Posts Tagged ‘יראון’

h1

יריד יינות ישראל ה-11

אוקטובר 19, 2007

מזג האוויר עשה חסד,  הגשם חס על מדשאות מוזיאון ישראל ובריזה נעימה קידמה את פנינו בכניסה. כוסות היין שחילקו בכניסה היו טובות – לא משהו שיסחוט מבטי קנאה מאנשי רידל, אבל בהחלט מספיק טובות לאירוע לא רשמי שכזה. במרכז מתחם מיקמו המארגנים מתחם אוכל וישיבה, מרווח יחסית, שהיה נעים מלבד עננת הסיגריות והסיגרים. בין הדוכנים היה ניתן למצוא טבחים אסייתים שגילגלו סושי, דוכן בשרים ושאר ירקות. את דוכני הטעימות של היקבים מיקמו מסביב, על שבילים ומדשאות. הארגון הטוב הקטין את הצפיפות למרות מספר נוכחים של מספר מאות.

יריד יינות ישראל ה-11

בניגוד לטעימות רשמיות ומסודרות, היה מדובר לאירוע לקהל הרחב, ואפשר היה למצוא חובבים לצד חובבנים. ניכר כי עיקר מטרת המציגים הייתה יחסי ציבור, ולא מכירות – למרות שהיקבים הקטנים ניצלו את הבמה גם לצורך זה. היקבים הבינוניים והגדולים ניסו בעיקר להציג תדמית נגישה וידידותית, והביאו בעיקר את סדרות הביניים: סדרת גמלא בייצוג מלא בדוכן יקבי רמה"ג, הסדרה האיזורית אצל כרמל, הספיישל רזרב אצל בנימינה, כמחצית הפורטפוליו של רקנאטי ושל הרי גליל, כאשר ברקן/סגל בלטו בהעדרם.

אל מול נינוחות וביטחון עצמי בקרב מובילי התעשיה ניכרה התרגשות ונמרצות בקרב היקבים הקטנים, עבורם היריד היווה הזדמנות לחשיפה, המאפשרת להכניס את שמם לתודעת לקוחות פוטנציאלים שמעולם לא שמעו עליהם. אתאר כמה יינות שלדעתי שווים כתיבה, כאשר מחיר משוער מופיע בסוגריים.

היראון החדש מבציר 2004 סקרן מאוד, אבל גם אחרי הטעימה נשארתי סקרן – האף מציע את התמהיל הטוב והמוכר של פרי וארומות הקליה של החבית, אבל בטעימה היין סגור למדי, עם טאנין צעיר ופרי קמצן. ניסיון העבר מלמד שזהו יין שמצדיק את מקומו כיין הדגל של היקב, ואני לא חושב שהבציר החדש יהיה יוצא דופן – רק סבלנות איתו ולא לפתוח בשנה הקרובה (90). הפטיט סירה 2004 מהסדרה האזורית של כרמל (60) מציע פרי בשל, גוף דחוס ומרקם קצת מחוספס ומתובל – יין מקורי ומעניין, שלצד הקריניאן מאותה סדרה בהחלט ראויים לתשומת לב. יקב רקנאטי הציגו את הפטיט סירה – זינפנדל 2005, פרי חביתו של לואיס פסקו עם הטאץ' המיוחד שלו ושל היקב. לצידו גם הוצגו המרלו רזרב 2004 (70), בעל המרקם הקטיפתי והנעים, עם מיצוי פרי טוב שמאוזן ע"י השפעה עדינה של עץ – לטעמי אחד מיינות המרלו המוצלחים שטעמתי בשנה האחרונה. הקברנה רזרב 2004 (75) הספיק להיפתח מעט מאז טעמתי אותו ביקב לפני שמונה חודשים: מאחורי הטאנין שעדיין בולט, אפשר כבר להבחין ביין עשיר ועשוי טוב, שצריך עוד זמן עד שיהיה מוכן לשתיה.

