Posts Tagged ‘גמלא’

h1

הפתעה פשוטה

אוגוסט 26, 2009

רק עכשיו כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט נזכרתי שזה היין שפתח את הבלוג. וואלה, כמעט שלוש שנים מהפוסט הראשון – אז בציר 2005. התקדמנו קצת מאז. חסל נוסטלגיה וקדימה לעבודה

גמלא סוביניון בלאן 2008 – נקי, פירותי, אשכולית ופרי טרופי, חומציות, ריכוז, פרי מעט מתקתק לכל האורך. כל לגימה הודפת מעט את החום שבחוץ, ולמרות הבשלות הטובה של הטעמים – אחוז האלכוהול נשאר שפוי (13%). ב-30 ש"ח – מה צריך יותר מזה לאמצע השבוע בקיץ? יין כיפי שנגמר מהר מידי, תמורה מעולה למחיר מצחיק.

מהבציר ההוא לא כ"כ התלהבתי. הטעם שלי השתנה? היין השתפר? לא ברור. מה שברור זה שאני הולך לקנות עוד, ולצרף גם את האח מסדרת ירדן שאף הוא לא הרשים אותי כשעוד הייתי בשא"ש. טוב, בכל זאת מאז אני (קצת) פחות אלרגי לחבית בלבנים שלי.

h1

החיים בארגזים

ספטמבר 5, 2008

זה קורה פעם בכמה שנים, ולא משנה כמה חושבים שזה קשה פיזית ומנטאלית – זה בפועל קשה יותר. החיים בארגזים, ואחרי שבוע מתיש וסופשבוע עוד יותר מתיש – הארגזים עברו לסלון החדש, באדיבות חבילת שטרות יפה שעברה לידי סבלים-קוסמים. חבל להתבאס ולחשוב על היינות שאפשר היה לקנות בחבילה הזו – ועדיף לתכנן את היינות הבאים. היינות הבאים אמרנו? אז במקרר (שהספיק להתקלקל מאז) חיכה משהו למאורע הזה. אם כבר שותים את היין הראשון בדירה החדשה – עדיף שהחליצה שלו תשמע חגיגית, לא?

 

רמת הגולן, גמלא ברוט

להלן תקציר הסיפור המעניין שהביא ליין החדש – רמה"ג נתקעו בלי מבעבע לשנים הקרובות, והחליטו להפסיק את יישון הירדן ברוט באמצע, ולהוציא את היין במתוכנת קלה יותר בסדרת גמלא. היין בהיר בצבע פנינה, עדין באף עם הדרים ופריחה, בעבוע קצת חד בפה עם חמיצות מלטפת, מינרליות ופרי עדין, לסיום בינוני קצר. כשהיין מתחמם קצת בכוס הוא ממשיך להיות נעים ועדין. שני נקודות לרעתו: הבעבוע החד ביחס לאחים הגדולים שלו מעיד על יין שאכן העירו מוקדם, ושנית – 70 שקל זה לא זול, במיוחד כשהקאווה זורמת כמים (אפשר גם שני חצאי בקבוק באותו מחיר).

מלבד שתי הנקודות האלה – באמת מדובר ביין כיפי. טעים, עדין ומאוזן. מרענן וקיצי – עם אוכל ובלעדיו. קראתי ביקורת על היין, והיו מי שהשוו אותו לקאוות בארבעים ש"ח ופחות. טעמתי לא מעט קאוות כאלה ואני חושב שהמבעבע החדש יותר מוצלח, מעניין וטעים ברמה שמצדיקה את המחיר שלו (לפחות לקניה אחת להתרשמות). בנוסף, קשה לי להאמין שקאוות כאלה עברו תסיסה שניה בבקבוק (מתוד שמפן) אלא במיכלים (שרמנט), כמו הברוט החדש של כרמל שיבדק בקרוב.

בתקווה שעד לפוסט הבא אחרוני הארגזים יקופלו, הלגבולין ימצא את מקומו ליד הטאליסקרים על הבר, וסט כוסות היין ישטף ויסודר לאחר כבוד. שבוע טוב!

h1

גמלא פינו נואר, מודל חדש

דצמבר 20, 2007

כשטועמים יין מבצירים שונים אחד לצד השני אפשר ללמוד הרבה על התפתחות היין לאורך זמן. מצד שני, כשטועמים יין מבצירים עוקבים, בהפרשים של שנה, קשה יותר לדעת כמה מההבדל נובע מהתפתחות הטעם האישי וכמה ממנו נובע משוני בין בצירים. שיאון אדום, הבלנד השולחני הבסיסי של רמה"ג הוא כנראה דוגמה להתפתחות הטעם האישי, כאשר בציר 06 לא מצא חן בעיני, בניגוד לקודמו, שנהניתי ממנו בצעדי הראשונים ביין.

במקרה הזה אני יכול לומר בביטחון שמדובר ביין שהשתנה. מבציר 2004 של הפינו-נואר מבית גמלא נהניתי מאוד, וגם ציינתי אותו כאחת התמורות הטובות בטווח המחיר של 50 ש"ח דרומה.

