Posts Tagged ‘המבורגר’

h1

אוכל טוב ויין טוב

ינואר 19, 2008

השכמה מאוחרת ביום שישי הוציאה לי את החשק לבשל הערב. טלפון קצר וחיכה לנו שולחן במרכז הכרמל.  עסקית שאכלתי שם בצהריים לא מזמן השאירה אותי עם חשק לחזור, ומסתבר שבתשע בערב אפילו אפשר למצוא שם חניה במרחק סביר.

סינטה בר

המקום מעוצב יפה וניכר שמחשבה הושקעה במגוון היבטים, בין השאר האקוסטי: למרות שהמקום הלא מאוד מרווח היה מלא – דווקא הרעש המצופה נעדר. התאורה אסתטית, הבר יפה ותמציתי והסביב משרה אווירה נעימה. במחלקת האלכוהול אין עשרות מותגים מכל משקה, אבל יש מבחר מייצג של מותגים איכותיים. תפריט היין היווה הפתעה נעימה, מבוסס בעיקר על תוצרת מקומית, כאשר יקבי בוטיק מהווים כמחצית התפריט, עם מבחר של יקבים לא שכיחים במסעדות כמו טוליפ, רות, ויתקין, אמפורה, פלאם ועוד. המחירים יותר מסבירים, ונעים סביב 1.5 ממחיר חנות, מה שאומר שאפשר להנות מבקבוקים איכותיים ב-120 ש"ח.

התפריט מתרכז בבשרים, בעיקר סטייקים, מעט עוף וגם ההמבורגרים המפורסמים של המקום. למנה ראשונה חלקנו טונה אדומה צרובה בשומשום וקצח שהגיעה עם לחם. גודל המנה היה יפה והרעיון נחמד, אבל היה חסר משהו מלבד הטונה וקומץ הנבטים – בפרט זילוף של איזה רוטב (הצעה: מרווה וטרגון). המנה והלחם לא השאירו רושם. מכאן המצב הלך והשתפר, כוס יין אדום הקדימה את המנות העיקריות ופתחה את התיאבון. מולי המבורגר, אצלי המבורגר טלה, שניהם 225 גר', מדוייקים במידת העשיה, תיבול עדין אבל הכי חשוב: בשר איכותי. המנות מגיעות עם ערימת ירקות כך שכל אחד יהנדס את הלחמניה כראות עיניו.

המלצר הנחמד מקבל ניקוד גבוה על השתדלות, אבל חוסר הניסיון שלו גרם לשירות להיות מגומגם – אם כי לא במידה שתקלקל את החוויה. השירות מסביב נראה מתוקתק למדי. בניגוד ללא מעט מקומות, ניכר שמאחורי תפריט היין והאלכוהול עומד מישהו שמבין בנושא: מלבד המגוון והתמחור הנוח – הכוסות גדולות ואיכותיות, הבקבוקים נסגרים בוואקום, יש מקרר יינות והיין בכוס מוגש טרי. אני מחכה ליום שזה יהפוך הסטנדרט בכל המקומות.

סה"כ מנה ראשונה (44), שני המבורגרים (38), כוס יין (26) ושני קפה לקינוח – 168 ש"ח. בהחלט נחזור.

אמפורה מד בלנד 2004

עזבו הכל, זה קודם כל יין שאפשר לשבת ולהסניף בכוס בלי להפסיק – מבטיח להרחיב כל חיוך. הרבה פרי, מאחוריו מורגשת החבית עם קליה עדינה, וניל ותבלין, רובד נוסף מתגלה עם משהו אדמתי ומפתה. גוף בינוני מלא, שוב פרי בחזית, מאחוריו יובש ותבלין מפולפל מהחבית משלימים אחד את השני.

טעים ומתאים מצויין לבשר אבל גם בפני עצמו. ממשיך את הסגנון של אמפורה עם שילוב מוצלח של לא מעט עץ עם פרי איכותי. ב-65 ש"ח לבקבוק (בחנות) היקב מוכיח שהוא יודע לעשות יין איכותי לא רק בטווח המחיר הגבוה, והוא נכנס במקום גבוה לרשימת הקניות שלי.

h1

שעה שמחה בברברוסה

דצמבר 28, 2007

ברברוסה זה שם מוכר בחיפה, ובצדק. מלבד המיקום האסטרטגי מתחת לצומת חורב, והעובדה שיש שם חניה 'סודית' בחינם (בשביל מי שמוכן לאתגר מעט את המתלים באוטו) – זה פשוט פאב טוב. המרפסת המקורה מנסה להגיד "פיק-אפ", ובפנים בר גדול חולש על שליש מהשטח, כמה שולחנות קטנים, כמה שולחנות גבוהים, וכמה שולחנות גדולים עם ספות. מעוצב יפה – חמים ונעים, והמוזיקה לא מזיקה.

barbarosa.jpg

תפריט האוכל מצויד היטב ואפשר למצוא שם מנשנושים מושקעים ועד מנות עיקריות רציניות. מצד שני, אפילו שלא הייתי במקום שנתיים, אני יודע שעם ההמבורגר שלהם (45) קשה לפספס. גם הפעם לא פספסו, עשוי בדיוק במידה, כמות יפה של בשר טוב, וגם הלחמניה וכל מה שמסביב קולע בול.

