Archive for the ‘שונות’ Category

h1

איך לשרוד חתונה?

דצמבר 18, 2010

הבר הוא אחת הפינות המלוכלכות בעולם הממוסחר-למוות של תעשיית החתונות. סיפורי אימה על גניבות של משקאות שקנה הזוג המאושר ועל בקבוקים מזוייפים הם דבר שבשגרה. כאן אנסה לטפל בנושא מהצד של האורחים ולא של בעלי השמחה – ולענות על השאלה מה וכמה כדאי לשתות בחתונות? המטרה היא להגיע בשלום הביתה, ולקום בבוקר עם ראש לא כואב וכבד שאינו מקלל אתכם.

לא לנהוג.

גם אם נדמה שזו הולכת להיות החתונה הכי יבשה בעולם, רק עם דודות ובוסים מהעבודה – לעולם אי אפשר לדעת מראש מתי יכולה להיות סיטואציה שנחמד לשתות כמה דרינקים יותר מהרגיל. תמיד יש אנשים שנוסעים לכיוון שלך, וגם אם לא – אחרי השקעה של כמה מאות שקלים במתנה, חמישים ש"ח למונית יכולים להיות הוצאה מתקבלת על הדעת. אפילו פחות אם מתחלקים במונית עם עוד אנשים.

אם בכל זאת נוהגים לחתונה, כדאי להתייחס לזה כאילו מחכה לכם ליד האוטו שוטר עם ינשוף. הרבה פעמים זה באמת המקרה. כדאי לנשנש משהו שמנוני בקבלת הפנים לפני שלוקחים את הדרינק הראשון, להיות מאוד מודעים לכמות האלכוהול שצורכים (לפעמים אני מעדיף פשוט לוותר על שתיה במקרים כאלה) ולהפסיק עם השתיה עוד לפני שמגיעים הקינוחים.

לא יין.

זה מה שעצוב בפן הקולינרי של תעשיית החתונות. אנשים יכולים להשקיע מאות שקלים במנה שתוגש בחתונה שלהם, אבל היין יהיה – לעתים קרובות – מיץ זבל שאפילו לא מגיע למדפים התחתונים של הסופרמרקט. משהו ב-9 שקל לבקבוק + מע"מ שהיקבים הגדולים מבקבקים תחת תווית נפרדת ולא מוכרת – כי הם לא רוצים ששמם ייקשר בתוצאה. בנוסף, ראיתי במו עיני מלצרים בקייטרינג אוספים בקבוקים כאלה בסוף הערב ומוזגים את השאריות מאחד לשני כדי שיהיו בקבוקים מלאים לאירוע הבא. בלב כבד אני משאיר את האוכל ערום מהבחינה הזו.

לבחור עם פינצטה.

הרבה מהמשקאות שתזמינו מהברמן – תקבלו משהו אחר. להכל יש חיקויים זולים, לקמפרי יש איזה קמפריניו, לטקילה יש תהילה – ועוד כיד הדמיון. אם אתם בכל זאת לוקחים הימור מסוג כזה – כדאי לשים לב שהוא מוזג מול העיניים שלכם (ולקוות שהבקבוק מקורי). לפעמים יהיה בקבוק משקה טוב בתצוגה, אבל אם מזמינים ולא מבקשים במפורש את המותג הזה – תקבלו חיקוי ישראלי זול ונחות. בדרך כלל מה שיש בתצוגה אפשר גם לקבל – רק צריך לבקש מפורשות.

לא לערבב.

נראה שכל גוף מגיב שונה לערבוב של משקאות שונים, אבל כלל האצבע הוא שכמה שמערבבים פחות – יותר טוב. אישית אני לא מגיב טוב אם אני שותה באותו ערב יין עם משקאות אחרים או ויסקי עם משקאות אחרים. ויסקי ובירה דווקא הולכים בסדר (חומרי גלם דומים), ונראה שגם התזקיקים ה"לבנים" (ג'ין, וודקה, רום) מסתדרים סביר זה עם זה, אבל עדיין – מומלץ להישאר עם סוג משקה אחד. במיוחד משיקולי הבוקר שאחרי.

אז מה כן?

לעתים קרובות בעלי השמחה משדרגים את הבר במשהו איכותי (או שיבאס) וזה מציב בפני דילמה – הבקבוקים היקרים האלה נגמרים בדרך כלל עוד בקבלת הפנים, ואז הברירות הן או לעבור למשקה אחר, מה שמתנגש עם הסעיף הקודם, או להמשיך לוויסקי שהבר מספק, שבמקרה הטוב זה גרנטס. לפעמים אני פשוט מוותר על הדברים היוקרתיים ויותר ועובר למה שאני מתכנן לשתות בשאר הערב:

ברירת המחדל היא וודקה. גם כאשר האלכוהול הוא תחתית החבית של תוצרת הארץ – הוודקה תהיה בד"כ מאיכות סבירה ומעלה, משהו ממשפחת פינלנדיה, סמירנוף ושות'. במיקסולוגיה – הקלאסיקות לא מפספסות בדרך כלל: וודקה קרנבריז זה הפייבוריט שלי, במיוחד בקיץ, וגם וודקה אשכוליות/תפוזים או בלאדי מרי יכולים להתקבל בשמחה. לא שיא התחכום – אבל משהו שאפשר לסמוך על איכות המרכיבים.

קצב.

(לא הנשיא החשוד בפלילים) אחת הבעיות כששותים היא שלוקח זמן מרגע השתיה ועד שכל ההשפעה של המשקה נכנסת לפעולה. זו הסיבה שאני מעדיף לונג דרינקס על פני משקאות נקיים. אם מגיע השלב שכולם מתחילים להוריד שוטים על הרחבה כדאי להיזהר, כי מורידים שוט, ואחרי כמה דקות עדיין ההשפעה שלו לא הגיעה לשיאה אז מורידים עוד כמה שוטים ואז כשהכל משפיע בבת אחת אתם עלולים למצוא את עצמכם במצב כפיות עם האסלה הקרובה. אני לא נגד צ'ייסר מזדמן, אבל החוכמה זה להכיר את עצמכם ולדעת להאט או להפסיק בזמן.

