Archive for the ‘יין לאמצע השבוע’ Category

h1

Buy, open, drink. Repeat as necessary.

יוני 13, 2009

טוב, כנראה שעבור כל מי שקורא במקומות כמו זה – אני מציין את המובן מאליו. אבל בכל זאת – אני כותב כאן על דברים שאני שותה – ולא יתכן שאזניח את הבקבוק שקניתי הכי הרבה פעמים מאז שהתחיל להתחמם בחוץ. 750 מ"ל של כיף צהבהב בבקבוק שיש רק נקודה רעה אחת לזכותו: הוא נגמר מהר מידי – ועל כך יעיד סל המחזור שלי. בין אם האורחים שלכם שתייני יין רציניים ובין אם קנייני 4 ב-100 – היין הזה מבטיח לכולם חיוך מטומטם.

אני אפילו לא יודע אם לסווג אותו כיין או כשתיה קלה – אבל למי אכפת? אפשר לגמור בקבוק בזמן שמכינים ארוחה ולקרוא לו אפרטיף. אפשר לשדך אותו לפאר הקולינריה כמו חביתה וקוטג'. בפיקניק. בכל מקום. בכלל, הוא לא דורש הרבה בשביל לעשות מצב רוח טוב ומתוק על הלב.

הרוחות ברמה נושבות להעלאת מחירי היין, והיקב טוען שהתמחור המקורי שלו לא שיקף את מה שהוא שווה. האמת? נכון. בסיבוב הבא בסופרמרקט, חפשו אותו בין ערמות הזבל שעל מדפי היין – היום קניתי שלישיה במאה.

רמת הגולן - גולן מוסקטו 2008

ונ.ב. קטן לסיום – גם בדלתון עושים מוסקטו חביב, בסגנון דומה. קשה יחסית למצוא אותו בחנוית ועולה כמה שקלים יותר. אם תמצאו – תנו לו ניסיון.

h1

(עוד) יין לאמצע השבוע

מרץ 25, 2009

צבע סגול בהיר ואטום, פרי יער עדין, קפה שמורגש היטב, משהו קלוי, אדמה. גוף בינוני, יובש עדין, פרי טוב וחומציות נעימה. סיום פירותי וחמצמץ. יין מצויין לאוכל, מאוזן – ואפשר ישר לזהות שזה לא משהו מקומי ולא משהו שגרתי.

כבר שתיתי את היין בטעימה הפורטוגזית – Casa Santos Lima, Quinta de Bons-Ventos, Tinto 2007 – קראתי עכשיו שוב את מה שכתבתי עליו ונראה שזה די עקבי.

בגלל העובדה שהחנות והיבואן (ספשל רזרב) הם יישות אחת – המחיר שלו הוא 45 ש"ח, וזו מציאה בעיני. דרך יבואן כנראה שהמחיר לצרכן היה 65+ ש"ח, וגם במחיר כזה הוא מצדיק קניה לדעתי – לפחות לבדיקה.

אני פותח קטגוריה חדשה בבלוג – "יין לאמצע השבוע" – בדיוק ליינות כאלה שאפשר להנות מהם לצד סיר פסטה בלי לחשוב פעמיים.

h1

לפעמים סובארו עוקפת בסיבוב

דצמבר 5, 2008

התכנסנו שלושה חברים בדירה שכבר שכחה מזמן את הארגזים. אחרי התלבטות קצרה מול המדף (מקרר היין בדרך!) נבחר oddball איטלקי. ברברה כבר טעמתי, גם ברברה איטלקית – אבל ברברה מבעבעת (frizzante) עדיין לא. לבקבוק אין צוואר מחוזק כמו במבעבעים אחרים, אבל לפקק צורה קונית שנמצאת באמצע הדרך בין יין רגיל לבין מבעבע.

