Posts Tagged ‘סופרמרקטים’

h1

הצצה לתרבות היין #2 / נצחון הסופרמרקט

ספטמבר 8, 2010

Take I: שישה ימים לפני ערב ראש השנה, והסופרמרקט הרגיל שלי נראה ונשמע כמו כוורת באורגיה של צריכה ושיווק. באזור היין שלוש נציגות/מטעימות. עד כמה שאפשר היה להתרשם בכוסות חד"פ – ניכר שיפור ביינות הסופרמרקט הזולים. כרמל PC, מרלו-קברנה – הפרי לא כ"כ רענן אבל בסה"כ יין נקי שמקבל ציון עובר. בשביל 29 ש"ח במבצע הוא טוב יותר מרוב האופציות, אבל לא בשביל המחיר הרגיל של 39 ש"ח. יש הבדל ענק בין מה שאפשר להשיג עם עודף משלושים לעומת עודף מארבעים (הרי גליל, גולן). ההפתעה הכי נעימה הייתה ברקן, עם המרלו קלאסיק 2009, שהיה פירותי למהדרין, קל ושתי. בשביל עודף משלושים אני באמת לא מבקש יותר, ובשבילנו הסנובים זה יכול להיות גם יין לא רע  לבישול. בכל מקרה – קפיצת מדרגה גדולה מאז ההתקלויות האחרונות שלי עם הסדרה. בדוכן של גליל/רמה"ג מאכילים כרגיל את החבר'ה האחרים אבק, עם בחירה מוצלחת של חרמון אדום, גולן קברנה והרי גליל קברנה – האסים שמקיימים הכי הרבה בטווח המחיר שלהם (אבל כאן אין הרבה הפתעה).

שורה תחתונה – מסתבר שיש אופציות על מדפי הסופר שהן יותר מוצלחות (פחות גרועות?) מהדברים שהכרתי עד היום, אבל צריך לבחור בזהירות.

Take II: ארוחת ראש השנה. דו קרב בין הסנובים לסופרמרקט על לבבות המשפחה המורחבת. בפינה אחת – למברוסקו אדום (רחמנא לצלן) וכשר של קאוויקיולי, 4 ב-100 בסופרמרקט – רכש של אבא. בפינה השניה – הלכתי בעקבות ההמלצות של עצמי עם הסוביניון בלאן 09 של תשבי למנה ראשונה וצרעה שורש 08 לעיקריות. התוצאות – ניצחון מוחץ של הלמברוסקו בקרב שולחן הלא-שותים המשפחתי.

תוצאה? כוס יחידה של היין הלבן נמזגה (לכוס שלי) ועשתה כבוד לסלמון האפוי האגדי של אמא. השורש – שתי כוסיות נמזגו לקרוב משפחה שנהנה מיין, ואת השאר – בואו נאמר שלא היה לי לב (כבד?) להשאיר משהו בבקבוק. אז אולי הניצחון של הסופרמרקט הוא הרווח שלי?

שורש 2008 – בשל יותר וקצת פחות רגוע מהבציר הקודם, גם האלכוהול (15%) נוכח. אבל מעבר לזה יש יין עשיר ונעים, עם מבנה וריכוז טוב, שצריך עוד קצת זמן בשביל להתרכך. בסקאלה של 120 ש"ח זה בקבוק שאקנה שוב, אבל הפעם אחכה איתו שנתיים.

