Posts Tagged ‘חיפה’

h1

דמעות של גינס

אפריל 22, 2012

זה לא ממש חשוב שבשנים האחרונות באנו פחות – בית נשאר בית.

אתמול זיו עלה הבמה בפעם האחרונה, עם עיניים רטובות, מלווה באחיו גיל ומוקף בלהקת כחול. שעה אחרי זה קרתה היסטוריה, ונגמרה החבית האחרונה של הגינס הטובה בעיר.

לא שמישהו שכח לעשות הזמנה. מבנה הקשתות החצוב בצלע הכרמל עומד להתחלף בבניין דירות יוקרתי, ופאב הבית הכי ותיק שלנו סוגר את הברזים.

האייריש האוס נפתח לפני תשע שנים – חודשיים לפני שבאתי ללמוד בחיפה, ומכ"ם הגינס שלי ביית אותי עליו/אליו בזריזות. למרבה האירוניה האייריש נסגר כמה חודשים לפני שאני מסיים סופית ללמוד ועוזב את העיר, לפחות לכמה שנים. אם זה לא מספיק, יום ההולדת שלי סמוך לשלו, מה שהופך את הלוקיישן לחגיגות להחלטה די פשוטה כל שנה בקיץ. בשנים הראשונות היו כרטיסיות – על כל 10 גינסים אפשר היה לקבל גינס וחולצה. אם רק הייתי יודע שזה יהפוך עכשיו לפריט אספנות לא הייתי לובש אותן עד שהתבלו…

תודה לגיל, זיו, והצוות על אינסוף חוויות, על דייטים ראשונים שלא המשיכו, על המארס המטוגן בשמן עמוק, על הפעם ההיא שעשיתי עם ש' סטריפטיז מאולתר מול מסיבת רווקות צווחת, על טבעות הבצל והשניצלונים בבירה, על חולצת הקלונטארף שנמחקה בכביסה הראשונה, ועל שולחן האבירים. תודה על הבית.

 בפעם האחרונה – ביצוע (ארכאי משהו) של שיר הבית:

h1

בא ליבירה

ינואר 23, 2011

תאמינו או לא, אבל ככה נולד השם של מבשלת ליבירה (Libira) החיפאית. לפני משהו כמו חודש השיקו האנשים הטובים שמאחורי המבשלה פאב קטן ואינטימי שנושא את אותו השם, והקרבה של המקום לפאב הדאנק המיתולוגי לא מסתכמת רק בגיאוגרפיה. נתחיל מהסיכום – אם אתם מתעניינים בבירה, אפילו קצת – פאב הליבירה צריך להיות מקום עליה לרגל, לפחות לביקור ניסיון.

יש על הבר גם אלכוהול אחר – אבל לא בשביל זה באתם. במקום מוזגים את ארבעת הבירות של ליבירה, מחביות קטנות וטריות, עם עוד שני ברזים מתחלפים שכרגע כוללים את הסטאוט המעושן של סלארה ובירת חיטה כהה כלשהי. תפריט האוכל הוא צנוע ופשוט, שמתחלק בין דברים לנשנש ליד הבירה לבין דברים לאכול ליד הבירה וכולל כל מה שמקום כזה צריך – צ'יפס, המבורגר, נקניקיות, כריך או שניים וכמה מנות נוספות. ענייני, משביע ובלי להתפלסף (20-25 ש"ח לנשנושים, 30-50 ש"ח לעיקריות).

אופציה מבורכת, שלטעמי היא לא פחות מאדירה – מלבד כוסות חצי ושליש אפשר להזמין את הבירה בכוסות 100 מ"ל (כמו מעברות ותערוכה בירס) במחיר של 5 ש"ח. זה מאפשר לטעום את כל הבירות במקום במחיר של חצי ליטר. מלבד זה, שליש עולה 18 ש"ח וחצי 24 ש"ח, שזה מחירים שכבר אי אפשר כמעט למצוא בהם קרלסברג – על אחת כמה וכמה בירות איכותיות וטריות. מלבד הבירות הטובות והמחירים האטרקטיביים – הצוות במקום פשוט כיפי, עם אהבה אמיתית לבירה ולמה שהם עושים.

