Posts Tagged ‘נאפה’

h1

Quintessa

אפריל 15, 2010

דרומית ל-Rutherford על דרך סילברדו, נתקלים פתאום בקיר אבנים רחב שחוצץ בין שטיח כרמים לגבעה שמאחוריו. הקיר המסקרן הזה הוא למעשה בניין היקב של Quintessa. היקב ממוקם באחוזה של מעל 800 דונם – רובה מרוצפת בכרמים המשמשים את התווית היחידה של היקב. הבעלים והיינן המקורי הוא מייסד קונצ'ה אי-טורו הידוע, שנאלץ לברוח לכאן בשנות השבעים, וקנה את האדמה. אשתו בעלת השכלה אקדמית חלקאית נרחבת, נטעה את הכרמים ומפתחת אותם בגישה של כורמות ביו-דינאמית. אני אמביוולנטי ביחס לגישה כזו – מצד אחד הרעיון של חקלאות ברת קימא וההרמוניה עם הטבע זה דבר מבורך – מצד שני יש מנהגים ביו-דינמיים שגובלים בפאגניזם או וודו. כך או כך – קרני שור קבורות או בציר לפי מופע הירח – היין זה מה שחשוב, ועוד מעט נגיע אליו.

את העשב בין הכרמים מנקות כבשים, פרות רועות מסביב ומדשנות, אגם מדהים נמצא באמצע ומספק מים לכל צרכי האחוזה, פרחים מיוחדים ממוקמים בערוגות בין הכרמים – תפקידם למשוך חרקים מסויימים שירחיקו חרקים אחרים – ועוד ועוד. המטרה היא להפוך את האחוזה כולה לאורגזינם חי ועצמאי. היקב מייצר המון יין, ורק לפני הבקבוק, כשעושים את הבלנד הסופי של החביות – היינן בוחר 30% מהיין לבלנד של התווית. השאר – נמכר כיין bulk אנונימי לאחרים. בשורה התחתונה – אחרי כל ההשקעה בכרם, ביקב, בחביות ובסבלנות, היקב משאיר אצלו רק 120 אלף בקבוק בשנה ו-280 אלף אחרים הוא מוכר.

האירוח ביקב הוא חוויה בפני עצמה. מתאמים פגישה מבעוד מועד תמורת 45$ (שכוללת טעימה של ארבעה יינות). הסיור כולל מדריך אישי ומתחיל מטיפוס רגלי במעלה שביל יפה לראש הגבעה מעל היקב, שמשקיפה על האגם ועל חלק מכרמי האחוזה. שם פותחים בחיק הטבע את היין הלבן ושומעים על ההיסטוריה והשורשים של המקום.

 

Illumination 2008 – סוביניון בלאן מכרמים שאינם באחוזה, ולכן מבוקבק תחת תווית אחרת ללא אזכור Quintessa. היין ירקרק בהיר, אף טרופי-הדרי מדהים, רמז של עשב, מינרלים. בפה חומציות, חומציות ועוד חומציות, עם פרי וקצת מליחות-מינרלית וסיום שנשאר גם אחרי שירדנו מהגבעה. קריספי, רענן, מורכב, מאוזן. אחד הלבנים הטובים שטעמתי, ויכול להתחרות בנוחיות במפרץ המעונן שמגיע מהצד השני של הכדור. ב-40$ חטפתי אחד. מלבד התווית הזו מייצרים ביקב יין אדום נוסף שלא נושא את שם היקב ונקרא Faust.

משם חוזרים ליקב. הזרימה ביקב היא חופשית וללא משאבות, הענבים נקלטים מהגג דרך פתחים לא שגרתיים. הנפילה של הענבים נועדה לבקע אותם בעדינות, ומשם הם עוברים לתסוס במיכלי נירוסטה וגם במיכלי עץ ובטון – האופנה  בקרב יקבים מודרניים שמחפשים לחזור לקלאסיקות. החביות מפוזרות במבוך של מערות, עם תאורה דקורטיבית, נרות ומזרקה. כל ההפקה  הזו מתנדנדת בין מינימליזם לראוותנות – אבל מרשימה כך או כך. 

משם עולים לחדר טעימות שם יושבים עם המדריך וטועמים בנינוחות ובקצב שלך. מתחילים מזוג טעימות חבית: אותן גפני קברנה בדיוק, בנות אותו גיל – שנטועות באזורים שונים באחוזה, וגם נבצרו במועדים שונים.

     

חלקת Bench מבציר 2008 – מדהים. חלק, צלול, נקי, חלק, איזון מעולה בין טאנינים מתוקים, חומצה, תיבול. היין כ"כ נגיש ונעים שקשה להאמין שזו טעימת חבית – רק בסיום מרגישים קצת עוקצנות של החבית. היין נמזג מבקבוק (פקוק) וכנראה שהוא שהה כמה ימים טובים מחוץ לחבית והספיק להתרכך.

חלקת Cruz del Sur מבציר 2008 – אפל, זפת, אדמה, פלפל שחור, מוצק, טאני, דחוס, קצת מרירות, פרי מרוכז. לעיס. סגור. כאן מרגישים כבר שזו טעימת חבית. עכשיו המדריכה הציעה להכין בלנד משתי החלקות. הוספתי קצת מהיין השני לראשון, וזה תיבל אותו והוסיף לו זסט של עוקצנות וקצת יותר נפח. טוב, מספיק עם המשחקים:

Quintessa 2006 – אני מרגיש שלפרק אותו למרכיבים רק יכתים את החוויה. הנקטר הזה חלק כמו משי, מעט בשל, וצריך עוד שנתיים-שלוש לשלב את הטאנין טוב יותר בחוויה. הטעם לא עוזב את הפה, ולא את הראש. מודרני, מענג. מעולה. בסוף הדף שלי כתוב 155$, ולידו סמיילי עצוב – שאומר שבלב כבד (בכבד כבד?) אין לי אחד כזה במזוודה. לעזאזל! כשלוקחים ממנו שלוק המחיר נראה כ"כ סביר…

Quintessa 2007 – באף קצת יותר חד מהקודם, אבל הרכות שמלטפת את הלשון משרה את אותה תחושה. איזה כיף.