חג שמח ושנה טובה!

h1

לחם, 2 חלב, וריוחה 98'

יוני 21, 2007

ביקור קצר בסופרמרקט הגדול והחדש בצומת יגור – הסטופ מרקט כלל הפתעה מעניינת בדמות מחלקת היין. שבוע וחצי אחרי שקטלתי את מצב היין ברשתות השיווק אני נתקל בדוגמה הפוכה. לא, היינות לא מאוחסנים בחושך ובשכיבה, אבל-

מבחר היין הגדול ביותר שראיתי מחוץ לחנויות יין, והוא משתרע על טווח רחב של סגנונות ומחירים. מלבד דברים מקומיים ומוכרים כמו כל הפורטפוליו של רקנאטי (כולל ספיישל רזרב), קלו דה גת (כולל סיקרא), רזרבים של מרגלית, טוליפ (כולל הפורט), ועוד, ניתן גם למצוא יינות שאבלי, מדף ריוחה (כולל בקבוק מ-98', ומרקס דה רסקל רזרבה 02 בבקבוק מגנום!), ריזלינג גרמני, מבחר של קיאנטי, קאוות, פורטים ועוד. לצידם גם בקבוקים פשוטים כמו ד'ארנברג, קסילו דה מולינה, לינדמנ'ס קאוורה ועוד.

סידור הגיוני וידידותי (בניגוד למשל לטיב טעם בקריות), לפי איזורים (ישראל, איטליה, ספרד, צרפת וכו'), לפי יקבים, דרגות ורמות מחיר.

 המחירים עדיין לא מגיעים לחנות יין, אבל בהחלט לא ההגזמה שרואים בסופרמרקטים. אני מעריך שהמחירים נעים בין מחיר חנות יין לעד כ-15%-20% יותר. דוגמאות למחירים, ירדן ק"ס 03 – 115, גמלא פינו נואר כ-52, גולן ק"ס כ-41, דלתון רוזה 40, סיקרא ב-180. בסה"כ אי אפשר להגיד שזה זול במיוחד, אבל בהחלט מחירים סבירים, ואפשר למצוא גם דברים שמתחרים בחלק מחנויות היין.

חלק גדול מהיינות מיובא ע"י האחים שקד (דרך היין), ולדעתי זו לא רק דריסת רגל שלהם בצפון אלא הזדמנות למצוא חלק מהיינות שהם מייבאים באיזור. ניכר שבבחירת היינות ואופן סידורם עמדה מחשבה של איש מקצוע. מצד שני כמה שינויים קטנים כמו הורדת טמפ' המזגן באיזור בכמה מעלות, השכבת חלק מהבקבוקים הטובים יותר (לא מצריך שינוי במדפים לדעתי) והפחתת התאורה החזקה על המדפים הייתה יכולה להוסיף הרבה למקום. בנוסף, איש מקצוע שיסתובב שם וייתן עצות והמלצות יוכל לשפר את השירות.

את מירב קניות היין שלי אני משאיר בחנויות מקצועיות. את איכות האחסון, המחיר, הייעוץ המקצועי, האירועים והטעימות הסטופ מרקט עדיין לא מציע, אבל כשצריך בטווח נסיעה קצרה קניה זריזה בטווח של עד 70 שקל, ביינות לא מבוגרים – לדעתי מדובר בבחירה נוחה וטובה, שגם פתוחה 7 ימים בשבוע.

h1

בעל הבית לא השתגע

יוני 12, 2007

למי שאין כוח לקרוא, או רק מסתכל בתקציר – אני אתמצת את הפוסט למשפט קצר: לא לקנות יין בסופרמרקט.

רעיון לפוסט כזה קיבלתי מזמן וזה רלוונטי במיוחד כשיש חגים. אני מניח שלהרבה קוראים אני לא מחדש כלום, אבל בכל זאת – מוגש כשירות לציבור.

