h1

האיש שכתב את הספרים

פברואר 19, 2010

במסגרת אירוח הקצפת של היקבים הישראליים, הזמין הפעם מיכאל ראב לשמוע את ד"ר יאיר מרגלית – האיש שכתב את הספרים, ולטעום את יינותיו בטעימת אורך של כל בצירי אניגמה. תודה למשפחת ראב על ההזמנה ועל האירוח החם, וליאיר על הסבלנות והכנות.

היינות. וואו. היינות ששתינו נמצאים בטופ של מה שעושים בארץ, אם להתחיל דווקא מהסוף. הם מתחלקים לשתי קבוצות ברורות ושונות: טרום 2007, ו-2007 ואילך.  טרום 2007 כוללת יינות פירותיים, מאוזנים ועשירים שנמסים בפה. כמו שכבר כתבו לפני, ב-2007 יש שינוי כיוון מוחלט, עם צעידה מובהקת לכיוון העולם הישן. אין לי ממש ניסיון עם בורדו, אבל אני חושב שאפשר למצוא מאפיינים משותפים.

בכל היינות לא מרגישים בחבית, בהתאם לפילוסופיה של מרגלית "חבית זה כמו מלח באוכל: אם שמים לב אליה – אתה משתמש ביותר מידי". כפועל יוצא, היינות שעושים במרגלית מתיישנים שנה אחת בלבד בחבית – הרבה פחות מהממוצע בקרב יינות אחרים מהרמות הגבוהות של האיכות ו/או המחיר. היישון של האניגמה מתבצע בחביות חדשות, בנות שנה ובנות שנתיים.

אניגמה 2008 – פרי אדום, ארז, טבק, ותיבול עדין עם נגיעה מורגשת של הקברנה פרנק. מתובל, מרירות ניכרת, פרי עדין, הרבה יובש רך, מבנה מוצק, סיום יבש ומתובל. יין אלגנטי ומורכב בתחילת דרכו.

אניגמה 2007 – קצת יותר ירוק מקודמו, יותר תיבול על חשבון פחות פרי, אחלה חומציות! יובש רך, תיבול, אותה מרירות, סיום ארוך מאוד, חומצי ויבש. אלגנט.

אניגמה 2007 ספשל רזרב – מהדורה ניסיונית. ארבע חביות (בנות שנה) הושארו להתיישן שנה נוספת. היין דומה לבלנד הרגיל, עם יותר פרי, רמז של וניל, יותר נפח בפה, קצת יותר יבש, חומציות עסיסית מעולה. קצת פחות הדוק וסגור מקודמו. יין מדהים. בנתיים מחכים ביקב שתוצאות הניסוי יתבגרו מעט לפני שיחליטו אם לחזור אליו. בעיני זה היה אחד היינות המרשימים בטעימה, גם בגילו הצעיר.

בצירי 2006 ו-2005 דומים זה לזה, עם אף פירותי-שזיפי בשל די מוחצן, גם בפה פרי עשיר, מוצק ודחוס מרוסן ע"י חומציות, ויובש שמכניס מעט חספוס. 2005 קצת יותר יבש ופחות מצא חן בעיני בהשוואה ל-2006. בכל מקרה מדובר על יינות מודרניים ומאוזנים שעשויים היטב – אבל בשלב זה של חייהם אין להם את הייחוד של 2007-8. לעומתם, שני הבצירים הראשונים של היין, 2003-4 מראים מה קורה כשיש סבלנות: חלק מהפרי הנעים באף מפנה מקום לארומות שניוניות וחושף אדמתיות, עם רמזים לעישון וזפת, בפה היינות רכים ופירותיים, עם תיבול עדין, טאנינים מתקתקים ורכים, וחומציות שמחזיקה את הכל. גם בגרסת טרום 2007 – היינות האלה עושים חיל. לשתות עכשיו או בשנים הקרובות – ולקבל חוויה. רגע לפני הקינוח שלף יאיר אס מהשרוול, או בקבוק מהאוטו.

מרגלית קברנה סוביניון ספשל רזרב 2008 – אף קברנה מובהק, פירותי אבל לא בשל, בפה הוא מלא בפרי עשיר, עם חומציות הדוקה, תיבול עדין, הרבה יובש רך. ריכוז ועוצמה משולבים עם רוך ועדינות. בלי הרבה מילים – זה אחד היינות הכי טובים שעושים בארץ, אולי הטוב ביותר.

עד עכשיו היה רק יין. עכשיו למחירים. הבצירים החדשים של האניגמה עולים קצת פחות ממאתים, והיין האחרון עולה כ-220.

"אני לא שותה כל יום מרגלית – זה יקר לי", אמר בחיוך יאיר. זה באמת יקר – אולי המחירים הגבוהים ביותר בארץ. מה לומר? שתי תובנות מהטעימה:

1) כששותים את היינות – זה פתאום לא נראה יקר מידי

2) אם מישהו בארץ יכול לגבות מחירים כאלה – זה האיש שכתב את הספרים שמהם למדו הרבה מהייננים בארץ, והיה פה ראשון במצעד יקבי הבוטיק. אם יש יין ישראלי ששווה מחיר בשכונת ה-200 ש"ח, אז מרגלית הוא מהיחידים.

מכאן והלאה – כל אחד בכיסו ובטעמו. אישית אני לא רואה את עצמי קונה את היינות האלה בקרוב, לכל היותר בקבוק בודד לארוע מיוחד. בנתיים אני מסתפק ביינות מעולים אחרים שטעמנו סביב אותו שולחן.

3 תגובות

  1. פוסט (כרגיל)..מדוייק,ענייני,ממצה ומועיל..נהדר!

    אכן – יינות מעולים ויקרים..ואין הדבר בעוכרינו..
    תאר לך שאלו "יינותינו היומיים"..מה נשתה "ליום חגינו"? "פטרוס?
    לפני כ-3 שנים (בטעימה בתמרת),הכריז יאיר שהייקב הולך
    "לשדרג" את מחיר יינותיו…הבנתי ואספתי מספר בק' SR 2005 לא מבוטל..אותם אוכל להציע לחובבי היין(על בסיס אישיומוגבל מאד)במחיר מפתיע..
    להתראות בטעימות,בשתייה ובשמחות, לחיים!


  2. וואללה הפעם שיחקת אותה כל מילה חקוקה בסלע מבחינתי. הסתיוגיות קלות פה ושם, יותר עניין של טעם אישי. בעיני 2006 היה אחד הטובים בטעימה וSR 2007 מרשים ביותר. 2003 היה מיוחד מהמתיישנים. אכן מרגלית הוא אחד היקרים בארץ אבל אם יש יקב ישראלי שהייתי מוכן להוציא סכום כסף עליו כזה גבוה זה רק מרגלית. בעיני הטופ שבטופ ולא שום מתחכם או מתיימר אחר, מרגלית הוא THE REAL THING. ואם גם היה ביידי את הכסף הדרוש לקנייה רבתית של בקבוקים אלה, כפי שציינת עדיין לא הייתי מוכן לשתותו כל יום על מנת שלא יאבד ייחודו בעיני.
    *** למיכאל שוב שאפו על האירוח ואירוחו של יאיר היה נעים לפגוש פן נוסף של האיש והאגדה. לגבי הבקבוק שציינת נשמח לשמוע הצעה מרנינה.


  3. […] נחלקו למרגלית ה"ישן" וה"חדש", בדיוק כמו יינות האניגמה ששתינו לפני שנה סביב אותו שולחן. כאשר בציר 2006 דרומה מייצג יינות מוחצנים עם בשלות […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s