Posts Tagged ‘ניו זילנד’

h1

פקק אוסטרלי

פברואר 1, 2008

עירא מזמין, גיא מארח ושי מארגן. לא נראה לי שיכול לצאת משהו לא מוצלח משילוב כזה, שמועדון הפקק בעל המסורת מתכנס בדירה חמה שישי אחה"צ. לסיכום ולפי סדר החשיבות – אחלה אנשים, חריפים ומצחיקים, אוכל סבבה וכיף. שילוב מעולה של השלושה, ו… אה, גם היו יינות לא רעים.

כמה מילים על היין – לתבשיל הקדירה, לצלעות הטלה, לראשונות ולקינוחים – אני יכול רק לעשות עוול במילים.

Seifried – Old Coach Road Sauvignon Blanc 2006

בהיר מאוד, אף משגע עם הדר, פרי טרופי, עשב עדין, ענבים ירוקים ועוד. חמיצות גבוהה, רענן ונקי, עשוי היטב. אופי של הזן? יש, אופי של האזור? יש, טעים? לא היה פה בקבוק לפני דקה?

יין טוב מאוד, שמבחינת סגנון הייתי ממקם על אמצע הסקאלה בין הבליידן החמצמץ והחד לקלאודי ביי הפירותי מאוד.

מיבאים מנלסון, ניו זילנד: מרש, 89 ש"ח.

Lindemans Cawarra Chardonnay Bin 65 2006

צבע זהוב עמוק ויפה, באף קליה, חמאה וקפה, אולי רמז להדרים ברקע, גם על החיך הרבה יותר עץ מאשר פרי, עם גוף מלא, שמנוני ומתובל. איך אומרים קצרין לבן באוסטרלית?

לא נרשמה התלהבות מסביב לשולחן, וגם לא אצלי. כבר שתיתי שרדונה שהעץ והפרי בו היו מאוזנים – כאן לטעמי הם לא. לחובבי הסגנון בלבד.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 69 ש"ח.

d`Arenberg The Stump Jump GSM 2005

החבילה האוסטרלית הבסיסית של פירות יער עם תיבול, בפה קצת חמצמץ וקל גוף יחסית, אם כי נעים למדי. זכרתי את הבציר הקודם בתור מלא ועשיר יותר, אבל עדיין נשמרת תמורה לא רעה למחיר.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 55 ש"ח (לפני מבצעים).

Kaesler Stonehorse GSM 2005

צבע אדום בוהק מעט שקוף, פרי יער בשל, ריבה ואולי סוכריות פירות. גוף בינוני, הרבה פרי נעים ומתקתק אבל חסר משהו נוסף. בסה"כ יין מאוד נגיש וידידותי, אבל לא מעניין במיוחד לטעמי. פארקר מאוד אהב (92) – אני פחות. בשביל המחיר שלו אני מצפה ליותר.

מייבאים מאוסטרליה: מרש, 119 ש"ח.

Thorn-Clarke Shiraz Shotfire Ridge 2005

שחור-סגול אטום ומדהים, פרי יער, פלפל שחור, קרמל, אולי שוקולד. גוף מלא, נפח טוב, מרוכז, טאנין מקיר לקיר אבל רך ונעים – לא חד, מאוזן בפרי עשיר ומלא עם תבלין במידה טובה, סיום ארוך וטוב. אין מה להגיד – יופי של יין שמאפשר להנות ממנו בלי להתפלסף, אבל גם מציע יותר למי שמתעמק. יותר נהניתי מהבקבוק מאשר מהבציר הקודם הקודם. דירגתי שני בין האדומים של הערב.