הרבה מים

עוד כלל אצבע שאני לוקח איתי גם כשאני שותה רק דרינק או שניים, וזה כוס מים על כל מנת אלכוהול. רוב רובה של החמרמורת (האנגאובר) זה פשוט התייבשות. חשוב לשתות המון מים לפני השינה כששותים הרבה אלכוהול (לקום בלילה להשתין זה הרבה פחות גרוע מאשר לא לתפקד חצי יום למחרת). לצד זה, חשוב לתת לגוף מספיק מים גם תוך כדי השתיה. עדיף מים ולא מיצים לא רק בגלל שזה יותר בריא, אלא בעיקר בגלל שאפשר לשתות יותר מים מאשר מיץ (ובטח שיותר מאשר משקה מוגז). אם אתם רוצים לקחת עצה אחת מכל מה שכתוב פה – זה לשתות הרבה מים (ולא לנהוג).

לסיכום –  מומלץ לא לנהוג, לא ממליץ על יין, עדיף לא לערבב וללכת על סוג משקה אחד שאיכותו אמינה, לשתות בקצב רגוע ולשלב בין הדרינקים המון מים. בכלל, אם יש ספק – עדיף פשוט לשתות קצת פחות ולהרגיש טוב יותר למחרת.

לחיים ומזל טוב

h1

קצרצר: הצצה לתרבות היין בארץ

ספטמבר 1, 2010

אחרי שאבירם כץ סיפר על מי שמגדיר "בלנד קלאסי של שרדונה וקברנה" אני רוצה לחלוק חוויה משלי. ארוחת ערב סתמית במסעדת super-value צעירה, פופולרית ועתירת למברוסקו. רציתי (מיץ) יין אדום מהמבחר הרחב (3 יינות ייבוא של ~20 ש"ח סיטונאי) ושאלתי את הברמן איזה מהם הכי טעים. "שמע, אני אוהב את המרלו, אבל אם אתה רוצה יש לנו גם קברנה סוביניון, שזה כידוע ערבוב של שני זנים"

כן, ידוע שההורים הגנטיים של קברנה סוביניון זה קברנה פרנק וסוביניון בלאן
h1

מפת הפאבים בחיפה

אוגוסט 10, 2010

 הקדמה

כמו שכבר כתבתי – עזרתי לאלדד לוי בהכנת כתבה לידיעות אחרונות (מסלול 16, 19.7.2010) על תרבות האלכוהול בחיפה. הוא כותב מעולה והצליח להביא את ה-vibe של מקומות שביקרנו בהם, אבל מפאת קוצר הזמן והגיאורגפיה דילגנו על מקומות רבים וטובים. זה עוזר לי להרים את הכפפה ולסקור כמה פאבים בחיפה, שביליתי בהם בשבע השנים שאני גר פה. כדי לא להאריך במילים אקצר מאוד במידע על הפאבים ואנסה לדבר על מבצעים שווים, מה קורה מבחינת עישון ומנות מומלצות.

אני מתכוון לכתוב רק על מקומות שישבתי בהם בעצמי: אם פאב לא נכנס לרשימה כאן יש לזה שני הסברים אפשריים – לא ביקרתי בו (בשנים האחרונות), או שאני ממליץ שלא לבקר בו. באופן הזה אני יכול להשאיר את הנושא עמום, ולסקור פאבים בלי שאני צריך לכתוב דברים רעים על מקומות שאני לא ממליץ ללכת אליהם. פרמטר העישון – יש לצערי מעט פאבים עם הפרדה אמיתית ללא מעשנים. בחלק מהפאבים האחרים יש הפרדה תיאורטית ומגוכחת בסגנון "על הבר מעשנים – על השולחנות לא", ואני לא מתכוון להבדיל בין מקומות כאלה לבין מקומות שאפשר לעשן בהם חופשי. בכמה מקומות אני לא מכיר את המדיניות אז אני לא כותב כלום.

אני מחלק את הרשימה גיאוגרפית לעיר התחתית ול"למעלה" שכולל בעיקר את מרכז הכרמל. העיר התחתית כוללת השפעה ניכרת של ימאים, שבמידה רבה עיצבו את תרבות השתיה בעיר במהלך השנים – במיוחד במקומות הותיקים יותר. בניגוד לכרמל – בעיר התחתית אפשר למצוא בקלות חניה בקרבת הפאב. יתרון נוסף הוא שרוב הפאבים הם במרחק הליכה של כמה דקות זה מזה – מה שמקל על pub crawling וגם עוזר להחליף מיקום אם לא נהנים, וכמו בדאונטאון אמיתי, גם המחירים מעט יותר עממיים לרוב. בכרמל וסביבתו מרוכזים הרבה פאבים נחשבים ונחשקים – בחלקם תצטרכו לחכות ברחוב עד שיכניסו אתכם בסופי שבוע. מקומות שמושכים אנשים שבאים לראות ולהראות עם כל מה שאופנתי. לצידם אפשר למצוא בכרמל גם מוסדות שתיה מכובדים יותר, ובכלל, אם לאפיין את האזור במשהו מלבד מחסור בחניה – זה המגוון.

