h1

בחזרה למעברות

אוקטובר 10, 2010

תמיד שמח במעברות – בין אם זה יין ובין אם זה בירה. פסטיבל הבירה זה באופן מסורתי אירוע שסובב סביב פאן לפני כל דבר אחר. השנה שלטו במדשאה מבשלות "בינוניות". הכוונה היא לא בהכרח לכמות אלא לאנשים שהתמקצעו והשקיעו בציוד ובחומרי גלם – מבשלי בירה שהם כמה שלבים טובים מעבר לניסיונאות-גראז'יסטית. זה טוב, כי יש להם ידע ואמצעים בשביל לנסות ולעשות דברים מעניינים, ולצידם גם בירות שימכרו בקלות ויחזירו חלק מהעלות. ניכר שהמבשלים לוקחים ברצינות לא רק את המוצר – אלא גם את נושא השיווק והמיתוג. פופולרי במיוחד מיתוג ה- oldschool theme עם קורטוב ישראלי – כמו שראיתי גם במבשלת הגולן, ובפאב/מסבאה אביר.

אני לא רוצה לייגע ולהאריך – במקום אספר על כמה בירות ששתיתי ושווה להעלות על הכתב:

אביר האלה – שפתוחים עכשיו למבקרים במסגרת פסטיבל היין של יואב-יהודה עושים בירות חצופות ומעניינות. Deep Soul עשויה משעורה, סילאן וצ'ילי, בעלת גוף מלא – אבל רעננה, הרבה קליה עם שמץ מתיקות-סילאנית – בירה מקורית ומעניינת. אני לא אוהב חריף אבל הצ'ילי כמעט ולא מורגש. Crispy מבוססת על חיטה, צ'ילי ודבש, ויש בה חומציות טובה ורעננות, משהו מעושן – כאן מרגישים טיפה צ'ילי, בעיקר באפטרטייסט. מגניב.

Jem מבשלים סל מגוון של בירות. האמבר אייל נחמדה – קרמית וחלקה עם מיגוז עדין יחסית. 8.8, הקרויה על שם ריכוז האלכוהול היא מאלטית מאוד, עם מתיקות עדינה וקרמיות. בירה כבדה ומלאה יחסית עם קריצה ברורה לכהות הבלגיות. בירה חורפית. הסטאוט מצויינת. קלה כמו שסטאוט צריכה להיות, קליה עדינה, טיפת מרירות. בסוף הדף בפנקס כתוב "יופי!!"

  

במבשלת רונן – טעמתי את הכהה המרושעת, זוכת תחרות לונגשוט של סם אדמס ומיוצרת לפי חוק הטוהר הבווארי. הבירה הכי כשותית שטעמתי בפסטיבל, מרירה, קפה, קליה, קרמל. במילה אחת – מורכבות. בעוד מילה – מעניינת. בניגוד לכמה בירות אחרת – כאן בהחלט לא מכוונים למכנה המשותף הנמוך, ואין כאן מתיקות שיורית או מרקם חלק, אלא בירה לרציניים שמחפשים משהו שהם לא שתו עדיין. חפשו אותה – היא שווה בדיקה.

בסלארה בירת הדגל היא כנראה ה-Smoked Stout – סטאוט קלויה מאוד, אשכרה מעושנת – אי אפשר לפספס, ועם מיגוז אגרסיבי משהו. בירה מעניינת מאוד.

לסיום אדרש לנושא המחירים. נשמעה ביקורת על גובה המחיר (30 ש"ח לכניסה + כוס, 30 ש"ח ל-6 קופונים של טעימות 100 מ"ל). מצד אחד, אין ספק שזה לא זול – אבל אני לא חושב שזה מוגזם. ספציפית אני לא מכיר הזדמנות זולה יותר לטעום מגוון רחב של בירות לא שגרתיות. נוסף על כך, מי שלא רצה 100 מ"ל מאותו סוג אלא רק טעימה קטנה יכול לטעום כמה סוגים באותו דוכן תמורת קופון. יתרה מכך, ברוב הדוכנים אפשר היה לראות שמי שמתעניין בבירה ובמבשלה – ולא רק בא למלא את הכוס – לא ממש ביקשו ממנו קופון.

נקודה נוספת שכדאי לזכור היא שיש מי שמגיע לאירועים כאלה בעיקר בשביל לשתות כמה שיותר, וככל שיש רף מסוים בכניסה – כך גם מתמעטים מקרים של אנשים שבאים בשביל להשתכר בזול. אפשר לראות את זה גם בטעימות יין – ככל שהטעימה המונית יותר כך היא צפופה, רועשת ופחות נעימה – וכאשר יש סף מחיר מסוים לכניסה – התופעות האלה מתמעטות (והדוגמה הכי בולטת היא תערוכת סומלייה).

 

הכותב ביקר בפסטיבל כאורח של בירמסטר

3 תגובות

  1. אני חייב לציין שאני מסכים איתך לחלוטין בנוגע לתשלום. לא מדובר בסכום גבוה, במיוחד כאשר מתחשבים בכמות הבירות שניתן לטעום.


  2. […] בפסטיבל הבירה במעברות קיבלתי דרך מארגני הפסטיבל ארגז בירות שמסרו המציגים בפסטיבל. תהיתי איך להתמודד איתו – אם לטעום כל פעם זוג בירות, לטעום את כולן, לחלק לסגנונות וכו'. בסוף הוכרע הפורמט – טעימה עיוורת עם פאנל חברים – כולנו חובבים וחובבנים. למה עיוור? כי התווית משפיעה עלינו תמיד. אנחנו מצפים לטעום משהו ספציפי מתווית מסויימת ואז השיפוט שלנו מבוסס על הציפיה. קצת נייר אלומיניום מסביב לבקבוק יכול לבטל את זה. מצד שני – הבירות השתרעו על מגוון רחב של סגנונות, וזה פחות "מסודר" לטעום אותן זו לצד זו ולקפוץ מסגנון לסגנון. דווקא כאן הופתעתי לטובה – כי היה קל מהצפוי לזהות את הסגנון של הבירות, ואם הייתה בירה שהסגנון שלה לא היה ברור – זה גם נתון שכדאי להתחשב בו. […]


  3. […] בפסטיבל הבירה במעברות קיבלתי דרך מארגני הפסטיבל ארגז בירות שמסרו המציגים בפסטיבל. תהיתי איך להתמודד איתו – אם לטעום כל פעם זוג בירות, לטעום את כולן, לחלק לסגנונות וכו'. בסוף הוכרע הפורמט – טעימה עיוורת עם פאנל חברים – כולנו חובבים וחובבנים. למה עיוור? כי התווית משפיעה עלינו תמיד. אנחנו מצפים לטעום משהו ספציפי מתווית מסויימת ואז השיפוט שלנו מבוסס על הציפיה. קצת נייר אלומיניום מסביב לבקבוק יכול לבטל את זה. מצד שני – הבירות השתרעו על מגוון רחב של סגנונות, וזה פחות "מסודר" לטעום אותן זו לצד זו ולקפוץ מסגנון לסגנון. דווקא כאן הופתעתי לטובה – כי היה קל מהצפוי לזהות את הסגנון של הבירות, ואם הייתה בירה שהסגנון שלה לא היה ברור – זה גם נתון שכדאי להתחשב בו. […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s