h1

טוסקנה, אקלקטי

אפריל 5, 2011

כשנעניתי להזמנה של צחי רוזנבלום להצטרף לטעימת טוסקנה לא היה לי מושג שהמשתתפים והיינות הולכים להיות מהקליבר שהם היו. משהו כמו שמונה אנשים, כל אחד מביא בקבוק – יש מספיק יין לכולם, אף אחד לא ממהר לשום מקום – הפורמט הכי טוב לטעימה. בטח כשיושבים לצד חובבים כבדים ואנשי מקצוע. זה המקום להודות לצחי על הארגון, ההזמנה והאירוח. 

אני לא חושב שהיה יין אחד בטעימה שאפשר לקרוא לו "קלאסי". לכמה מהיינות היה DNA איטלקי, איפשהו, אבל לפחות חצי היו יינות בינלאומיים בסגנון, חלקם הזכירו למשל קברנה ברמה טובה. חלקית:

Fontodi, Vigna del Sorbo, Chianti Classico Riserva 2006 – החבית די מורגשת לצד אדמתיות-סנג'ובזית-קיאנטית. גם בפה אבל החומצה כ"כ ערנית ובועטת שהיא מסיחה את הדעת מטאנין (החבית) שיושב שם. זה לא היין הכי טוב שטעמנו, אבל אולי הוא הכי טוסקנה שהיה על השולחן – למרות שיש בו מעט יותר פרי והרבה יותר חבית ביחס לסגנון. הנעליים איטלקיות, החליפה כבר אמריקאית.

Antinori, Guado Al Tasso 1996 – פקק שעם רטוב-אדום לכל אורכו העביר בנו חשש, אבל לשווא. מבוגר אבל מלא חן, עם הבלנד של קפה-תבלינים-ארז שאפשר למצוא ביינות כאלה, אבל הפה מספר את הסיפור האמיתי, שם מתגלה יין רך – לא עייף! חומציות ואפילו שרידי טאנין מצטרפים לשאריות הפרי שנשארו ויוצרים חוויה של רוך ועדינות. נגמר מהר יחסית בסיום, לשתות אם יש לכם. אולי הוא מסתובב עם הליכון ופיליפינית, אבל קומתו זקופה והבלורית מתנופפת ברוח.

Antinori, Guado Al Tasso 2005 – הרבה מהכל. הבחור ארז צידה לדרך הארוכה, הצטייד במיצוי פרי גבוה, חביות חדשות, חומצה לדרך. מחוספס בגיל הנוכחי, מרוכז ובשל. גם הוא יוכל למצוא שלווה בבגרותו, אבל אני מהמר שה-96 היה הרבה יותר מרוסן כשהוא היה בגילו. הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם (אבל הוא גם בסדר).

 

 

Gaja, Ca'Marcanda Promis 2005 – התחיל מחוזר מאוד, קצת ברט אבל מלבד זה מרבדים של פרי נקי, מרקם רך וחלק, בשלות מתקתקה ונעימה עטופה בחומציות טובה. מורכבות ואופק יישון לא תקבלו – אבל יין טעים, נעים ונגיש, בוודאי. במחיר של פחות מחצי מרוב היינות האחרים מקבלים מבוא בסיסי לסופר-טוסקן.

Fontalloro, Felsina 2007 – פרחוני וארומטי, הבשלות די גבוה לכל האורך ומפזרת קצת מתיקות, אבל החומציות העדינה הטאנינים מחזירים אותו למסלול. הנתונים הטכניים האלה לא מצליחים לבטא את התחושה שהפרי הרך והמלטף הזה מעביר בטועם לכל האורך, ולמרות שאני לא יודע לשים את האצבע מה בדיוק אחראי לזה, השורה האחרונה בפנקס הייתה אדיר. 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s