חלק א' – עיר תחתית

העוגן – מוסד שתיה ותיק ומכובד. עיצוב עץ יפה עם מוטיב חזק של ימאים, מפרשים, הגאים וכד'. מומחיות הבית – רוסטביף: סנדויץ' מצוין, פלטת רוסטביף מצויינת וגם מנת נישנוש קטנה ליד הבירה במחיר מצחיק (18 ש"ח, בלי לחם) – מומלץ גם למי שלא רעב. היה פאב הבית במשך שנה-שנתיים, עד שחזר להיות מעושן. שער פלמר 3, 04-864-5108 , אתר

הסנדק – מוותיקי הפאבים בחיפה, אווירה מיוחדת, מואר יחסית ושקט יחסית. יושבים ממש על מסילת הרכבת – כשעובר קרון השולחנות נמצאים פחות ממטר מהנוסעים וכל המקום רועד. קדושי בגדד 30, 04-867-1888

קלמנס – בעיני – המוסד בחיפה. פחות ותיק מהסנדק, אבל פועל 25 שנה. מקום קטנטן שבנוי סביב קלמן, הבעלים, שתמיד נמצא מאחורי הבר (בהגדרה, אחרת המקום סגור). הגינס הכי טובה בעיר, ולצידה שלל מנות ייחודיות למקום שלא תמצאו באף מקום אחר. לא נראה כמו פאב רגיל, מואר ושקט – זה לא יתאים לכל אחד אבל מי שכן יתאהב. סגור בימי שישי. הנמל 3, 04-862-0525

בארקי (Barki) –  פאב הבית של סניף ברטנדר המקומי – מקום שכונתי, כיפי ובגובה העיניים ואחד הפייבוריטים הבולטים שלי. מוזיקה מצוינת עם רוק ישראלי ובינלאומי שעושה מצברוח טוב. העבודה עם טמפו משאירה את הגינס בחוץ, אבל יש גולדסטאר מחבית, גוסר, אדלוייס ועוד. למקום יש תפריט מגוון אבל מנת הבית שלי זו פיצה אישית (29 ש"ח) שמהווה בת זוג מגן עדן לגולדסטאר מחבית – שאפשר להזמין בקנקני 2 ליטר (85 ש"ח). הנשנושים החינמיים מוצלחים ומוגשים בנדיבות. הפרדה טובה בין מעשנים ללא. מבצעים: יום שלישי 1+1 על כל הבירות מחבית, יום חמישי 'שתה כפי יכולתך' של בירה וקוקטיילים במחירים של 59-79 ש"ח. העצמאות 84 (להיכנס דרך הסמטה המזמרת בדרך יפו, קצת לפי כיאט), 0544-258-904, אתר

סינקופה – פאב אפלולי עם עיצוב מעניין, משהו כמו טרקלין מלפני כמה עשורים, כולל פינת ספות מגניבה עם ספריה וכיסא נדנדה. הקומה העליונה מתפקדת כסוג של מועדון בסופי שבוע, ויש גם הופעות חיות של אמנים מוכרים ולא מוכרים בתדירות שבועית. מעושן. כיאט 5, 0509-188-899

מעיין הבירה – ממש לא פאב, אבל לא יתכן שמוסד בירה כזה לא יוזכר ברשימה. ויש לו תירוץ – יום בשבוע הוא פתוח גם בלילה. מדובר באחד המקומות הותיקים בנוף של חיפה הישנה, מסעדה מזרח אירופאית שמנונית וארומטית, עם תפריט קלאסי שמזכיר לכל אשכנזי משהו מהבית. מנות ענקיות (טיפ שימושי: מכל מנה עיקרית אפשר להזמין חצי) ומגוון בירות מחבית גדול יותר מרוב הפאבים. בלילות שלישי חוסמים את הרחוב ועושים מסיבת רחוב עם מוזיקה חיה באדיבות להקת הבית – קוסטיצה. חוויה! נתנזון 4, 04-862-3193 , כתבה

פולה – קרוי על שמה של פולה בן-גוריון ובכך זוכה בנקודות על מקוריות עוד לפני שחצינו את המפתן. צעיר יחסית למקומות מסביבו, מעט אפלולי, עיצוב מודרני, בר גדול ותפריט אוכל חביב. מעושן. העצמאות 7,  04-866-0079, כתבה

ג'ק והאפונים – לפני כמה שנים קיבלתי טלפון מיאיר גת שביקש המלצות לפאבים שכונתיים בחיפה – וזה היה השם הראשון שחשבתי עליו. באותו זמן עוד קראו למקום האיזי-בר, אבל לא הרבה השתנה: עדיין מדובר במקום חמים וידידותי שאני מרגיש בו הכי בנוח בסנדלי שורש ומכנסים קצרות. קטן יחסית, עם בר לכל אורכו וקומה שניה מגניבה לגמרי, ספות ביתיות והמון אווירה. המקום מחזיק בירות מיוחדות, אבל כדאי לבדוק מה מצב הטריות שלהן לפני שמזמינים – למשל לבקש טעימה. מעושן. דרך יפו 44, 04-853-5668, ביקורת

טמפל בר – אם את/ה קורא/ת כאן כנראה שאין צורך להציג לך את הרשת. בקצרה – מסחור מוצלח ומושקע של קונספט הפאב האירי. לוקחים את האלכוהול, והבירות במיוחד – ברצינות מבחינת המבחר, המבורגרים מוצלחים, מוזיקה חיה וסרטונים ממזקקות ומבשלות על מסכי פלזמה. סינמול, לב המפרץ, 04-8404460 , אתר

חלק ב' – הכרמל והסביבה

אייריש האוס – הפאב היחיד שיש לו קטגוריה משלו בבלוג, וזה בגלל שמאז הקמתו זה המקום שביקרתי בו הכי הרבה. ממוקם במעין מרתף עם קשתות – מקום עם אופי. גינס מצוינת, בירות של הנורמן מחבית, מבחר ויסקי גדול, ומאכלים איריים כמו שפרדס פאי. הנשנוש החביב עלי זה טבעות בצל – כמו של פעם, ולקינוח יש מנה משוגעת של חטיפי מארס עם בצק פריך מטוגנים בשמן עמוק. מבצעים שווים! ראשון-שני 1+1 על כל הבירות מחבית והיין, כל יום באמצע השבוע עד 21:00 – 25% הנחה על האוכל ו-1+1 על בירה ויין. הפרדה טובה מהמעשנים, הממוקמים במרפסת הסגורה. בזמן האחרון מחירי הבירות זינקו והגינס הפכה להיות היקרה ביותר בחיפה (בארץ?) עם 32 ש"ח לחצי ליטר. יפה נוף 120, 04-810-3776, אתר