מייבאים מבארוסה, אוסטרליה: מרש, 139 ש"ח.

d`Arenberg The Laughing Magpie Shiraz/Viognier 2005

שחור משחור עם שוליים סגולים, פרי יער מחוספס ומשכר, קליה ברקע. גוף מלא, דחוס ועשיר, עם יובש חזק ומיצוי פרי מצויין משולבים היטב, חריפות קלה וסיום ארוך וטעים. השורה האחרונה בדף מכילה מילה אחת: בובה! מצטיין הערב, עשיר, עצמתי ומלא. מעט כבד יותר מהשוטפייר, אבל שומר על האיזון ומנצח בפוטופיניש. באחוזים הבודדים של הויוניה לא ממש הרגשתי.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 149 ש"ח.

Penfolds Cabernet Sauvignon Bin 407 2004

כהה מאוד, אף סופר-בשל, כמעט סירופי, גוף מלא, טאנין עצמתי והרבה פרי. היין לא רע בפני עצמו, אבל המרכיבים בחבילה פחות מאוזנים לעומת שני היינות הקודמים.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 149 ש"ח.

Dr Loosen Riesling 2006

זהוב חיוור, ריחני ופרחוני, פרי טרופי ורמז מינרלים, בפה מתיקות פירותית גבוהה, גוף בינוני-מלא, ומספיק חמיצות בשביל לאזן. קליל, פירותי וכיפי, מרגיש יותר מתוק מאשר חצי יבש.

מיבאים מגרמניה: האחים שקד.

איך נעלמות חמש שעות כמו חמש דקות? לא ברור, אבל מחכה לפעם הבאה. תודה על ההזמנה ועל החברה – היה תענוג. הדיווח של גיא.

h1

Vinipolis

אוקטובר 5, 2007

אחד האתרים הראשונים בביקור בלונדון היה Vinopolis. לפני תיאורים מפורטים יותר אתמצת בקצרה: המקום נחמד, אבל פחות מקצועי ממה שהייתי מצפה ממוסד כזה במעצמת יין כמו בריטניה. נחמד פלוס למתחילים שרוצים לקבל טעימה ורקע בנושא היין ושאר סוגי אלכוהול, אבל יכול להיות שחובבי יין רציניים יעדיפו להשקיע את מחיר הכניסה בקניית בקבוק יין טוב או שניים לא רעים.

מאחורי החזות המודרנית והבומבסטית מסתתרת הכלאה בין מוזיאון לבין מצג חסויות. במקום יש מסלול שחציו הראשון עיוני בעיקר, וכולל הסברים ותיאוריה על יין, מההיסטוריה, איזורים עיקריים ועוד. מתחיל מרמה בסיסית מאוד ומגיע לרמה בינונית מבחינת התעמקות. החצי השני הוא חווייתי, וכולל איזורים לטעימת יינות, בירות, ויסקי, שמפניה וקוקטיילים. החבילות שכוללות גם כניסה וקופונים לטעימה נעות בין 16 ל-21 פאונד, וכמובן שתמיד אפשר לשדרג ולהוסיף. ונעבור לחסויות: רוב הטעימות נערכות בחסות מותגים כאלה ואחרים. השמפניות הן של בית אחד, בויסקי ראיתי בעיקר ג'וני שחור וטאליסקר, והקוקטיילים זה מצגת שיווקית מרשימה של מותג הג'ין בומביי ספיר.

אגף הקוקטיילים הנ"ל מתחיל מהסבר על ג'ין, שכולל שולחן עם קערות תבלינים המשמשים לייצור בומביי ספיר שאפשר למשש ולהריח. מסדרון זכוכית מלוטש ומעוצב מביא את המבקרים לבר קטנטן, שם אפשר לבחור אחד משלושה קוקטיילים המוגשים בכוס מרטיני, כולם מבוססי בומביי ספיר ופירות. שלושתם מתוקים וידידותיים, ולמעט אחד לא ממש נותנים ביטוי לבסיס שלהם – הג'ין, מעין סתירה למאמץ השיווקי או ניסיון לפנות לכל אחד.