משורת הברזים שתי הפייבוריטיות שלי הן ראש בראש הפורטר והביטר. ליבירה ביטר פשוט זורמת בכיף, עם מנה טובה של כשותיות אבל בצורה רגועה ולא in your face, יבשה ובעיקר נגמרת מהר מידי מהכוס. ליבירה פורטר היא בירה מורכבת יותר עם טעמים מובהקים של קליה וקפה ומרירות נעימה. ליבירה וייס היא המתוקה יותר מבין הארבעה, פירותית יחסית וקרמית, והזכירה לי במשהו את החיטה של מבשלת הגולן. ליבירה דאבל פילס היא קלה ומרעננת, שמץ קל של מתיקות ונגיעה קלה של כשות. בירה נגישה וקלילה.

יש אתר ויש גם דף פייסבוק שפתוח לכולם. רחוב הנאמנים בעיר התחתית – חיפה. יש הפרדה טובה מהמעשנים שבקומה השניה.

h1

ידע מוזג ארנק סטודנטיו

ינואר 16, 2011

כבר כתבתי בעבר על ההיסטוריה האלכוהולית בסביבת (אפסילון!) הטכניון. התקציר מסתכם בפאב טכניוני קצת רקוב שדעך סופית ב~2004, משהו כמו שנה אחרי פתיחתו. בחוץ, מרכז זיו, נולד ההסלס ז"ל שהיה מצוין בשנתו הראשונה ואז החל בתהליך גסיסה איטי ועצוב במשך כמה שנים עד שנסגר. במקביל נפתח עוף מוזר שענה לשם פיאמה, והיום מאכלס חומוסיה. אחרי תקופת צמא מסוימת פתחו אנשי האייריש האוס האמיצים את הסקנד פלור עם הרבה השקעה (חדר קירור לחביות כבר אמרנו?) שהפך כמעט מיידית לפופולרי ומלא. כשנה אחריו נפתח הנולה סוקס ממול והיום שניהם מתחרים על ארנקם הרזה של אלפי הסטודנטים המאכלסים את האזור. פריט היסטורי אחרון – לפני כמה שנים טובות לקחו את בית הסטודנט העייף והשאירו ממנו רק את שלד הבטון. אחרי שיפוץ מאסיבי נפתח לאחרונה מבנה מודרני ומזמין עם מגוון אופציות לאוכל, פנאי ו… שתיה

פאב החונטה, סליחה, "מסבאה סטודנטיאלית" (מה נסגר עם ה-buzzword הזה?) הוא התוספת החדשה לבית הסטודנט, עוד עם הניילון על הריפודים. החלל הגדול והמעוצב כולל בר גדול במרכז עם שולחנות מסביב. בכניסה יש במה קטנה עם כלים גיטרה, בס וכלים נוספים – ולפי מה שהתרשמתי אפשר פשוט לבקש להחליש את המוזיקה ולעלות להופיע ככה ספונטנית – מגניב לגמרי. בסה"כ המקום בהרצה, מה שאומר שלא הכל עדיין מתקתק 100% אבל כולם נורא נחמדים ומשתדלים.

מה תשתו? מבחר הבירות של טמפו משתרע מגולדסטאר ועד מרפיס, דרך פאולנר ועוד כמה. בויסקי היצע בסיסי שכולל כמה בלנדד וכמה מאלטים בסיסיים טובים, ועוד כל שאר המשקאות הגנריים שאפשר למצוא בפאבים (אבל חכו לבשורה בסוף). אטרקציה – שתי בירות של SALARAהסטאוט המעושן המיוחד וביטר מצויינת עם ביס קטן של כשות שהופך אותה לבירת אוכל מצוינת (אבל כיפית גם בפני עצמה). האטרקציה היא שהבירות נמזגות מהחבית, ולשמחתי שתיהן היו טריות מאוד בשני הביקורים שלי – קצת שיווק מצד הצוות הופכים את סלארה לבחירה לא פחות פופולרית מהבירות המוכרות שבתפריט. התוספת הזו לתפריט היא משהו שלדעתי משדרג את החוויה, גם אם אתה לא בירגיק מדופלם.

מה תאכלו? תפריט האוכל פשוט יחסית, עם אופציות לשובע ואופציות לנשנוש – מה שטעמתי לא הפיל אותי מהכסא אבל בסה"כ היה טעים ובשביל המחיר שלו מוצדק בהחלט.