דיוק (Duke) – הכי בריטי בחיפה. הוקם ע"י קלמן מהקלמנס, שכבר לא חלק מהבעלים. מבחר גדול של ויסקי – אולי המרשים ביותר בחיפה, גינס טריה, ותפריט ששואב השראה מהקלמנס. הרבה עץ, קהל מבוגר יחסית ליושבי הפאבים – ובדרך כלל די מלא, למרות שהוא גדול. שד' מוריה 107, 04-834-7282, אתר

הסליק – מקום חדש יחסית, מרתף מעוצב מודרני ויפה עם מגרש חניה צמוד לכניסה – חינם לבאי הפאב. תפריט מעניין שכולל מנות פתיחה טעימות. מבצע: 25% על כל התפריט עד 21:30 – שווה! מעושן. שד' הנשיא 124 (כניסה דרך החניון), 0525-608-884 , פוסט

דיזנגוף – מקום צעיר יחסית שיושב על מרפסת מרווחת ליד כיכר ספר. העצים שבחצר משולבים בשולחנות, האוויר הפתוח מרחיק את צחנת העישון בצורה סבירה לחלוטין באמצע השבוע, כשהמקום לא מלא. מצאתי שחלק מתפריט הויסקי (הסטנדרטי) כולל מחירים לא רעים לכמה מאלטים. לא מצאתי טלפון או כתובת, ממוקם בפינת שד' מוריה ורח' ליטניס (כיכר ספר)

ברברוסה – הפאב יושב על צומת חורב, אולי המיקום הכי אסטרטגי בעיר – ואולי זו הסיבה שהוא תמיד מלא-עד-צפוף, גם באמצע השבוע. מדובר במקום פופולרי ואופנתי, חשוך למדי בחלל הפנימי ומאוורר קצת יותר במרפסת שבחוץ. המחירים יקרים במעט ביחס לחלק מהפאבים בסביבה. לטעמי התפריט במקום מוצלח בהשוואה לפאב הממוצע, וההמבורגר שלו (54 ש"ח כולל צ'יפס) הוא הטוב ביותר שאכלתי בפאבים. לנשנושים, הקבבונים לא רעים (34 ש"ח) רק שזו מנה די קטנה. מעושן, אפילו מעושן מאוד. פיק"א 8, 04-811-4010, אתר

סקנד פלור – היסטוריית האלכוהול של מרכז זיו – הציוויליזציה הכי קרובה לטכניון הפכפכה ועגומה, והיא כוללת את גסיסתו המתמשכת של ההסלס, את גוויעתו של הפיאמה שהיום מאכלס חומוסיה, וכיום מתחרים בשכונה הסקנד פלור והנולה סוקס על ארנקם של הרבה סטודנטים צמאים – משני צידי הרחוב. הסקנד ממוקם בקומה השניה, ומהחלונות הגבוהים משקיפים על הרחוב מתחת. עיצוב מודרני וחדיש, תפריט די סטנדרטי בתחום האלכוהול בתוספת בירות של נורמן. כל חודש בממוצע יש מבצעים על ליקרים, ויסקי ומשקאות נוספים (בד"כ של הכרם) שמאפשרים לסקרני אלכוהול שכמותי להתנסות בדברים חדשים בצורה ידידותית לארנק. כמו באייריש – 1+1 על בירה ויין ו-25% הנחה על האוכל עד השעה 21:00 כל יום. המקום מקפיד על חוק העישון ואין בתוך הפאב הקטן מקום שאפשר לעשן בו. מרכז זיו, נווה שאנן, 0545-619-308 , פוסט

מיידלרס – מקום אפלולי משהו, מבחר לא רע של ויסקי עם כמה מהדורות לא שגרתיות, ומביקור ישן זכורים לי לחיוב כמה קוקטיילים. אזור עישון מופרד לא רע. שד' מוריה 126 (בשנים האחרונות נפתחו עוד כמה סניפים באזור חיפה), 04-8248754 , פוסט

פרנג'ליקו – בראון – לוינסקי – כנראה שלפחות חמש שנים לא נכנסתי לפאבים האלה, אבל בכל זאת קשה לא להזכיר אותם – ולו מחמת הפופולריות. מדובר בשלושה פאבים שממוקמים על אותה צומת, וקווים ברורים עוברים בין כולם: חושך, מוזיקה רועשת, ואנשים שמצטופפים על המדרכה ומחכים שיכניסו אותם להיכל הנכסף. קיראו לי זקן – אבל נדמה שאנשים מגיעים לשם יותר בשביל לראות ולהראות מאשר להנות ממשקה טוב, חברה טובה ושיחה. זקן או לא – עם הפופולריות קשה להתווכח, וכשעברנו בסיור הפאבים בפרנג'ליקו נדהמתי לראות שבאמצע השבוע, פוסט מונדיאל – הוא מלא כמעט לחלוטין בשמונה ורבע בערב, וזה לא מקום קטן. כל הכבוד. שד' מוריה פינת רח' מאפו.

מקום אחרון שראוי להזכיר ולא הזכרתי הוא פאב הדוב, מוסד ימאי ותיק והכי עיר תחתית שתמצאו בכרמל. רצה הגורל ולא ביקרתי בו מעל חמש שנים, כך שאין לי משהו רציני לכתוב. אולי הוא יפוצה בעתיד בפוסט נפרד.

h1

בעיות במעבדה ? חלק ב

אוגוסט 2, 2010

אחרי שבחלק א דיברנו על מה הולך בכוס, נמשיך לנסות להסביר למה אותו יין מתנהג שונה בטעימות שונות

מה הולך בראש שלך?