באלכוהול המבחר יפה, עמוד שלם של ויסקי בתפריט ושאר הדברים הסטנדרטיים לא נפקדים גם הם, מבחר רגיל של בירות, הגינס נראתה טריה (לא טעמתי). אם עד עכשיו פרגנתי, אז עכשיו מילת ביקורת – תפריט היין: המגוון טוב מהפאב הממוצע, אבל המחירים יקרים. כשאני אומר יקרים אני מתכוון למאה שקל על חרמון אדום, מאה ועשר על מרלו תבור, ודוגמאות נוספות. חבל כי דווקא האוכל הטוב במקום והאווירה הופכים את הפאב למקום שיכול להריץ הרבה בקבוקים בערב.

האפי האוור הופך את המקום לעוד יותר אטרקטיבי: בין שש וחצי לתשע בערב 1+1 על הבירות מהחבית, 20% הנחה על האוכל, 20% הנחה על יין (שלא מגישים בכוסות) ועוד מגוון הנחות. סיכום החשבון לזוג: שני המבורגרים (36) וחצי בקבוק (90) בדג'רס קריק שיראז קברנה (התחלקנו עם זוג נוסף) – 117 ש"ח. יותר מסביר בהתחשב בתמורה.

מילה על בדג'רס קריק:  מתחיל בריח נהדר, הרבה פירות יער, אבל בפה קצת חמוץ מידי והרבה פחות מרשים מהריח. אפשרי עם אוכל, אבל אף אחד לא יפול מהכסא.

לסיכום, פאב נחמד מאוד, נחמד להתחיל מארוחת ערב בהאפי האוור ולהמשיך לשעות הבילוי היותר סטנדרטיות. אתר

h1

משהו לשתות ליד ההמבורגר

ספטמבר 6, 2007

לפני כשלוש-ארבע שנים נפתחה בחיפה המבורגריה מודרנית ומצוחצחת העונה לשם בורגר פלייס, או – BP. אני לא מאלו שאוכלים במסעדות כל שבוע (או כל חודש), אבל איכשהו מאז הפתיחה עדיין לא הצלחתי להתאכזב מהמקום. למעט המיקום הבעייתי, מרחק יריקה מבתי הזיקוק – מדובר במקום מעוצב ומושקע, עם תפריט לא קטן מלבד ההמבורגרים, שמתומחרים כך שיתאימו גם לכיסי הסטודנטים, 35-39 ש"ח להמבורגרים 220-300 גר', שעשויים מיופי של בשר. שירות צעיר, יעיל ואנרגטי, בר גדול ומבחר יפה: חובבי המאלט יוכלו למצוא לצד הדברים השגרתיים גם לאפרויג 30, באלוויני 25 ושאר יצירות מופת, וגם שאר תפריט האלכוהול לא מוזנח.

בערב המקום תופס יותר אווירה של פאב, אם כי השולחנות גם מלאים באנשים שאוכלים, רובם בראשית שנות העשרים. באתי לא רעב, ותמחור הויסקי הידידותי יחסית הטה את הכף כנגד גוורץ אמריקני שמגישים בכוס. הבחירה הייתה פשוטה הפעם:

Grant's Ale Cask

לא בדיוק ויסקי מורכב או מעניין במיוחד, אבל מהווה שינוי מרענן וחיובי לעומת הגרסה הבסיסית של גראנט'ס – שאני מוצא לא מוצלחת במיוחד. האף אלכוהולי משהו, אבל בחיך הויסקי חלק ונגיש יחסית, בעיקר טעם מאלטי של ויסקי, חמצמצות ויובש עדינים וחביבים עם טיפת חריפות ועץ לקראת הסיום. לא בדקתי עדיין, אבל אני מהמר על מרכיב לואולנדס בבלנד. אפילו במחירים שמחוץ לדיוטי פרי לא מדובר על ויסקי יקר (130 ש"ח ומטה לבקבוק), ולדעתי זה אחד הבלנדים הסקוטיים הנגישים והחביבים ביותר בטווח המחירים הנמוך. נסו בפאב הקרוב לביתכם (וקבלו עודף מ-30 ש"ח…).

Grant’s Ale Cask blended scotch whisky