שורה תחתונה? כאן מדובר על אטרקציה לא פחות חשובה ואני חוזר לכותרת: מי שעומד מאחורי המקום הבין דבר פשוט אבל חשוב – מה שיחרוץ את גורל המקום זה לפני הכל פרמטר אחד: זמינות. העומס שחווה הסטודנט הממוצע לא משאיר לו יותר מידי כסף או זמן לעבוד (או זמן בכלל, אם הוא עובד במקביל ללימודים) – ומחירים כמו פאבים מחוץ לקמפוס זה בדיוק הגבול בין סתם לקפוץ לבית הסטודנט למשהו זריז וספונטני לבין להתחיל ולשקלל את זה בהוצאות. אז הפיתרון של הפאב הוא מחירי קיבוץ. הבירות הפשוטות עולות 19 ש"ח לחצי ליטר והיקרות ביותר 25. רוב המנות העיקריות בתפריט נמצאות בטווח ה-30-40 ש"ח. הויסקי כרגע מתומחר בשלוש מדרגות מחיר בלבד: 20 (ג'וני אדום), 30 (ג'וני שחור!) ו-40 (ג'וני ירוק!! ומאלטים), ולהוסיף חטא על פשע אפשר להזמין מכל ויסקי חצי מנה בחצי מחיר. בנוסף החבר'ה בפאב עדיין עושים ניסויים בכל מיני מבצעים והאפי האוור ויצא ששילמתי 47 ש"ח על המבורגר וסלארה בלי שידעתי שיש מבצע בכלל.

עוד נקודה חיובית, הפאב פתוח משעות הצהריים ונחמד לעשות הפסקה מהלו"ז העמוס להמבורגר ובירה, כארוחת צהריים או ערב. לסיכום, אם הבנתם את בדיחת הקרש בתחילת הפוסט ועדיין לא ביקרתם – צאו מחוות המחשבים ולכו לבדוק. לא לשכוח לבקש לטעום מהסלארות.  juntapub{at}gmail.com , 04-6903060

h1

מפת הפאבים בחיפה

אוגוסט 10, 2010

 הקדמה

כמו שכבר כתבתי – עזרתי לאלדד לוי בהכנת כתבה לידיעות אחרונות (מסלול 16, 19.7.2010) על תרבות האלכוהול בחיפה. הוא כותב מעולה והצליח להביא את ה-vibe של מקומות שביקרנו בהם, אבל מפאת קוצר הזמן והגיאורגפיה דילגנו על מקומות רבים וטובים. זה עוזר לי להרים את הכפפה ולסקור כמה פאבים בחיפה, שביליתי בהם בשבע השנים שאני גר פה. כדי לא להאריך במילים אקצר מאוד במידע על הפאבים ואנסה לדבר על מבצעים שווים, מה קורה מבחינת עישון ומנות מומלצות.

אני מתכוון לכתוב רק על מקומות שישבתי בהם בעצמי: אם פאב לא נכנס לרשימה כאן יש לזה שני הסברים אפשריים – לא ביקרתי בו (בשנים האחרונות), או שאני ממליץ שלא לבקר בו. באופן הזה אני יכול להשאיר את הנושא עמום, ולסקור פאבים בלי שאני צריך לכתוב דברים רעים על מקומות שאני לא ממליץ ללכת אליהם. פרמטר העישון – יש לצערי מעט פאבים עם הפרדה אמיתית ללא מעשנים. בחלק מהפאבים האחרים יש הפרדה תיאורטית ומגוכחת בסגנון "על הבר מעשנים – על השולחנות לא", ואני לא מתכוון להבדיל בין מקומות כאלה לבין מקומות שאפשר לעשן בהם חופשי. בכמה מקומות אני לא מכיר את המדיניות אז אני לא כותב כלום.

אני מחלק את הרשימה גיאוגרפית לעיר התחתית ול"למעלה" שכולל בעיקר את מרכז הכרמל. העיר התחתית כוללת השפעה ניכרת של ימאים, שבמידה רבה עיצבו את תרבות השתיה בעיר במהלך השנים – במיוחד במקומות הותיקים יותר. בניגוד לכרמל – בעיר התחתית אפשר למצוא בקלות חניה בקרבת הפאב. יתרון נוסף הוא שרוב הפאבים הם במרחק הליכה של כמה דקות זה מזה – מה שמקל על pub crawling וגם עוזר להחליף מיקום אם לא נהנים, וכמו בדאונטאון אמיתי, גם המחירים מעט יותר עממיים לרוב. בכרמל וסביבתו מרוכזים הרבה פאבים נחשבים ונחשקים – בחלקם תצטרכו לחכות ברחוב עד שיכניסו אתכם בסופי שבוע. מקומות שמושכים אנשים שבאים לראות ולהראות עם כל מה שאופנתי. לצידם אפשר למצוא בכרמל גם מוסדות שתיה מכובדים יותר, ובכלל, אם לאפיין את האזור במשהו מלבד מחסור בחניה – זה המגוון.

