h1

אנשים ויין

ינואר 18, 2010

אור רכס – הניו-יורקי והאגדה קפץ לביקור מולדת וסיפק לנו סיבה למסיבה. אחרי ניסיונות כושלים שלי ושמיניות באוויר של ערן הצלחנו לתאם מועד שהתאים עבור חלק מהגרעין הקשה של הפורום בתפוז. את הכפפה הרים גיא, הבעלים של מיה-בר הירושלמי המושקע והמומלץ, שפתח בפנינו את חדר הטעימות הפרטי ומצא זמן לטפל בנו אישית בערב עמוס עם עובד שהבריז – תודה!

סביב השולחן התקבצנו טום, רותם, ערן, קינקס וחתן השמחה. היו כל מיני יינות, אבל הפעם הם היו התפאורה והאנשים היו העיקר – בדיוק כמו שיין אמור להיות. לא ממש ישבתי ופירקתי את היינות לארומות, אבל כן ישבנו ודיסקסנו עליהם.  הסיכום שלי הולך להיות קצת שונה מבד"כ, אולי קצת פחות נחמד אבל ניסיתי לתאר את התחושה של היין בכלליות ולא כרשימת מכולת, לשם שינוי. את המחירים לקחתי מ-winedepot שאני מחשיב כחנות זולה.

Durius Tempranillo Reserva 2005  – אין פה הרבה פרי בשום שלב, יש ליין מבנה טוב, הוא יבש למדי ויש בו חומציות טובה. אחרי שעתיים בבקבוק חזרתי אליו והוא נפתח ונהיה רך יותר והוציא פרי נעים. יין אוכל לא רע, תנו לו בשר שמן והוא לא יגנוב את ההצגה אלא יילך איתו בכיף. ב-45 ש"ח זו קניה טובה ליין יומיומי לאוכל. יבוא – אקרמן.

תבור מסחה 2005 – לזכותו אפשר לזקוף את העובדה שהפרי מאופק ולא בשל. לחובתו – החבית לא מספיק מאופקת. התוצאה היא יין מעט ירקרק, לטעמי מתובל מידי בפה ובאף באופן שמעיד על שימוש יתר בחבית שמנסה לחפות על פרי בעייתי. בסה"כ זה לא יין גרוע, והייתי אולי ממקם אותו איפשהו לצד סדרת סינגל של סגל – ב- 60 ש"ח ליד מנגל או משהו. ב-140-150 ש"ח – ממש לא, תודה.

צ'ילאג פרימו 2004 – כאן מרגישים אופי קברנה מובהק, ללא בשלות, גם כאן הייתה יד מעט מתירנית על החבית. בסה"כ מתקבל יין טוב – עם מבנה מוצק ויבש – יין שהייתי מעדיף לפתוח עם אוכל ולא בפני עצמו. היין נחמד ונעים, אבל לא מצאתי בו מורכבות או עניין שיצדיקו מחיר של 160 ש"ח. כמו שכבר כתבתי – זה מבורך שהיקב שומר את היינות אצלו ומשיק אותם רק כשהם מוכנים לשתיה, וברור לי שזה עולה כסף שצריך לשלם. עם זאת, לטעמי היין לא מצדיק מחיר תלת ספרתי – גם אם אני משקלל את היישון הנוסף ביקב.

יתיר קברנה סוביניון 2006 – יין טוב ומדויק. textbook של פרי די בשל, עץ קלוי שמפזר הרבה תיבול. מהונדס ומהוקצע למשעי – עדיין קצת צעיר ומעט ונשכן – אבל גם לא הייתי מיישן לטווח של יותר מכמה שנים. קצת אלכוהולי. אני ממש מבין למה הרבה אנשים אוהבים אותו (כולל פמליית הפרקר), הוא פירותי, בשל, מוצק ועשיר – אבל אני לא מצליח להתחבר לכל הבשלות והקליה הזו. ב-125 ש"ח שהוא עולה אני מקבל עודף על קברנה איכותי אחר מהסגנון הבשל – הירדן. להבדיל, הירדן הוא יין עם קבלות, שמתיישן בנחת, מתעדן ומוסיף מורכבות לאורך השנים, בעוד שכאן מדובר בבציר השני של היין ביקב – איכותי ככל שיהיה. בפשטות – יין טוב שאני לא מתכוון לקנות.