Vinopolis, Bombay Sapphire Ingredients

בתמונה הבאה מחזיק עבדכם הנאמן גרגרי Juniper, או ערער – התבלין שאולי הכי מקושר עם ג'ין ונותן לו את אופיו.

Juniper

אגף היין כולל דוכני טעימה לפי מדינות, ומציג יינות די בינוניים, שלהערכתי היו נמכרים בארץ באזור ה-40-80 ש"ח. להפתעתי מצאתי שם גם פינה ישראלית. אם מישהו חשב שזו הפתעה טובה, אני אתקן: מה שמייצג את ישראל במקום הם חמישה יינות: אדום, לבן ורוזה מסדרת Selected (בצירים ישנים), כרמל פריווט קולקשן 2003 (!), וסוביניון בלאן רמת ערד של כרמל, בציר 2004 (האחרון בשוק הוא 2006). מלבד האיכות הבסיסית הנמוכה של היינות (להוציא האחרון), מדובר בבצירים ישנים מידי בשביל יינות סופרמרקט, או בעברית פשוטה: תדמית לא כ"כ יפה. בתשובה לשאלה למה אלו היינות שמייצגים את ישראל ענה לי הדייל שזה מה שהם מקבלים בחינם מכרמל. אני מתכוון לפנות ליקב בנושא ולפרסם פוסט בנידון לכשיהיו לי פרטים מלאים. מלבד היינות הפשוטים, יש גם דוכן של יינות פרמיום מכל העולם, שכולל גם לימיטד אדישן מכוחותינו. כמה דברים שטעמתי:

Torres DeCasta Rosado 2006

רוזה ספרדי חביב בסגנון החמצמץ, את התותים האופיינים מלווה לימון ועשב עדין, הגוף הקל מבעבע קלות כשהחמיצות נותנת את הטון עם קצת פרי כל הדרך לסיום ארוך בצורה מפתיעה. "יפה מאוד" סימנתי בתחתית העמוד בפנקס.

 Torres Nerola Syrah 2003

אדום חצי שקוף עם האדמה והטחב האופייניים ממשיכים לגוף קל עם חמיצות גבוהה, תיבול וטאנין עדין לסיום בינוני. נאמן לזן אבל לא מרשים.

Kim Crawford Marlborough Pinot Noir 2006

אדום שקוף עם וניל, שזיף בשל, קרמל ואדמה, פותח בפה עם פרי מתקתק שמגובה בחמיצות וטאנין במידה לצד תיבול קל. נחמד אבל לא נרשמה התפעלות מיוחדת.

Kim Crawford Marlborough Dry Riesling 2006

היין השקוף פותח בפצצת פרי באף, שונה ומעניין: תפוחים, שקדים ופרי טרופי מובילים לגוף קל בינוני, לרגע חמצמץ לרגע מתקתק, סיום בינוני-ארוך כשלכל אורך הדרך פרי נדיב. עשוי טוב, טעים ונעים. שווה בדיקה.

Torres Rosado & Nerola Syrah, Kim Crawford Marlborough Pinot Noir and Dry Riesling

h1

Some Wines

אוקטובר 3, 2007

Firesteed Pinot Noir 2005

This Oregon pinot has a light, semi-transparent red color, the interesting nose is a mixture of red fruit, lemon peel, and earthy, mushroomy, 'forest floor' aromas. The light to medium body is quite high on acidity, with gentle fruit and mild tannins, to a quite long and acid finish.

Nice, interesting and somewhat complex on the nose, but on the palate I found it lacking balance, specifically the combination of relatively light body with the high acidity.

Firesteed Pinot Noir, Oregon

Matua Valley Pinot Noir 2006

This New Zealand pinot has the same typical color as the previous wine, also begins with red fruit on the nose but continues to a rather more fruity character, with something syrupy that may resemble cherries. Light to medium body with sweet fruit and light acidity, medium finish combining delicate acidity and nice fruit.

Surely more to the fruity side compared to the previous pinot, this wine was more pleasant to my taste although probably not as interesting.

