h1

משהו חדש וכחול

יוני 7, 2010

מי שמכיר את הדעות שלי על וודקות יקרות ישפשף את עיניו בתדהמה אם ישמע שעשיתי את קו חיפה-ת"א בשביל השקה של וודקה חדשה. האמת? בהתקלויות עם ואן-גוך בעבר תמיד מצאתי משקה איכותי – מה שאני לא יכול לומר על כל הוודקות הממותגות מהשכונה שלה. בנוסף יש בסדרת הליקרים / וודקה-בטעמים כמה דברים שהם לא פחות מהברקה לדעתי: קשה לא לחבב את הדאבל אספרסו המוצלח, וגם האסאי מצא חן בעיני בזמנו – לכן מוצר חדש שמשיקים מעורר אוטומטית את הסקרנות שלי. עוד סיבה להגיע להשקה – גם כשיש לי דעות נחרצות על משהו אני תמיד שמח להעמיד אותן במבחן: אם טעיתי אז טוב לגלות את זה – ואם צדקתי אז קיבלתי לכך חיזוק נוסף.

הדעה האישית היא פשוטה הפעם – עבור מי שמחפש תמורה לכסף אין צורך לעבור את המחיר של Ketel One. אבל העולם של הוודקות המשוכללות לא כולל את המונח הזה בתוכו, ואפשר למצוא בו וודקות מצויינות. זה גם המקרה הנוכחי.

נכנסתי ללופט תל אביבי מעוצב להשקה של 'מותג על' חדש (מעתיקים מתעשיית היין המקומית?) המכונה Van Goch Blue. כשהגעתי לבר ויתרתי בהתחלה על הקוקטיילים שהגישו וביקשתי את הוודקה בכוס לואו-בול בטמפ' החדר. זה בעיני המבחן הראשון לכל וודקה שמגדירה את עצמה איכותית – איך היא מתפקדת ללא כחל וסרק (מיצים מתוקים או קירור). התוצאה – מרשימה למדי. התחושה היא ניטרלית, רכה וחלקה, ועם מרקם שמנמן ונעים. בלי קרח ובלי ערבובים – אפשר לשתות אותה ככה בכיף, ואני חושב שזה די מרשים.

אז מה הסיפור מאחורי המותג החדש? בגדול, רשת ברים יוקרתית ורבת עצמה בארה"ב ביקשה מואן-גוך לזקק מותג בלעדי עבורה. ישבו מומחי השיווק והזיקוק וחשבו על משהו שיבדל אותם מהשאר, כי מותג חזק צריך גם סיפור מאחוריו. כך נולדה הבלו, המכונה Triple Wheat – חיטה המשולשת. הרעיון הוא פשוט ומעניין, אם להיות מליצי – טרואר של חיטה. הביצוע – מזקקים חיטה מהולנד, גרמניה וצרפת ועושים בלנד, כאשר כל מדינה תורמת אופי שנגזר מהאקלים שלה. תוך כדי ההרצאה המעניינת של נציג המזקקה – טעמנו את שלושת המרכיבים:

גרמניה – אלכוהולית, מתובלת, חריפה ולא כ"כ חלקה. במפתיע – מרכיבה את עיקר הבלנד. גסה משהו

הולנד – עדינה מאוד, מעט מדיצינלית, שמנמנה ומלאה. עדינות זה שם המשחק כאן

צרפת – ניטרלית מאוד, די מתוקה, שמנונית. חלקה ועדינה מאוד. הייתי מוכן לשתות אותה בלי בלנדים

אחרי שהחברה סיימה את הבלעדיות עם הרשת (ומזגה ב-8-9 ברים 10,000 בקבוק בתשעה חודשים) התחילו לשווק את הוודקה בארה"ב. התחנה הבאה – ישראל, מה שמעיד במשהו על החשיבות של השוק המקומי בתחום הזה. לפני שיווק בשוק המקומי ההולנדי, או כל מקום אחר באירופה – היא מגיעה אלינו עם טפיחה על השכם, כמו שאנחנו אוהבים.

