספק קוריוז של תוספת קרמנר לבלנד על מנת "לתת אופי צ'יליאני ליין".

יין 5 – ברט, קליה, טאנין נשכני, חומצי, מרוכז, צעיר מידי מכדי להיות מהנה בשלב זה, לטעמי. הימור: לא בורדו. תוצאה: לאפיט 1998. אופס.

יין 7 – אדמה, פרי, עץ חדש, עישון, מאוזן, טעים, רך, עקביות בין האף, הפה והסיום. הימור: בורדו. תוצאה: פטרוס 1993. לטעמי מדורג שלישי בטעימה. אחד הייננים שנכחו בטעימה סיפר שהדבר הראשון שהוא קיבל כשהגיע לבצור את בציר 93 בבורדו היה חליפת סערה, ושבמשך שבועיים של בציר ירדו 270 מ"מ גשם. מחזק את הקלישאה השחוקה שגם בבצירים גרועים היקבים הטובים מספקים את הסחורה.

יין 8 – אדמה, עור, מעושן, אלכוהולי, מתקתק, פירותי, חומצי. יין חם. הימור: לא בורדו. תוצאה: Almaviva 2000, הפעם שיתוף פעולה צ'יליאני של בעלי קונצ'ה אי טורו עם הברונית רוטשילד.

יין 9 – פרי סגול, בשל, הרבה פרי בפה, טאנין טוב וחומצה. צעיר, מרוכז, מודרני וטעים. הימור: ישראל. תוצאה: קצרין 1996, סוגר מעגל של בקבוק פגום של אותו היין מהסיבוב הקודם של הטעימה. כבורדו – לא ממש, אבל בפני עצמו יין בשל ומוצלח מאוד, רענן ונמרץ בגיל 16 ומוכיח את המוניטין של התווית.

יין 10 – פרי כהה ועמוק, וניל, פירותי-מתקתק בפה, טאנין חד, אלכוהולי, מרוכז, חריף. יין חם, בוודאי לא מבורדו. אם הישראלי הקודם היה נעים לשתיה, זה כבר גס ואלכוהולי מידי. בשלב הניחושים הקולקטיביים מישהו אמר 'לא סביר שהיו שמים רמה"ג בשני פלייטים ברצף, אבל זה ממש רמה"ג'. בול. ירדן קברנה 1996. בשלב הזה הפכתי להיות הרבה יותר סלחן – נכון שהוא לא מאוזן ומוגזם, אבל בגילו המצב שלו דווקא מפתיע לטובה.

יין 11 – חבית, עישון, מרקם רך, קטיפה, טאנין עדין, מעט פרי, מבוגר יחסית. קשה לקרוא את זה מהרשמים, אבל מבחינתי זה היה ה-יין של הטעימה, רך ואלגנטי. עד כמה שהייתי יכול להיות בטוח במשהו הימרתי בורדו.  תוצאה: Cos D'Estournel 1995. מעולה. לא הייתי מיישן עוד.

יין 12 – פרי אדום, שוב חבית חדשה, מינרלי, פירותי, רך, מלא, טאנין במידה טובה. פה התקשיתי להמר וסיכמתי "או שזה מתחזה לבורדו שעושה עבודה טובה, או שזה בורדו חם" (ומישהו תיקן אותי שגם בורדו לפעמים מתחזה לבורדו). התוצאה: שאטו מרגו 1999. היין השני המוצלח בטעימה.

תודות: ערן פיק על הארגון וההנחיה, שרגא זליג על הייעוץ וחלק מהיינות.

h1

קצרצר, יין קטן גדול

נובמבר 14, 2010

יין פירותי וכיפי, עם דובדבנים ופלפל לבן, פירותי, מתובל-מעקצץ ועם חומציות טובה. עזבו דיבורים גבוהים – קחו בקבוק ב-35 ש"ח ותנו לו ניסיון ליד ארוחה סתמית של אמצע השבוע, פיצה או כל מה שעולה על רוחכם וצלחתכם. כיפי ולא שגרתי ביחס לסקאלת המחיר, ואפילו אפשר לקבל גם שלוק של אופי זני. חיזוק צ'ילאני לארסנל של שקד- ששמעתי עליו בעיקר מחמאות, על כל הסדרות.