קונטקסט ואווירה זה הכל ביין. זה מה שכיף ביין. לפעמים בטעימה גדולה לא מתלהבים מיין, אבל כששותים אותו בסיטואציה רגועה יותר נהנים ממנו מאוד. לפעמים בטעימות שמונחות ע"י היינן/יבואן או נערכות ביקב היינות מרגישים מצויינים אבל כששותים מהם בבית לא מתרגשים מהם, ועוד דוגמאות רבות. טעימה עיוורת כמובן פותרת את כל הבעיות האלה – אבל לא רק שהיא מסובכת לוגיסטית – מדובר בצורה הכי אנליטית להעריך יין, וזו לא תמיד ההנאה שאני מחפש ביין. אם משקללים את זה, אני מוצא שהדרך הכי טובה להעריך יין זה לשבת כמה שעות עם בקבוק, שותפ/ה ומשהו לאכול או לנשנש. לטעום את היין לאורך זמן, לתת לו להתפתח בכוס ולבדוק אותו ליד אוכל.

מה הולך במרתף שלך?

טוב, במיוחד במזג האוויר הזה כולנו יודעים ששמירת יין טוב מחוץ למקרר יין היא בגדר הימור, ולא הימור מוצלח. גם מקומות "קרירים" כמו מקלט, מתחת לכיור ובארון הבגדים – לא יגנו על היין בחודשי החמסין, וגם היינות הטובים ביותר לא יהיו חסינים ממוות במקרה כזה. לא פחות גרוע מטמפ' גבוהה זה טמפ' לא יציבה. כדאי לוודא שהמקרר תקין, שיש בו מספיק לחות (סמרטוט רטוב יספיק) כדי לשמור על הפקקים וכך נשמור על הבקבוקים מרוצים. מרכיב לא פחות חשוב כאן זה איך היין נשמר לפני שהגיע למקרר – כאן חשוב לסמוך על החנות שלכם, שהיא לא מתקמצת על המזגן כשהיא סגורה. זו דוגמה נוספת למה כדאי להעדיף חנויות יין רציניות ומסודרות גם כשהמחיר גבוה בכמה אחוזים בהשוואה לכל מיני דילים חשודים.

ואולי בעצם המדידה בסדר? מה אם המדידה מדויקת והיין עצמו שונה? זה הזמן לשאול מה הולך ביקב שלך?

הנה משהו שנוח לעשות – לגלגל את האחריות לפתחם של אחרים. מתי זה מתקבל? יש יקבים קטנים שלא תמיד מצטיינים בניקיון (או ידע), יש כאלה שאין להם את המשאבים לקנות ציוד מתאים – והתוצאה, בחלק מהיקבים היא שונות בין הבקבוקים, או bottle variation. כשאני קונה יין מיקב גדול וטכנולוגי כמו הרי גליל – מאוד אופתע להתקל בשונות בין בקבוקים, אם כי לפעמים גם ביקבים גדולים יכול להיות פקשוש בנושא. חשוב לציין שכשמדובר על יין מתיישן – ככל שהוא מבוגר יותר הבדלים קטנים בתנאי ההתחלה שלו הופכים משמעותיים יותר עם הגיל. בנוסף לבעית שונות הבקבוקים, יש כמובן גם פגמים שקורים סטטיסטית ביינות גם ביקבים הכי מסודרים ונקיים, חלקם קשורים לשעם, כאשר TCA הוא המוכר ביותר, אליו נלווים גם חמצון ושאר מרעין בישין. את הפגמים האלה אנחנו עלולים לפעמים לפספס, במיוחד כשהם לא מופיעים במידה קיצונית.

סיכום ומסקנות

אותו יין – חוויה שונה, זה מצב שלא זר למי ששותה יין. הסיבות שסקרנו כאן ידועות-עד טריוויאליות לחובבי יין. לפעמים, לא נעים להודות, הבעיה היא אצלנו. גם אם השתמשנו בכוס טובה, שמרנו נכון על היין והגשנו אותו עם האוכל המתאים ובטמפ' הנכונה – איכשהו פספסנו אותו. אולי הוקסמנו ממכבש יחסי הציבור ששיווק לנו את היין, מהתווית הנוצצת או מהדיילת היפה שמזגה לנו, אולי רבנו עם החברה באותו בוקר, נכשלנו במבחן או שיש לנו דעה שלילית על היקב, ואולי סתם, היינו בני אדם, שטועים.

המסקנה האישית שלי מהמניפסט הזה היא להיות זהיר כשאני כותב על יין. מי שידפדף במאות הפוסטים שנכתבו פה במהלך השנים יצטרך להתאמץ בשביל למצוא קטילות של יין. זה לא כי אני בנאדם נחמד – זה כי אני מנסה להיות מודע למגבלות הטועם – כמו שתיארתי כאן. המוטו שלי מההתחלה היה שיש מספיק יינות טובים ומהנים לכתוב עליהם. אם יין היה לדעתי לא טוב – אני מעדיף לרוב פשוט לכתוב על היינות הטובים, שכן שווה לכתוב עליהם.

מה דעתכם?