חלק א' – עיר תחתית

העוגן – מוסד שתיה ותיק ומכובד. עיצוב עץ יפה עם מוטיב חזק של ימאים, מפרשים, הגאים וכד'. מומחיות הבית – רוסטביף: סנדויץ' מצוין, פלטת רוסטביף מצויינת וגם מנת נישנוש קטנה ליד הבירה במחיר מצחיק (18 ש"ח, בלי לחם) – מומלץ גם למי שלא רעב. היה פאב הבית במשך שנה-שנתיים, עד שחזר להיות מעושן. שער פלמר 3, 04-864-5108 , אתר

הסנדק – מוותיקי הפאבים בחיפה, אווירה מיוחדת, מואר יחסית ושקט יחסית. יושבים ממש על מסילת הרכבת – כשעובר קרון השולחנות נמצאים פחות ממטר מהנוסעים וכל המקום רועד. קדושי בגדד 30, 04-867-1888

קלמנס – בעיני – המוסד בחיפה. פחות ותיק מהסנדק, אבל פועל 25 שנה. מקום קטנטן שבנוי סביב קלמן, הבעלים, שתמיד נמצא מאחורי הבר (בהגדרה, אחרת המקום סגור). הגינס הכי טובה בעיר, ולצידה שלל מנות ייחודיות למקום שלא תמצאו באף מקום אחר. לא נראה כמו פאב רגיל, מואר ושקט – זה לא יתאים לכל אחד אבל מי שכן יתאהב. סגור בימי שישי. הנמל 3, 04-862-0525

בארקי (Barki) –  פאב הבית של סניף ברטנדר המקומי – מקום שכונתי, כיפי ובגובה העיניים ואחד הפייבוריטים הבולטים שלי. מוזיקה מצוינת עם רוק ישראלי ובינלאומי שעושה מצברוח טוב. העבודה עם טמפו משאירה את הגינס בחוץ, אבל יש גולדסטאר מחבית, גוסר, אדלוייס ועוד. למקום יש תפריט מגוון אבל מנת הבית שלי זו פיצה אישית (29 ש"ח) שמהווה בת זוג מגן עדן לגולדסטאר מחבית – שאפשר להזמין בקנקני 2 ליטר (85 ש"ח). הנשנושים החינמיים מוצלחים ומוגשים בנדיבות. הפרדה טובה בין מעשנים ללא. מבצעים: יום שלישי 1+1 על כל הבירות מחבית, יום חמישי 'שתה כפי יכולתך' של בירה וקוקטיילים במחירים של 59-79 ש"ח. העצמאות 84 (להיכנס דרך הסמטה המזמרת בדרך יפו, קצת לפי כיאט), 0544-258-904, אתר

סינקופה – פאב אפלולי עם עיצוב מעניין, משהו כמו טרקלין מלפני כמה עשורים, כולל פינת ספות מגניבה עם ספריה וכיסא נדנדה. הקומה העליונה מתפקדת כסוג של מועדון בסופי שבוע, ויש גם הופעות חיות של אמנים מוכרים ולא מוכרים בתדירות שבועית. מעושן. כיאט 5, 0509-188-899

מעיין הבירה – ממש לא פאב, אבל לא יתכן שמוסד בירה כזה לא יוזכר ברשימה. ויש לו תירוץ – יום בשבוע הוא פתוח גם בלילה. מדובר באחד המקומות הותיקים בנוף של חיפה הישנה, מסעדה מזרח אירופאית שמנונית וארומטית, עם תפריט קלאסי שמזכיר לכל אשכנזי משהו מהבית. מנות ענקיות (טיפ שימושי: מכל מנה עיקרית אפשר להזמין חצי) ומגוון בירות מחבית גדול יותר מרוב הפאבים. בלילות שלישי חוסמים את הרחוב ועושים מסיבת רחוב עם מוזיקה חיה באדיבות להקת הבית – קוסטיצה. חוויה! נתנזון 4, 04-862-3193 , כתבה

פולה – קרוי על שמה של פולה בן-גוריון ובכך זוכה בנקודות על מקוריות עוד לפני שחצינו את המפתן. צעיר יחסית למקומות מסביבו, מעט אפלולי, עיצוב מודרני, בר גדול ותפריט אוכל חביב. מעושן. העצמאות 7,  04-866-0079, כתבה