מידי פעם מתפרסמות כתבות שמצטטות נתונים המראים שרוב הישראלים קונים את היין ברשתות השיווק (ולפני החגים). חודשים לפני כבר המדפים מתנוססים שלטים צבעוניים המכריזים על מבצעי 'בעל הבית השתגע'. אז הוא לא. ראשית היין בסופרמרקט מאוחסן בצורה שאינה מטיבה עימו (אם להתנסח בעדינות), ומה עובר על הארגזים שבמחסן אני לא רוצה לדמיין אפילו. לגבי מבחר – יש סופרמרקטים שיש יותר ויש כאלה שיש פחות – גם באלו שיש יותר זה עדיין מבחר יותר קטן מחנות יין/אלכוהול הכי פשוטה. בחנות יין אפשר למצוא מוכרים שיודעים לייעץ, להכווין ולהתאים. הרבה חנויות יין מוכנות לקבל בחזרה בקבוק במידה ונתגלה בו פגם, הספיישל רזרב בחיפה מגדילים לעשות ומציעים להחליף את הבקבוק במידה והוא לא מצא חן בעינייך (וגובה היין לא ירד מגובה הכתפיים).

אבל בואו נדבר גם על הכיס. הסיבה והכוח המניע לפוסט הזה הוא חזרתי מסופרמרקט (אחת הרשתות הגדולות, 3 אותיות, מתחיל ב-מ') שם מצאתי 'מבצע מטורף': רהמ"ג, גולן ק"ס 05, אחד ב-48.99 – שניים ב-79.99. לפני שנדבר עליהם, עוד שני מחירים שכבר רשמתי על הדרך: רקנאטי רזרב ק"ס 04 – 84.89, רמה"ג גמלא סנג'ובזה 04 – 64.99.

בשביל הספורט התקשרתי לחנות בית היין והסיגר בחיפה (04-8104757) וקיבלתי את המחירים הבאים: הרקנאטי ב-74, הסנג'ובזה ב-49, ולקינוח – גולן ק"ס 05 ב-33 ש"ח. עבור שלושת היינות הסופר יקר ב-15-49%, וזה כאמור אחרי שדיברנו על האחסנה המוטלת בספק, המבחר, השירות ועוד. לקינוח מצאתי בסופר מציאה (לאספני עתיקות), שיראז-ק"ס אוסטרלי כשר העונה לשם Kolobara Hills מבציר 2002, תמורת 52.89. לפני חצי שנה התפתיתי לקנות אותו באיזה מקום (וקיבלתי עודף משלושים שקל) וכבר אז הוא היה מת. עוד דבר שאפשר יהיה למצוא בחנות יין זה רף קבלה ליינות. אני מתפתה להזכיר בלוק-באסטר נוראי של יקב גדול עם מדבקה כסופה, גאוות מבצעי ה-4 ב-100 -בקבוק שלא תראו בשום חנות יין שמכבדת את עצמה.

אז מה בכל זאת בסופרמרקט? פעם חשבתי שיינות פשוטים וצעירים אפשר לקנות בסופרים, אבל התקרית הזו הוכיחה שלא. מצד שני, אציין שכהילים אחרים בטווח המחיר הבינוני-נמוך לפעמים כן כדאי לקנות בסופר. וודקות כגון אבסולוט ופינלנדיה למשל אני מעדיף לקנות בסופר שם אני הרבה פחות חושש מזיופים, והמחיר הגיוני (לרוב סביב 55 ש"ח). אפילו שאפשר להשיג יותר בזול – אני מעדיף כאן לשלם כמה שקלים יותר ולדעת שהמוצר אמיתי. גם מוצרים כמו בוולנד וגקו (ליקרים ושנאפסים), צינזאנו ומרטיני (וורמוטים) אפשר במחיר הנע בטווח 40-55 ש"ח לקבל תמורה סבירה לכסף בסופרמרקטים.

לדעתי הסופרים מבצעים תהליך נגדי לפריחת תחום היין בשנים האחרונות. אנשים קונים ביוקר, דברים מוצלחים ולרוב מוצלחים פחות – וחושבים שככה נראה יין ישראלי. גופים כמו דרך היין, איש הענבים והספיישל רזרב מקדמים את תרבות היין – בעוד שהסופרמרקטים מקדמים אותה אחורה – וחבל.

לסיכום: חנויות יין בגלל השירות המקצועי, המבחר, המחירים, אחריות מסויימת, אירועים, טעימות, ומבצעים (אמיתיים).