Posts Tagged ‘כפיר’

h1

לבנים, ישראל, קיץ

אוגוסט 7, 2008

הספשל רזרב החיפאי ממשיך במסורת טעימות ידידותיות למשתמש ולארנק, והפעם בטעימה אקטואלית לעונה – לבנים ישראליים. שורת היינות כללה יצוג יפה לאזורי יין, לזנים וליקבים גדולים וקטנים – בחירה עם מחשבה. מעיין הידע של אנדרי פיכפך בדיוק במינון הנכון וקולו הצטרף לקול היינות המצוננים.

כמעט בכל היינות נתקלתי בתקופה האחרונה – אולם בכל זאת מעניין לטעום אותם אחד ליד השני לצרכי השוואה וגם לבדיקה האם הם מרגישים אותו דבר כמו בפעם שעברה. מחירים משוערים בסוגריים.

אמפורה ויוניה 2006 – צבע זהוב חיוור למדי, באף קליה עדינה עם תפוח ואשכולית, גוף בינוני, חומצי, רענן ועם נגיעה מרירה. סיום בינוני. יין נחמד ומאוזן, עם נגיעה עדינה וטובה של עץ. ממליץ לחובבי הזן לנסות (60). עקבי עם הבציר הקודם.

כפיר ויוניה 2005 – זהוב חיוור עם נגיעה ירוקה בצבע, עקבי מאוד ביחס לטעימה הקודמת כאשר קש וחציר טרי שולטים באף, ברקע פרחוניות נעימה. בפה מורגשת חמיצות די גבוהה לצידה מרירות ומשהו הדרי. לא קולע לטעם שלי, אבל מקבל נקודות על אף מעניין (50).

הרי גליל אביבים 2006 – זהוב עמוק ויפה, אף מלא השפעות חבית – עץ קלוי, חמאה, וניל וקפה, ברקע גויאבה עם עוד פרי טרופי, גוף מלא ושומני משהו, קצת מרירות, סיום ארוך ומתובל (80). פשוט יותר מידי עץ ופחות מידי יין. לפני פחות מארבעה חודשים כתבתי עליו:  "הופתעתי לטובה – כמו בשאר היינות של היקב, גם כאן הכל סובב סביב הפרי. מי שרוצה לקבל את הגרסה הפירותית של ויוניה ושרדונה, הבלנד המיוחד הזה בדיוק בשבילו".  לא יודע מה קרה בבקבוק מאז, אבל היין הזה הרבה יותר מזכיר היום את הלבנים עתירי העץ של רמה"ג מאשר את הסגנון הצעיר-רענן של הרי גליל. תודה, לא בשבילי.

עמק האלה שרדונה 2006 – חמאה, עשבוניות עדינה, לימון, רענן בפה עם חמיצות טובה, תיבול עדין, פרי במידה ומינרליות. עשוי טוב – מצאתי בו אלגנטיות מסוימת (80). עקבי מאז הטעימה הקודמת.

פלטר סוביניון בלאן 2007 – פרי טרופי בשל עם גויאבה מובהקת, שממשיך גם על החיך שם מצטרפת אליו חמיצות מאזנת. יין מוחצן ומהנה עם מיצוי פרי מצוין. עשוי נקי, רענן ומהנה (60). קניה טובה – עדיין הלבן הטוב ביותר שטעמתי הקיץ.

עמק האלה סוביניון בלאן 2007 – עקבי לחלוטין עם הטעימה הקודמת ולכן אצטט: בהיר מאוד, אף לימוני ומינרלי עם רמזים של קליה, חד ופריך, עם חמיצות גבוהה לצד תיבול עדין, סיום ארוך חמצמץ עם הבלחה מרירה קלה. היין הזה סובב סביב החמיצות , והשימוש העדין בחבית (משומשת) מוסיף נפח ועניין (70). לא שגרתי.

כרמל הסדרה האזורית גוורצטרמינר 2007 – רק שלשום שתיתי חצי בקבוק והיין הרגיש זהה – פרי בשל שמזכיר ליצ'י עם מעט  עשבוניות, קצת מתוק מידי בפה, מעט אלכוהולי. אופי זני קיים, אבל בצרו את הענבים עם יותר מידי סוכר וחבל.  אחרי חוות הדעת הנוספת אני מתקן את "נחמד בשביל בציר ראשון" ל"סביר בשביל בציר ראשון" (50).

כפיר רחל 2006 – יין קינוח מחוזק מבוסס על גוורץ, בעל צבע זהוב, פרי טרופי עדין ובשל באף עם דבש ותבלין ברקע, גוף מלא, המתיקות האופיינית מאוזנת יחסית ע"י חמיצות עם נגיעה מרירה נחמדה, והרגשה אלכוהולית שממשיכה גם לסיום. לטעמי אין מספיק פרי בחבילה הזו, ויש קצת יותר מידי אלכוהול. אני שמח וגאה להתקל ביקבים קטנים שמנסים ומתנסים בדברים חדשים – אבל מי שמתמחר יין קינוח ב-89 ש"ח מן הראוי שייתן תמורה שנותנים יינות במחיר כזה, כמו למשל ויתקין בציר מאוחר, כרם שעל המפורסם וההייטסוויין.

h1

יקב כפיר

אוגוסט 30, 2007

בביקור במח' היין בסופמרקט נזדמן לי לטעום שני יינות מיקב שהכרתי רק בשם. שיטוט באתר לימד אותי שהם לא מתביישים להתנסות בבלנדים וזנים לא שגרתיים כגון יין קינוח מחוזק ורוד מקברנה פרנק, אדומים מסנג'ובזה, ברברה ועוד. לא ראיתי יינות שלא נותנים עודף מ-100 ש"ח. נראה כמו יקב ששווה לבדוק עוד דברים שלו.

כפיר ויוניה 2005

צבע זהוב חיוור, באף בולט מעל הכל ריח של קש וחציר, מתחתיו פרי הדר עדין ואולי רמז קליה. גוף קל בינוני, חמיצות ערה וקצת מינרליות. סיום בינוני, מתובל וחמצמץ.

לא יין רגיל. אני היחיד שזו הפעם הראשונה שיין מזכיר לו קש? (עוד אנשים הסכימו איתי). המחיר לפי האתר – 42 ש"ח. מרענן ושונה.

כפיר גליה 2005

ורוד-סלמון בהיר, אף רענן ונקי עם תות שדה ואולי דובדבן. גוף בינוני פלוס, חמיצות ופרי מתקתק – בסדר הזה, עם נגיעה מתובלת, כאשר בסיום הקצר-בינוני מתלווה לחמיצות גם מעט מרירות.

70% יוהנסברג ריזלינג משולבים ב-30% פטיט סירה שהושרו 6 שעות על הקליפה. נחמד, אם כי אני מעדיף גוף קל יותר, מזכיר במשהו את הרוזה רכס של כרמל אם כי מצא חן בעיני מעט יותר. 42 ש"ח לפי האתר, 498 בקבוקים יוצרו. עוד תהיה – מלבד תקופת תסיסה והשריה, מה בדיוק עשה היין במשך השנתיים מאז הבציר?

אתר היקב, וכתבה של פרקר