h1

ידע מוזג ארנק סטודנטיו

ינואר 16, 2011

כבר כתבתי בעבר על ההיסטוריה האלכוהולית בסביבת (אפסילון!) הטכניון. התקציר מסתכם בפאב טכניוני קצת רקוב שדעך סופית ב~2004, משהו כמו שנה אחרי פתיחתו. בחוץ, מרכז זיו, נולד ההסלס ז"ל שהיה מצוין בשנתו הראשונה ואז החל בתהליך גסיסה איטי ועצוב במשך כמה שנים עד שנסגר. במקביל נפתח עוף מוזר שענה לשם פיאמה, והיום מאכלס חומוסיה. אחרי תקופת צמא מסוימת פתחו אנשי האייריש האוס האמיצים את הסקנד פלור עם הרבה השקעה (חדר קירור לחביות כבר אמרנו?) שהפך כמעט מיידית לפופולרי ומלא. כשנה אחריו נפתח הנולה סוקס ממול והיום שניהם מתחרים על ארנקם הרזה של אלפי הסטודנטים המאכלסים את האזור. פריט היסטורי אחרון – לפני כמה שנים טובות לקחו את בית הסטודנט העייף והשאירו ממנו רק את שלד הבטון. אחרי שיפוץ מאסיבי נפתח לאחרונה מבנה מודרני ומזמין עם מגוון אופציות לאוכל, פנאי ו… שתיה

פאב החונטה, סליחה, "מסבאה סטודנטיאלית" (מה נסגר עם ה-buzzword הזה?) הוא התוספת החדשה לבית הסטודנט, עוד עם הניילון על הריפודים. החלל הגדול והמעוצב כולל בר גדול במרכז עם שולחנות מסביב. בכניסה יש במה קטנה עם כלים גיטרה, בס וכלים נוספים – ולפי מה שהתרשמתי אפשר פשוט לבקש להחליש את המוזיקה ולעלות להופיע ככה ספונטנית – מגניב לגמרי. בסה"כ המקום בהרצה, מה שאומר שלא הכל עדיין מתקתק 100% אבל כולם נורא נחמדים ומשתדלים.

מה תשתו? מבחר הבירות של טמפו משתרע מגולדסטאר ועד מרפיס, דרך פאולנר ועוד כמה. בויסקי היצע בסיסי שכולל כמה בלנדד וכמה מאלטים בסיסיים טובים, ועוד כל שאר המשקאות הגנריים שאפשר למצוא בפאבים (אבל חכו לבשורה בסוף). אטרקציה – שתי בירות של SALARAהסטאוט המעושן המיוחד וביטר מצויינת עם ביס קטן של כשות שהופך אותה לבירת אוכל מצוינת (אבל כיפית גם בפני עצמה). האטרקציה היא שהבירות נמזגות מהחבית, ולשמחתי שתיהן היו טריות מאוד בשני הביקורים שלי – קצת שיווק מצד הצוות הופכים את סלארה לבחירה לא פחות פופולרית מהבירות המוכרות שבתפריט. התוספת הזו לתפריט היא משהו שלדעתי משדרג את החוויה, גם אם אתה לא בירגיק מדופלם.

מה תאכלו? תפריט האוכל פשוט יחסית, עם אופציות לשובע ואופציות לנשנוש – מה שטעמתי לא הפיל אותי מהכסא אבל בסה"כ היה טעים ובשביל המחיר שלו מוצדק בהחלט.

שורה תחתונה? כאן מדובר על אטרקציה לא פחות חשובה ואני חוזר לכותרת: מי שעומד מאחורי המקום הבין דבר פשוט אבל חשוב – מה שיחרוץ את גורל המקום זה לפני הכל פרמטר אחד: זמינות. העומס שחווה הסטודנט הממוצע לא משאיר לו יותר מידי כסף או זמן לעבוד (או זמן בכלל, אם הוא עובד במקביל ללימודים) – ומחירים כמו פאבים מחוץ לקמפוס זה בדיוק הגבול בין סתם לקפוץ לבית הסטודנט למשהו זריז וספונטני לבין להתחיל ולשקלל את זה בהוצאות. אז הפיתרון של הפאב הוא מחירי קיבוץ. הבירות הפשוטות עולות 19 ש"ח לחצי ליטר והיקרות ביותר 25. רוב המנות העיקריות בתפריט נמצאות בטווח ה-30-40 ש"ח. הויסקי כרגע מתומחר בשלוש מדרגות מחיר בלבד: 20 (ג'וני אדום), 30 (ג'וני שחור!) ו-40 (ג'וני ירוק!! ומאלטים), ולהוסיף חטא על פשע אפשר להזמין מכל ויסקי חצי מנה בחצי מחיר. בנוסף החבר'ה בפאב עדיין עושים ניסויים בכל מיני מבצעים והאפי האוור ויצא ששילמתי 47 ש"ח על המבורגר וסלארה בלי שידעתי שיש מבצע בכלל.

עוד נקודה חיובית, הפאב פתוח משעות הצהריים ונחמד לעשות הפסקה מהלו"ז העמוס להמבורגר ובירה, כארוחת צהריים או ערב. לסיכום, אם הבנתם את בדיחת הקרש בתחילת הפוסט ועדיין לא ביקרתם – צאו מחוות המחשבים ולכו לבדוק. לא לשכוח לבקש לטעום מהסלארות.  juntapub{at}gmail.com , 04-6903060

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s