Barbera La Monella del Monferrato 2007– עם כזה שם סקסי, וענב שבא מאיפה שיודעים לגדל אותו – כמה אפשר כבר לטעות? מסתבר שכן. צבע אדום בהיר יפה, אף רענן ופירותי עם פרחוניות אופיינית, בפה קל גוף, קצת פרי, ובעבוע 'רזה' שמזכיר את המוסקטו של רמה"ג, ואז, כמו סודה – בסיום הבעבוע מייבש את הלשון ומשאיר מרירות עצבנית בפה. שלוק אחד, עוד אחד, כמה דקות בכוס, עוד בדיקה – והופ הכוסות רוקנו לכיור. מעניין בתיאוריה, בפרקטיקה – לא טעים. חזרתי אליו בסוף הערב והוא היה פחות טוב מאשר בהתחלה. הלאה.

Tedeschi, San Rocco, Valpolichella Superiore, Ripasso 2005 – לא התחברתי ליין. מעל מעט הפרי שהוא שחרר התבלט עץ ומשהו מעופש ולא נעים. בפה שוב המרירות נתנה את הטון. אחרי חצי שעה בכוס הוא שחרר קצת פרי, אבל עדיין הריח המעופש לא הרפה. יכול להיות שמדובר בפגם שאני עדיין לא מכיר ביין. מיובא ע"י שקד, מחיר – כמאה ש"ח.

טדסקי סאן רוקו, וברברה איטלקית מבעבעת קלות 

פתאום נזכרתי שאני בפיגור של פוסט. אתמול לארוחת ערב שתינו שליש בקבוק שהיה די מוצלח אבל העייפות גרמה לי לשאוב אותו ולהחזיר למקרר. משאבת הוואקום עשתה עבודה טובה והוא נשמר במצב כמעט זהה.

סגל מרום גליל, סינגל קברנה סוביניון 2005 – אדום בהיר קצת שקוף, רענן ומזמין באף, עם פרי אדום לא בשל מידי, רמיזות של חבית ואקליפטוס ונגיעה ירוקה עדינה. קל-בינוני, חמצמץ, פירותי במידה, יובש טוב, סיום פירותי. אחלה! מלבד האופי הזני היין מציג איזון טוב שמצליח להתגבר על האקלים שלנו ולא נופל תהומות בשלות היתר או ירקרקות היתר. כמו קיאנטי פשוט – יין אוכל טוב, חמצמץ, קל ונטול יומרות. ב-40 ש"ח – קניה מצויינת.

סגל מרום גליל, סינגל קברנה סוביניון

h1

ישמח לבב

נובמבר 21, 2008

הכוחות האחרונים של סוף יום ארוך של סוף שבוע ארוך הושקעו בבישול בארוחה פשוטה. כוס עם נוזל אדמדם שמבשם לי את המטבח בזמן הבישול – יכולה להכניס את כל העניין לפרספקטיבה הרבה יותר חיובית. בשביל זה בעצם יש יין, לא?

ארטדי אטרזורי 2006 – אדום בהיר, קל, פרי רענן, חמיצות ערה. טעים. מראה שאפשר למצוא ספרדיים צעירים שאינם עמוסי עץ. מזכיר למה ספרד עושה בית ספר להרבה מדינות בנושא התמורה למחיר. לא סובל מבשלות יתר של אוסטרליים-אמריקאים פשוטים, לא סובל מחמיצות מוגזמת של קיאנטי פשוטים. לפתוח ליד אוכל ולהנות. האחים שקד סוחבים אותו כל הדרך מ-Navarra בשבילנו ב-55 ש"ח (לפני הנחות), וכמו שכבר כתבתי – מציאה.

דווקא בגלל הקונטקסט הסחוט הארוחה הרגישה כמו גורמה והיין… טוב, הוא היה סבבה מלכתחילה.