ויתקין פטיט סירה 2005 – במילה אחת – פצצה. בכל רמ"ח אבריו. פצצה של פרי שחור בשל, פצצה של יובש שמפרקת את השיניים ואת הלסת – גם חמש שנים מהבציר. מאחורי כל זה יש רבדים שחורים שאני מקשר לזן, עם אספלט, אפר ותיבול-פלפלי. קצת יותר מתוק ממה שזכרתי, גם האלכוהול לא נעדר – אבל זה פשוט המון יין. הגסות המחוספסת שלו, העסיסיות, הריכוז המטורף והעוצמה – זה מה שעושה אותו ליין הישראלי שאני הכי מתלהב ממנו. בהחלט לא יין לאוכל, אבל אפשר להגיש איתו דברים בצד שיתנו לו קונטרה – גבינות בשלות מאוד, או איזה רצועות רוסטביף בלי הרבה תיבול כדי לשבור קצת את היובש יכולים להעלות אותו עוד מדרגה. 105 ש"ח לבציר חדש. המסקנה הקבועה שלי אחרי פתיחת בקבוק כזה היא: לקנות עוד.

8 תגובות

  1. היי ,

    כרגיל היה נחמד להיפגש. מסכים עם כל מה שכתבת.


  2. היה תענוג, מסתבר שירושלים לא כזו רחוקה לקח לי 40 דקות מההורים. לא צריך לחכות שאור יגיע לארץ שוב…


  3. מסכים מילה במילה עם מה שרשמת.
    גם אני רוצה להודות לגיא על הארוח ועוד ביום שבו עובד מבריז.

    המיה בר התגלה כמקום נחמד מאוד עם אוירה כייפית, יחסית לבר גם דיי מרווח ונעים.
    היה כיף לפגוש את החברה ולהכיר את אור.

    נקודה אחת בנוגע ליין – "החלט לא יין לאוכל, אבל אפשר להגיש איתו דברים בצד שיתנו לו קונטרה"
    נהפוכו, לשתות את היין הזה לבד זה מזוכיזם לפה שלך, למה?
    תוסיף לו באמת את הגבינות או במיוחד את הרוסטביף שהצעת ותהנה ממנו שבעתיים.


  4. לטעמי זה לא יין לאוכל, אלא זה יין שצריך קצת נשנושים כדי לשבור את היובש שלו.

    יין לאוכל זה לא יין שיעלים לך לגמרי את הטעמים של האוכל, אלא יצעד לצד האוכל. תמיד יש את הדילמה מי אתה רוצה שיוביל – האם לתת את הבמה לאוכל או ליין. נניח, גבינות בשלות – שים אותם עם יין ממוצע – הם עלולות להשתלט לחלוטין על הטעם.
    קח קברנה בשל עם קליה וחבית ושים לידו איזה נתח פילה עדין ולא מתובל – ואתה מעלים אותו.

    בגלל זה כל מיני יינות אוסטרליים או בומבסטיים אחרים מגיעים עם מנות באותה רמת מתיקות בשלות – למשל הורגים סטייק עם רטבים מתוקים או שומניים מידי – ולמעשה היין והאוכל עושים תחרות צעקות.
    יש אנשים שאוהבים את זה – אני חושב שזו קקופוניה בפה וזה אולי יכול להיות נחמד לפעמים אבל בסה"כ זה כואב באוזניים בסוף…


    • מסכים לחלוטין שזה לא יין לאוכל, אבל חושב שהנישנושים בצד הם חובה ליין הזה.
      אחרת זו פצצת יובש שגורמת לפה לאבד את התחושה.


  5. לא מכיר את היינות הנ"ל אחד-אחד, אך מסכים עם הטענה הכללית שיין טוב לא חייב לעלות שלוש ספרות. כמובן שישנם לא מעט יינות שמצדיקים מחיר כזה, אבל לצערי הם לא נפוצים כמו היינות שבעצם עולים כך


  6. איזה אורח! כבוד

    ברוך הבא :)


  7. […] גילוי נאות: אני מתלהב מפטיט סירה. עוד לפני שגיליתי את המיתולוגי של ויתקין מצאו חן בעיני הניסיונות האזוריים של כרמל. […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s