יקב שדה בוקר הפתיע בקריניאן נחמד, עם ריחות פרי נעימים. על החיך הורגשה קצת מרירות לצד הפרי, אבל התוצאה הסופית לא רעה. הזינפנדל של היקב לדעתי מוצלח יותר, עם המון פרי אדום באף לצד תבלינים ופלפל, גוף מלא ופירותי וסיום ארוך ונחמד. היינן הסביר את שיקוליו לשימוש בחביות משומשות (למשך שנה) על מנת לשים את הפרי במרכז, ולדעתי צדק. התמחור של 60-70 ש"ח הופך את שני היינות לנגישים יותר – ממליץ לנסות את הזינפנדל.

הפתעת הערב מבחינתי הייתה יקב הר חברון: פתחנו בבלנד שמבוסס בעיקר על מרלו וקברנה ומכונה גבעות ירושלים (40) – פירותי, חנפן וקל לשתיה, אחלה יין בסיסי. לרגע אפשר היה להתבלבל ובמקום שם היקב על הבקבוק לקרוא 'הר חרמון' (וד"ל). הלאה המשכנו לרמות יהודה קברנה סוביניון (60), שהציג איזון טוב יותר, הפרי מלא חיים ורענן והשימוש בעץ נעשה במידה טובה. לסיום טעמנו מ-פרדס (80), מרלו שמיושן תקופה ארוכה יותר בחבית, מה שלא פוגע בפירותיות ובאופי הזני המתבטא בריבתיות ומרקם נעים, גוף מלא, תיבול קל ויובש נעים – יופי של מרלו.

 יקב הר חברון ביריד יינות ישראל

שני קינוחים לקינוח: כרם שעל בציר מאוחר של כרמל (80 לחצי בקבוק) ממודל 2006 החדש, אחד מיינות הקינוח הישראליים המוצלחים שטעמתי. גם השנה, כשהיין עבר מאסף פז (כיום יינן בבנימינה ובויתקין) לליאור לקסר, היין מצליח להכיל את כל עושר הפרי האופייני לסגנון עם חמיצות עדינה שמצליחה למנוע ממנו להיות מתוק מידי. שדה בוקר עושה קינוח מקורי, זינפנדל בציר מאוחר המכונה גם ZIN ZIN, שמזכיר פורט מהרבה בחינות, עם צימוקים, קליה והרבה תיבול באף, ממשיכים ליין מרוכז מאוד, חריף ומחמם (17.1% אלכוהול) עם סיום יבש ומתובל שממשיך וממשיך (60 לחצי בקבוק תיקון: 60 ש"ח ל-500 מ"ל). מעניין אם כי מרוכז למדי.

כמה נקודות לסיום: חבל שלא מעט יקבים מזגו כמות מזערית לכוסות, שלא אפשרה התרשמות ראויה מהיינות – מה שמתבטא בהעדרות של חלק מהיקבים המציגים מהרשמים. בנוסף, מעניין לראות יקבי בוטיק חדשים, שמתמחרים את היינות בצורה הגיונית וללא יומרות. שווה למצוא ולדוג כאלה שמשלבים באיכות גם מקוריות בזני הענבים או הסגנון.

h1

תנו ליין לדבר

יולי 25, 2007

ידיעה בעלת ערך חדשותי, ולפחות מבחינתי מעניינת מאוד. בלי רעש, בלי צלצולים, בלי טיפה אחת של יחסי ציבור (לפחות לא שראיתי, ואני עוקב כמה פעמים בשבוע אחרי אתרים בנושא), בלי השקות חגיגיות, הוציאו יקב הרי גליל יינות חדשים. גבירותי ורבותי, יראון 04 ויראון סירה 04 על המדפים. כנראה שיש יינות שימכרו את עצמם.

מי צריך השקות מסנוורות עטורות שפים – כשאי אפשר למצוא מישהו שיגיד משהו רע על היין? מי צריך לשלוח קומוניקטים לכל בעל אימייל – כשכמעט אין לך מתחרים בתמורה למחיר? מי צריך פוזות – כשהיין שלך לא רק טוב, אלא עושה את זה באופן עקבי, ומוכיח יכולת התיישנות כבר מהבציר הראשון?