Artadi Artazuri

מלבד הארוחה, מתבשלים גם פוסט(ים) של חוויות, תמונות ויינות מסומלייה, שכוללים גם פגישה סקוטית מפתיעה ועמוסת כבול.

h1

יין קליט

נובמבר 8, 2008

פוסט קצר; מארוחת ערב של אמצע השבוע לארוחת צהריים של שבת – באותו מוטיב – יין קליט. לא הלכתי ממש רחוק גיאוגרפית, תקציבית או סגנונית – קברנה צפוני נוסף מ-2007, המודל החדש של הרי גליל.

הרי גליל קברנה סוביניון

בלי הרבה פלספנות – רענן, פירותי ומשדרג כל ארוחה. קל ביחס לאחיין מהרמה, וסופר ידידותי למשתמש. קליט. עם עודף מארבעים – קניה טובה מאוד.

h1

על בולונז של אמצע השבוע

נובמבר 4, 2008

בעודי אוסף בסופרמרקט מצרכים לבולונז העתיד להתבשל נזכרתי שיש בבית רק אדום אחד, שלא כ"כ מתאים לארוחה כזו. בדרך לקופה הצטרף לעגלה מודל 2007 החדש של גולן קברנה. מזגתי כוס לשותפה ולי, לתת ליין לנוח. בפחות משעה שלקח לי להכין את האוכל – לא נשאר הרבה יין בבקבוק.

איך היין? כיף. מלא פרי, רענן, עץ במידה, מוצק בפה ויתחבר טוב לאוכל. 40 שקל בסופר, פחות בחנויות – בפחות מחמישים שקל – זו התמורה הכי טובה שיש למחיר, נקודה.

אף אחד לא יאשים אותו במורכבות או בתחכום יתר – אבל הוא טעים, עשוי טוב, ולארוחה פשוטה קשה לי לחשוב על משהו יותר מתאים. שורה תחתונה – להחזיק תמיד זוג בקבוקים כאלה בבית – זה יעשה את ההמבורגר שלכם הרבה יותר שמח.

h1

שני אדומים לאמצע השבוע

מאי 7, 2008

מעשה בשני יינות אדומים ששתיתי בתחילת השבוע – לא יינות לפתוח עם ארוחת גורמה, אבל יינות שכיף לשתות בלי להתפלסף. בגלל שיש הרבה יינות מיובאים לא טובים בטווח המחיר של ארבעים ש"ח – אני חושב ששני היינות האלה מתבלטים לטובה ולשניהם אני קורא קניה טובה.

הצד הנשי – לינדמנס קאוורה מרלו 2006, אוסטרליה

סגלגל, ארומטי מאוד עם פרי בשל ופריחה, חלק מאוד על החיך, נעים וכיפי. כמו בצירים קודמים – אחד האדומים הקלים ביותר לשתיה – מומלץ להביא לחברים שרוצים להכיר להם את עולם היין. 40 ש"ח, לפעמים גם 3 ב-100. יבואן: שקד.

הצד הגברי – קולומביה קרסט, שיראז טו ויינס 2004, וושינגטון ארה"ב

שחור אטום, אדמתי, פרי טוב אבל לא בשל מידי, קליה, מוצק בפה, חמיצות טובה ויובש, תבלין. יין עשוי טוב שגם מבטא אופי שיראזי, לא מה שהייתי מצפה מבקבוק עולם חדש – בלי בשלות יתר או אלכוהול גבוה (13.5%). מומלץ עם המבורגר או סנדוויץ' רוסטביף. 40-45 ש"ח, יבואן: הכרם.

חג עצמאות שמח!

לינדמנס קאוורה מרלו, קולומביה קרסט טו ויינס שיראז

h1

דלתון שיראז 2006

אוקטובר 26, 2007

צבע סגול ויפה, פירות יער ושזיף, קליה עם וניל ותבלינים, ומשהו שמזכיר עור ואדמה, ממלא את הפה בפרי וביובש שמכסה את השיניים, חמיצות ערה ובמידה, פלפליוּת נעימה ועוד תיבול ופרי גם בסיום בינוני ארוך. בסיום גם מתווסף מרקם שומני משהו, שהזכיר לי חמאתיות מתובלת של שרדונה מיושן בעץ.