בסיטואציה דומה לפעם שעברה, גם הפעם בארוחה ספונטנית באמצע השבוע – פסטה ברוטב עגבניות. פתחתי את היין לפני הבישול והוא הרגיש קצת חמוץ. לא דאגתי, מזגתי עוד קצת לכוס כדי להאיץ את קצב החדרור של היין בבקבוק והתחלתי לבשל. לאכזבתי גם במהלך הארוחה וגם אחריה – לא חל שינוי משמעותי.

הצבע בסדר, באף הפרי נוכח אם כי בהחלט לא השפע הנעים שזכור לי מהבציר הקודם. בפה כבר מתחילים לחוש בבעיה, הגוף קל לכיוון בינוני, החמיצות גבוהה, ומעט הפרי שמשוטט מסביב לא מרשים ולא נותן לה תמיכה או איזון. בסיום החמיצות ממשיכה לשלוט ביד רמה בכל דבר אחר.

חמוץ אמרתי כבר? אז גם לא מאוזן. בשורה התחתונה: אנחנו זוג חובבי יין שמסיימים בקבוק בלי בעיה – וחזר למקרר בקבוק שלושת-רבעי מלא. אני לא מוציא מכלל אפשרות שמדובר בבקבוק פגום, אבל לא היו סימנים לכך. בכל מקרה לא נשארתי עם חשק לנסות אותו שוב.

בכל זאת אציין שטעמתי כמעט את כל יינות היקב מהבצירים האחרונים, וזו הנפילה הראשונה שאני נתקל בה.

h1

גיחה לצפון

אוגוסט 23, 2007

שלושה זוגות ליום ורבע של טבע וניקוי ראש, והפלאפון מושאר בדירה. הגענו בערב ולצד ארוחה זריזה ופשוטה והוצאנו חומר למחשבה: פתחנו בבקבוק שיש המחשיבים אותו שגרתי, אבל בדיוק לפני כמה ימים תפסתי את עצמי שבכלל לא טעמתי את הבציר האחרון שלו:

רמת הגולן, גמלא קברנה סוביניון 2004

אדום רובי עם מעט שקיפות, באף פיצוץ של פירות יער, חבית, פלפל, ועוד פרי. גוף בינוני, יובש ופירותיות תפורים זה לצד זה, הרבה טאנין ער אבל לא שתלטן מלווה את החוויה ומוסיף יובש נעים ותבלינים. סיום בינוני ארוך, יבש ופירותי.

גמלא קברנה סוביניון

להגיד על יין של רמת הגולן שהוא עשוי טוב זה מיותר. מלבד זה, הוא גם כיפי, מתאים כמעט לכל אוכל, ולדעתי לא יאכזב מי ששותה יין, ולא ירתיע מי שלא שותה יין בד"כ. במחיר טוב-עד-ממוצע של כ-65 ש"ח – אחלה תמורה למחיר. לא ליפול למחירי סופרים שמתקרבים גם ל-85 ש"ח. פינת הסקרנות: להעמיד בטעימה עיוורת את הגמלא 04 עם גולן 05 ועם ירדן 03. לטעמי מוכן לשתיה אבל ישתפר בשנה-שנתיים הבאות.

לקינוח נפתח בקבוק דלתון רוזה 2006, שהיה מצוין כמו בפעם שעברה. לא לשכוח לקרר היטב לפני ההגשה.

נ.ב., הטיול כלל מסלול קצר ויפה בעין תינה (לא רחוק מגונן), ואני מנחש שזה מקור שם היצרן Ein Teina המעניין.

h1

שלושת המוסקטרים

אוגוסט 19, 2007

ויתרתי על כותרת מפוצצת כמו "ראש בראש: סוביניון בלאן ישראלי", אבל מקווה שהעדר המשך המטאפורה שבכותרת לא יורגש, ואשאיר לקוראים להתאים את תארי אתוס, פורתוס ואראמיס ליינות לפי ראות עיניהם. הרקע: לילה קיצי חם ומחניק, גג ביתו של מנהל פורום אלכוהול, גברת אחת, שני אדונים, ושלושה בקבוקים מצוננים. לצערי לא טעמנו באופן עיוור, והרשמים כתובים לפי סדר הטעימה. יש להוסיף כי מדובר בסגנונות שונים לחלוטין של הזן, משהו כמו להשוות שרדונה של פלטר לזה של ירדן.

כרמל, סוביניון בלאן כרם רמת ערד 2005

זהוב חיוור, האף מעניין עם אשכוליות ופרי טרופי, מינרלים בולטים, וברקע ארומות קליה, מוקה וקפה עדינים. גוף בינוני, חמיצות בולטת והדרים נותנים את הטון וממשיך למינרליות ותבלינים קלים, לסיום בינוני, חמצמץ ועם עוד טיפת פרי.

מחיאות כפיים על שימוש מרוסן בחבית! יין מעניין, אפילו הייתי מרחיק ואומר בעל מורכבות, מתפתח בכוס ואפשר לשים לב לארומות חדשות עם הזמן. אישית אני נוטה יותר לכיוון הפירותי, אבל מדובר ביין שעשוי היטב וב-53 שקלים הרגשתי שקיבלתי משהו ששווה לכתוב עליו.