Matua Valley Pinot Noir, Marlborough, New Zealand

TerraMater Merlot Reserve 2005

Opaque and dark towards purple-red on the rim, interesting nose with typical merlot jammy forest fruit, vanilla and hints of choclate and tar. Medium to full bodied with generous and ripe fruit, integrated with light tannins and some spices that emerge towards the finish, which is long and lightly acidic.

Very nice, good use of oak to increase complexity and interest without overtaking anything or damaging the balance, while maintaining nice varietal character.

TerraMatter Merlot Reserve

h1

Best White I've had

ספטמבר 30, 2007

This post is being written sitting in evening at a quiet London suburb, staying with family and resting after quite a stressing semester. Some wines were tasted in the last two days, some of which will be mentioned later. For dinner today our hosts pulled a bottle I heard a lot about but haven't tasted yet.

Cloudy Bay Sauvignon Blanc 2006

Pale yellow with green notes on the glass, the nose starts with a layer of fruit, at first dominated by citrus (mostly lemon), followed by flowers, later showing melons and green grapes, with hints of grass in the background and some more tropical fruit which I didn't recognize. Light to medium body, with very mild and pleasant fizzy-ness, which is the scenery of a crazy dance between sweet ripe white fruit and lively acidity, wonderfully combined and follow to medium finish that just begs for another sip.

Most complex and enjoyable white I've had so far, but leaving all the elaborate descriptios aside – just fun and tasty to drink.

Cloudy Bay Sauvignon Blanc

h1

חדש מול ישן: דו-קרב בלבן

יולי 13, 2007

תסריטאי המערבונים לא יכלו לדמיין דו-קרב פואטי יותר, בצהרי יום שישי במרכז פנורמה – טעימה מג'יאקונדה אצל אנדרי סוידאן. בשמפנייר לצד הקרח שמרו המתמודדים על קור (רוח), ומולם בקהל אני ושורת כוסות רידל נוצצות.

Bladen Estate, Marlborough, Sauvignon Blanc 2005

 צהבהב בהיר פותח באף בעשבוניות דומיננטית, מלווה במשהו מינרלי ורמז הדרים. גוף קל ונקי פותח בחמיצות גבוהה, ממשיך למינרליות נעימה ונגיעות של פרי, כשהחמיצות הגבוהה ממשיכה גם לסיום הבינוני.

Schafer-Frohlich Weisser Burgunder, Pinot Blanc QBA Troken 2004

כמעט חסר צבע, אף מרענן עם פרי לבן, עשבוניות עדינה הפעם, ממשיך לגוף קל, חד ופריך עם בעבוע מאוד עדין בקצוות הלשון. בפה תענוג של טעמים, חמיצות מרוסנת משחקת תופסת עם פרי ומינרליות קלילה, ממשיך לסיום בינוני ארוך שמשאיר הרגשה קרירה בפה.

Schafer-Frohlich Weisser Burgunder, Pinot Blanc QBA Troken 2004             Bladen Estate, Marlborough, Sauvignon Blanc 2005

מה לומר? נראה כאילו העולם הישן והעולם החדש התחלפו, ומצאתי שלטעמי הגרמני עשיר יותר בטעמים בעוד שהניו-זילנדי מרוסן יותר, ושם דגש יותר על החומציות מאשר על הפרי. רפאלה קראה לו אלגנטי, אבל חובב עולם חדש בור שכמותי דווקא נותן את הגביע לגרמנים. מחיר שני היינות הוא 89-99 ש"ח (כתלות במבצעים ומועדוני לקוחות). מאחר והיום הייתי צריך יין אדום לארוחת הערב לא קניתי, אבל אני מסמן לעצמי את הגרמני (שאין סיכוי שאלמד את השמות שלהם) כרכישה לעתיד.

תודה לאנדריי על האירוח, לרפאלה ולענת על הטעימה והשיחה המעניינת. שבת שלום.