Posts Tagged ‘מקאלאן’

h1

קצת ויסקי

נובמבר 12, 2007

כמה מילים על ויסקי ששתיתי בשבועיים האחרונים. נתחיל לפני כשבועיים- יצאנו לחגוג בסקטצ'. צ'ייסר גרנט'ס ליד הגינס הזכיר לי כמה אני לא אוהב את הבלנד הזה. עץ מר, גס ומחופספס (ולא בצורה טובה), ולא ממש נעים לשתיה לטעמי – אפילו בצ'ייסר. במסגרת מבצע לקידום המותג הציעה לי המלצרית שתי חצאי מנות של גרנט'ס 12 ו-18 ב-36 ש"ח. קיוויתי שסוף סוף יהיה לי משהו נחמד להגיד על הויסקי. טעיתי.

מאחר והתנאים היו רחוקים מאידיאליים לטעימה אין לי רשמים מפורטים אלא רק דעה כללית: שניהם סובלים מאותו סימפטום – עץ גס, מרירות, ולא הרבה מעבר. אכן שניהם משמעותית פחות גסים מהבסיסי, אבל עדיין לא מתקרבים לאיכות של מאלט בסיסי, או של בלנד טוב כמו ג'וני שחור. המסקנה משלושת הגרנט'סים הללו זה שעדיין, הבלנד היחיד של המזקקה שאני מוכן לשתות ואפילו מתחיל לחבב זה ה-Ale Cask, שהוא נעים, נחמד ומתומחר בצורה נוחה. אחרי כל הגרנט'ס הזה, צ'ייסר גלנמורנג'י ששתיתי עם הבעלים לפני שיצאנו הרגיש חלק כמו מים (כבר אמרתי שהוא אחלה ויסקי?)

גראנט’ס 12 וגראנט’ס 18 

ונעבור לדברים יותר מעניינים. ביום שבת, בדרך לחיפה הצטרפתי ל-Islay וגיא לביקור קצרצר אצל עירא. בניגוד לפסקה הקודמת, הפעם נהגתי אז הסתפקתי בשתי טעימות פצפונות, מכוסית טעימה מושקעת של ארדבג.

פתחתי ב-Linkwood בן 26 (!) שנה שמבוקבק ע"י Rare Malts. לויסקי צבע צהבהב בהיר יחסית, עם לימון באף, מינרלים וים, ואולי רמז קל לעשן ותבלין. מפתיחה כזו מצפים לויסקי קליל ולכן הגוף המלא-מלא מגיע די בהפתעה, ופורס על הלשון פרי מגוון כמו הדרים ותפוח, לצד וניל, תבלין ולא מעט עשן. האפטרטייסט המעושן-מתובל ממשיך כמה שאפטרטייסט יכול להמשיך, ואני מדבר על עשר דקות ויותר.

 www.singlemaltsdirect.com

משם עברנו לבקבוק Macallan 11 years single cask, בעל צבע אדום יותר מכל ויסקי שראיתי. האף פוצח בהסתערות של ענבים, צימוקים, שזיפים מיובשים, פלפל שחור (ואולי ציפורן) ואלכוהול. המון אלכוהול (62% 60.2%). אחרי כמה טיפות מים מתוודעים גם ללא מעט וניל. בפה הוא אגרסיבי למדי, ולכל שפע הפרי מצטרף תבלין ועץ די מריר. ויסקי מעניין ולא שגרתי (אחת התגובות הייתה: "יש קצת ויסקי ב-שרי שלי!"), אם כי לא כ"כ כוס התה שלי…

תודה על האירוח ועל החברה!

h1

מקאלן 15

אוגוסט 10, 2007

בשעה טובה אני שמח להכריז על פתיחת פורום חדש – פורום קומה חמש, שיכניס קצת תרבות שתיה לאקדמיה. הפורום החל משותה הכפר (להלן ש') ואנוכי, כאשר הוזמנתי לטעום מטקילת הפטרון והמשיך כשגמלתי בטאליסקר, אתמול במפגש השלישי גויסה גם שותפה נוספת, שזיהתה את ריח הויסקי מהשניה שנכנסה לדלת ולכן התקבלה אוטומטית. העניין לשמו התכנסנו אתמול:

Macallan 15 Fine Oak

צבע זהוב חיוור – ירקרק, אלכוהול אגרסיבי באף ובפה, שעם כמה טיפות מים נותן לשפע ריחות וטעמים לצאת. 'ויסקי שיש בו הכל', הגדיר ש' – ובצדק רב: כל לגימה וכל הרחה חושפים שכבה חדשה, כשבין לבין הצלחתי להבחין בעשבוניות מורגשת, לא מעט תיבול פיקנטי, ומתחת לרבדים הדומיננטים האלה גם אגוזים ומאלטיות, מעט עישון עדין וטוב, פריחה וטיפת פירותיות.

בעד: ויסקי מורכב, מעניין ועשיר. נגד: מעט אגרסיבי מידי לטעמי, משהו שהייתי שותה בשביל החוויה והעניין.

Macallan 15 Fine Oak