ג'ק והאפונים – לפני כמה שנים קיבלתי טלפון מיאיר גת שביקש המלצות לפאבים שכונתיים בחיפה – וזה היה השם הראשון שחשבתי עליו. באותו זמן עוד קראו למקום האיזי-בר, אבל לא הרבה השתנה: עדיין מדובר במקום חמים וידידותי שאני מרגיש בו הכי בנוח בסנדלי שורש ומכנסים קצרות. קטן יחסית, עם בר לכל אורכו וקומה שניה מגניבה לגמרי, ספות ביתיות והמון אווירה. המקום מחזיק בירות מיוחדות, אבל כדאי לבדוק מה מצב הטריות שלהן לפני שמזמינים – למשל לבקש טעימה. מעושן. דרך יפו 44, 04-853-5668, ביקורת

טמפל בר – אם את/ה קורא/ת כאן כנראה שאין צורך להציג לך את הרשת. בקצרה – מסחור מוצלח ומושקע של קונספט הפאב האירי. לוקחים את האלכוהול, והבירות במיוחד – ברצינות מבחינת המבחר, המבורגרים מוצלחים, מוזיקה חיה וסרטונים ממזקקות ומבשלות על מסכי פלזמה. סינמול, לב המפרץ, 04-8404460 , אתר

חלק ב' – הכרמל והסביבה

אייריש האוס – הפאב היחיד שיש לו קטגוריה משלו בבלוג, וזה בגלל שמאז הקמתו זה המקום שביקרתי בו הכי הרבה. ממוקם במעין מרתף עם קשתות – מקום עם אופי. גינס מצוינת, בירות של הנורמן מחבית, מבחר ויסקי גדול, ומאכלים איריים כמו שפרדס פאי. הנשנוש החביב עלי זה טבעות בצל – כמו של פעם, ולקינוח יש מנה משוגעת של חטיפי מארס עם בצק פריך מטוגנים בשמן עמוק. מבצעים שווים! ראשון-שני 1+1 על כל הבירות מחבית והיין, כל יום באמצע השבוע עד 21:00 – 25% הנחה על האוכל ו-1+1 על בירה ויין. הפרדה טובה מהמעשנים, הממוקמים במרפסת הסגורה. בזמן האחרון מחירי הבירות זינקו והגינס הפכה להיות היקרה ביותר בחיפה (בארץ?) עם 32 ש"ח לחצי ליטר. יפה נוף 120, 04-810-3776, אתר

דיוק (Duke) – הכי בריטי בחיפה. הוקם ע"י קלמן מהקלמנס, שכבר לא חלק מהבעלים. מבחר גדול של ויסקי – אולי המרשים ביותר בחיפה, גינס טריה, ותפריט ששואב השראה מהקלמנס. הרבה עץ, קהל מבוגר יחסית ליושבי הפאבים – ובדרך כלל די מלא, למרות שהוא גדול. שד' מוריה 107, 04-834-7282, אתר

הסליק – מקום חדש יחסית, מרתף מעוצב מודרני ויפה עם מגרש חניה צמוד לכניסה – חינם לבאי הפאב. תפריט מעניין שכולל מנות פתיחה טעימות. מבצע: 25% על כל התפריט עד 21:30 – שווה! מעושן. שד' הנשיא 124 (כניסה דרך החניון), 0525-608-884 , פוסט

דיזנגוף – מקום צעיר יחסית שיושב על מרפסת מרווחת ליד כיכר ספר. העצים שבחצר משולבים בשולחנות, האוויר הפתוח מרחיק את צחנת העישון בצורה סבירה לחלוטין באמצע השבוע, כשהמקום לא מלא. מצאתי שחלק מתפריט הויסקי (הסטנדרטי) כולל מחירים לא רעים לכמה מאלטים. לא מצאתי טלפון או כתובת, ממוקם בפינת שד' מוריה ורח' ליטניס (כיכר ספר)

ברברוסה – הפאב יושב על צומת חורב, אולי המיקום הכי אסטרטגי בעיר – ואולי זו הסיבה שהוא תמיד מלא-עד-צפוף, גם באמצע השבוע. מדובר במקום פופולרי ואופנתי, חשוך למדי בחלל הפנימי ומאוורר קצת יותר במרפסת שבחוץ. המחירים יקרים במעט ביחס לחלק מהפאבים בסביבה. לטעמי התפריט במקום מוצלח בהשוואה לפאב הממוצע, וההמבורגר שלו (54 ש"ח כולל צ'יפס) הוא הטוב ביותר שאכלתי בפאבים. לנשנושים, הקבבונים לא רעים (34 ש"ח) רק שזו מנה די קטנה. מעושן, אפילו מעושן מאוד. פיק"א 8, 04-811-4010, אתר