הרי גליל זה אחד היקבים עם יחסי הציבור הכי רדומים שראיתי (ומספיק להסתכל על האתר שבכותרתו עדיין מופיעה 'ידיעה' על יראון סירה 03). תזכירו לי שניה בשביל מה צריך את זה?

שני היינות נמכרים (בין השאר) ב-79 ש"ח בבית הטבק והיין, מרכז האודיטוריום, שד' הנשיא חיפה 048104757. עדכון: גם בדרך היין, באותו מחיר.

h1

יינות מתיישנים – הרי גליל

מרץ 23, 2007

הרי גליל יראון 2000

אדמדם אטום-למחצה לכיוון חום-אדום בקצה. באף עור, שזיף, נגיעות וניל ומוקה. גוף קל-בינוני, הפרי מעט ברקע, עדיין בעל חמיצות שמחזיקה יפה, לצד פלפול עדין. סיום יבש, בינוני-קצר

היין עדיין טוב ונעים לשתיה, אבל לדעתי מומלץ לגמור את הבקבוקים שנותרו בשנה הקרובה, משום שהוא מראה סימני גיל, בפרי המעט מהוסס בחיך, ובסיום המעט קצר

הרי גליל יראון 2001

שחור-אטום הופך לאדמדם בקצה, באף פטל, עץ קלוי, וניל ואולי רמז לשוקולד. גוף בינוני, פרי עשיר, צעיר ונמרץ, מתיקות פירותית מגובה בטאנין, ממשיך לסיום ארוך, פירותי ויבש

בכל שלב של הטעימה אי אפשר להבחין שמדובר ביין בן שש – החל מצבע השוליים, הפרי שוקק החיים, הטאנין והסיום הארוך יכולים בהחלט להיות שייכים ליין צעיר בהרבה. אני חושב שבהשוואה בין בציר 2000 ל-2001, הראשון מזכיר לי יותר את בציר 2002 והשני יותר את 2003. ההמלצה לשתות את היין הקודם בקרוב לא תקפה כאן לדעתי ויש ליין עוד זמן לפניו. היקב מוכר כעת את שני הבצירים במחירים של כ-140 ש"ח.

הרי גליל יראון סירה 2003

שחור במרכז, סגול יפה בקצה, באף פרי מאופק כגון שזיף. גוף קל-בינוני, חומציות בעלת נוכחות מקיפה פרי, סיום בינוני-ארוך ויבש

מזכיר לי במשהו את הסירה מסדרת ירדן, בשילוב של חומציות עם גוף קל יחסית. מאחר והיו דקות ספורות להתעמק בכל יין ולרשום משהו, רשמים יותר רציניים אכתוב כשאפתח את הבקבוק שאני מחזיק בבית

הרי גליל יראוןיראון סירה

h1

הרי גליל

ינואר 18, 2007

הרי גליל שיראז קברנה סוביניון 2004

ארגמן-סגלגל בקצוות, אטום במרכז, באף פלפל ירוק, פרי יער ונגיעה של עץ. גוף בינוני, מתחיל מפרי, ממשיך לטאנין ומשם פלפול ותבלין מעודנים. סיום ארוך משלב תבלין בפירותיות

בזוכרי את הבציר הקודם, העצי והמפולפל-פיקנטי, הופתעתי למצוא יין יותר קל ונגיש. הפלפול קיים אך עבר עידון משמעותי, והתוצאה נעימה וידידותית

 הרי גליל יראון 2003

אדום-ארגמן בקצה הכוס, אטום במרכז. באף שזיף, פטל ורמזי עץ. בפה גוף בינוני, מרקם חלק, פרי מתקתק שמתקדם לכיוון טאנין קצת חלש, מביא לסיומת ארוכה ופירותית החושפת תבלין

יין נעים, חלק ומזמין. גם כאן מדובר בעידון משמעותי לעומת בציר 2002, ונעדר כאן הגוף המלא יותר והטאנינים הרחבים שתרמו לאיזון. בסך הכל מדובר ביין טוב בפני עצמו, למרות שאני מעדיף את הגרסה הקודמת בעלת המשקל והנוכחות המרשימים יותר. מחיר שמונים ש"ח

הרי גליל שיראז קברנה סוביניון הרי גליל יראון