לחיי בני אדם, מגבלות ושגיאות

h1

בעיות במעבדה ? חלק א

אוגוסט 1, 2010

ה-dayjob שלי זה מחקר מדעי במסגרת דוקטורט. הסיוט הכי גדול שלנו, הניסיונאים – זה חילול הקודש, ומה שהכי קדוש במחקר שלנו זו המדידה. במילים אחרות – הדבר שהכי מפחיד אותי זה לעשות פעמיים את אותה מדידה ולקבל תוצאות שונות. גם ביין זה יכול לקרות – אפילו שלא תמיד נעים להודות. המדידה יכולה להיות טעים/לא טעים כששותים יין בלי להתעמק בו, ויכולה להיות פירוק לגורמים של היין בטעימה עיוורת – כך או כך נתקלים מידי פעם בבקבוק שוב, לפעמים בהפרשי זמן של ימים ספורים ופתאום – בום! הוא שונה לגמרי מהרושם הקודם שלכם. דוגמה טריה – בטעימה לא מזמן התלהבתי מריזלינג גרמני, והבקבוק שקניתי, בלשון המעטה – לא חזר על הביצועים, וזו דוגמה אחת מיני רבות. לא יודע מה אתכם – אבל אותי הבעיה די מטרידה ולא תמיד נוח לי לפטור את זה בתירוץ של "הבקבוק לא טוב", אליו נגיע בהמשך.

כאן ננסה למפות את הגורמים האפשריים

מה הולך בכוס שלך?

ניקיון: במהלך השנים גיליתי ששאריות מים או מי סבון שהתייבשו יכולות לשנות את היין לחלוטין. בנוסף גיליתי שאם הופכים את הכוסות על מגבת נקיה לייבוש – תוך פחות מעשר דקות מתפתחים בכוס ריחות עבשים, באדיבות השילוב בין החום ללחות. שאריות מהיין הקודם, או מהמים ששטפתם בהם את הכוס יכולים גם הם להשפיע, במיוחד כשהכמות לטעימה היא קטנה. אני משתדל לא לשטוף במים בין טעימות כדי לא לדלל – עדיף שאריות יין דומה שיתערבב ביין הבא. יש יוצאי דופן כמו יין לבן אחרי יין אדום, וכד'.

טמפרטורה: ובעיקר טמפרטורת ההגשה. השבוע שתיתי יין לבן קר שהרגיש מתוק ו-flabby. אחרי חמש דקות בפריזר הוא היה טוב מאוד, פתאום צצה חמיצות מצויינת ופרי ולא נותר זכר למתיקות. ביינות אדומים זה לא פחות חשוב – בטמפ' גבוהה מידי הם ירגישו אלכוהוליים וחריפים, ובטמפ' נמוכות מידי אני מוצא שהעץ מקבל יותר מידי פוקוס. אני מעדיף להוציא את הבקבוק ממקרר היין שעה-שעתיים לפני, גם ביום חם, כדי לתת לו לטפס באיטיות לסביבות ה-18 מעלות ואפילו יותר, למרות שההמלצה היא 14-18. כך או כך – הוא יתחמם בכוס. אם כבר מזכירים כוס בהקשר של טמפ' – אז גם כאן זה חשוב. שימו לב למכנה משותף בין כל הכוסות האיכותיות: כולן דקות! אחת הסיבות לכך היא שככה שהכוס עבה יותר כך המסה התרמית שלה גדולה יותר והיא "מושכת" את היין לטמפ' שלה. כאשר בכוס דקה היין "סוחב" את הטמפ' של הכוס לטמפ' שלו, וזה המצב העדיף. ביינות לבנים ומבעבעים אפשר אפילו להכניס את הכוס למקרר שעה לפני.

סוג: אני מניח שהרבה ממי שקורא כאן השתתף בניסוי של "כוס רידל מול כוס פושטית". אני לא משוכנע שרידל זה פיתרון תמידי, אבל כוס גרועה יכולה לבאס יין טוב – ואם אתם לא מאמינים לי נסו להזמין יין בפאב הממוצע. גם אם הכוס לא מבאסת, יש כוסות שונות שמתאימות לסוגי יין שונים ויכולות להחמיא להם יותר או פחות.

כמות: החל מכמות מסוימת, קשה לי להריח את היין כמו שצריך. נתקלתי באירועים המוניים במטעימים קמצנים, משהו שנפוץ יותר בקרב יקבים קטנטנים – שמוזגים כמות מגוחכת שעושה יותר עוול מכבוד ליין שלהם. בנוסף, כמה שהכמות קטנה יותר ככה הערבוב עם מה שהיה קודם בכוס (מים, יין…) משפיע יותר. לדעתי ככל שהכוס שלך גדולה (רחבה) יותר כך המינימום שצריך בשביל להעריך את היין גדל.

פתרונות – מלבד להשתמש בכוסות טובות – שטיפה קלה יכולה לחולל פלאים. בשפה רצינית יותר – rinse : מוזגים קצת מהיין הבא ששותים לכוס, מסחררים אותו רגע שירטיב אותה ואז מוזגים לכוס של זה שיושב לידך וככה מעבירים את היין סביב השולחן. את הכוס האחרונה מרוקנים למרקקה או לכיור. מניסיוני זה חשוב במיוחד בכוסות חדשות מהארון, אבל אפשר גם בין היינות השונים. במהרה תתרגלו לפרצופים העקומים של החבר'ה שפחות שותים יין מכם. בונוס בשיטה הזו: מי שבטעות שותה את היין במקום להעביר אותו הלאה – יודע שהוא שתה מספיק לאותו ערב.