Quintessa 2005 – יותר רך ומעט יותר בשל מקודמיו, קטיפתי, רך, עסיסי, מלטף, הטאנינים עכשיו יושבים באותו קו עם שאר המרכיבים והיין שר במקהלה. היין הכי טוב ששתיתי בקליפורניה, ושוב הארנק צריך להחזיק חזק בג'ינס כדי לא לצאת מהכיס (165$)

 החוויה המשולבת של האירוח ושל היינות היא המוצלחת ביותר שהייתה לי בעמק. אם יש לכם זמן ליקב אחד – זה היקב שהייתי בוחר (לתאם כמה שבועות מראש). בסיום הפוסט, שרובו נכתב על סלע בצד הדרומי של קיר האבן של היקב – הגעתי לתובנה על ביו-דינמיקה. כנראה שקרני שור שנקברות באדמה ומופע הירח לא משפרים את היין – אבל כורם שמוכן ללכת לכאלה מרחקים יהיה כנראה מחובר טוב מאוד לאדמה ולכרמים שלו, וכנראה שזה לא מזיק ליין.

h1

שאטו מונטלנה

אפריל 13, 2010

יש הרבה טירות בעמק, אבל רובן מודרניות. לעומתן הטירה של שאטו מונטלנה קצת יותר עתיקה וקצת פחות נוצצת. היקב קנה את תהילתו כאשר בטעימה המפורסמת ב-76 הוא קטף ברוב מוחץ את המקום הראשון בקטגוריה הלבנה, עם השרדונה 1972 – אחד הבצירים הראשונים של היקב. נראה שהיקב עדיין רוכב על הגלים האלה, כי חדרי האירוח כוללים יותר ברושורים ופרטים על הטעימה ההיא מאשר על היינות עצמם . חבל – כי הם טובים. היקב מייצר קצת פחות מחצי מליון בקבוק.

כמו במקומות אחרים – הקומה העליונה היא מרכז המבקרים ואת הייצור והיישון עושים בקומות התחתונות. הטעימה המורחבת עולה 45$, כפול מהאירוח הבסיסי, ואני חייב לציין שבפרמטר האירוח הם נופלים מיקבים אחרים. המדריך של הטעימה היה מאוד אדיב, אבל לא שלט לחלוטין בכל הפרטים, ובשלב מסויים פינו אותנו מחדר הטעימות, עם  הכוסות של היין האחרון ביד. מאכזב משהו, אבל היינות זה סיפור אחר…

בין הטירה לכרמים יש אגם מלאכותי מקסים ומקום מוסדר לפיקניק

שרדונה  2004 – זהוב עמוק וכהה, חמאה, אשכוליות, וניל. האף מצליח לשמור על ניקיון מסוים למרות השפעה ניכרת של חבית. תחושה חמאתית-שמנונית, רחב, ממלא את הפה, חומציות טובה עם קצת פרי ותיבול מעקצץ, שמנוני גם בסיום. איכשהו היין מצליח לשמור על רעננות למרות כל החבית הזאת וזה מה שמצא חן בעיני. מורכב, מאוזן ביחס לסגנון ובעל כושר יישון. רק, תזכירו לי בשביל מה כל העץ הזה טוב…?

זינפנדל 2005 – האף צלול וממוקד, עם הרבה דובדבן מתוק ובשל, קצת שוקולד. אחרי הבשלות שבאף מפתיע לטעום חומציות חותכת מצויינת, פרי עשיר, טאנין מתקתק ותיבול. מעולה, לא כבד – מתאים לאוכל. ב-34$ הוא גם מציע תמורה טובה למחיר, אנסה לחפש בקבוק לסחוב הביתה.

Napa Valley Cabernet Sauvignon 2003 – סגול די בהיר, שזיפים בשלים, קל יחסית בפה, חומציות רעננה, יובש רך, פרי עדין. רענן, נמרץ, טעים! 55$

Montelena Estate Cabernet Sauvignon 2003 – שחור-סגול אטום, אופי הרבה יותר אדמתי, קלוי, תיבול מזרחי, פרי שחור, קפה. מרקם מאוד רך בפה, יותר פרי על חשבון פחות חומצה עם טאנינים רכים ובשלים. החבית כאן די כבדה, מרוויחים קצת מורכבות  על חשבון רעננות. בניגוד לקודם – לא הייתי מיישן יותר משנתיים. 135$

Montelena Estate Cabernet Sauvignon 2006 – ארז, טבק, פלפל שחור, טיפה אלכוהול, פרי הרבה יותר רענן מ-2003, חומציות ניכרת, טאנינים הדוקים ופרי עשיר. צריך עוד שנתיים לפחות בשביל להתחיל לשחרר את מה שיש בו, אבל לטעמי זה היין המוצלח בכל הטעימה – עשוי מדויק בסגנון מודרני, הפעם החבית מצליחה לא להשתלט. 135$

לסיכום – היקב מייצר יינות מודרניים, ואוהב את החביות החדשות שלו שלפעמים מצליחות להשתלב יותר ולפעמים פחות.