יין נחמד מאוד, האף מעניין מספיק,החבילה מאוזנת יפה, האופי הזני בא לידי ביטוי לכל אורך הדרך החל מהצבע וכלה בפלפל השחור. כשהגעתי הביתה נזכרתי שקראתי שבדלתון מוסיפים ויוניה לשיראז/סירה בסדרות הגבוהות ויכול להיות שבבציר 2006 עשו ניסיון גם על השיראז (שלחתי אימייל ליקב). פחות אהבתי את הפן הזה של הסיום, אם כי לא מדובר במשהו לא טוב ביין אלא בהעדפה שלי. שורה תחתונה? 55 ש"ח – קניה טובה.

שיראז של דלתון

h1

ארוחה לבנה

אוגוסט 4, 2007

בדיוק אתמול אמרתי לשותפים לארוחה שאנחנו כנראה אוכלים ושותים יותר טוב מהסטודנט הממוצע. היום המשכנו את המגמה. לארוחת ערב ספונטנית הגשתי למנה ראשונה לחם שום מחלה מתוקה לצד ברי וקממבר. למנה עיקרית רביולי תרד וגבינה ברוטב שמנת ויין לבן שכלל גם בצל, שום, מוסקט גרוס, שמן זית ותבלינים. כל זאת לצד…

רמת הגולן, גמלא סוביניון בלאן 2006

סוג של סגירת מעגל, כמעט שנה אחרי פתיחת הבלוג אני חוזר ליין מהפוסט הראשון, בציר אחד אחרי. או שהיין יותר מוצלח מהבציר הקודם, או שהטעם שלי השתנה קצת.

צהבהב חיוור פותח בליים, קליפת הדרים, ממשיך לגוף קל, חמיצות ערה, רמז מינרלי עם אשכוליות, סיום בינוני וחמוץ.

עשוי מדויק ונקי, יין יומיומי ומהנה שמציג ביטוי חמצמץ לזן וכדאי לשתות אותו עם אוכל. פחות מעניין מזה של רקנאטי ששתינו אתמול, אבל במחיר של 30 ש"ח הוא לא יומרני, ונותן תמורה למחיר. שווה להחזיק אחד במקרר לערב ספונטני באמצע השבוע.

גמלא סוביניון בלאן

h1

עוד לבן מוצלח

אוגוסט 4, 2007

למעט בחינות, נחתם השבוע בשעה טובה הסמסטר. ממש טובה. בלי חגיגות מסודרות או משהו בסגנון, עוד ארוחה שקטה של שישי בערב. על השולחן תפ"א אפויים בשמן זית, ירקות קלויים בתנור, ורצועות עוף מוקפצות שהשריתי במרינדה שאלתרתי במקום מתפוז סחוט, דבש, סויה, יין לבן, גרגרי חרדל טחונים, שום קצוץ ותבלינים. חצי שעה לפני הארוחה ועד הביסים האחרונים התלווינו באחלה יין

רקנאטי סוביניון בלאן 2006

הפעם אתחיל מהסוף – פשוט יין כיפי ונעים. יש בו הכל, ובמידה: פרי נעים, עשבוניות, גוף קל, וחמיצות בדיוק במידה טובה לתת איזון ורעננות אבל בלי להשתלט. הכל מאוזן, מרוסן, ועשוי היטב. היין לא מתפוצץ ומוצחן, אלא אומר את דברו באלגנטיות מאוזנת, ולאורך הבקבוק אפשר לשים לב לריחות וטעמים חדשים.

יותר מוצלח מהפעם הקודמת שטעמתי אותו בטעימה מוקדמת בביקור ביקב. יתמודד יפה עם הרבה סוגי אוכל שתעמידו מולו, כמו למשל פסטה ברוטב שמנת, דגים, עוף וגבינות עדינות. היין עולה בסביבות 45 ש"ח, ונותן תמורה למחיר. זה מה שערן חשב.

רקנאטי סוביניון בלאן