אה, כן – מלבק 2008 של יקב מונטס. כשאתם הולכים לקנות – קנו לי עוד בבקשה.

h1

כמה יינות על עיוור

יוני 9, 2010

אוסף אקלקטי של יינות – חלק מהפלייט שטעמנו בפורום של שרון ואסף. המוטיב הפעם היה להשוות בין יינות מז'אנר דומה עם הבדל גדול במחיר, אבל מסיבות שלא ממש תלויות במארגנים (פגמים ועוד) הרעיון לא ממש צלח לדעתי. כך או כך – טעימה עיוורת זה תמיד אחלה, במיוחד כשזה נעשה בחברה טובה ובאווירה טובה. תודה לאיתן על אירוח מפנק וטעים. ננסה לתאר חלק מהיינות כמו שטעמנו אותם, עיוור:

יין 1 – חבית חדשה, אשכוליות ואגוזים, בפה יותר רענן מהמצופה חומציות קלה וקצת חבית. סיום פירותי קצת חמאתי.

יין 2 – אדום בהיר ועכור – כזה שכבר מרמז על הזן. רחרוח ראשון כבר מנפק רמז עבה למקור – טחוב, מעושן, פרי אדום עדין, חומציות טובה, תיבול מעניין. רך, עדין, מאוזן. מעולה. לא רציתי להפרד ממנו.

יין 3 – פרי סגול מרוכז, די בשל ומתקתק, אלכוהול, ארז. בפה פרי חלק מצד אחד, וטאנין גס קצת חריף מצד שני. הרבה עצמה שממשיכה גם לסיום פירותי יבש. מוחצן ולא מלוטש, אבל בהחלט אפשר להנות ממנו בקונטקסט המתאים.

יין 4 – בום! פרי שחור מרוכז, פלפל שחור, דחוס ועשיר אבל מרקם חלק ומלטף, טאנינים בשלים, פרי-פרי ופרי גם לתוך הסיום שלא עוזב את הפה. מרוכז אבל מאוזן, תוסיפו לזה את המרקם הנעים וקיבלתם יין שכיף לשתות. יש לו עוד שנים לפניו אבל לטעמי הוא בשיאו עכשיו ובשנתיים-שלוש הקרובות אם כי בוודאי יחזיק יותר.

נחשוף?

1. יתיר ויוניה 2008 – מוזר, את אחד הבצירים הראשונים של היין זכרתי ללא עץ ועם רעננות של פרי. בסה"כ עשוי לא רע, העץ ניכר אבל לא מוגזם. אני מעדיף יותר פרי. 85 ש"ח.

2. Domaine Les Lambrays, Morey St. Denis Les Loups 2002 – יבוא של שקד, ידעתי גם על עיוור שזה לא יהיה זול. 400 ש"ח.

3. Mont Rochelle Syrah 2005 – ייבוא אישי של שרון מדרום אפריקה, מחיר מקומי מסדר גודל של 60 ש"ח. במחיר כזה הוא סבבה לחלוטין.

4. Montes Folly 2006 – סירה צ'ילאנית מהסדרה הגבוהה של יקב Montes – התוספת החדשה יחסית לפורטפוליו של שקד. 360 ש"ח. מספרים שבדרך היין יש גם בקבוקים מוצלחים מהיקב הזה במחירים דו ספרתיים, אני חושב שאבדוק כשיזדמן לי.

התמונות קצת פיקששו הפעם…

   

h1

Don't think twice

אוקטובר 5, 2009

שוב הגיעה העונה, ואיתה פסטיבל הסרטים בחיפה שמביא לכאן אפילו תל-אביבים, רחמנא לצלן (חלקם אף מצוידים בדרכונים). על אותו דשא מפעם שעברה הופיע יקיר הבלוג – רוני פיטרסון שזנח חלק מהדיסטורשן ונתן כבוד לבוב דילן בהופעה משובחת.

עצירת ביניים בספשל רזרב שנמצאת ממול דאגה להצטיידות בבקבוק וכוסות – גם הפעם משהו פשוט ובלי להתפלסף. הבלוק באסטר של Concha y Toro, שוויין-ספקטייטור כינו בעבר Best Value on the Planet ממשיך לעשות עבודה טובה. מודל 2007, קברנה סוביניון Casillero del Diablo – כיכר השטן. ידידותי ונעים, מציע חבילה בשלה אבל לא מיץ פירות – עם בדיוק מספיק תיבול ויובש בשביל להחזיק את הפרי. כיף לשתיה ונגמר מהר מידי. ב-39 שקל אין מה להתלבט, מלבד כמה בקבוקים לקנות.

