Posts Tagged ‘לנגדוק’

h1

לנגדוק-רוסיון, ביניהם לבנינו

אוקטובר 16, 2010

לנגדוק-רוסיון נשאר אזור יין עלום יחסית. האוליגרכים הטיסו את מחירי בורגון ובורדו לסטרטוספירה ומחוצה לה, ההתלהבות הגוברת סביב עמק הרון מעלה גם היא בהדרגה את המחירים ביקבים ובאזורים המוצלחים. לעומתם, בלנגדוק-רוסיון מייצרים המון יין, ובעבר בגלל עודפי ייצור חלק מהיינות סבלו מתדמית בעייתית. לא נשמע סקסי ומפתה, נכון? מה שחסר בתמונה זה מישהו שמכיר את האזור ויבחר בפינצטה את היינות הטובים והמעניינים שיש לו להציע.

פה נכנסת לתמונה חברת IPVinum הצעירה יחסית של אורי כפתורי ואהרון טלר, שמבדלת את עצמה באמצעות יינות כאלה – פנינים שנדלו מהאזורים הפחות מוכרים וממותגים. לאחרונה הוזמנתי על-ידם לטעימה מעניינת של כמה יינות מהפורטפוליו שלהם. בהמשך אסקור את היינות, אבל לפני זה מעניין לעמוד על הבדלים בינם לביננו.

לנגדוק-רוסיון הוא אחד מאזורי היין הדרומיים ביותר בצרפת, עם אקלים חם יחסית לשאר המדינה. בניגוד אלינו – שם לרוב מזניחים את הבורדולזיוּת, ועוסקים בעיקר בזנים ים תיכוניים, ובפרט בבלנדים שלהם. "זנים ים תיכוניים" זו ה-buzzword הכי חמה בתעשיה בשנה פלוס האחרונות – ולא מעט יקבים אצלנו פוזלים לכיוון עם זנים כמו קריניאן, גרנאש, מורבדר וסירה, ולאחרונה גם בלנדים שלהם.

כמו בישראל, גם שם היינות לא מתביישים בבשלות הארומטית שלהם שנגזרת מהאקלים החם. אבל ההבדל הוא בידיים של היינן: אין כמעט חבית. וגם כשיש אז החבית גדולה (500 ליטר למשל) ומשומשת – לפחות ביינות שטעמתי אין השפעה מורגשת של עץ. בנוסף – השריות קצרות יחסית הן אופייניות – לפחות ביינות שטעמנו. התוצאה מוכיחה שאפשר לקחת ענבים עם בשלות גבוהה ולעשות מהם יין מאוזן ולא כבד – אבל אולי צריך לשבור כמה פרדיגמות (מקומיות) בדרך. בלי קליה, שמנוניות וגלירציניות. יין מאקלים חם שאפשר לשתות באקלים חם. בניגוד לכמה יינות-על מקומיים – שהם מצויינים אבל כל-כך כבדים שתמיד כותבים עליהם "לפתוח עם תבשיל קדירה ביום חורף קר – כמה ימים כאלה יש אצלנו כבר?

עדכון – אורי כפתורי מתקן אותי ובצדק, שבכל זאת יש הבדל משמעותי באקלים בין ישראל ללנגדוק.

נעבור ליינות. יצא קצת ארוך (והיינות הכי מעניינים דווקא בסוף!), אבל לא רציתי לוותר (כמעט) על אף יין שטעמנו.

Chateau d'Or et de Gueules, Les Cimels Rouge 2007 – יקב שנולד בסוף המילניום הקודם, ומתבסס על טכנולוגיה מודרנית ויבולים נמוכים. ממוקם ב- Costières de Nîmes, שנמצא פחות או יותר במרכז הלנגדוק, ויש כאלה שמשייכים אותו דווקא לעמק הרון – מבחינה גיאוגרפית וסגנונית. טחוב-סירתי, רענן, מוחצן משהו, טיפה אלכוהולי. מחוספס בחיך, מריר וחומצי, קצת חריף. גס משהו אבל לא באופן מוגזם, ובמקביל גם מעניין. בשביל 85 ש"ח הוא בהחלט שווה בדיקה.

* * *

Mas Cristine, Rouge 2008 – היקב ממוקם באזור Côtes du Roussillon, הדרומי ביותר בלנגדוק-רוסיון, שגובל בספרד בדרומו, ובעל השפעות קטלוניות רבות.  פטלי-מתקתק ופירותי באף, כמעט סוכרייה. בחיך ממשיך עם תחושה-מתקתקה פירותית שמגובה בחמיצות טובה ונגיעות מתובלות. יין כיפי ועשיר, בשל אבל לא באופן פרוע. 115 ש"ח

* * *

Borie la Vitarele – היקב, בסה"כ בן 20, נמצא באזור St. Chinian המוערך שממוקם במרכז לנגדוק, בסמיכות ל- Minervois המוערך גם הוא. ביקב מנסים לבטא את הקרקע באמצעות היינות, ובבעלותם כרמים במגוון סוגי הקרקע הנפוצים ב-AOC, החל מצפחה (היין הראשון) ועד אדמות חימר וגיר (היין השני).

Les Schistes 2008 – בלנד מבוסס על גרנאש וסירה, עם קצת קריניאן, שקרוי על שם אדמת הצפחה עליה גדלים הכרמים. פרי צלול וחלק, מתחתיו אספלט ועשבי תיבול. בחיך פירותי ונקי, מרקם חלק, ריכוז טוב, תחושת מתיקות שלא מפריע, חומציות עדינה. הכל מאוזן ויושב במקום באופן שסחט קריאות התפעלות מסביב לשולחן. יין הרמוני וממוקד – חוויה. כל התשבוחות האלה זה עוד לפני שהזכרתי את המחיר – 135 ש"ח. במחיר כזה שווה לחפש אותו ולחטוף.

