Posts Tagged ‘דרך היין’

h1

עד כמה אפשר להתרגש מריוחה?

מאי 3, 2012

מסתבר שהרבה. דרך היין הציעה ללקוחותיה טעימה בהנחיית נציג קבוצת פאוסטינו – קבוצה בבעלות משפחת מרטינז (פאוסטינו) הכוללת 7 יקבים, כ-20 מיליון בקבוקים בשנה מתוכם 37% בדירוג גראן רזרבה (!)

לא יכולתי להישאר אדיש לנוכח רשימת היינות, ובאמצע שבוע משוגע והכנות לפיימונטה מצאתי את עצמי במרתף הנעים של סניף רמה"ש. בחרתי את ארבעת היינות שהכי אהבתי:

Faustino Reserva Edicion Especial 2001 – מהדורה מיוחדת  משנת הבציר המצוינת. רענן, פרחוני, וניל, אבל מתחיל לחשוף את הריוחה שבו עם נגיעות של עור ואדמה. נפתח ומתפתח בכוס, בפה רגוע יחסית ופוזל לאלגנטיות, חומציות נעימה, טאנין רך, מספיק פרי. מוכן לשתיה ויתפתח ב-2-3 הקרובות. טעים מאוד ומוצלח, הרבה אופי אזורי. 230 ש"ח.

Faustino I, Gran Reserva 1981 – רגע לפני טעמנו את בציר 85 שעדיין לא החזיר את נשמתו לבורא אבל בהחלט עבר זמנו והוא מציג צל שברירי של מה שהוא כנראה היה פעם. לעומתו, בציר 81 בהחלט חי, למרות הצבע החום-כתמתם, יש כאן שאריות פרי אבל בעיקר ריחות שניוניים עם רבדים של עור ותבלינים. רך, טאנין עדין, טיפונת פרי, עדיין נותר ריכוז אבל הסיום מתקצר מעט. הזדקן בחן וכבוד, טעים. לא ליישן עוד. שני הבצירים נמכרים ב-500 ש"ח, את 85 לא הייתי קונה.

Campillo Gran Reserva 1989 – הצבע הסגול הכהה לא מעיד במאום על הגיל, וכך גם שאר המרכיבים של היין. האף משכר, עשיר ופירותי, אבל הפרי יותר סגול-קברנה מאשר אדום-טמפריניו. בפה הוא מרגיש צעיר, פירותי מאוד, המון טאנין, חומציות מצוינת, עסיסי וארוך. מה שהופך אותו ליין מעולה זה החיבור המעולה של כל המרכיבים בפה, לצד הריכוז המצוין. לא כ"כ אופי של ריוחה, אבל טעים בצורה יוצאת דופן – רק אחיו הבכור התעלה עליו בטעימה. סופר-ריוחה?

Campillo Gran Reserva 1978 – לא כל יום לאדם מזדמן לשתות יין מבוגר ממנו. במקרה הזה היין מבוגר ממני בגיל אבל אולי צעיר ממני באופי. האף חושף עושר, מורכבות ורעננות. הפרי נוכח ולצידו המימד האדמתי הריוחה-אי מציג את מלוא נוכחותו המפתה. בפה גם כאן החומצה והטאנין ערניים ויוצרים יין עסיסי ורענן שמסרב להגמר בפה. כמו קודמו, היין מציג עקביות כל הדרך מהריח ועד הסיום שמהדהד בפה דקות ארוכות. בשורה התחתונה כתבתי פעמיים "מדהים". היין היה שווה לבדו את ההגעה מחיפה. אנשים סירבו להאמין שהיין בן 34 וחשבו שהחליפו את התווית. יש ליין עוד לאן להתפתח עם השנים, אבל הוא כ"כ טעים עכשיו שלא הייתי מחכה יותר.