 אז אם אתם באזור לסרט או להופעה, מומלץ לחצות את הכביש ולהצטייד במשהו טעים

h1

חווית התבגרות / קברנה קשיש

אפריל 9, 2009

בד"כ אני בודק לעומק לפני שאני מחליט אם להגיע לטעימה, במיוחד כשהיא לא זולה. הפעם זה היה קצת שונה – SMS מסתורי של "ארוחת טעימת יינות מתיישנים (תאריך) (מחיר) – לרשום אותך?" מאלון גונן. "כן". אפילו לא ידעתי אם מדובר על יין ישראלי או לא.

עופר, אספן יין עם ותק-יין יותר גדול מהגיל שלי (השמור היטב במערכת) – שם את ידיו על כמה בקבוקים ישראליים מבוגרים, ורצה לשתות אותם עם אנשים שהיין קרוב לליבם. 14 המוזמנים שהתקבצו סביב השולחן הארוך התחלקו בין חברים עופר לבין חברים של המסעדה. עם היינות אלון הוציא מנות שהשתלבו בעדינות, וסחטו מידי פעם אנחות מהסובבים, וגם הוסיף הפתעה במהלך הטעימה.

השיחה שקלחה, האווירה הנינוחה והאוכל אינם תנאי מעבדה לטעימה – אבל לדעתי זו הסיטואציה שבשבילה קיים יין. זה גם אומר שלא ממש כתבתי על ניואנסים דקים שללא ספק יש ביינות האלה. פשוט השילוב של השיחה, החברה, האנשים, האוכל והיין, היו הרבה יותר מעניינים מאשר להתעמק אם זה פלפל אנגלי או פלפל לבן בסיומת.

סגל קברנה סוביניון לא מסונן 1988  רמת הגולן ירדן קברנה סוביניון 1993  בוסתן קברנה סוביניון 1996

סגל קברנה סוביניון, לא מסונן 1988 – מי ידע שב-88 היה סגל בכלל, על אחת כמה וכמה יין איכותי? אדום בהיר ושקוף, חום בשוליים. אדמה ותיבול, פרי-צימוקים באף, בפה בעיקר חומציות, הפרי כבר בדרך למקום שכולו טוב. זה עדיין יין – אבל רק בקושי. בכל מקרה – כבוד. קוריוז היסטורי.

רמת הגולן, ירדן, קברנה סוביניון 1993 – שוקולד עטוף בפרי יער טוב, נגיעה של אלכוהול. בפה – מרקם של משי, חמיצות ערה, שאריות טאנין, הפרי קצת מגמגם. סיום פירותי-יבש, בינוני-ארוך. מעט אחרי השיא, אבל בהחלט חי וקיים – והכי חשוב, מהנה מאוד לשתיה. גרסה רכה ועדינה של היין המוכר, שמוסיפה עוד למניות כושר היישון המוכרות והמרשימות שלו.

מרגלית קברנה סוביניון* 1993 – צבע אדום עמוק, פרי מרוכז כמעט קומפוטי, סויה. מרקם רך בפה, חומציות טובה עם פרי, טאנין עדין, תיבול בכיוון מפולפל. ריכוז ונפח טובים. סיום בינוני-ארוך, מתובל ופירותי. בשל מאוד אבל חינני.

* מישהו יודע לזהות לפי התווית אם זה הספשל רזרב או הרגיל?

מרגלית קברנה סוביניון 1993

מרגלית קברנה סוביניון 1998 – הפתעת השף לטעימה: צבע סגול עמוק, פרי מרוכז מאוד, ארז ומשהו מעופש שלא התאוורר גם אחרי חצי שעה בכוס. בפה – פרי בחזית מוחזק עם יובש טוב וקצת מרירות. בהשוואה ל-93 – פחות בשל, פחות מרוכז, הרבה פחות מתיקות פרי וחומציות גבוהה יותר. כל נתוני ההשוואה האלה אמורים להפוך אותו לחביב עלי מבין השניים – אבל דווקא 93 מצא חן בעיני יותר, בעיקר בגלל המרכיב המעופש באף שלא הסכים לעבור. כך או כך – כושר יישון מרשים עבור שני היינות – השני עוד יכול להחזיק כמה שנים.

