Posts Tagged ‘וושינגטון’

h1

אמריקה ביקב צרעה

יוני 4, 2010

צומת אשתאול, רמות רזיאל, צובה, בר גיורא. הרבה שלטים עם שמות מוכרים לחובבי יין – מעטרים את דרך היין שלנו – לשניה הזכירה לי את הכביש עתיר-היקבים בסנט הלנה שבנאפה. הריכוז הזה נמצא מרחק מגוחך של 20 דקות נסיעה ממדינת ת"א, וכמעט מפתיע לראות כמה הכל קרוב להכל באזור. על האזור והשיתוף בסביבה הזו אוסיף עוד אחרי ביקור מתוכנן ביקב צרעה.

אם כבר נאפה, ערן פיק שתדרך אותי לטיול הקליפורני – הזמין אותי להצטרף לפורום מלצרי היין הירושלמים בטעימת ארצות הברית. טעמנו מיקס של זנים, טווחי מחיר וסגנונות, כמו שאפשר לראות בדוגמאות:

Domaine St. Michelle, Blanc de Noirs – מבעבע קל, פרחוני מאוד, פירותי, חומציות נעימה עם פרי מתקתק, בועות עדינות. מרענן וכיפי (הכרם, 65 ש"ח)

Eroica Riesling 2007 – פרי שיתוף הפעולה של לוסן ושאטו סיינט מישל, מינרלי מאוד באף עם רמז קל לנפט. עד כאן סבבה, ואז בפה מוצאים יין פירותי, בשל ומתקתק, בלי חומצה שתחזיק את העניין. האף של היין מעניין, הפה מתוק ולא מאוזן לטעמי – ואין קשר בין האף לפה, סכיזופרניה קלה (הכרם, 130 ש"ח). דווקא בציר 2005 שטעמתי לפני שנתיים הראה יותר חיבור בין האף לפה, ולא כלל את המתיקות והפרי שהיו ב-2007.

Columbia Crest Grand Estate Chardonnay 2008 – פרחוני, טרופי, בשל בטירוף, מתוק באף ובפה, חמאתי ושמנמן. סוכריה אמריקאית אופיינית שמי שלא שותה יין יאהב בקלות. הפרחה של הכיתה ששמה הרבה יותר מידי בושם ומדברת בצעקות (הכרם, 60 ש"ח).

Apogee 2005 – אדמתי מאוד, פרי עדין, קצת ירקרק ואלכוהולי. חומציות טובה ולצידה מרירות ניכרת, עם סיום ארוך, מריר-מתובל. לזכותו – בשלות נמוכה, לחובתו – פנולים לא בשלים. יכול להיות שלא הבנתי את היין ואת הסגנון, אבל לא נהניתי לשתות אותו (הכרם, 300 ש"ח).

Duckhorn, Napa Valley Merlot 2007 – אף נקי, פירותי ופרחוני, משלב חומציות נעימה עם פרי. יין קליל שסובב סביב הפרי ומוציא גם קצת אופי מהזן. כיפי, מתאים לאוכל או לבד (לא מיובא).

Columbia Crest Merlot Reserve 2004 – יין פירותי ונחמד, פחות רענן וקל מהקודם, יותר יובש ותבלינים. פחות מרלו – יותר חבית. חביב ליד המבורגר, לא הרבה מעבר. במחיר שלו הייתי הולך על משהו אחר כנראה (הכרם, 135 ש"ח).

Joseph Phelps Cabernet Sauvignon Napa Valley 2006 – פרי טוב ועשיר עם שכבות של תיבול עדין, הדוק, חומצי, יובש מעט נוקשה והרבה פרי וטוב. קברנה קליפורני מלוטש ומרוכז שאפשר להנות ממנו כבר עכשיו אבל כמה שנים ישחררו ממנו את הנוקשות ויעשו אותו חוויה. יופי של יין, לבדו היה שווה את הטיול (לא מיובא).

Casa Nuestra Old Vines Petite Sirah 2007 – יקב משפחתי קטן שיושב על דרך סילבראדו קצת מצפון לסנט הלנה ומשחק עם זנים מיוחדים. האמת שהיינות לא הרשימו אותי אבל אירחו אותי יפה אז קניתי בקבוק כתודה. תכננתי לשתות בקליפורניה אבל איכשהו הוא התגלגל איתי לארץ. אף בשל מתוק וסוכרייתי, דובדבנים חמוצים, טאני נורא בפה, לא המון פרי, סיום יבש וקצר יחסית. גס ולא מאוזן.

סיכום? היינות הראו שאצל הדוד סאם עושים יינות טובים ויינות לא טובים. קיבלנו דוגמה לקברנה-נאפה איכותי וקיבלנו דוגמה לכך שאפשר לעשות גם מרלו בסדר בנאפה. כמו אצלנו, אי אפשר היה למצוא מכנה משותף ברור ליינות, ואי אפשר היה להמנע מנפילות.

תודה לערן על הזמן, הסבלנות והאירוח.

h1

שני אדומים לאמצע השבוע

מאי 7, 2008

מעשה בשני יינות אדומים ששתיתי בתחילת השבוע – לא יינות לפתוח עם ארוחת גורמה, אבל יינות שכיף לשתות בלי להתפלסף. בגלל שיש הרבה יינות מיובאים לא טובים בטווח המחיר של ארבעים ש"ח – אני חושב ששני היינות האלה מתבלטים לטובה ולשניהם אני קורא קניה טובה.

הצד הנשי – לינדמנס קאוורה מרלו 2006, אוסטרליה

סגלגל, ארומטי מאוד עם פרי בשל ופריחה, חלק מאוד על החיך, נעים וכיפי. כמו בצירים קודמים – אחד האדומים הקלים ביותר לשתיה – מומלץ להביא לחברים שרוצים להכיר להם את עולם היין. 40 ש"ח, לפעמים גם 3 ב-100. יבואן: שקד.

הצד הגברי – קולומביה קרסט, שיראז טו ויינס 2004, וושינגטון ארה"ב

שחור אטום, אדמתי, פרי טוב אבל לא בשל מידי, קליה, מוצק בפה, חמיצות טובה ויובש, תבלין. יין עשוי טוב שגם מבטא אופי שיראזי, לא מה שהייתי מצפה מבקבוק עולם חדש – בלי בשלות יתר או אלכוהול גבוה (13.5%). מומלץ עם המבורגר או סנדוויץ' רוסטביף. 40-45 ש"ח, יבואן: הכרם.

חג עצמאות שמח!

לינדמנס קאוורה מרלו, קולומביה קרסט טו ויינס שיראז