Posts Tagged ‘ארגנטינה’

h1

כמה יינות בארוחת חג שני

אוקטובר 21, 2008

כמה חברים הוזמנו לחנוך את הדירה החדשה בתירוץ של אוכל. החלטתי שמזג האוויר כבר מתיר לבשל (ולשתות) חורפי והתחלנו ממרק עדשים ירוקים עתיר סלרי, המשכנו לסלט וקינואה בעשבי תיבול (רוקט, נענע ומעט פטרוזיליה) ובצל סגול, ומשם עברנו לגולאש. עם האוכל שתינו:

דלתון עלמה 2005 – בלנד בורדולזי לא מוחצן, שמספק עדינות – אפילו אלגנטיות, פרי נעים, אדמה ותבלינים בחבילה מאוזנת וידידותית. לטעמי מאוד לא שגרתי, וחורג מהמוסכמה "כמה שיותר מיצוי פרי ויד נדיבה על החבית" שחלק מהיקבים נופלים אליה. המסקנה דומה למפגש הקודם: אחלה יין, שמספק שבירת שגרה ואפילו קצת מורכבות – מצדיק בהחלט את מחירו, 70 ש"ח.

Finca Le Celia, Petit Mendoza, Merlot 2007 – ארגנטינאי כשר, כנראה מבושל – אבל זה לא מפריע לו להיות רענן, פירותי ופרחוני. מצד אחד יין פשוט וקצת חד מימדי – ומצד שני מדובר ביין נגיש, קל ונעים. יבוא: אגוז מוסקט (שקד).

רמת הגולן, ירדן, מוסקט קינוח 2007 – יותר פשוט וחד-מימדי מזה אין; המלעיזים יכולים לקרוא לו תירוש מחוזק בברנדי. טעם וריח של ענבים, מתיקות סמיכה וגבוהה, וקצת אלכוהולי מידי (14%). לא מתיימר להיות ההייטסוויין או הבציר המאוחר של ויתקין – אבל בשליש מהמחיר שלהם (~35 ש"ח ל-500 מ"ל) אני חושב שמקבלים מה שמשלמים -שלוק מתוק, פשוט ונחמד בקינוח ארוחה. לא יומרני ואפשרי בהחלט.

h1

יין בשלוש תחנות

אוקטובר 13, 2008

כמה מילים על כמה יינות מהשבוע האחרון:

תחנה ראשונהשוויץ

ארוחת ערב פשוטה בדירה נטולת ארגזים, רצועות עוף מוקפצות ומתובלות, סלט ירוק ולחם טרי – ובקבוק שקיבלתי משוויץ:

AIGLE 2007 – ארומטי מאוד, נפתח בפרי לבן וזר פרחים, וממשיך לכיוון מינרלי מעניין. האף שיוצר ציפיה למשהו מתקתק מופתע מיובש וחמיצות טובה, נגיעות פירותיות וטעמים מינרליים שאינם מוכרים לי. מרענן, טעים ושובר שגרה.

תחנה שניהרמת הגולן

אחרי עשור בערך חזרתי לספגטים – שם האוכל הפתיע לטובה והשירות הפתיע לרעה (וזה עוד לפני שדיברתי על חוסר מקצועיות בטיפול ביין). ובכל זאת, חצי בקבוק חרמון אדום (07) שהזנחתי לפני כמה שנים הזכיר לי שאת הפופולריות הכמעט-מוחלטת שלו הוא הרוויח בזכות ולא בחסד. פירותי, כיפי – ונעים אפילו למי שמתרחק מיין אדום. קישור מעניין בנושא.

תחנה שלישיתמנדוזה

נחמד לטעום יין תוך כדי שעושים קניות – סטופמרקט יגור בצהרי שישי. יין פשוט מיקב Bianchi הארגנטינאי העונה לשם Nuestro 2007 – בלנד שולחני פשוט, עם פרי עדין וקצת תיבול שמוסיף עניין. חמיצות קצת גבוהה אבל בסה"כ, אם חיפשתם יין יום-יומי בקטגורית ה-35 ש"ח זה יין אפשרי בהחלט. לא משהו להרשים את ההורים של החברה בארוחה חגיגית – אבל עם מנגל הוא יכול להתאים. יבוא: בראש טוב.

                 

h1

החתול שהפתיע…

מרץ 4, 2008

מנומנם בקופה בסופרמרקט בלילה שאחרי יום עבודה ארוך, רצף הבליפים שהשמיע המכשיר הסתיים ופתאום היה מולי בקבוק יין. "רוצה במבצע ב-22.99?" אינסטינקטיבית סירבתי, ואז אמרתי – לעזאזל, בשביל למצוא משהו נורמלי לשתות במחירים האלה אני חייב לנסות וליפול עם כמה דברים בדרך. לפחות הנפילה לא יקרה.

שניה אחרי שאמרתי "כן" כבר התחרטתי. יין מיובא ומבושל, במחיר כזה, עולה בטח משהו כמו שני דולר איפה שייצרו אותו. הזכוכית הירוקה הגסה ופקק הסיליקון הזול הנמיכו עוד יותר את הציפיות…

גאטו נגרו מלבק 2006

כנראה שעם כאלה ציפיות נמוכות אפשר להיות מופתע רק לטובה. מה לומר? מריח טוב, כמו פרי טרי, קצת תבלינים באף ובפה, יש ליין גוף בינוני (בניגוד למיצי פירות מקבילים), קצת חמיצות, פרי, נפח בסדר. סיום קצר, אבל אני ממש לא מתלונן. סבבה! אחרי שעה וחצי בבקבוק הפרי דוהה – מה שמרמז שכדאי לשתות ממנו בקרוב.

סיכום? ציפיתי למשהו שאפשר לשתות, קיבלתי יין לא רק סביר פלוס אלא גם כזה שבהחלט אפשר להנות ממנו בקונטקסט הנכון. האחים שקד תחת השם אגוז מוסקט (הסבר) מייבאים אותו לסופרמרקט הקרוב למקום ביתכם. מהמבחר שטעמתי, היין משאיר אבק לכל המתחרים הישראליים בפחות משלושים שקל. אחלה לארוחה לא מחייבת באמצע השבוע – אני הולך לקנות עוד.

h1

ערב ארגנטינאי

יולי 7, 2007

משהו מבשר בקר שבישל שותף שלי הזכיר לי מיד בקבוק ששוכב אצלי בארון ומחכה שיגאלו אותו מהשרב הקיצי.

Finca La Celia, Merlot Resrve 2004

צבע בורדו חצי שקוף, אף שאומר עולם חדש, עשיר בפירות יער עם עץ במידה. גוף בינוני, פרי מתקתק, ולא מעט טאנין שמשתלב יפה, מקנה לחבילה יובש נעים עם תבלינים ברקע. בסיום מגיעה מכה קצת יבשה מידי בגרון לטעמי, שמעט מקלקלת.

גזר דין? יין לא רע לאוכל. האף נחמד פלוס, הטעם חביב ופחות מתחנף ממרלו ממוצע, אבל הסיום לא להיט. בחמישים שקל התמורה למחיר בינונית, פחות טובה לדעתי מסדרת גמלא, או מהסדרה הבסיסית של רקנאטי או דלתון, אבל למי שמאס בהן ומחפש גיוון – שווה ניסיון. יש להשיג גם מלבק ק"ס וק"פ. כדאי לחדרר איזה שעה לפני. עוד על היינות. היקב.

Finca la Celia, Merlot Reserve