h1

בורדו 2007

אוקטובר 30, 2010

הקדמה

אני הראשון להודות בכך כשאני לא מבין משהו. כשאני לומד, מלמד, וגם כשאני כותב. בחזרה לכותרת – ההבנה המעשית שלי ביין צרפתי היא די שטחית ומסתכמת ביכולת לזהות בורגון בטעימה עיוורת ביום טוב. את התיאוריה אני מכיר ויודע לצטט – אבל זה דברים שקראתי אצל אחרים ואין לי מספיק ניסיון בשביל לשים את היין שאני שותה בתוך הקטגוריה שלו.  כלומר, אני יכול להגיד אם היין מאוזן או לא – אבל אני לא יכול להגיד איך הוא בתור יין מסנט אסטף. לדעתי לחוות דעה על היין ביחס לסגנון שלו זו אחת הרמות הגבוהות של הבנה וכתיבה על יין, וחיים שרגא מיטיב לעשות את זה.

זה בדיוק מה שמבדיל אותי מאנשי מקצוע – מותר לי לא לדעת, והבלוג הזה מוגדר מיומו הראשון בתור יומן במסע ללימוד והתוודעות לעולם הענק הזה. אז הכלים שברשותי (כרגע) מאפשרים לי להתרשם מיין בתור יין – אבל אם מדובר על אזורי יין שאני לא בקיא בהם אני לא מתכוון לזייף ידענות, לסכם טקסטים מויקיפדיה ומקומוניקטים, או להתחזות ל"מבין". כך בטעימת השמפניות שהייתי בה לאחרונה – התייחסתי יותר ליינות ופחות לטרואר, לדוגמה.

בורדו, דרך היין

2007 הייתה שנה בעייתית בבורדו, ומבחינה מסחרית היא מציבה בעיה נוספת היות ובפתח שנת 2008 המהוללת. כשמגיע בציר כזה למדפים, כמו שקרה ממש לאחרונה בדרך היין – כנראה שחכם לקרב את הלקוחות אל היינות, וזה בדיוק מה שעשו בסניף תל אביב. תחת ניצוחם של מרסלו ושל הילה – עמודי התווך של המקצועיות הבלתי-מתפשרת של הרשת, עשרות רבות של חובבי יין אתגרו את מזגני מרתף היין המרשים. במחיר אטרקטיבי של 150 ש"ח (לפני זיכויים והנחות) ניתן היה להתרשם מ-12 יינות מהבציר החדש – סידור נוח ללקוחות שרוצים לבדוק מה הם קונים, ונוח לרשת שצריכה למכור גם בצירים שזכו לתגובות פושרות מהמבקרים. רק הערה קטנה על הארגון – נחמד שיש כיבוד, אבל אפילו ששאלתי את המגיש אילו מנות אינן חריפות – זה היה מספיק פיקנטי בשביל להשבית אותי מהטעימה לרבע שעה.

 

התרשמות כללית

היו יינות כ"כ סגורים שאני לא יודע לנבא את עתידם, אז אם נשים אותם בצד לרגע מחמת הספק – שום דבר לא הפיל אותי מהרגליים. היו יינות טובים מאוד, אבל לא משהו שלא מסוגל להתחרות עם יינות מקומיים מהקצה העליון של הסקאלה (לפחות בנקודת הזמן הנוכחית). מתוך חברים ששוחחתי איתם – המשפט הזה גרר הסכמה מאחד ומבט רצחני מאחר. היינות הטובים יותר לטעמי היו בכיוון הבשל, ודי שונים ממה שציפיתי. לעומתם היינות הלבנים שרים באוקטבה אחרת, מציגים ריכוז ועושר מצויינים וכל אחד משני היינות שטעמתי היה חוויה. אם יהיה שידור חוזר של הטעימה – אני ממליץ לכל מי שזה מסקרן אותו לנסות (טיפ: להגיע מוקדם מהשעה הנקובה ולזכות בטעימה שקטה יותר ופחות צפופה).

היינות

ככל שאני מתבגר אני משתדל להמנע מ'מטווח רשמי טעימה'. יותר ויותר אני מעדיף להשאיר את רוב מה שכתבתי בתוך הפנקס ולהביא לכאן רק את מה שהיה מעניין ביחס לאחרים כדי לא להאריך ולייגע את הקוראים. המחירים שאני מציין הם מחירי מדף לפני הנחות והחזרים.