סקנד פלור – היסטוריית האלכוהול של מרכז זיו – הציוויליזציה הכי קרובה לטכניון הפכפכה ועגומה, והיא כוללת את גסיסתו המתמשכת של ההסלס, את גוויעתו של הפיאמה שהיום מאכלס חומוסיה, וכיום מתחרים בשכונה הסקנד פלור והנולה סוקס על ארנקם של הרבה סטודנטים צמאים – משני צידי הרחוב. הסקנד ממוקם בקומה השניה, ומהחלונות הגבוהים משקיפים על הרחוב מתחת. עיצוב מודרני וחדיש, תפריט די סטנדרטי בתחום האלכוהול בתוספת בירות של נורמן. כל חודש בממוצע יש מבצעים על ליקרים, ויסקי ומשקאות נוספים (בד"כ של הכרם) שמאפשרים לסקרני אלכוהול שכמותי להתנסות בדברים חדשים בצורה ידידותית לארנק. כמו באייריש – 1+1 על בירה ויין ו-25% הנחה על האוכל עד השעה 21:00 כל יום. המקום מקפיד על חוק העישון ואין בתוך הפאב הקטן מקום שאפשר לעשן בו. מרכז זיו, נווה שאנן, 0545-619-308 , פוסט

מיידלרס – מקום אפלולי משהו, מבחר לא רע של ויסקי עם כמה מהדורות לא שגרתיות, ומביקור ישן זכורים לי לחיוב כמה קוקטיילים. אזור עישון מופרד לא רע. שד' מוריה 126 (בשנים האחרונות נפתחו עוד כמה סניפים באזור חיפה), 04-8248754 , פוסט

פרנג'ליקו – בראון – לוינסקי – כנראה שלפחות חמש שנים לא נכנסתי לפאבים האלה, אבל בכל זאת קשה לא להזכיר אותם – ולו מחמת הפופולריות. מדובר בשלושה פאבים שממוקמים על אותה צומת, וקווים ברורים עוברים בין כולם: חושך, מוזיקה רועשת, ואנשים שמצטופפים על המדרכה ומחכים שיכניסו אותם להיכל הנכסף. קיראו לי זקן – אבל נדמה שאנשים מגיעים לשם יותר בשביל לראות ולהראות מאשר להנות ממשקה טוב, חברה טובה ושיחה. זקן או לא – עם הפופולריות קשה להתווכח, וכשעברנו בסיור הפאבים בפרנג'ליקו נדהמתי לראות שבאמצע השבוע, פוסט מונדיאל – הוא מלא כמעט לחלוטין בשמונה ורבע בערב, וזה לא מקום קטן. כל הכבוד. שד' מוריה פינת רח' מאפו.

מקום אחרון שראוי להזכיר ולא הזכרתי הוא פאב הדוב, מוסד ימאי ותיק והכי עיר תחתית שתמצאו בכרמל. רצה הגורל ולא ביקרתי בו מעל חמש שנים, כך שאין לי משהו רציני לכתוב. אולי הוא יפוצה בעתיד בפוסט נפרד.

h1

מפת חנויות היין והאלכוהול בחיפה

יולי 25, 2010

או: לאן אני מעביר את המלגה. שתי חנויות שאני קונה בהן בחיפה, ועוד תוספת קטנה – מסודרות לפי הוותק בעיר:

הספשל רזרב בהנהלת אנדרי סוידאן, פועל זו השנה השבע-עשרה. ההתמחות של החנות היא בדברים מיוחדים ולא מוכרים. בגזרה הישראלית זה בא לידי ביטוי במגוון יקבים שחלק משמותיהם יתקילו גם חובבי יין רציניים כגון לוריא, ג'סקלה, ענתות, גינתון, נמרוד ועוד – ביניהם אפשר למצוא פנינים אמיתיות כמו יקב ענבא שזו החנות היחידה בארץ למיטב ידיעתי שמוכרת את היין. גם בגזרת היבוא הדגש הוא על המיוחדים: ראשית החנות מייבאת בעצמה יינות מפורטוגל שכוללים יינות מוצלחים ומעניינים שנותנים תמורה למחיר בטווחים של 40 ש"ח ועד 200+ (רשמים מהיינות, מהפורטים, ומהסדרות הגבוהות). שוב, זה המקום היחיד בארץ שאפשר להשיג בו את היינות האלה. עוד בגזרת היבוא – בחנות לא תמצאו יינות של היבואנים הגדולים ובמקומם אפשר למצוא יינות של יבואנים קטנים כמו קיפיס והגפן לצד יבואני בוטיק כמו הדושמרש וג'יאקונדה. מהארץ ומחו"ל החנות מחזיקה מלאי מעניין של יינות מתיישנים – מיראון ועד בורדו – חלקם במחירים אטרקטיביים.

