h1

האבא של הקברנה

אוקטובר 31, 2009

שוב התכנס פורום היין של שרון ואסף, והפעם תחת הכותרת קברנה פרנק ישראלי. הבורדולזי שלקח לראשונה יאיר מרגלית והראה שיש מה לעשות איתו גם בארץ. היום יש אנשים שטוענים שזה מתמודד ראוי ל"זן הישראלי" שהרבה יקבים מחפשים. אישית אני חושב שעושים ממנו יינות טובים, הרבה פעמים יותר מעניינים ממרלו/קברנה גנריים – אבל את הדגל הישראלי הייתי מחפש דווקא בקריניאן או פטיט סירה.

טעמנו על עיוור את כל שבעת היינות, לצד כיבוד קל ומוצלח פרי מטבחו של שרון. הציונים שכתבתי הם יחסיים לטעימה הזו ולא על סקאלה אבסולוטית כלשהי, וציוני הפורום המשוקללים מופיעים בסוגריים.

Marie de Beauregard, Saumur Champigny – סגלגל בהיר שקוף למדי, אף שקט עם פרי עדין, תבלין ומעט עשב. בפה מעט חומציות וטיפה תיבול. חסרים: פרי, נפח, יובש. לא יודע אם זה אני או היין, אבל לא אהבתי. ג'וקר מהלואר. 105 ש"ח, ציון:  83 (78) (יבוא: הסקוטית)

שטרן קברנה פרנק 2006 – סגול עמוק ויפה, קליה, פלפל ירוק מודגש, פלפל שחור ואקליפטוס. גוף מוצק, טאנין ניכר משולב היטב באחלה פרי וחמיצות טובה עם תיבול עדין. סיום בינוני ארוך ומתובל. כ-90 ש"ח, ציון: 90 (84). אחרי הדיון עם הפורום אני חושב שאולי הגזמתי מעט עם הציון, בגלל השיפור לעומת היין הקודם. למרות זאת – כתבתי ציונים לפני הדיון עם השאר והחלטתי לא לשנות בעקבות דעת הרוב.

פסגות קברנה פרנק 2006 – צבע סגול אטום, עשבי תיבול, פלפל לבן, קליה, מעט אלכוהול. יובש עדין לצד פרי, נפח טוב, תיבול די חריף, סיום ארוך ומפולפל. יין מעניין עם ריכוז טוב, יותר עדין מהקודם. כ-90 ש"ח, ציון: 91 (88).

בן חנה, לה-מרי קברנה פרנק 2005 – אף פירותי, מעט בשל, שזיף, שוקולד וירקרקות אופיינית לזן. חומציות טובה עם פרי ויובש, רחב ונעים. לא פחות מורכב מהקודמים אבל יותר עדין ומאופק. אחלה יין. רשמים קודמים. כשהיה חדש עלה 120 ש"ח, בציר 2006 שיצא לשוק לאחרונה טיפס ל-135 ש"ח. 90 (92) – מצטיין הפורום.

פלטר, T-Selection קברנה פרנק 2005 – סגלגל שקוף למחצה, המון ירקרקות באף, קצת אלכוהול והפרי כמעט ולא מורגש. בפה טאנין עצמתי אבל לא חד, נפח טוב, חומציות, פרי שיוצר מתיקות מדומה, סיום ארוך ומתובל. האף ירוק מידי והפה לא היה מחובר לטעמי. בזמנו עלה כ-150 ש"ח, בצירים חדשים עולים יותר. כשטעמתי את היינות האלה בהשקה אצל משפחת פלטר הנחמדה לא ידעתי להגיד מה יקרה איתם כשהטאנין ידעך. היום אני פחות אופטימי – לפחות לגבי היין הזה. ציון: 87 (85).

ויתקין קברנה פרנק 2004 – שחור אטום עם שוליים סגולים, באף מעושן-קלוי, פרי יער וקקאו, בפה החומציות מחזיקה פרי עשיר, נפח טוב ויובש עדין. סיום בינוני, חומצי-פירותי. הפקק של הבקבוק היה רטוב עד השליש הקדמי ויכול להיות שהיין לא היה במיטבו. בכל מקרה היה מהנה וטוב. 90-100 ש"ח לבקבוק חדש. ציון: 89 (89).

מרגלית קברנה פרנק 2003 – ארגמן בוהק, אף שהזכיר קברנה סוביניון עם פרי יער, תיבול נעים וקקאו. גוף בינוני, פרי מעט מתקתק (2003?), סיום ארוך וקלוי. הייתי מוכן להמר שזה הג'וקר – קברנה סוביניון ישראלי איכותי כלשהו. יותר אהבתי את 2004. מחיר: אני לא מצליח לעקוב. ציון: 88.5 (89).

יינות ראויים נוספים שעושים בארץ מהזן כוללים את הלל של תניא ואת הרזרב המוצלח של רקנאטי. שוב תודה לשרון ואסף על הארגון והאירוח. פוסט מצולם של רותם

9 תגובות

  1. […] נוספים תוכלו לקרוא אצל ליאור Categories: יין ישראלי תגים:טעימה עיוורת, צרפת, קברנה […]


  2. טעמתי בסומליה שני יינות ק.פ. שיכלו לתפוס מקום כבוד בטעימה:
    תשבי אסטייט 2006
    רקנאטי רזרב 2006


  3. שנות בציר?

    נראה לי לא לעניין לעשות טעימה של זן אחד משנות בציר שונות.
    והצרפתי – מה שנת הבציר?

    לגבי המרגלית והויתקין – האם העובדה שהם מבוגרים מהשאר בשנתיים שלוש לא משפיעה על הציון?