Chateau Talbot, Caillou Blanc, St Julien 2007 – שם המשחק כאן הוא מינרליות. לצידה מופיעים לימוניות ועשבוניות אופייניים לסוביניון בלאן, ובפה מליחות-מינרלית, וחומציות אדירה. המון יין, עם ריכוז ואורך – ובעיקר עקביות באופי המינרלי-חומצי שלו מההרחה הראשונה ועד הסיום הבלתי-נגמר. מצוין. 200 ש"ח.

Chateau de Fieuzal Blanc, Pessac Leognan 2007 – יותר עדין באף מקודמו, עדיין משלב מינרליות-גירית איתנה עם לימוניוּת, יותר פרי באף וגם בחיך שנשלט הפעם ע"י החומציות. עוד יין מרוכז והדוק, הפעם פוזל יותר לכיוון הפרי שתורם למורכבות. עוד יין מצוין. 350 ש"ח.

Chateau Haut Bergey Rouge, Pessac Leognan 2007 – פירותי-קברנאי ממוקד, נפח טוב, עסיסי, חומצה טובה עטופה בהמון יובש – אבל מלוטש וקטיפתי. עשיר, שלם, ממלא את הפה. מראה פוטנציאל לטווח ארוך, אחד היינות שהכי אהבתי בטעימה. 250 ש"ח.

Chateau La Grave, Pomerol 2007 – דומה באף ליין הקודם, אבל בפה הוא סובב סביב הפרי, עם רמות בשלות די גבוהות והיובש כאן מעט חד יותר. בסה"כ יין נעים ומפנק, אבל לפחות בשלב זה של חייו הוא מעט פחות מאוזן מקודמו. 220 ש"ח.

h1

יין ישראלי ברעננה, 2009.

ינואר 30, 2009

בחזרה לרעננה, לאחד האירועים השנתיים החביבים עלי (2008, 2007). הארגון מצוין, מספיק אנשי צוות מכל הכיוונים, מרחב גדול להסתובב, מספיק אוויר בשביל לנשום ובשביל לתת ליין את הכבוד – אבל לא פחות חשוב, רשימת יקבים שמוציאה את כל עכברי היין שכמותי ממחילותיהם – והיה לי העונג לפגוש הרבה מכרים.

רק שני לבנים הוצגו ביריד כולו. לחצתי את היד לסם פלטר המלך, וקיבלתי לפתיחת הערב מזיגה מהסוביניון הלבן 2008. גם את בציר 2007 המצוין פגשתי לראשונה באותו אירוע – בשנה שעברה. היין חיוור מאוד כקודמיו, הפעם את הפצצה הטרופית הבשלה בחזית החליפו הדרים – ובמיוחד אשכוליות, כשהפריחה והטרופיות נוכחות מאחורה. חמיצות די גבוהה בחיך ופרי. אני מעדיף את הלבנים שלי מעט פחות חומציים אבל ההיכרות שלי עם הלבנים של היקב מרמזת על הלם ביקבוק ואני מאמין שעוד כמה חודשים, כשמזג האוויר יתאים לו – הוא יהיה שונה.

הדוכן שהכי הרבה אנשים צבאו על בקבוקיו היה מרגלית. טעמתי את הקברנה פרנק, הק"ס ואת האניגמה מבציר 2006, ואין לי שום דבר חכם לומר עליהם מלבד זה שהם כרגע בוסריים ולא קרובים להיות מוכנים לשתיה. בגלל שאני יודע שזה מרגלית אני יכול רק להניח שהם ישמרו על האיכות שהיקב מנפק מעל עשור, אבל אלו לא מחירים שיגרמו לי לבדוק את ההנחה הזו.

מהצד השני של הרחבה עמד הטיטאן השני של הבוטיקים, שם היה לי התענוג לחזור ולהפגש עם פטיט קסטל 2006 שטעמתי לא מזמן, שבלי להכנס לעודף תיאורים – היה אחד היינות הבודדים שלא הגיע למרקקה. לצידו האח הבכיר, גראנד וין 2006 בפורמט מגנום, הפגין קשיחות צעירה עם הרבה הבטחה מאחוריה. המרכיבים שעושים את קסטל קסטל כבר שם ורק צריכים להתבגר עוד כמה שנים.

