h1

אמריקה ביקב צרעה

יוני 4, 2010

צומת אשתאול, רמות רזיאל, צובה, בר גיורא. הרבה שלטים עם שמות מוכרים לחובבי יין – מעטרים את דרך היין שלנו – לשניה הזכירה לי את הכביש עתיר-היקבים בסנט הלנה שבנאפה. הריכוז הזה נמצא מרחק מגוחך של 20 דקות נסיעה ממדינת ת"א, וכמעט מפתיע לראות כמה הכל קרוב להכל באזור. על האזור והשיתוף בסביבה הזו אוסיף עוד אחרי ביקור מתוכנן ביקב צרעה.

אם כבר נאפה, ערן פיק שתדרך אותי לטיול הקליפורני – הזמין אותי להצטרף לפורום מלצרי היין הירושלמים בטעימת ארצות הברית. טעמנו מיקס של זנים, טווחי מחיר וסגנונות, כמו שאפשר לראות בדוגמאות:

Domaine St. Michelle, Blanc de Noirs – מבעבע קל, פרחוני מאוד, פירותי, חומציות נעימה עם פרי מתקתק, בועות עדינות. מרענן וכיפי (הכרם, 65 ש"ח)

Eroica Riesling 2007 – פרי שיתוף הפעולה של לוסן ושאטו סיינט מישל, מינרלי מאוד באף עם רמז קל לנפט. עד כאן סבבה, ואז בפה מוצאים יין פירותי, בשל ומתקתק, בלי חומצה שתחזיק את העניין. האף של היין מעניין, הפה מתוק ולא מאוזן לטעמי – ואין קשר בין האף לפה, סכיזופרניה קלה (הכרם, 130 ש"ח). דווקא בציר 2005 שטעמתי לפני שנתיים הראה יותר חיבור בין האף לפה, ולא כלל את המתיקות והפרי שהיו ב-2007.

Columbia Crest Grand Estate Chardonnay 2008 – פרחוני, טרופי, בשל בטירוף, מתוק באף ובפה, חמאתי ושמנמן. סוכריה אמריקאית אופיינית שמי שלא שותה יין יאהב בקלות. הפרחה של הכיתה ששמה הרבה יותר מידי בושם ומדברת בצעקות (הכרם, 60 ש"ח).

Apogee 2005 – אדמתי מאוד, פרי עדין, קצת ירקרק ואלכוהולי. חומציות טובה ולצידה מרירות ניכרת, עם סיום ארוך, מריר-מתובל. לזכותו – בשלות נמוכה, לחובתו – פנולים לא בשלים. יכול להיות שלא הבנתי את היין ואת הסגנון, אבל לא נהניתי לשתות אותו (הכרם, 300 ש"ח).

Duckhorn, Napa Valley Merlot 2007 – אף נקי, פירותי ופרחוני, משלב חומציות נעימה עם פרי. יין קליל שסובב סביב הפרי ומוציא גם קצת אופי מהזן. כיפי, מתאים לאוכל או לבד (לא מיובא).

Columbia Crest Merlot Reserve 2004 – יין פירותי ונחמד, פחות רענן וקל מהקודם, יותר יובש ותבלינים. פחות מרלו – יותר חבית. חביב ליד המבורגר, לא הרבה מעבר. במחיר שלו הייתי הולך על משהו אחר כנראה (הכרם, 135 ש"ח).

Joseph Phelps Cabernet Sauvignon Napa Valley 2006 – פרי טוב ועשיר עם שכבות של תיבול עדין, הדוק, חומצי, יובש מעט נוקשה והרבה פרי וטוב. קברנה קליפורני מלוטש ומרוכז שאפשר להנות ממנו כבר עכשיו אבל כמה שנים ישחררו ממנו את הנוקשות ויעשו אותו חוויה. יופי של יין, לבדו היה שווה את הטיול (לא מיובא).