משם עברנו לנציג הלא ישראלי היחיד בטעימה –

Conche Y Toro, Don Melchor Cabernet Sauvignon 1995 – צבע בורדו אטום ויפה שלא מראה סימני גיל, פרי מתקתק באף, עם מנטה מודגשת ועשבי תיבול – הזכיר לי במשהו קריניאן. מוצק בפה, יובש ניכר, הרבה פרי ותבליני-חבית. סיום ארוך – יבש ומתובל. בובה. בטעימה עיוורת הייתי מהמר על ספרדי (צעיר יחסית). אין בו אפילו רמז לכך שהוא בן 14, ולא הייתי מהסס לחכות איתו לפחות עוד חמש שנים. האובייקטיביות מנצחת את הפטריוטיות – וזה הזוכה הגדול של הערב לדעתי.

בוסתן קברנה סוביניון 1996 – מי? בוסתן. מסתבר שזה יקב קטנטן שנמצא בשערי תקווה, ומייצר כיום 6000 בקבוקים. היין אדום בהיר, חומצי, מתובל, עם טאנין ער ותיבול. סיום קצר בינוני ומעט חומצי. יין טוב לאוכל שהשתלב היטב עם מנה של ניוקי נימוח על נתחי בקר. למרות גילו היין נמרץ – אבל די מחוספס. עולם ישן משהו.

לכזה ערב לא שגרתי זה רק ראוי שגם הקינוח יהיה לא שגרתי:

Tokaji Aszu 5 Puttonyos 1990 – זהוב-חום, תפוח צהוב, קרמל, ענבים ירוקים. בפה – חומציות נהדרת ששוברת את המתיקות הגבוהה. סיום ארוך ופירותי. בלי להתפלסף – מדהים.

תודה לעופר על היוזמה ועל הרעיון, ותודה לאלון על ההפקה המוצלחת, וההזמנה. מחכה לפעם הבאה…

 

וקוריוז לסיום: בקבוק שלא נפתח – קברנה סוביניון 1988 של כרמל (מזרחי) לכבוד הנשיא עזר ויצמן. בקבוק ממוספר (בכתב יד) מספר 37 מתוך 100.

כרמל מזרחי - קברנה סוביניון עם הקדשה לעזר ויצמן - בציר 1988

h1

עוד קצת Value

מרץ 13, 2009

כבר אמרתי שכולם מדברים על תמורה למחיר – והפעם זה היה הנושא של הטעימה השבועית בספשל רזרב. 13 יינות שמספקים לדעת החנות תמורה טובה למחיר. כמה מילים על חלקם:

Concha Y Toro, Frontera, Sauvignon Blanc 2007 – לא יין מעניין ובוודאי שלא יגנוב את ההצגה, אבל מה בכל זאת הוא מציע? הדרים אופיינים, שילוב טוב של חמיצות ופרי בפה. קל, פשוט ונקי. אחלה entry level wine, או בקבוק לפתוח לשתיה סתמית. ב-25 ש"ח, אין שום דבר שמתקרב אליו.

Casa Santos Lima, Portuga, Rose 2007 – ורוד כהה, כמעט אדום, תותים ועוד תותים באף, חמיצות טובה עם קצת פרי ומינרליות מעניינת. עקבי עם הפעמים הקודמות, וממש דורש אוכל לידו. 40 ש"ח, יבוא בלעדי של הספשל רזרב – אחד הרוזה המוצלחים והמעניינים שטעמתי.

Marques de Monistrol, Cava Reserva, Rose Brut NV – ורוד-סלמון, מאוד שמרית באף עם הדרים ברקע, בועות קטנות אבל די אגרסיביות, חמיצות גבוהה, נגיעה מרירה טובה. קאווה שובבה, קלה ומרעננת – מומלץ למי שאוהב את הגרסה השמרית-יבשה-מרירה ופחות מומלץ למי שמחפש את הפירותיות. אחלה אפרטיף. 35 ש"ח.

Louis Guntrum, Reinhessen Riesling 2007 – אף מעניין, מינרלי מאוד, אשכולית ולימון, בפה מתיקות ופרי – אבל ממש חסרה לי חמיצות. לא התלהבתי, אבל ב-65 ש"ח לא נראה לי שאפשר להתקרב יותר מזה לריזלינג גרמני.

Carta Vieja, Lancomilla Valley, Pinot Noir Reserve 2005 – אדום בהיר, באף טחב כיפי (!), מאחוריו מבצבץ משהו מעושן, פטריות ופרי אדום. פירותי בפה ומרירות ערה. שוב – לא יין לחובבי הפירותיות, אבל אחלה אופי! נחמד, 49 ש"ח.