אצל ויתקין חזרתי לקריניאן 2006, שהספיק להבשיל ולהשיל קצת חספוס בארבעת החודשים מאז שנתקלתי בו לאחרונה, והגוונים השחורים שלו עכשיו מגובים בפרי המרוכז והעשיר – החותמת של היקב ומה שמביא לא רק אותי להתרשם כמעט מכל מה שהם מוציאים. עגור שמירה מיוחדת 2006 הוא עוד יין ששווה להזכיר, עם אופי קברנאי, חבית שתומכת בפרי ונפח טוב. מתבקשת קדרה חורפית לצידו, או נתח עסיסי.

לא מזמן פתחתי בקבוק יראון 2005 עם קדרה של בקר וירקות שורש. חבל – היין היה נשכני, צעיר ולא מוכן לשתיה – תנו לו שנתיים לפחות. הרי גליל יראון סירה 2005 לעומתו, צעיר אבל נגיש בהרבה (בדומה לבצירים קודמים). יש לו צבע סגול מדהים, אף משגע עם פרי יער, וניל, שזיפים, כשברקע בשר מעושן וקליה. בפה הוא מרוכז, פירותי, ומפנק. בשניה שהרחתי אותו היה ברור לי שזה היין שילווה אותי לקופה. ב-85 ש"ח שווה לחטוף אותו לדעתי.

לסיום, שיראז קאיומי 2005 של כרמל, גם הוא עם הסגול השיראזי היפה, פירותי-בשל ועשיר באף, דחוס, עסיסי ומלא בפה, הרבה יותר שיראזי באופי. יין שמעניק הרבה. הבאז שרוחש סביבו – מוצדק לטעמי.

להתראות ב-2010 !

הרי גליל יראון סירה

h1

טעימות בחודש הקרוב

מרץ 7, 2008

איש הענבים

מתוך הרשימה המעניינת שהתפרסמה בגרסה החדשה של האתר של איש הענבים, צדו את עיני האירועים הבאים: בית פתוח פינו נואר שיערך בערב יום חמישי ה-13.3, במחיר של 80 ש"ח לחברי המועדון, עם הזדמנות לטעום הרבה מהמבחר הבסיסי שיש בארץ של הזן המעניין הזה.

דרך היין טעימות יום שישי: (7.3) טעימת מרקס דה רסקל, וב-21.3 טעימה של יתיר. לו"ז חודשי

הספשל רזרב החיפאי, בשישי ה-14.3 עם טעימת יינות מקבוצת צרפת ישראל, וב-20.3 טעימת נביולו. המחיר של הטעימה טרם התפרסם, ואני מקווה שזה יהיה משהו שייכנס לי לתקציב. לפרטים 048361187. היום ביקרתי בחנות ושמתי לב שמלבד ההרחבה של החנות, גם המבחר השתדרג, למשל ביינות שמביאים לארץ מרש ולא נפוץ למצוא בחנויות, מגוון יפה של אמפורה ועוד.

שבת שלום!

h1

Busy Living

ינואר 31, 2008

Get busy living – or get busy dying, אמר רד בביצועו הנצחי של מורגן פרימן ב'חומות של תקווה'. כשקמתי קצת חולה הבוקר החלטתי לבחור באפשרות הראשונה – בעיקר בגלל מה שצפוי בערב. בחירה טובה.

סניף רעננה של דרך היין חזר על הצלחת השנה שעברה בהפנינג יין ישראלי. ארגון מצוין כרגיל, מספיק מים, כוסות ברמה, מספיק מקום ורשימת מציגים טובה. הגעה מוקדמת לפני המסה המשמעותית של האנשים אפשרה להתרשם מהיינות בצורה יותר טובה. מחיר הטעימה של 25 הוא סמלי ביותר, והוחזר כמעט במלואו למי שקנה בקבוק. להלן כמה מילים על כמה יינות מעניינים (מחירים בסוגריים).