Les Cr'es 2007 – שוב סרחון טחב-סירתי, מתובל בפלפל לבן, טאנינים בשלים, חמיצות ופרי משולבים היטב, מרקם חלק ונעים וסיום מתובל. עוד חבילה מאוזנת ונעימה, שיכולה גם להרוויח מיישון של שנה-שנתיים. לעומת היין הקודם שסבב סביב הפרי, הפעם הנרטיב הוא הפן המתובל-טחוב של הסירה, החבילה מהודקת יותר ומורכבת יותר. יופי של יין. 179 ש"ח.

* * *

Domaine de l'Horizon Rouge 2007 – יקב חדש וצעיר שהוקם ב-2006, ממוקדם ב- Côtes du Roussillon Village אבל לא עומד בכללי ה-AOC הדקדקניים מבחינת הרכב הבלנד. 2007 הוא הבציר ראשון של היקב, בלנד של גרנאש וקריניאן בחלקים שווים. פרחוני ומפתה, טאנינים קטיפתיים, קל יחסית, מעודן ומאופק. הכל יושב בדיוק במקום, במידה הנכונה ובעוצמה נמוכה. יין רך ומעונב, הכי אלגנטי בטעימה. 245 ש"ח.

h1

גרנאש עיוור

ינואר 15, 2010

שרון ואסף הרימו הפעם כפפה כבדה – גרנאש, והצליחו במספר קטן של יינות לטוס על פני מגוון מדינות, סגנונות ואיכויות של יינות. הפעם התארחנו אצל רותם, שביחד עם אשתו המקסימה הציבו סטנדרטים חדשים לאירוח עבור חברי הפורום – תודה. בלי לקשקש יותר מידי, נעביר את הבמה ליינות. הציונים הם ציונים שנתתי באופן עיוור – היינות נחשפו רק בסוף הערב. סקאלת הציונים היא יחסית לטעימה ולא אבסולוטית.

Atardi Artazuri 2006 – אדום בהיר די שקוף, פרי תותי-גרנאשי שמריח קצת אבל לא בשל, גוף בינוני, חומציות, יובש מעט עוקצני, אין הרבה פרי בפה. יין לאוכל, עם חספוס נעים – חסר תחכום אבל מלא אופי של הזן. תמורה מצויינת ל-55 ש"ח. הצלחתי לזהות את היין על עיוור (יבוא: שקד). 86

Chateau du Donjon 2007 – סגול בהיר די שקוף, טחב, פטריות, פרי מתוק-בשל, בפה פירותי ועגול, חומציות עדינה, תיבול, סיום קצת חריף. יין מודרני ולא מחובר. ניחשתי ישראל – הגעתי ללנגדוק. לא תודה. 81

אבידן פרינג' גרנאש 2007 – אדום בהיר ושקוף, התחיל מסריח-מחוזר אבל כמה דקות בכוס פתחו אף מעושן מאוד, מאחוריו שזיפים וארז. בפה פרי, יובש עדין, לראשונה בטעימה חבית ושמנוניות קלה, קצת אלכוהולי בסיום. 84

Perrin & Fils Vacqueyras Les Christins 2007 – סגול בוהק ויפה, אף מוחצן ונעים, פרי סגול בשל עם וניל. בפה פירותי, מתובל, יובש ניכר, מלא ולעיס. סיום יבש ופירותי. יין מודרני, צעיר מידי, עשיר ובשל. את הדברים האלה כתבתי כשניחשתי שזה GSM עולם חדש. מוצלח ומהנה, לתת לו שנתיים (יבוא: שקד). 89

Coume del Mas Schistes 2007 – אדום עמוק, שקוף בשוליים, אף מתחנף, מתקתק ונעים עם פרי אדום עשיר, שזיף, קליפת תפוז ומינרליות. גוף בינוני, פירותי במידה, מבנה טוב, חומציות טובה מחזיקה את הפרי, יובש עדין, קצת תיבול. יין עסיסי, טעים וכיפי. יבוא של חברת IPV הצעירה מלנגדוק רוסיון, כ-155 ש"ח. 93

Clos Martinet 2003 – אדום עמוק, אף גרנאשי-תותי, מעט אלכוהולי, אדמה, טחב ופלפל שחור. בפה הוא סגור לחלוטין, הדוק, הרבה יובש, מבנה מוצק, וחומציות. איפשהו מתחבא שם גם הפרי. סיום יבש וארוך. ניחשתי ספרד וצדקתי. אין לי מושג מה יצא ממנו כשהוא יגדל ויתפתח. מסביב לשולחן אני חושב שהוא צבר את הניקוד הכי גבוה, אני לא מנקד אותו כי אני לא יודע לומר איך הוא יתבגר. כ-250 ש"ח (יבוא: שקד)

Noon Eclipse 2004 – סגול-שחור אטום ובוהק – צבע מדהים. אף מרוכז ומודרני עם שזיף, זיתים, וניל, אלכוהול, פלפל שחור ושוקולד. בפה פירותי מאוד, חומציות אדירה, תיבול ויובש, עסיסי ולעיס, קצת חריף, 15.5% אלכוהול מורגשים גם בפה, סיום יבש ופירותי. יופי של יין למרות המוחצנות והאלכוהול הגבוה. תודה לאבי הלוי שתרם את הבקבוק על ההזדמנות לטעום את יין הקאלט הזה. פוסט של נציגנו באדלייד על היקב. כ-370 ש"ח לבציר חדש (יבוא: מרש). 93.5