מעבר למבחר היינות, הייחוד האמיתי של הספשל רזרב הוא היותו מרכז הדרכה פעיל. כל יום חמישי מאז שאני מכיר אותו נערכת בו טעימה מודרכת בנושא מסוים (ארכיון פוסטים), מספר פעמים בשנה יש ירידים של יינות ישראליים או זרים, הרמת כוסית ביום ההולדת של החנות, בבוז'ולה ועוד. בין לבין נערכים במקום קורסי יין למתחילים ולמתקדמים שכוללים גם טעימות פגמים וסיור ביקב. גרעין קשה של קומץ עשרות לקוחות קבועים מאפשר לשווק את היינות המיוחדים מפה לאוזן, ולא אחת התבקשתי מחברים מהמרכז לקנות עבורם מהמגוון הפורטוגזי, מענבא או מבקבוקים אחרים שאין להשיג. לצד כל היין אפשר למצוא הרבה מהמסביב, עם מעדניית גבינות איכותיות מהארץ ומהעולם, שמני זית, שוקולדים, כוסות רידל ועוד.

שעות פתיחה:  א 9:00-19:00, ב-ד 9:00-21:00 (או יותר) ה 9:00-23:00, ו 8:00-16:00  חניה: החזר לחניון מרכז פנורמה בכל קניה

מרכז פנורמה – שדרות הנשיא 109, חיפה. טלפון: 04-8361187 אימייל ורשימת תפוצה: suidan%netvision.net.il (להחליף את האחוז בשטרודל)

היין והסיגר בהנהלת אייל כץ

שבע דקות הליכה מהספשל רזרב – ומגלים שמדובר ב-ין ויאנג – שתי גישות שמשלימות זו את זו. כאן מדובר בחנות גדולה, עם ותק של שבע שנים במיקומה הנוכחי, שכוללת מבחר רחב שכולל את היקבים הגדולים והיבואנים הגדולים. "יין טוב זה יין שעובר הרבה בקופה, ושהלקוחות מרוצים ממנו", ממצה את הגישה המסחרית של המקום, שממנף מגוון טקטיקות בשביל להשיג את המחירים הטובים ביותר שהם מצליחים (עוד משפט מצוטט).

בגזרת היין – הכרם ושקד עם המבחר הישראלי והזר שלהם מתחרים על המדפים, אבל לא חסר יקבים קטנים אבל מהז'אנר היותר מיינסטרימי – ויתקין, קלו דה גת ועוד. במרכז החנות יש דוכני 3 ב-100 ו-4 ב-100 שכוללים גם דברים מוצלחים כמו יין הבית הנוכחי שלי ועוד. בחנות מצאתי את המחירים הכי טובים שראיתי ליינות כמו רמת הגולן (עדיין 99 לירדן ק"ס), הרי גליל (עדיין 79 ליראון) ויקבים נוספים. בנוסף, לחנות מבחר גדול של אלכוהול, ואחרי הפסאודו-רפורמה במס אפשר עדיין למצוא מגוון יותר מסביר של מאלטים בפחות מ-300 ש"ח (גלנפידיך 12 ב-200, למשל) ואם לא קונים בדיוטי פרי זה כנראה המקום המשתלם ביותר. עוד במקום – מבחר לא מבוטל של בירות מעניינות.

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00, ו 9:00-15:00 , חניה: כל קניה מזכה בהחזר על שעת החניה הראשונה בחניון האודיטוריום

