דברים ששותים – על שתיה, ועל מה שמסביב

זה לא ממש חשוב שבשנים האחרונות באנו פחות – בית נשאר בית.

אתמול זיו עלה הבמה בפעם האחרונה, עם עיניים רטובות, מלווה באחיו גיל ומוקף בלהקת כחול. שעה אחרי זה קרתה היסטוריה, ונגמרה החבית האחרונה של הגינס הטובה בעיר.

לא שמישהו שכח לעשות הזמנה. מבנה הקשתות החצוב בצלע הכרמל עומד להתחלף בבניין דירות יוקרתי, ופאב הבית הכי ותיק שלנו סוגר את הברזים.

האייריש האוס נפתח לפני תשע שנים – חודשיים לפני שבאתי ללמוד בחיפה, ומכ"ם הגינס שלי ביית אותי עליו/אליו בזריזות. למרבה האירוניה האייריש נסגר כמה חודשים לפני שאני מסיים סופית ללמוד ועוזב את העיר, לפחות לכמה שנים. אם זה לא מספיק, יום ההולדת שלי סמוך לשלו, מה שהופך את הלוקיישן לחגיגות להחלטה די פשוטה כל שנה בקיץ. בשנים הראשונות היו כרטיסיות – על כל 10 גינסים אפשר היה לקבל גינס וחולצה. אם רק הייתי יודע שזה יהפוך עכשיו לפריט אספנות לא הייתי לובש אותן עד שהתבלו…

תודה לגיל, זיו, והצוות על אינסוף חוויות, על דייטים ראשונים שלא המשיכו, על המארס המטוגן בשמן עמוק, על הפעם ההיא שעשיתי עם ש' סטריפטיז מאולתר מול מסיבת רווקות צווחת, על טבעות הבצל והשניצלונים בבירה, על חולצת הקלונטארף שנמחקה בכביסה הראשונה, ועל שולחן האבירים. תודה על הבית.

 בפעם האחרונה – ביצוע (ארכאי משהו) של שיר הבית:

השבוע היה לי את העונג לקחת את אלדד לוי לסיבוב פאבים בן שש שעות בחיפה. את האייריש האוס שמרתי לתחנה האחרונה, כדי שאפשר יהיה לשבת ולהנות ולא להיות קצובים בזמן לפאב הבא. אדם, אחד המנהלים הוא איש השיווק הטוב ביותר שפגשנו בטיול – לפני שבא לשבת איתנו תדרך את המלצרית להביא לנו כוסות טעימה ממגוון הבירות שבמקום. אלדד טעם בנימוס את המרדסו ואת שתי הסנט ברנרדוס. את ה-Westons שהגישו דווקא לא הכרנו.

אמיר, AKA הנורמן פרמיום עשה לתרבות הפאבים לא פחות ממהפיכה. מאז שפגשתי אותו לראשונה ביום חם עם צידנית מחוץ לחנות של יואב יער ברמת השרון עברו ארבע שנים. היום יותר מחצי מהפאבים בחיפה מחזיקים ברזים של הבירות שלו, סניפי דרך היין מחזיקים מגוון בקבוקים במקומות עתירי-רייטינג על המדפים וכל חנות אלכוהול מקדישה לו פינה. את כל זה הוא עושה באמצעות הרבה עבודת רגלים ושיווק. בין לבין – הוא הוא לא מפסיק לחדש – בשני מישורים עיקריים שמזינים זה את זה: בסקטור של קהל הבירה הכבד עם השקעה במהדורות מיוחדות, בקבוקים מיוחדים והרמת דוכנים מושקעים בפסטיבלי בירה. בסקטור הרחב הוא ממשיך להכניס את הבירות ליותר פאבים ולחדש את המגוון בהדרגה. התירוץ לפוסט הפעם קשור לסקטור השני.

בחזרה לכוסות הטעימה על השולחן שלנו. הכוס הרביעית והלא מוכרת הייתה סיידר תפוחים שעונה לשם ווסטונס. אתמול בביקור נוסף בפאב הזמנתי כוס גדולה ממנו כדי לבדוק אותו שוב. אין פה תגלית מהפכנית – אבל יש פה משקה כיפי, רענן, והכי חשוב – לא מתוק מידי. מתוק, אבל יש בו חמצמצות נעימה שמחזיקה אותו, אלכוהול של 4.5% לא מורגש – ומי שדואג לגבריות שלו בהזמנת משקה כזה – אני יכול להזכיר שזה יותר חזק מגינס (4.1%). בלי הרבה מילים – הסיידר הבריטי הזה טעים, מרווה ונגמר ממש מהר – נסו אם תמצאו. 25 ש"ח לשליש ו-30 לחצי באייריש.

יש שילובים שאי אפשר לפספס איתם. כשבירמאסטר (מעברות) נפגשת עם פאב האייריש החיפאי – אפשר לחתום מראש שלא יכול לצאת מזה משהו רע. מקווה שההצלחה וגודל הקהל מעידים על כך שזה הופך להיות פסטיבל קבוע.

בתפריט: דוכנים של מבשלי בירות עם ייצוג מקומי, ובירות יבוא של הנורמן פרמיום. כמות אנשים שגדשה את המקום, ומצב רוח קולקטיבי מרומם פרי מגוון רחב מאוד של סגנונות וסוגי בירה.

אז מה היה? מבשלת הכרמל מזגו לי בטעות בירת חיטה עם אפרסק במקום ה-pale ale שביקשתי. האייל שקיבלתי אח"כ לא היה משהו לכתוב עליו הביתה, אבל דווקא החיטה אפרסק, שהריחה מתוקה ופירותית הייתה חמצמצה ויבשה, בדיוק כמו שאני אוהב. ההבדל הזה בין הריח לטעם הזכיר לי את ה-IPA המעולה של בלהייבן ששתיתי במעברות.

