h1

הרמיטאז' – בחזרה לעמק

דצמבר 13, 2010

יממה בדיוק אחרי טעימה של עמק הרון, שעדיין הדהדה בפה ובראש הצטרפתי לקבוצה אחרת, הפעם בחדר הפרטי של הטרקלין. המקום מעוצב נעים, השירות היה יוצא מן הכלל (והיינו קהל לא פשוט), ומנת הדגל הידועה של נתחי סינטה נאים שמוגשים עם חלוק לוהט לצליה-עצמית ניפקה קבלות למוניטין הטוב שלה (108 ש"ח). כותרת הטעימה הייתה הרמיטאז'ים מתיישנים, וטעמנו מהם על כל הסקאלה שבין צעירים מידי לבין רגל בקבר. בנוסף, הטעימה סיפקה תמונה מעניינת שהתבססה בעיקר על ה-נגוסיאנט של האזור. ליינות:

M. Chapoutier, La Sizaranne, Hermitage 2003 – הבנתי שהיה שם חם עוד לפני שידעתי מה השנה, פירותי יחסית לסגנון, קצת ירקרקות ואלכוהול, בקטנה. צעיר, חומצי, מחוספס קצת ביובש, הרבה פרי עם קצת מרירות, סיום ארוך ויבש. מתרכך עם אוכל. בסה"כ יין עשיר ונעים אם כי קצת גס. בציר חדש עולה בשכונת ה-300-400 ש"ח, במחיר כזה הייתי הולך על בציר יותר מוצלח מ-2003.

החבוב שמע את ההערה האחרונה שלי, התעצבן וקרא בצרפתית כפרית משובשת לאחיו הגדול שיעשה עלי שרירים. האח הגיע, אבל על קלנועית, ופרק ממנה עם הליכון:

M. Chapoutier, La Sizaranne, Hermitage 1990 – הסריח לי את הכוס עד כדי חשד לפגם, אבל הסבלנות משתלמת ואחרי חצי שעה נחשף יין רך, עם אדמה ותיבול מזרחי, משלב שאריות של פרי עם חומציות עדינה. בסה"כ נעים מאוד, אבל אחרי שיאו. את הראשון הייתי מיישן עוד כמה שנים, ואת זה הייתי פותח לפני כמה שנים.

Jaboulet, La Chapelle, Hermitage 1988 – אולי תיאור הקלנועית/הליכון יותר מתאים דווקא כאן, או שאולי צריך להכניס דימויים קצת יותר מורבידיים. שאריות שניוניות באף, הפה כבר מפורק. אחרי השיא. כנראה שלפקק הבעייתי היה קשר לעניין (נרכש במכירה פומבית).

אחרי העניינים הגריאטריים על גבול הנקרופיליות האלה, היינות הבאים היו הפתעה הייתה נעימה מאוד. רשמי טעימה כפולים;

M. Chapoutier, Le Pavillon, Ermitage 1996, 1997 – איך אני דוחס שני יינות מעולים לפסקה אחת? בגלל הדמיון ביניהם. פרי נקי וברור, שוקולד מריר, תחושה מדהימה בפה, המרכיבים מחוברים בצורה מושלמת, עסיסית, טעימה, הכל בדיוק. בול. דווקא 96 יותר צעיר באופי, עם שמץ חספוס בסיום וחומציות מעט חדה יותר מאחיו. בציר 97 מוכן בדיוק, טיפה בשל יותר, משכר בהנאה ולא רוצים לעזוב אותו. אל תחכו איתו יותר, למרות שאפשר. חבל להסתכן ולפספס יין כזה למחוזות הקומפוט. ככה מבקבקים כיף.

One comment

  1. […] אינם כבדים או מעיקים. יין שפשוט לא הייתי מסוגל לירוק. הזכרון מבצירים 96-97 שעדיין מהדהד מהווה סימוכין נוספים לכך שהיין הנוכחי […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s