קניון האודיטוריום – שדרות הנשיא 134, חיפה. טלפון: 04-8104757

מחלקת היין בסטופמרקט יגור בהנהלת אורי דמסקר – אתר , סקירה ישנה בבלוג

תגידו שזו לא באמת חנות יין, תגידו שתנאי האחסון שם אולי פחות טובים, תגידו שזה לא אותו דבר בין הדוכן של הפסטות לקפואים – אבל – בין אם תרצו להודות ובין לא – קמה שם אימפריה. העדר מגבלת הכשרות ביחס לסופרים אחרים, מאפשרת למחלקה להחזיק מבחר מרשים, עם ייצוג לספרד, איטליה, צרפת, אוסטרליה, דרום אמריקה ועוד. במגוון הישראלי אפשר למצוא שם יינות החל מיין החתונות של תשבי ועד יינות היוקרה של היקבים הגדולים והקטנים, בהם לא תפספסו את מרגלית, בלאק טוליפ, RSR ועוד. המבחר הולך ותופח, ונראה שהתנועה שם רק גוברת. למה אימפריה? כי כנראה שגם אם אנשים לא באו לקנות יין אלא מצרכים – אם תעמיד בפניהם מבחר יינות בטווח מחירים רחב, בצירוף ייעוץ מקצועי – תצליח למכור להם יפה יין, כולל יינות יוקרתיים לאנשים שהם לא בהכרח קהל היעד הרגיל והמוכר למוצרים כאלה. במחלקה – חלק מהמחירים ומהמבצעים תחרותיים עם המתחרים וחלק פחות (במיוחד בטווח ה-35-50 ש"ח). גם במקרים שפחות – מצאתי ששעות הפתיחה הגמישות שוות לפעמים את ההפרש במחיר.

שעות פתיחה: א, ב, ש 09:00-22:00;  ג,ד 09:00-22:30;  ה 09:00-23:30; ו 07:30-22:30; חניה: חופשית בשפע. מספר טלפון של החנות 04-8299-888. שעות הפתיחה עודכנו כאן ביולי 2011.

טלפון: 052-2791698 , אימייל: wine-stopmarket%nana.co.il (להחליף את האחוז בשטרודל)

h1

חיפה הבירה

דצמבר 27, 2008

יש שילובים שאי אפשר לפספס איתם. כשבירמאסטר (מעברות) נפגשת עם פאב האייריש החיפאי – אפשר לחתום מראש שלא יכול לצאת מזה משהו רע. מקווה שההצלחה וגודל הקהל מעידים על כך שזה הופך להיות פסטיבל קבוע.

בתפריט: דוכנים של מבשלי בירות עם ייצוג מקומי, ובירות יבוא של הנורמן פרמיום. כמות אנשים שגדשה את המקום, ומצב רוח קולקטיבי מרומם פרי מגוון רחב מאוד של סגנונות וסוגי בירה.

אז מה היה? מבשלת הכרמל מזגו לי בטעות בירת חיטה עם אפרסק במקום ה-pale ale שביקשתי. האייל שקיבלתי אח"כ לא היה משהו לכתוב עליו הביתה, אבל דווקא החיטה אפרסק, שהריחה מתוקה ופירותית הייתה חמצמצה ויבשה, בדיוק כמו שאני אוהב. ההבדל הזה בין הריח לטעם הזכיר לי את ה-IPA המעולה של בלהייבן ששתיתי במעברות.

נורמן פרמיום – האיש והבירה. רציתי להוסיף כאן כמה פסקאות על האיש ועל פועלו, אבל בנתיים עדיין לא קיבלתי את החומר הדרוש באימייל אז זה יחכה. נסתפק בלומר שעם כל הכבוד לישראליות, ויש כבוד – אני חושב שהדוכן שלו גנב את ההצגה. אני לא מדבר רק על  Chimay טריפל  שצצה תחת כל עץ רענן ונחטפה גם בפסטיבל, אלא על בירות מיוחדות, מהדורות מוגבלות, סגנונות משונים והרבה מקוריות. כאמור – מקווה להרחיב בהמשך. מה שמצא חן בעיני מהדוכן שלו הייתה בירת חיטה גרמנית, כהה (!) העונה לשם שניידר-וייס. גם עליה אני מקווה להרחיב בעתיד.

מוזיקה. בשלב מסויים עלתה לבמה Noam Dayan Blues Band, ונתנה הופעה כ"כ טובה שעמדנו מולה במשך שעה ושכחנו בשביל מה בכלל הגענו. נשבע לכם שאם תעצמו עיניים תחשבו שביבי קינג מנגן מולכם על הגיטרה (וגם ההבעות מתאימות), אליו מצטרף קלידן מטורף – במובן החיובי של המילה. עם קאברים משובחים של אלברט קינג ועוד גדולים בביצועים מעולים. לא שמעתי בארץ משהו כזה. לדעתי היוטיוב המצורף לא מייצג את הלהקה בצורה טובה, אבל לא מצאתי אחר – מומלץ לשוטט במייספייס שלהם שמצורף בקישור, ועוד יותר מומלץ להגיע להופעה אם אתם נתקלים בכזו.

מקווה להתראות בשנה הבאה…