Casa Nuestra Old Vines Petite Sirah 2007 – יקב משפחתי קטן שיושב על דרך סילבראדו קצת מצפון לסנט הלנה ומשחק עם זנים מיוחדים. האמת שהיינות לא הרשימו אותי אבל אירחו אותי יפה אז קניתי בקבוק כתודה. תכננתי לשתות בקליפורניה אבל איכשהו הוא התגלגל איתי לארץ. אף בשל מתוק וסוכרייתי, דובדבנים חמוצים, טאני נורא בפה, לא המון פרי, סיום יבש וקצר יחסית. גס ולא מאוזן.

סיכום? היינות הראו שאצל הדוד סאם עושים יינות טובים ויינות לא טובים. קיבלנו דוגמה לקברנה-נאפה איכותי וקיבלנו דוגמה לכך שאפשר לעשות גם מרלו בסדר בנאפה. כמו אצלנו, אי אפשר היה למצוא מכנה משותף ברור ליינות, ואי אפשר היה להמנע מנפילות.

תודה לערן על הזמן, הסבלנות והאירוח.

3 תגובות

  1. עם סיום קריאת הפוסט הנוכחי תרשה לי לאמר לך שאתה לא בן אדם. והסבר בקצרה כחובב עולם חדש רק מלקרוא ולראות חלק מתוויות היין ששתית העלה בפי ריר הייתי שמח להצטרף לטעימה שכזאת גם עם קצת הפעלת קשרים מצידך בנושא. לא נורא לפעם הבאה.
    בהמשך לשיחתנו מאתמול ישנה בעיתיות מסוימת בתוויות יין אמריקאיות פה בארץ הם פשוט כמעט ולא קיימות המדינה מושכת ומסקרנת אותי לדברים חדשים שטרם ניסיתי וקשה למצאם או שעלותם מעט יקרה.
    לגבי האפוגי רצינו להכניס אותו בטעימה של הממסכים בזמנו אך בהתיעצות עם רני הוא טען שחבל על ההשקעה שכן היין עם נטיות חזקות לכיוון בורדו/עולם ישן ואין מה לגעת ביין בבציר הספיציפי הזה שטעמתם. מקריאת ביקורות שמעתי שמדובר ביין עם קבלות ויותר משלא הבנת אותו נראה לי שפשוט נגעת בו בנק' זמן בעיתית אבל כמו שרונן מווין דיפו אמר אני לא אוהב לעבוד בשביך היין שאני שותה כך גם אני אולי אם נזכה בחישגד שווה לקנות אותו ב-2014.


  2. אהלן,

    ראשית יש לא מעט תוויות בארץ. שקד מביאים את המונדבי הפשוטים, את הסדרות הנמוכות של קולומביה קרסט מערך השיווק של הכרם הכניס למאות מסעדות פשוטות ופאבים בארץ, ו-י.ד. הכניסו לפני איזה שנה-שנתיים את היינות של קופולה.

    בטווח המחירים הגבוה יותר הכרם מביאים כל מיני דברים – חלקם מעניינים – כמו חלק מהיינות של שאטו סנט מישל כגון הארויקה, ריזלינגים אחרים, מבעבעים ועוד. יש גם את האפוג'י ויינות נוספים.

    לגבי האפוג'י – יכול להיות שהוא צריך עוד זמן בבקבוק, ובטוח שאני לא מכיר את הסגנון הבורדולזי לשם הוא מכוון. עם זאת, אני לא בטוח אם הדברים שהפריעו לי בו, כמו המרירות הניכרת והנימות הירוקות באף – יכולים להשתפר עם הזמן. בנוסף, היו סביב השולחן אנשים שמבינים קצת יותר ממני בבורדו וגם הם לא התרשמו.


  3. ולסקוטית יש את וונטי, תמורה טובה למחיר הזול אבל יינות פשוטים יחסית.
    אם רק צרפת ישראל היו מתמחרים הגיונית את הברינגרים שלהם…



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s