סגל, קברנה סוביניון סינגל 2005 – הימצאות היין ברשימת תמורה טובה למחיר לא צריכה להפתיע אף אחד. צבע סגול, פרי נקי, קצת חבית, קצת ירקרקות, גוף בינוני, יובש טוב, פרי וחמיצות, טיפה תיבול. כיף, נקי ומספק אופי זני. עקבי, וגם הזכיר לי במשהו את ענבא. יכול להיות שמתחת לאף שלנו, מתגבש דבר כזה – קברנה גלילי? כך או כך, תמורת  50 ש"ח לא צריך לדבר יותר מידי אלא פשוט לקנות בקבוק. אני קניתי, שוב. יכול גם להשתפר בבקבוק בשנה-שנתיים הקרובות.

אבידן, בלנד דה נואר, מרלו-קברנה-שיראז 2006 – מצד אחד די ירוק, מצד שני די בשל, קצת אלכוהולי וחם. יובש נעים בפה, פרי בשל וחבית. הרגיש קצת לא מחובר ולא מצא חן בעיני, אם כי בשולחן סביבי אהבו אותו. 59 ש"ח.

Cascina Chicco, Roero Valmaggiore DOC 2003 – עוד יין שכבר טעמתי סביב אותו שולחן. צבע סגול יפה, פרי יער די בשל, פלפל שחור, טיפה אלכוהולי. מרקם חלק, פרי דחוס ועשיר, תיבול, יובש מקיר לקיר. וואו! מודרני, דחוס בטעמים ואפשר להנות ממנו עכשיו, וגם עוד חמש שנים, או יותר. 127 ש"ח, עוד יציאה מוצלחת מאוד של הדוש. שווה.

Cascina Chicco, Roero Valmaggiore DOC 2003

h1

אוכל, מזח ויין

אוקטובר 6, 2007

לסיכום הביקור בלונדון הוזמנו ע"י המארחים למסעדת Ransome's Dock, הממוקמת על מזח תעלה פנימית המסתעפת מהתמזה, לא רחוק מגשר אלברט בצ'לסי. בניגוד למסעדות מודרניות ומצוחצחות, מדובר במקום שקיים עשור וחצי, מה שבעיני מסמן על איכות ולא על אופנה חולפת. מה שמייחד את המקום ומצדיק פוסט הוא רשימת היינות (PDF), שנבנתה לדברי האתר על מנת לייצג בצורה הטובה ביותר את האזורים והזנים מהם מגיעים היינות.

האוכל במקום מקושט ומעוצב (מבלי להיות מיניאטורי) ועשוי ממרכיבים טריים וכולל שילובים מעניינים. תפריט היין כולל הכל מהכל (טוב, ישראל עדיין לא שם), ורק תפריט חצאי הבקבוקים יכול להרכיב תפריט יין ממוצע. כאפרטיף התחלנו בצרפת, בצאתנו למסע בעולם:

Chablis Premier Cru, Fourchaume, Chateau de Maligny 2005

זהוב חיוור, פותח בקליפת לימון ורמז לאשכולית עם אלון קלוי עדין, לגוף הקל-בינוני מצטרפת גם מינרליות אופיינית לזן, עם חמיצות רכה מאוד שממשיכה לסיום קצר-בינוני. יין רך ומעודן מאוד, נגיש ונעים. להתאים כאפרטיף או לצד מנות פתיחה עם תיבול מאוד עדין (חצי בקבוק).

Chablis Premier Cru, Fourchaume, Chateau de Maligny

Ridge Geyserville 2004

אדום אטום ומלא, פצצה של פרי בשל עם פטל דובדבן ושזיף בראש, פלפל לבן, וניל ומעט קליה. גוף די מלא, עוד פרי בשל וטאנין במידה טובה, תבלין עדין וסיום שממשיך וממשיך. פצצת הפרי מסונומה, קליפורניה מורכבת מ-75% זינפנדל, (השאר קריניאן ומעט פטיט סירה), שומרת על איזון טוב תוך הפגנת עוצמה. יין מוחצן ומהנה (חצי בקבוק).

Ridge Geyserville, credit: nexternal.com

Viñã Tabalí, Late Harvest Muscat 2005

מוסקט קינוח צ'ילאני, עם אף טיפוסי של ענבים ירוקים צימוקים ופריחה, גוף מלא, סמיך, עם חמיצות שנותנת איזון טוב למתיקות הפירותית וסיום שלא נגמר. טעים וטוב (הוגש בכוס).

שבעים, מרוצים ומבושמים קלות חתמנו את הטיול בחיוך גדול.