אני צרכן פדנט ותמיד בודק את סעיף ה"רכיבים" על התוית. יש מוצרים שפשוט אף פעם לא חושבים לעשות את זה בהם, ולכן אני שמח שהסבו את תשומת ליבי: לוודקה הזו מוסיפים סוכר. קצת מאכזב שמכניסים את הטעם האמריקאי גם לכאן, ושצריך "לעגל" מוצר טוב שעבר ייצור קפדני ומדויק – אבל בכל זאת אני נאלץ לחזור לשורה התחתונה, והיא תמיד מה שבכוס – כאן הוודקה עושה עבודה טובה – גם אם ידקדקו ויגידו שהתוספת הזו מונעת ממנה את התואר "וודקה". כך או כך אני רוצה לעשות טעימה עיוורת לחברים מול וודקה אחרת – אדווח בעתיד על התוצאות.

עוד שורה תחתונה חשובה היא הארנק. המחיר המומלץ לצרכן הוא 260-280 ש"ח ל-750 מ"ל (65$ לליטר בדיוטי פרי). כמו שאפשר להבין מהכתוב למעלה – הוודקה החדשה, למרות איכותה – לא שינתה את הקונספציה שלי בנושא הוודקות היוקרתיות. אבל מה בכל זאת? אם אתם מוציאים סכומים בשכונת ה-300 ש"ח ומעלה על מוצרים כאלה, מדובר בבחירה מוצלחת. עוד אני יכול לומר שההבדל בין הוודקה הרגילה לגרסת הבלו החדשה מצדיק לדעתי את הכמה עשרות שקלים הפרש במחיר. מכאן ואילך – איש איש לפי כיסו ולפי טעמו.

11 תגובות

  1. יופי של פוסט.
    מסכים לחלוטין, גם עם רשמי הטעימות שלך וגם עם הגישה לגבי המשקה.


  2. שוב אכתוב את מה שאני תמיד כותב
    וודקה פרמיום זו המצאה מצוצוה מן האצבע לאולגרכים רוסים ולנובורישים שאין להם מושג ירוק באלכוהול ורוצים לעשות קצת "שופוני יא נאס".
    אין שום סיכוי להבדיל בינה לבין וודקה מאיכות מצוינת אחרת : סטולי אבסולוט ודומיהן…

    עוד הפלצה של מחלקות השיווק.
    מי שקונה וודקה כזו, במחיר של מאלט בן 10 שלא שהתה ולו יום ביישון, הוא פריאייר סוג א'.

    כמו שאומרים פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים.


    • אם אתה מצטט את התגובה של עצמך מהסיקור ב'קולינרי' אני ארשה לעצמי לצטט גם את התגובה שלי משם
      http://coolinary.co.il/Post.aspx?PostID=81

      גל, נדמה לי שהתגובה שלך נכתבת מתוך בורות בנושא, וההתלהמות שלך לא במקום.
      אם אתה מתייחס לוודקה בשביל לדפוק את הראש זה לא אומר שכולם מתייחסים אליה ככה.
      הייתי מצפה ממי שכותב הרבה על ויסקי שידע שחלק לא מבוטל מהאופי של המשקה נגזר מחומרי הגלם שלו ומאיכות הזיקוק (ולא רק חבית השקרכלשהו בשנת היישון האחרונה)
      אחרי שתטעם את ההבדל בין, למשל – אבסולוט וקטל וואן תחזור אלי ותגיד לי אם גם אתה שרלטן.