סוסון ים פטיט ורדו פלוס 2005

צבע כהה ויפה, בשל באף, קל יחסית עם חמיצות גבוהה בפה. מתובל ובעל החספוס האופייני ליקב, עם יובש טוב גם בסיום (99). חמוץ לי מידי, אולי עוד זמן יעזור (ואולי לא). אני מאמין שבבציר-שניים הקרובים נראה עוד יקבים שמוציאים פטיט ורדו זני, וגם מלבק – זנים שמשמשים בארץ בעיקר כתוספות לבלנדים הבורדולזיים.

דלתון עלמה 2005

צבע מעט בהיר, פרי אדום וקליה, גוף בינוני עם מרקם חלק ונעים, יובש מאוד עדין מסתתר מאחורי הפרי, סיום ארוך עם נגיעות תיבול (75). הופתעתי לטובה, יין עדין יחסית ונעים לשתיה.

ברקן קברנה סוביניון אלטיטוד +720 2005

כהה, בשל וריבתי, גוף מלא עם אחלה נפח, עשיר, פירותי, טאנין במידה טובה שמשולב היטב, סיום ארוך (99). יין חורפי, מאוזן ומלא, שאפשר להנות ממנו בפני עצמו או לצד תבשילי קדירה עשירים ובשרים צלויים. יכול לעמוד בכבוד מול הקברנה של ירדן (אולי לא מכל בציר, וכנראה שלא מבחינת יכולת יישון), ועם עליית המחירים אצל השכנים מהרמה – תחרות ראויה בהחלט.

יתיר ויוניה – טעימה מוקדמת

זהוב בהיר, אף עשיר ומעניין – אפשר לזהות קש, פריחה וקשת עשירה של פרי כמו אננס ומלון. גוף מלא יחסית ליין לבן, פותח במתיקות כמעט סירופית ואז מתאפס עם חמיצות שמאזנת ומתעצמת בסיום, שם גם מבליח לרגע משהו מריר. מעניין, עשוי טוב, ואם תג המחיר יהיה סביר – בהחלט מצדיק בדיקה. מלבד הטאצ' המריר בסיום לא מורגשת שום השפעה של עץ, אם בכלל הייתה כזו.

פלטר סוביניון בלאן 2007

שקוף כמעט חסר צבע, והאף מטורף: תפוח צהוב, ענבים ירוקים – מה לא. אפשר להריח ולהריח – ולשכוח שיש עוד משהו לעשות עם היין. אפילו הזכיר לי במשהו את הקלאודי ביי הניו-זילנדי המעולה. חמצמץ ופירותי בפה עם סיום בינוני (65). אמנם האף מעט יותר מוצלח מהפה לטעמי, אבל מדובר באחד הלבנים הישראליים המעניינים שטעמתי.

h1

זוג יינות בשישי

ינואר 11, 2008

התחלתי את היום בצהריים בדרך היין, שם הצטיידתי בזוג יינות לבית של ההורים. בדרך החוצה עצרתי בעמדת הטעימה של כרמל, שכללה שלושה יינות איכותיים: קברנה זרעית מסדרת כרם, מודל 2006 של הסוביניון בלאן כרם רמת ערד וקברנה סוביניון 2005 מהסדרה האזורית.

היין מרגיש צעיר, וכשאני אומר על קברנה צעיר אפשר להתבלבל ולחשוב שאני מדבר על פצצת עץ וטאנין כמו האלרום בצעירותו – וזה בדיוק ההיפך מהכוונה. צבע אדום בהיר ומעט שקוף, ריחני ומלא פרי עם נגיעות של וניל, קל יחסית בפה, פירותי ומתקתק אבל מאוזן בחמיצות עדינה ויובש קל, והטעם נשאר בפה לאורך זמן.

