Posts Tagged ‘בן חנה’

h1

האבא של הקברנה

אוקטובר 31, 2009

שוב התכנס פורום היין של שרון ואסף, והפעם תחת הכותרת קברנה פרנק ישראלי. הבורדולזי שלקח לראשונה יאיר מרגלית והראה שיש מה לעשות איתו גם בארץ. היום יש אנשים שטוענים שזה מתמודד ראוי ל"זן הישראלי" שהרבה יקבים מחפשים. אישית אני חושב שעושים ממנו יינות טובים, הרבה פעמים יותר מעניינים ממרלו/קברנה גנריים – אבל את הדגל הישראלי הייתי מחפש דווקא בקריניאן או פטיט סירה.

טעמנו על עיוור את כל שבעת היינות, לצד כיבוד קל ומוצלח פרי מטבחו של שרון. הציונים שכתבתי הם יחסיים לטעימה הזו ולא על סקאלה אבסולוטית כלשהי, וציוני הפורום המשוקללים מופיעים בסוגריים.

Marie de Beauregard, Saumur Champigny – סגלגל בהיר שקוף למדי, אף שקט עם פרי עדין, תבלין ומעט עשב. בפה מעט חומציות וטיפה תיבול. חסרים: פרי, נפח, יובש. לא יודע אם זה אני או היין, אבל לא אהבתי. ג'וקר מהלואר. 105 ש"ח, ציון:  83 (78) (יבוא: הסקוטית)

שטרן קברנה פרנק 2006 – סגול עמוק ויפה, קליה, פלפל ירוק מודגש, פלפל שחור ואקליפטוס. גוף מוצק, טאנין ניכר משולב היטב באחלה פרי וחמיצות טובה עם תיבול עדין. סיום בינוני ארוך ומתובל. כ-90 ש"ח, ציון: 90 (84). אחרי הדיון עם הפורום אני חושב שאולי הגזמתי מעט עם הציון, בגלל השיפור לעומת היין הקודם. למרות זאת – כתבתי ציונים לפני הדיון עם השאר והחלטתי לא לשנות בעקבות דעת הרוב.

פסגות קברנה פרנק 2006 – צבע סגול אטום, עשבי תיבול, פלפל לבן, קליה, מעט אלכוהול. יובש עדין לצד פרי, נפח טוב, תיבול די חריף, סיום ארוך ומפולפל. יין מעניין עם ריכוז טוב, יותר עדין מהקודם. כ-90 ש"ח, ציון: 91 (88).

בן חנה, לה-מרי קברנה פרנק 2005 – אף פירותי, מעט בשל, שזיף, שוקולד וירקרקות אופיינית לזן. חומציות טובה עם פרי ויובש, רחב ונעים. לא פחות מורכב מהקודמים אבל יותר עדין ומאופק. אחלה יין. רשמים קודמים. כשהיה חדש עלה 120 ש"ח, בציר 2006 שיצא לשוק לאחרונה טיפס ל-135 ש"ח. 90 (92) – מצטיין הפורום.

פלטר, T-Selection קברנה פרנק 2005 – סגלגל שקוף למחצה, המון ירקרקות באף, קצת אלכוהול והפרי כמעט ולא מורגש. בפה טאנין עצמתי אבל לא חד, נפח טוב, חומציות, פרי שיוצר מתיקות מדומה, סיום ארוך ומתובל. האף ירוק מידי והפה לא היה מחובר לטעמי. בזמנו עלה כ-150 ש"ח, בצירים חדשים עולים יותר. כשטעמתי את היינות האלה בהשקה אצל משפחת פלטר הנחמדה לא ידעתי להגיד מה יקרה איתם כשהטאנין ידעך. היום אני פחות אופטימי – לפחות לגבי היין הזה. ציון: 87 (85).