יצא מעט ארוך, אפילו שהשתדלתי לקצר. לכן אני מפצל לשני חלקים: חלק ב כולל, גורמים נוספים ומסקנות.

h1

מפת חנויות היין והאלכוהול בחיפה

יולי 25, 2010

או: לאן אני מעביר את המלגה. שתי חנויות שאני קונה בהן בחיפה, ועוד תוספת קטנה – מסודרות לפי הוותק בעיר:

הספשל רזרב בהנהלת אנדרי סוידאן, פועל זו השנה השבע-עשרה. ההתמחות של החנות היא בדברים מיוחדים ולא מוכרים. בגזרה הישראלית זה בא לידי ביטוי במגוון יקבים שחלק משמותיהם יתקילו גם חובבי יין רציניים כגון לוריא, ג'סקלה, ענתות, גינתון, נמרוד ועוד – ביניהם אפשר למצוא פנינים אמיתיות כמו יקב ענבא שזו החנות היחידה בארץ למיטב ידיעתי שמוכרת את היין. גם בגזרת היבוא הדגש הוא על המיוחדים: ראשית החנות מייבאת בעצמה יינות מפורטוגל שכוללים יינות מוצלחים ומעניינים שנותנים תמורה למחיר בטווחים של 40 ש"ח ועד 200+ (רשמים מהיינות, מהפורטים, ומהסדרות הגבוהות). שוב, זה המקום היחיד בארץ שאפשר להשיג בו את היינות האלה. עוד בגזרת היבוא – בחנות לא תמצאו יינות של היבואנים הגדולים ובמקומם אפשר למצוא יינות של יבואנים קטנים כמו קיפיס והגפן לצד יבואני בוטיק כמו הדושמרש וג'יאקונדה. מהארץ ומחו"ל החנות מחזיקה מלאי מעניין של יינות מתיישנים – מיראון ועד בורדו – חלקם במחירים אטרקטיביים.

מעבר למבחר היינות, הייחוד האמיתי של הספשל רזרב הוא היותו מרכז הדרכה פעיל. כל יום חמישי מאז שאני מכיר אותו נערכת בו טעימה מודרכת בנושא מסוים (ארכיון פוסטים), מספר פעמים בשנה יש ירידים של יינות ישראליים או זרים, הרמת כוסית ביום ההולדת של החנות, בבוז'ולה ועוד. בין לבין נערכים במקום קורסי יין למתחילים ולמתקדמים שכוללים גם טעימות פגמים וסיור ביקב. גרעין קשה של קומץ עשרות לקוחות קבועים מאפשר לשווק את היינות המיוחדים מפה לאוזן, ולא אחת התבקשתי מחברים מהמרכז לקנות עבורם מהמגוון הפורטוגזי, מענבא או מבקבוקים אחרים שאין להשיג. לצד כל היין אפשר למצוא הרבה מהמסביב, עם מעדניית גבינות איכותיות מהארץ ומהעולם, שמני זית, שוקולדים, כוסות רידל ועוד.

שעות פתיחה:  א 9:00-19:00, ב-ד 9:00-21:00 (או יותר) ה 9:00-23:00, ו 8:00-16:00  חניה: החזר לחניון מרכז פנורמה בכל קניה

מרכז פנורמה – שדרות הנשיא 109, חיפה. טלפון: 04-8361187 אימייל ורשימת תפוצה: suidan%netvision.net.il (להחליף את האחוז בשטרודל)

היין והסיגר בהנהלת אייל כץ

שבע דקות הליכה מהספשל רזרב – ומגלים שמדובר ב-ין ויאנג – שתי גישות שמשלימות זו את זו. כאן מדובר בחנות גדולה, עם ותק של שבע שנים במיקומה הנוכחי, שכוללת מבחר רחב שכולל את היקבים הגדולים והיבואנים הגדולים. "יין טוב זה יין שעובר הרבה בקופה, ושהלקוחות מרוצים ממנו", ממצה את הגישה המסחרית של המקום, שממנף מגוון טקטיקות בשביל להשיג את המחירים הטובים ביותר שהם מצליחים (עוד משפט מצוטט).

בגזרת היין – הכרם ושקד עם המבחר הישראלי והזר שלהם מתחרים על המדפים, אבל לא חסר יקבים קטנים אבל מהז'אנר היותר מיינסטרימי – ויתקין, קלו דה גת ועוד. במרכז החנות יש דוכני 3 ב-100 ו-4 ב-100 שכוללים גם דברים מוצלחים כמו יין הבית הנוכחי שלי ועוד. בחנות מצאתי את המחירים הכי טובים שראיתי ליינות כמו רמת הגולן (עדיין 99 לירדן ק"ס), הרי גליל (עדיין 79 ליראון) ויקבים נוספים. בנוסף, לחנות מבחר גדול של אלכוהול, ואחרי הפסאודו-רפורמה במס אפשר עדיין למצוא מגוון יותר מסביר של מאלטים בפחות מ-300 ש"ח (גלנפידיך 12 ב-200, למשל) ואם לא קונים בדיוטי פרי זה כנראה המקום המשתלם ביותר. עוד במקום – מבחר לא מבוטל של בירות מעניינות.

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00, ו 9:00-15:00 , חניה: כל קניה מזכה בהחזר על שעת החניה הראשונה בחניון האודיטוריום

קניון האודיטוריום – שדרות הנשיא 134, חיפה. טלפון: 04-8104757

מחלקת היין בסטופמרקט יגור בהנהלת אורי דמסקר – אתר , סקירה ישנה בבלוג

תגידו שזו לא באמת חנות יין, תגידו שתנאי האחסון שם אולי פחות טובים, תגידו שזה לא אותו דבר בין הדוכן של הפסטות לקפואים – אבל – בין אם תרצו להודות ובין לא – קמה שם אימפריה. העדר מגבלת הכשרות ביחס לסופרים אחרים, מאפשרת למחלקה להחזיק מבחר מרשים, עם ייצוג לספרד, איטליה, צרפת, אוסטרליה, דרום אמריקה ועוד. במגוון הישראלי אפשר למצוא שם יינות החל מיין החתונות של תשבי ועד יינות היוקרה של היקבים הגדולים והקטנים, בהם לא תפספסו את מרגלית, בלאק טוליפ, RSR ועוד. המבחר הולך ותופח, ונראה שהתנועה שם רק גוברת. למה אימפריה? כי כנראה שגם אם אנשים לא באו לקנות יין אלא מצרכים – אם תעמיד בפניהם מבחר יינות בטווח מחירים רחב, בצירוף ייעוץ מקצועי – תצליח למכור להם יפה יין, כולל יינות יוקרתיים לאנשים שהם לא בהכרח קהל היעד הרגיל והמוכר למוצרים כאלה. במחלקה – חלק מהמחירים ומהמבצעים תחרותיים עם המתחרים וחלק פחות (במיוחד בטווח ה-35-50 ש"ח). גם במקרים שפחות – מצאתי ששעות הפתיחה הגמישות שוות לפעמים את ההפרש במחיר.

