h1

טעימת (לא) אוסטרליה

ינואר 9, 2010

סוף סוף הפנקס הסורר צץ מתוך הבלאגן על השולחן במשרד, ואפשר להתיישב עם כוס קפה ולכתוב על טעימה מפתיעה שרקח גם הפעם מיכאל ראב. חשבתי שטעימת יינות איכות מאוסטרליה תהיה תחרות אגרוף בין ענקים, כאשר מוחלפות מהלומות של בשלות, ריבתיות וחבית בין המתמודדים. אבל למיכאל היה רעיון אחר, והוא הגיש לנו יינות שאת רובם לא הייתי מזהה כאוסטרליים בכלל. הטעימה הייתה עיוורת – כל בקבוק נמזג בתורו כשהוא מכוסה, ואחרי ששתינו והתרשמנו – נחשף הבקבוק.

לטעמי, יקב ד'ארנברג מראה (שוב) שהיותו יקב גדול ומסחרי לא פוגע ביכולתו לעשות יינות קאלט, לבצור יבולים נמוכים בצורה מצחיקה, ולשים את האיכות מעל הכל. משהו שהחבר'ה בקצרין הראו מההתחלה, והיום יקבים אחרים עושים מאמצים בכיוון. חילקתי ציונים, בעיקר כדי למקם את היינות אחד ביחס לשני.

Hardys Tintara Shiraz 1999 – שחור-סגול ואטום, פרי יער מרוכז, קליפת תפוז ועץ קלוי. גוף מלא, יובש בינוני ופרי, חמאתיות וקליה מהחבית שמוסיפה גם תיבול בסיום הפירותי. בסה"כ יין לא רע, אבל לטעמי יושן יותר מידי – במצבו הנוכחי חסר לו עוד קצת פרי בשביל להתמודד עם החבית. 89

d'Arenberg Sticks & Stones 2002 – שחור לגמרי, סגול בשוליים, פרי יער מרוכז והדוק, שוקולד. בפה חומציות טובה, גוף בינוני-מלא, יובש עדין משולב היטב בפרי, קצת תבלינים, וסיום פירותי ונעים. סגנון איטלקי מודרני, עם חומציות טובה, חבית רגועה ופרי עשיר אבל לא משתולל. אחלה יין, עם שילוב ספרדי/פורטוגזי של טמפריניו, גרנאש וסוזאו. 93.

Rosemount GSM 1999 – אדום-חום, שקוף למחצה. דובדבנים, עור, תבלין מזרחי, משהו קירשי-ליקרי. בפה חומציות עדינה, גוף בינוני-קל, פרי עדין וסיום קצר. עבר את שיאו לטעמי, אין ציון.

d'Arenberg Coppermine Road 1999 – סגול כהה, מבהיר בשוליים, אופי של קברנה באף עם שזיפים, אקליפטוס, וניל ונגיעה של פלפל ירוק. בפה חומציות מצויינת, פרי עשיר ולא בשל מידי, טאנין רך, נגיעות של תיבול, סיום ארוך פירותי ומתובל. אפשר לתת לו עוד שנתיים, אבל הוא מצויין כבר עכשיו. עשוי מצויין, נותן אופי של הזן – בשורה התחתונה בפנקס כתבתי בגדול "פצצה". במובן הטוב. 96.

משיטוט באתר למדתי שמקור השם הוא בכביש הסמוך לכרם הקברנה הטוב ביותר של היקב. יותר מעניין מהשם, מסתבר שמדובר בקלון לא שגרתי של הזן, שבגלל בעיות הסתגלות – קשה לו, והוא מוציא יבול של רבע טון לדונם (!)

E&E Black Pepper Shiraz 2002 – שחור לחלוטין, שוליים בצבע בורדו. אף funky, מוזר ומורכב, משתולל עם סוכריות גומי, פירות יער, בננה, פלפל לבן, קפה, קרמל ועוד. בפה הוא מרוכז מאוד, פירותי עם מתיקות שיורית, חריפות וחומציות הדוקה. הכל דחוס ומהודק עדיין, וכדאי לתת לו עוד כמה שנים טובות לפני שפותחים אותו. הרבה יין. פרוע. קצת מופרע אבל מעניין. 94.

 הפוסט של רותם. תודה רבה למשפחת ראב על האירוח ועל הארוחה המצוינת.

4 תגובות

  1. […] לפוסט של ליאור. […]


  2. הפוסטים שלך תמיד מעניינים אבל למה אתה לא מציין מחירים אף פעם?


  3. שלום סיגל,

    אני דווקא משתדל לציין מחירים כשיש לי אותם. כאן מדובר על יינות מיושנים שאין להשיג בשוק ולכן אין להם מחיר ריאלי. בכל מקרה, אני ממליץ לעשות את מה שאני עושה ולבדוק בצירים חדשים באתרי אינטרנט. למשל ב- winedepot.co.il יש מבחר די גדול ביחס לחנויות אונליין (וגם שם לא מצאתי מחירים של רוב היינות בפוסט).


  4. כן, הבנתי… תודה בכל מקרה על הפוסטים המעולים וההשקעה!



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s