נורמן פרמיום – האיש והבירה. רציתי להוסיף כאן כמה פסקאות על האיש ועל פועלו, אבל בנתיים עדיין לא קיבלתי את החומר הדרוש באימייל אז זה יחכה. נסתפק בלומר שעם כל הכבוד לישראליות, ויש כבוד – אני חושב שהדוכן שלו גנב את ההצגה. אני לא מדבר רק על  Chimay טריפל  שצצה תחת כל עץ רענן ונחטפה גם בפסטיבל, אלא על בירות מיוחדות, מהדורות מוגבלות, סגנונות משונים והרבה מקוריות. כאמור – מקווה להרחיב בהמשך. מה שמצא חן בעיני מהדוכן שלו הייתה בירת חיטה גרמנית, כהה (!) העונה לשם שניידר-וייס. גם עליה אני מקווה להרחיב בעתיד.

מוזיקה. בשלב מסויים עלתה לבמה Noam Dayan Blues Band, ונתנה הופעה כ"כ טובה שעמדנו מולה במשך שעה ושכחנו בשביל מה בכלל הגענו. נשבע לכם שאם תעצמו עיניים תחשבו שביבי קינג מנגן מולכם על הגיטרה (וגם ההבעות מתאימות), אליו מצטרף קלידן מטורף – במובן החיובי של המילה. עם קאברים משובחים של אלברט קינג ועוד גדולים בביצועים מעולים. לא שמעתי בארץ משהו כזה. לדעתי היוטיוב המצורף לא מייצג את הלהקה בצורה טובה, אבל לא מצאתי אחר – מומלץ לשוטט במייספייס שלהם שמצורף בקישור, ועוד יותר מומלץ להגיע להופעה אם אתם נתקלים בכזו.

מקווה להתראות בשנה הבאה…

בלי להכביר במילים, עברה שנה מאז הפעם הקודמת, והאייריש האוס חוגג יום הולדת חמישי בשלושה ימי מסיבה והופעות. גם הפעם החולצות נשפכות כמים – רק כדאי לדאוג לנהג תורן.

במקום שאכביר בפרטים – פשוט תגיעו. מי שמעוניין במקום לשבת (בהחלט לא חובה) כדאי שיזמין מראש. לסיכום אדווח בבושה שעבדכם הנאמן הגיע רק למקום השני בתחרות שתיית גינס, מקווה להשתפר עד שנה הבאה.

מזל טוב לאייריש האוס, החוגג יום הולדת רביעי! אצלי זו חגיגה כפולה, כי האייריש חוגג ימי הולדת ביחד עם התואר שלי. כרגיל, מבצעי גינס (חולצה חדשה), צ'ייסר המבצע התורן היה ה-Clontarf שמשווקים במרץ עכשיו, ולהוסיף על מה שכבר כתבתי – פשוט אצטט את קיפניס, ואקרא לו 'סופר-ידידותי' (עם הסתייגות מהרגלו המגונה לדחוף קרח למקומות שלא מיועדים לכך).

להקת Overtone נתנה בראש בהופעה מחשמלת של כמעט שעתיים, הבאסיסט והסולן טיילו על הבר ורקדו בין המנורות, הגיטריסט הוציא אש מהמיתרים, ומעברי סגנון כמו בון-ג'ובי – גאנז – rage – קרביץ – RHCP היו עניין שבשגרה. מעולה.

אז מי שלא היה, או שאין לו (עוד) חולצה להוכיח, גם מחר ומחרתיים (31.7, 1.8) חוגגים יום הולדת. יש הגבלת גיל בכניסה, כדאי לברר מראש וגם להזמין מקום. אייריש האוס, רחוב יפה נוף 120, מרכז הכרמל חיפה. 048103776.

הבהרה: כותב שורות אלו יושב עם חולצה עם לוגו מאוייר של גינס מלפנים ולוגו של האייריש האוס מאחור, לאחר 2 ליטר גינס פלוס שני צ'ייסרים – ותודה רבה לנהג(ים) התורן!

טוב, היום הסתיים מבחן אחרון (למרבה הצער מועד א' אחרון ולא מבחן אחרון). אחרי שהמרצה קרא לכולם למסור את הטפסים צעקתי בכיתה "היום בעשר באייריש". במחשבה מקדימה התקשרתי להזמין מקום (אייריש האוס, דרך יפה נוף 120 חיפה, 04-810-3776) ואז עדכנו אותי במשהו שהלימודים השכיחו ממני – השבוע פסטיבל סט. פטריק. אז מה זה אומר? האייריש האוס עושים פסטיבל של שבוע. ומה זה אומר לנו? על ארבעה פיינטים (25 ש"ח כ"א) של גינס/קילקיני מקבלים פיינט נוסף בחינם וחולצה שווה של גינס. על ארבעה צ'ייסרים (10 ש"ח) של בושמילס מקבלים חולצה של בלאק בוש. על כל אחד משני המבצעים הקודמים זוכים להשתתף בהגרלה לכרטיס טיסה לאירלנד

ברגעים אלו אני לא במצב לכתוב עוד דברים חכמים בנושא (אני מתפלא שאני בכלל מצליח את זה בלי שגיאות הקלדה) – אלא רק להמליץ בחום. ברוב הימים גם יש הופעות חיות של להקות בסגנון אירי ואווירה חמה ומיוחדת. כשיש הופעה יש מינימום הזמנה של חמישים ש"ח (למעט במרפסת) – בכל מקרה ממליץ בחום להתקשר ולברר, בין ה-12 למרץ ל-17 למרץ

האתר