שעות פתיחה: א, ב, ש 09:00-22:00;  ג,ד 09:00-22:30;  ה 09:00-23:30; ו 07:30-22:30; חניה: חופשית בשפע. מספר טלפון של החנות 04-8299-888. שעות הפתיחה עודכנו כאן ביולי 2011.

טלפון: 052-2791698 , אימייל: wine-stopmarket%nana.co.il (להחליף את האחוז בשטרודל)

h1

משהו קצת שונה, להורים

מאי 15, 2010

שגיא קופר הרים כפפה לקראת החופש הגדול ומסיבות סיום הלימודים, ותרגם מסמך קצר וחשוב עבור הורים לבני נוער, מתוך NIAAA. אני מביא את המסמך במלואו, ואם זה רלוונטי למישהו העליתי גרסאת וורד לעמוד שתו באחריות. להלן הטקסט:

אלכוהול וסיום התיכון

סיום התיכון הוא זמן לחגוג. אבל לפני מסיבת הבוגרים של הילדים שלכם, קחו את הזמן כדי לדבר איתם על אלכוהול – זה פשוט יכול להציל חיים.זה אודות בני העשרה שלכם…

המוח של בני הנוער עדיין מתפתח. הוא רגיש מאוד להשפעות של אלכוהול על שיפוט וקבלת החלטות.

אלכוהול יכול לתעתע…

אם הבוגרים שלכם שותים, הם עשויים זמנית להרגיש התעלות ושמחה, אבל הם לא צריכים ליפול בפח. בקשו מהם להביא בחשבון את הסיכונים הבאים:

  • העכבות שלהם יורדות והזיכרון קצר הטווח מושפע מאלכוהול – כך הם עשויים לומר ולעשות דברים שהם יתחרטו עליהם, ואולי לא יזכרו שהם עשו בכלל.
  • יכולת קבלת ההחלטות שלהם מושפעות גם היא. הם עשויים להיות חסרי מנוחה ותוקפניים. הם עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לתאונת דרכים בגלל אלכוהול, מעורבים בקטטות, השחתת מקום קיום המסיבה, או קבלת החלטות נכונות בכל מה שקשור בסקס.
  • בנוסף צריך לקחת בחשבון את מה שקורה להם מבחינה גופנית: אובדן שיווי משקל, דיבור עילג, וטשטוש ראייה. פעילות רגילה – אפילו חציית צומת עמוס – יכולה להיות מסוכנת באמת.

 יותר מדי אלכוהול הופך רעל קטלני…

אם בוגר התיכון שלכם ישתה מספיק לשם כך, הוא בסופו של דבר יגיע למצב רדום ויתעלף. אלכוהול עלול לדכא רפלקסים כמו הקאה ונשימה. זה אומר שהילדים יכולים להקיא, להיחנק או פשוט להפסיק לנשום. הם עשויים גם להיות בסיכון להרעלת אלכוהול.

לפני שהחגיגות מתחילות, קחו כמה דקות לדבר עם בוגר התיכון שלכם על הסכנות של הרעלת אלכוהול.

אלכוהול מדכא את העצבים השולטים בפעולות לא רצוניות, כמו נשימה ורפלקס ההקאה, המונע חנק. מי ששותה מנה קטלנית של אלכוהול יפסיק בסופו של דבר לנשום. גם אם מישהו שורד מנת יתר של אלכוהול, הוא או היא יכולים לסבול נזק מוחי בלתי הפיך. שתיה מהירה ואגרסיבית (אשר לעתים קרובות היא חלק ממשחק הימור או תעוזה) היא מסוכנת במיוחד, כי הקורבן יכול לשתות מנה קטלנית לפני שאיבד את הכרתו.

ריכוז האלכוהול בדמו של אדם יכול להמשיך לעלות גם כאשר הוא או היא התעלפו. גם לאחר שמישהו מפסיק לשתות, אלכוהול בקיבה ובמעי ממשיך להזין את זרם הדם ומופץ בכל הגוף. מי שנראה כאילו שהוא 'ישן את זה', עלול למעשה להיות בסכנה אמיתית.

סימנים קריטיים של הרעלת אלכוהול כוללים: בלבול, קהות חושים נפשית, תרדמת, או שאי אפשר להעיר את האדם. הקאות, התקפים, נשימה איטית (פחות משמונה נשימות לדקה) או לא סדירה (10 שניות או יותר בין נשימות); היפותרמיה (טמפרטורת גוף נמוכה), צבע עור כחלחל, וחיוורון.

הכירו את אותות הסכנה! אם אתם חושדים שמישהו נמצא בהרעלת אלכוהול, אל תחכו לכך שכל הסימנים הקריטיים יופיעו. אם אתם חושדים במנת יתר באלכוהול, טלפנו מיד 101 לעזרה. תחשבו על זה!

אם בוגרי התיכון שלכם שותים יותר מדי, זה יכול להסתכם בטיול לחדר המיון, במעצרים או תקיפות מיניות. הם יכולים להציב את עצמם ואת חבריהם בסכנה של ממש. בקשו מהם לשקול את זה: האם זאת המשמעות של "לחגוג"?

 דברו עם הבוגרים שלכם…

מחקרים מראים כי ההורים עושים את ההבדל. בשיחה עם הבוגר שלכם על אלכוהול את ואתה יכולים למנוע בעיות חמורות בהמשך.