      —-

      ולגבי התוספת שלך כאן על הפראיירים, יהיה מי שיגיד שאנשים שקופצים לקנות כל מיני הוצאות מיוחדות של ויסקי'ז שהם כמו הויסקי הרגיל רק יושנו עוד כמה חודשים בחבית אחרת ועולים כפול – דווקא הם הפראיירים (או "ויסקי" שיושן בארץ). מהצד השני אפשר יהיה להגיד שאנשים שמתעניינים בויסקי – להם זה דווקא יהיה שווה את המחיר הכפול ולכן טיפשי לקרוא להם פראיירים. מקווה שהמשל והנמשל ברורים…

      מההשתלחות שלך אפשר להבין כאילו כל מה שמבדיל ויסקי איכותי מוודקה זה יישון בחבית.


      • יופי. יצאת פטיש


      • התגובות שלך הולכות ונעשות יותר ענייניות.


      • la noblesse oblige

        עזוב.תהנה מהוודקה .


      • אתה בא, זורק פצצה משתלחת ומתלהמת, אני עונה לך תגובה הרבה יותר רגועה מהתגובה שלך ואז אתה מתחיל עם המשחקים האלה? ציפיתי ליותר…


  3. שמע בוא נסיים את זה יפה.
    נסכים לא להסכים ודי.
    הקוראים יסיקו את מסקנותיהם. כל אחד יקנה מה שבא לו.
    חבל לי שרק מכונת יחסי הציבור המשומנת משתמשת בנו ככה, ואנחנו משתפים פעולה.
    אני מקווה שאנחנו חכמים יותר.


    • אני לא מבין למה אתה פוסל את הוודקה לפני שטעמת אותה. למה לפסול משקה כלשהו לפני שטועמים אותו.

      בפעם הראשונה שטעמתי וויסקי (רד לייבל) וגם בפעם הראשונה שטעמתי וודקה (שקרכלשהו), חשבתי ששני המשקאות האלו הם גועל נפש ואני לא מבין למה שמישהו ירצה להוציא, לא 300 ש"ח, אלא 5 ש"ח.

      לקח לי 5 שנים נוספות לפני שטעמתי וויסקי בפעם השניה (לגבולין 16) והתאהבתי במשקה.

      גם בוודקה יש זבל ויש איכות, ומי שאוהב את המשקה ויכול להרשות לעצמו, בהחלט יהנה מהוודקה הזו.

      אם היא שווה את המחיר, כן למי שאוהב מאוד וודקה, לא למי שלא הכי מתחבר.

      אני לא מאמין במכונות השיווק שכל הזמן מדברים עליהם בתחום היין/וויסקי. אני, עידו, ליאור כולנו כותבים לא מאתמול ואנחנו לא מתרשמים מסיפורי סבתא של משווקים.
      הינו בטעימה, טעמנו, התרשמנו ורשמנו. אם אתה לא מאמין לנו, זכותך. אבל מה שכתבנו היא דעתנו האישית ולא תוכן שיווקי שקיבלנו. יש שם נתונים טכנים על הרכב הוודקה ורשמי טעימה.

      ובכלל כמו שאני תמיד אומר, אלכוהול צריך לעשות לנו שמח ואסור לריב בגללו. אז בא נסיים בחיוך :)


      • מוסכם
        לילה טוב.
        תרגיש טוב. ואת תשתה לי וודקה עם אנטיביוטיקה הא?
        :)


  4. למזלי יצא לי לטעום אותה ובביקור הראשון בדיוטיפרי קניתי 2 בקבוקים.
    ללא ספק הוודקה הכי טעימה שיצא לי לנסות. משאירה את לבל, גרייגוס ושאר הפרימיומים הפופולרים הרחק מאחור.
    לטעום אותה בטמפרטורת החדר בהחלט מרשים, מרגישה כמו מים עם טעם לוואי של וודקה. בהחלט אפשר לשתות אותה נקיה.

    אם היא שווה את המחיר או לא? כל אחד לכיסו.
    אבל היא גורמת לגרייגוס להרגיש כמו סמירנוף לידה.
    מי שלא ניסה, שלא ידבר שטויות.



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s