h1

ביזנס של וודו, כורמות ביודינמית

מאי 15, 2011

מבוא קצר עבור מי שלא שמע על חקלאות ביודינמית: מדובר בגישה קיצונית יותר מחקלאות אורגנית, המילה החמה האחרונה בקרב היפים ויאפים בגולה. הגישה כוללת המון חיבור לאדמה, התייחסות אליה כאל אורגניזם חי, עבודה עם הטבע ובתוך הטבע. הסיור ביקב Littorai התמקד בפן הזה של גידול הענבים.

אחרי שעברנו את הכלב החמוד ואת הכלב התזזיתי הגענו לבית המכשפות, המקום בו הוודו מתרחש. סלים סלים של צמחים ועשבים מיובשים – מרפא לכל חולי של הגפן. מרססים חליטה של צמח עם ריכוז סיליקה גבוה על מנת לשפר את קליטת השמש, חליטה של קליפת עץ אלון – נגד רקבונות של הגזע, ועוד ועוד. עד כאן זה נשמע הגיוני ומעניין, אולי אפילו עם בסיס מדעי (לא בדקתי) ועכשיו הגענו למנהג הבולשיט – אחד ההיבטים הנלעגים ביותר בחקלאות ביודינמית. בקיצור ולעניין, לוקחים קרן חלולה של פרה נקבה וממלאים אותה ב… צואת פרות (והתאפקתי לא לומר קקי. אופס). למה פרה ולא פר? ההסבר שרק אצל הפרות הקרן חלולה נדרס ע"י ההסבר המדעי שגורס כי לפרה יש אנרגיות טובות יותר כי כנקבה היא נותנת חיים. ממש כך. את הקרן המלאה כל טוב קוברים בנקודות נבחרות בחלקות השונות, ואחרי שהן עוברות תסיסה חראלקטית באדמה אוספים אותן. בתכולה משתמשים לדישון ולתיבול הקומפוסט ובקרן עצמה עושים שימוש חוזר.

בית מרקחת ביודינמי ביקב Littorai. מבלי לערער על האפקטיביות של החליטות לבריאות הכרם, קשה להתעלם משקי היוטה ושולחן העץ המיושן שמרגישים כחלק מתפאורה מתוכננת היטב בסיור בצריף העץ

כמו שכבר כתבתי, לדעתי חבל שהגישה היפה והאמיצה של עבודה עם הטבע מתערבבת עם אנרגיות, וודו ואמונות תפלות. לא רוצים לרסס? רוצים לגדל לעצמכם את הדשן? כל הכבוד, אבל ההידרדרות למחוזות הכישוף לא מתאימה – לדעתי – למאה שאנחנו חיים בה.  מעבר לזה, כמי שעוסק במדע אני אלרגי לשרלטנים שאונסים מושגים כמו אנרגיה לצרכיהם המסחריים. במקום למתג את הכישוף כעבודת אדמה צריך לקרוא לו בשמו – עבודת אלילים. וודו. בולשיט.

כאן קבור הבולשיט

אם מחסרים מחקלאות ביודינמית את הוודו נשארים עם… תחזיקו חזק… חקלאות אורגנית, פחות או יותר. אז ממתי חקלאות אורגנית לא מספיק טובה? כאן צריך ללכת ולברר אצל ההיפים ובמיוחד אצל היאפים, שאם תרצו או לא הם בעלי כוח קנייה חשוב כשמדובר על מוצרי מותרות. כאן אנחנו נכנסים למה שמניע את העולם – חפשו את הכסף. ביזנס. רוצים להיות ביודינמיים? אין בעיה. המעבר לא כולל רק התעסקות בקקי של בהמות, אלא גם בפנקסי צ'קים. כאן נכנס מערך יועצים יקר ומהודר לתמונה, אחרי זה צריך לשלם עוד קצת ולקבל את ההסמכות של הגופים המסמיכים בשביל להוסיף את המילה הנכספת לתווית. זה עוד לפני שמשקללים הפסדים כמו עקירת גפנים כי לא תמיד חליטת הקמומיל מצילה את הכרם ממחלות ומזיקים.

אלדד לוי עשה פעם חשבון כמה חשמל משלם יקב יתיר בשנה וחילק את זה במספר הבקבוקים שהוא מייצר בשנה, או במילים אחרות: כמה כסף-חשמל עולה לייצר בממוצע בקבוק. מעניין איך הייתה מתחלקת העלות של ההסמכה והתפעול הביודינמיים פר בקבוק, אני מהמר שיותר מהחשמל.

לקינוח, הבלוג הוא רק תירוץ לשירים של הנדריקס

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s