ויתקין קברנה פרנק 2004 – שחור אטום עם שוליים סגולים, באף מעושן-קלוי, פרי יער וקקאו, בפה החומציות מחזיקה פרי עשיר, נפח טוב ויובש עדין. סיום בינוני, חומצי-פירותי. הפקק של הבקבוק היה רטוב עד השליש הקדמי ויכול להיות שהיין לא היה במיטבו. בכל מקרה היה מהנה וטוב. 90-100 ש"ח לבקבוק חדש. ציון: 89 (89).

מרגלית קברנה פרנק 2003 – ארגמן בוהק, אף שהזכיר קברנה סוביניון עם פרי יער, תיבול נעים וקקאו. גוף בינוני, פרי מעט מתקתק (2003?), סיום ארוך וקלוי. הייתי מוכן להמר שזה הג'וקר – קברנה סוביניון ישראלי איכותי כלשהו. יותר אהבתי את 2004. מחיר: אני לא מצליח לעקוב. ציון: 88.5 (89).

יינות ראויים נוספים שעושים בארץ מהזן כוללים את הלל של תניא ואת הרזרב המוצלח של רקנאטי. שוב תודה לשרון ואסף על הארגון והאירוח. פוסט מצולם של רותם

h1

להכיר את בן חנה

ינואר 16, 2009

הרבה זמן עבר מאז הביקור האחרון בספשל רזרב. הפעם התארח שלומי צדוק, הבן של חנה ז"ל והאיש מאחורי היקב. איש צנוע וחייכן, שמצהיר על עצמו שמה שהוא עושה ביקב מתבסס על תחושת בטן ועל "טעים". נראה שהיקב עדיין בשלב ההתנסויות, ואני אוהב את (רוב) בחירת הזנים שלו ומה שהוא מוציא מהם. כמו הייטקיסט טוב – יש לו בלוג, מומלץ!

בלי להרחיב במילים – אתן את הבמה ליינות.

בן חנה La Mariee קברנה פרנק 2005

צבע אדום עמוק, באף פרי מרוכז אבל לא בשל מידי, פלפל שחור וקקאו, גוף בינוני-מלא, מתובל מאוד, עשיר, טאנין במידה טובה, מתובל גם בסיום שנגמר טיפה מהר.

יופי של קברנה פרנק, מביא את הצד המתובל של הזן. מתובל, מעניין ומיוחד. היין שהכי מצא חן בעיני בטעימה. לצד רקנאטי רזרב 06 (האלגנטי והעדין) זה הקברנה פרנק הישראלי המוצלח שטעמתי. 120 ש"ח, לא מעט כסף, אבל זה באמת יין מיוחד וטוב, שלדעתי שווה מחיר כזה.

 בן חנה קברנה פרנק 2005

בן חנה מדיטראנו 2005

צבע סגול, האף מעיד על כל היין – לא שגרתי, תבלינים, עשבים (לא ירקרקות), מינרלים ואדמה, חמיצות ערה, טאנין עדין, חריף, נגיעת חבית, קצת מרירות. סיום יבש בינוני באורכו. בלנד של גרנאש, פטיט ורדו וסירה (50,30,20 אחוז). יין מורכב ומאוד מעניין לדעתי, לא על הכיוון הפירותי. 125 ש"ח.

בן חנה פטיט ורדו 2006 (טעימה מוקדמת)

צבע מדהים, אטום וסגול עמוק בקצוות. פרי בשל, קצת אלכוהולי, פירותי, חמיצות גבוהה, גוף קצת קל. נחמד, פירותי יותר מקודמיו. אמנם אחד הפטיט ורדו המוצלחים יותר שטעמתי, אבל אני עדיין לא משוכנע שהמקום של הענב הזה הוא ביין זני. אולי הגפנים צריכות עוד כמה שנים, אולי הייננים צריכים עוד כיוונון קל. לדעתי במדיטראנו למשל, ובבלנדים בורדולזיים (יראון 2005) הזן מתפקד טוב יותר.

מה בעתיד? ביקב מתנסים בויוניה, בנתיים לצריכה ביתית. בנוסף, נרמזה קריצה לכיוון שנין בלאן.

נעים להכיר !