Posts Tagged ‘גרנאש’

h1

ישמח לבב

נובמבר 21, 2008

הכוחות האחרונים של סוף יום ארוך של סוף שבוע ארוך הושקעו בבישול בארוחה פשוטה. כוס עם נוזל אדמדם שמבשם לי את המטבח בזמן הבישול – יכולה להכניס את כל העניין לפרספקטיבה הרבה יותר חיובית. בשביל זה בעצם יש יין, לא?

ארטדי אטרזורי 2006 – אדום בהיר, קל, פרי רענן, חמיצות ערה. טעים. מראה שאפשר למצוא ספרדיים צעירים שאינם עמוסי עץ. מזכיר למה ספרד עושה בית ספר להרבה מדינות בנושא התמורה למחיר. לא סובל מבשלות יתר של אוסטרליים-אמריקאים פשוטים, לא סובל מחמיצות מוגזמת של קיאנטי פשוטים. לפתוח ליד אוכל ולהנות. האחים שקד סוחבים אותו כל הדרך מ-Navarra בשבילנו ב-55 ש"ח (לפני הנחות), וכמו שכבר כתבתי – מציאה.

דווקא בגלל הקונטקסט הסחוט הארוחה הרגישה כמו גורמה והיין… טוב, הוא היה סבבה מלכתחילה.

Artadi Artazuri

מלבד הארוחה, מתבשלים גם פוסט(ים) של חוויות, תמונות ויינות מסומלייה, שכוללים גם פגישה סקוטית מפתיעה ועמוסת כבול.

h1

Corcho

מרץ 30, 2008

פקק ספרד. יש מה להוסיף? כן. אבל בגלל שיש הרבה אתחיל מהסיכום:

For me – this is what wine is all about.

ארבע עשר איש מחייכים, בחצי יום של הדוניזם טהור – אוכל, יין, מוזיקה – אבל בעיקר חברה. השאר זה תפאורה. אבל איזו תפאורה! ארוחה במקצב צרפתי (עם מקצבים ספרדיים במערכת הסטראו) של חצי שעה ומעלה בין המנות, יין תוך כדי ובין לבין – והאוכל אינו העיקר.

את המפגש פתחו זוג קאוות – קסניוס ברוט נאטור NV וקודורניו NV. לא משהו שהפיל מישהו מהכיסא, אבל אפרטיף ראוי, שתיהן עם הלימוניות האופיינית, שמרים, בועות גדולות וחמצמצות מרעננת. הן ליוו אותנו היטב גם לתוך הראשונות: גספצ'יו אבטיח עם נענע ופטה, וסלט תרד טרי, מוסר מוחמץ ותותים – שילוב מעניין.

סיום המנות הראשונות סימן את תורי להכנס למטבח להכין אינצ'ילדת בשרים: על מחבת פיזרתי קוביות קטנות של חזה עוף, סינטה, פילה מדומה, ומעט חזה אווז מעושן והודו. גזר מגורד, בצל סגול ופלפל חריף קצוצים דק הצטרפו לחגיגה ורוטב צ'ילי מתוק הוסיף פיקנטיות ונוזלים. את כל זה גלגלתי בעזרתו המיומנת של הקורק-מאסטר לטורטיות, חתכתי באלכסון והגשתי לצד סלט עגבניות, נענע וזיתים שחורים, ברוטב שחור-חמוץ. את המנה ליווה היין הצעיר בחבורה:

Artadi Artazuri 2006

תותים, פרי אדום, מעט חבית. גוף בינוני שמחזיק טוב יובש, פרי ותבלין. רענן אבל בעל נוכחות, יופי של יין. 100% גרנאש מאזור Navarra, מתאים מאוד לאוכל – אפשר גם בלי. ב-55 ש"ח אין לי מילה אחרת חוץ ממציאה. יבוא: שקד.

אחרי זה הגיעה תורה של פאיאה עם עוף, אווז וצ'וריסוס, שריח הזעפרן ממנה מילא את הבית והעיר את הבטן של כל הנוכחים. לצד המנה המעולה הזו של יעל פתחנו את זקן הבקבוקים:

Marques de Caceres Reserve 1998

הצבע האדום המלא מתחיל להראות חום בקצה, והאף – פשוט לעצום עיניים ולחייך. לא שתיתי הרבה כאלה – אבל קשה שלא לזהות ולאהוב ריוחה מיושן – איזה כיף של עור עם קליה, פרי אדום עם נגיעה של אדמה, משהו שהזכיר לי כורכום, קרמל, פלפל לבן. בפה החמיצות ערה עם תבלינים ונגיעות יובש עדינות ומדגדגות, והפרי מלווה לכל אורך הדרך אל הסיום המענג. הופ, נגמרה הכוס והבקבוק. אלא אם אתם אוהבים את היינות שלכם מיושנים מאוד – לשתות בשנה הקרובה. 120 שקל – שווה. חוויה. יבוא: אורי ברנע.

אז אחרי אחרי שתמי, יעל ואני שיחקנו במטבח הגיע הזמן לשלוף את התותחים הכבדים – הגיעה השעה לקרוא את הקורק-מאסטר מכנס אל הדגל. חמוש בשלושה סירים מלאים כל טוב נכנס למטבח וחזר אלינו עם טלה בבישול איטי, תפו"א בירקות ועוף בחרדל. זה כבר דורש עוד יין:

Tinto Pesquera 2003

שחור סגלגל, פרי יער, אספלט, אספרסו, פלפל שחור, גוף מלא ומוצק, טאנין מחיך לחיך אפילו אחרי חמש שעות חדרור בבקבוק, פרי דחוס ועשיר, מתובל מאוד, סיום ארוך ארוך ומתובל. יין מעולה עם בשר, צעיר ובועט עם השפעה ניכרת של עץ – אבל לא כזו שמקלקלת את החוויה. ממליץ לפתוח עוד שנתיים-שלוש לאוהבי יין צעיר, שש-שמונה לאוהבי יין מיושן. מ-Ribera del Duero הוא מגיע אלינו ע"י האחים שקד. 150 שקל זה לא מעט כסף, אבל תמורתו תקבלו יין נהדר שתוכלו להנות ממנו גם באמצע העשור הבא.

Martinet Bru 2002

המון פרי באף, ריבה, שוקולד וקליה, גוף בינוני-מלא, בשל ופירותי שמשולב בטאנינים עדינים ויובש נעים, ממשיכים את המגמה לסיום הפירותי והנעים. מצליח להיות מאוזן ולשלב גם איזו עדינות בכל הפרי העשיר הזה. מ-Priorat הוא מגיע גם ע"י האחים שקד ועולה 110 שקל. יין טוב, אבל פחות הרשים אותי מקודמיו ביחס למחיר.

 גיא   גיא   גיא

לסיום, הבודדים שהצליחו לקום מהכסא ירדו לרחוב והביאו אספרסו והפוכים, שהצטרפו לקרם קטלן מעולה שהכינה תמי – שזה המקום להודות לה על האירוח המצויין. כשמה כן היא – פפריקה מלאה אנרגיה וחריפות, שהתרוצצה יותר מעשר שעות בשביל להוציא את שבת בצהריים-עד-לילה האלה לפועל. תודה!

אחרי כמה שעות החזרתי כשירות להתרוממות מהספה וגם לנהיגה, ונסעתי לחיפה כשכל הדרך רוקדים לי על הלשון ריחות וטעמים. פוסט של גיא