צרעה, גבעת החלוקים סוביניון בלאן 2005

צהבהב חיוור מאוד, באף ירקרקות עדינה, ליים רמז לאננס ואולי עשב. גוף קל, החמיצות נותנת את הטון וחושפת מעט עשבי תיבול. סיום בינוני וחמצמץ.

היין עשוי בסגנון מאופק ועדין, במשהו הזכיר לי את השרדונה של פלטר דווקא. פחות אותו יותר דומה לפעם האחרונה שטעמתי אותו. יכול להיות שזו שאלה של טעם אישי, אבל מהיינות האדומים של היקב אני נהנה יותר. בראיה לאחור היה עדיף להתחיל מהבקבוק הזה. כ-60 ש"ח.

רמת הגולן, גמלא סוביניון בלאן 2006

למען האמת קצת התאכזבתי לראות את הבקבוק. לא שהיין לא טוב, לא שהוא לא נותן תמורה יפה למחיר – פשוט שנינו האדונים בחבורה שתינו אותו, כל אחד בנפרד בשבועיים האחרונים. בכל זאת נפלנו מהרגליים:

צהוב בכוס, האף שופע פרי, מזכיר גויאבות, תפוחים ושאר פירות טרופיים שלא זיהינו. פשוט לסחרר בכוס ולהתמלא בריחות משכרים. בחיך החמיצות הדומיננטית התחלפה בפירותיות מצויינת וכיפית עם בדיוק מספיק חמיצות בשביל לאזן ולרענן.

תענוג. פתחתי בעצמי שלושה בקבוקים בחודש האחרון, שלושתם היו עקביים וטובים – אבל שונים לחלוטין מזה ששתינו במוצאי שבת. כבר נגעתי בעקיפין בנושא bottle variation, אבל זה נושא שאני מצפה למצוא ביקבים קטנים ופחות טכנולוגיים. מה גם שלרוב מדובר בבקבוקים פחות טובים, ולא יותר טובים. מי שימצא הסבר מניח את הדעת לתופעה יחלוק איתי בקבוק.

כרמל - סוביניון בלאן כרם רמת ערד,  רמה”ג - גמלא סוביניון בלאן

ולמי שנשאר לקרוא עד הלום – צ'ופר בקישור

h1

ארוחה לבנה

אוגוסט 4, 2007

בדיוק אתמול אמרתי לשותפים לארוחה שאנחנו כנראה אוכלים ושותים יותר טוב מהסטודנט הממוצע. היום המשכנו את המגמה. לארוחת ערב ספונטנית הגשתי למנה ראשונה לחם שום מחלה מתוקה לצד ברי וקממבר. למנה עיקרית רביולי תרד וגבינה ברוטב שמנת ויין לבן שכלל גם בצל, שום, מוסקט גרוס, שמן זית ותבלינים. כל זאת לצד…

רמת הגולן, גמלא סוביניון בלאן 2006

סוג של סגירת מעגל, כמעט שנה אחרי פתיחת הבלוג אני חוזר ליין מהפוסט הראשון, בציר אחד אחרי. או שהיין יותר מוצלח מהבציר הקודם, או שהטעם שלי השתנה קצת.

צהבהב חיוור פותח בליים, קליפת הדרים, ממשיך לגוף קל, חמיצות ערה, רמז מינרלי עם אשכוליות, סיום בינוני וחמוץ.

עשוי מדויק ונקי, יין יומיומי ומהנה שמציג ביטוי חמצמץ לזן וכדאי לשתות אותו עם אוכל. פחות מעניין מזה של רקנאטי ששתינו אתמול, אבל במחיר של 30 ש"ח הוא לא יומרני, ונותן תמורה למחיר. שווה להחזיק אחד במקרר לערב ספונטני באמצע השבוע.

גמלא סוביניון בלאן

h1

שני לבנים

מרץ 24, 2007

הרי גליל שרדונה 2005

זהוב בהיר, באף מינרליות זנית אופיינית, גוף בינוני ולא שומני, פלפול ותבלין של עץ, חמיצות מעודנת לצד מליחות מינרלית, ממשיכות לסיום מתובל וארוך

עץ מורגש, אבל בלי השומניות. ביקב שמרו את המינרליות הזנית ולקחו אותה לכיוון המתובל. עשוי טוב וב-35-40 ש"ח שומר על מגמת התמורה הטובה של היקב.

רמת הגולן גמלא ריזלינג לבן 2006

זהוב חיוור, אף פרחוני מאוד, רמז לפרי לבן כגון אגסים. גוף בינוני עם פרי מתקתק, סיום קצר ופירותי

יין נעים וקליל, בעל מתיקות פירותית שתהפוך אותו לנגיש מאוד גם עבור מי שאינו שותה יין בדרך כלל. הייתי מתאים אותו לסלט רוקפור או גבינות עזים, אפשר גם כסיום לארוחה. 39 ש"ח, מחיר הגיוני בהחלט

רמת הגולן גמלא ריזלינג לבןהרי גליל שרדונה