יין שכיף לשתות, נעים וקצת חנפן. מבחינת מיתוג, מחיר וסגנון – מכוון אל עבר הגמלא, אם כי בגמלא יש יותר עץ ותיבול – ופחות חנפנות. מלבד הנקודה הזו, מרענן להתקל בקברנה מרענן. אמנם אני אוהב לשתות קברנה בעל גוף עם אוכל מתאים, במיוחד בחורף – אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות אותו אחרת. אין כמעט יקב, מכל גודל, שאינו מחזיק בראש הפורטפוליו קברנה כבד ומיושן. האזורית, אם כך, מציג אלטרנטיבה מעניינת שחורגת מהסגנון המקובל. אם אני לא טועה זה היין היקר ביותר בסדרה האזורית, אבל את המחיר של 75 ש"ח החליפו בדרך היין ל-2 ב-110 למשך חודש ינואר – אחלה מבצע. אני מוצא יותר ויותר עניין בסדרה האזורית, בפרט הפטיט סירה והקריניאן – נמשיך לעקוב.

אחרי ההצלחה האחרונה עם הקברנה של רקנאטי קניתי בקבוק של השיראז, שככל הנראה לא אוחסן כמו שצריך ולא היה מוצלח. היום המשכתי באותה סדרה

רקנאטי מרלו 2006

ריח נעים של פרי אדום בשל, ריבה, מאופק מעט, גוף בינוני מלא, יובש במידה, פרי במידה, סיום נעים ופירותי.

הכל במקום, יש איזון, אופי זני, ונוטה יותר לאלגנטי מאשר לבומבסטי – בהתאם לסגנון של היקב. אחרי שזה נאמר, אני גם מוסיף שהוא לא כ"כ מעניין. זה יין טוב, אבל הקברנה מאותה סדרה פשוט הרבה יותר מוצלח. 50 ש"ח.

רקנאטי מרלו, מקור: www.winebar.co.il

פינת הצרכנות: עדיין לא פתחתי את הבקבוק שקניתי, אבל אני יודע ש-54 ש"ח ל-Ever Red של עמק האלה זה מחיר מציאה. איפה? היין והסיגר בחיפה, שכל פעם מפתיעה אותי מחדש במחירים האטרקטיביים.

סוף שבוע נעים!

h1

דברים שקורים

ינואר 5, 2008

אין כמעט סיכוי שקוראי השורות האלה לא שמעו/קראו/דנו בטעימת יינות ישראל של פרקר וסקווירס. הרבה דיו וירטואלי נשפך על האירוע, ולמען האמת אין לי ממש מה להוסיף. בכל זאת, פרקר השני (ישראל, לא רוברט) השיג רשות לתרגם ולפרסם חלק מהכתבה שנכתבה – קישור.

עוד דבר קטן, לפני שפותחים בטעימות – אני תמיד שמח לתת קישור לבלוג חדש שעוסק ביין (באנגלית), וכותב שורות אלה לפחות, מרגיש שיש לו מה ללמוד שם.

משלל האירועים המעניינים שמציעים החודש החברים בדרך היין, במיוחד צד את עיני הפנינג היין ברעננה, שיערך ב-31/01/08, במחיר הסמלי של 25 ש"ח (לפני הנחות והחזרים). הגרסה של שנה שעברה הייתה כנראה האירוע המאורגן טוב ביותר שהייתי בו מאז, ומול מחיר הכניסה הסימלי וההנחות האטרקטיביות – היקבים הוציאו את המיטב שלהם. רשמים

עוד מדרך היין, מי שנמצא באזור המרכז בימי שישי, יוכל למצוא טעימות של סגל, אבידן, בורגון, כרמל, הרדיס ועוד. רשימת הטעימות

גם באיזור הצפון לא משעמם. אנדריי סויאדן מהספשל רזרב לא נח לרגע, מרחיב את החנות ובנוסף לחודש עמוס אירועים (ממליץ להצטרף לרשימת התפוצה שלו), מתוכנן אירוע ויום הולדת 13 לחנות בערב ה-21/01/08, פרטים נוספים בהמשך. לצד זה, פסטיבל ט"ו בשבט, טעימת דרום אפריקה, טעימת קברנה ישראלי, ברבדו ועוד. פרטים נוספים בטלפון 048361187

שבוע טוב!