  4. נקודה טובה.

    לגבי הצרפתי – חיפשתי וחיפשתי ולא הייתה שנת בציר על התווית!
    תוכל לראות בעצמך בצילום של רותם (קישור בסוף הפוסט).

    לגבי שנות בציר שונות:
    ראשית בטעימה מקצועית בתנאים אידיאליים יכול להיות שעדיף שכל היינות יהיו מאותו בציר. הטעימה הזו לא התיימרה להיות מקצועית אלא חברית וחווייתית.
    בארץ ההבדל בין הבצירים לא ענק (אם כי נראה שדווקא 05 ו-06 שונות) – אבל לא היו בטעימה יינות עייפים מידי או מבוגרים מידי.
    חלק מהיינות ברשימה די קשה להשיג, ולכן שמחנו על ההזדמנות לטעום מהם בכלל.

    הטעימה הייתה עיוורת אבל ידענו מה הבציר. למעט מרגלית, ההבדלים מבחינת יישון לא היו גדולים אז לא הייתה השפעה משמעותית על הציון מבחינתי.
    לגבי מרגלית – כמו שכתבתי, השנה החמה מתבטאת ביין. בסה"כ מדובר ביין טוב אבל הציון שלי ירד מעט בגלל שלא מצאתי בו יותר מידי אופי של הזן. אני מזכיר שוב שכתבתי שהציונים הם יחסיים לטעימה ולא על סקאלה אבסולוטית כזו או אחרת.


    • הצרפתי היה 2007.
      למרות שלא הופיע על הבקבוק עצמו, שרון אמר שעל הארגז בחנות היה מצויין הבציר.


  5. תרשה לי להעיר וקצת לחלוק על הנאמר. ראשית דבר לגבי היין הוא כמו שציינת 2007. לגבי הטעימה הפאנל הוא לא פאנל מקצועי פרורפר וגם לא מתיימר להיות כזה אבל וזה אבל גדול מפה להגיד שאין לו יומרות או יכולות הייתי מבטל זאת בשישים ומיד. הפאנל בעיני הוא חצי מקצועי יושבים בו אנשים שיש להם מושג או שניים לגבי יין יודעים להתרשם ממנו ולהעריכו בהתאם. ניתוח כפי שאנחנו עושים לא הייתי מגדירו כחאפיף והוא בכל זאת ראוי לאיזה חומר למחשבה וחושף איחוד ומגוון של פסיפס דיעות. אבל מעבר לכך הפן החברתי לא פחות חשוב החברה כבר מכירים אחד את השני ויש תחושת נעם ונוחות אחד מול השני כמו כן הוא עדיין פתוח מעת לעת לאנשים חדשים המעונינים להצטרף. הייחוד בטעימות הם השוני מהקבעון והמצוי הקיים בשוק כפי ששאל מר רוזנטל. בחוץ סביר להניח אם היו עושים טעימה כזאת ולא שראיתי עדיין אכן היו עושים אולי מאותה שנה אנחנו בחרנו לכופף את חוקי המשחק הקיים והוא יצא לא רע בכלל לטעמי. לגבי ההתיחסות לישראלים הותיקים יותר ראינו שאין זה נכון ישראלים לצערי הרב ברבם אינם בעלי יכולת יישון ארוכת טווח ודוקא אלה המתישנים כביכול לפעמים נמצאים בחצי הדרך למטה ועובדה לכך ראינו שדוקא בן חנה 2005 לא כזה מבוגר זכה בבכורה. בכל מקרה האווירה השיטה והאנשים עושים את ההבדל שלא נפסיק לשתות ולהנות.


  6. היי שרון,

    לרגע לא טענתי שמשהו התבצע בחפיף או שהפורום חסר יכולות ואני לא מבין איך אפשר היה לפרש את זה ממה שכתבתי.
    אבל זו לא טעימת יין מקצועית – כי בטעימות כאלה לא אוכלים תוך כדי, לא מדברים תוך כדי, ולא מחלקים את הנקודות בעל פה ככה שהניקוד של כל אחד עלול להיות מושפע ממה שאמרו אלה שדיברו לפניו (וכך גם הרשמים).

    אני חושב שיש לא מעט ערך לתוצאות מהסיבה הפשוטה – שתינו את היין בסיטואציה שבה אמורים לשתות יין – בחברה, עם אוכל, ותוך שיחה עם חברים (אלון כתב על זה פעם שככה הוא עורך טעימות).

    לכן מצד אחד הציונים שלנו לא יכולים להתיימר להיות קשורים לציונים של מבקרים שאמורים לטעום את היין בסיטואציה סטרילית לחלוטין (תנאי מעבדה). מצד שני, כחובבים – לקחנו את זה לכיוון מקצועי.

    אני חושב שאפשר לסכם שזה פאנל לא מקצועי שלוקח את העניין ברצינות. או במילים אחרות – יש ערך מסויים לציון הממוצע – אבל בואו לא נתבלבל בינו לבין ציונים של אנשי מקצוע.


    • התגובה באה לא לגבי דברים שאתה אמרת אלא יותר לכיוון שמר רוזנטל אמר. אז אל תראה זאת כהתקפה אישית אלא ניסיון הצגה של הפורום באור שהוא צריך לקבל ולא כפי שניסו להציג אותו.
      לגבי מה שאמרת אהבתי את הניסוח טעימת חובבנים מקצועית. יש בזה משהו מקצוענים אנחנו לא ואני בטח שלא והאמת גם לא מתיימר להיות כזה על מנת שאני גם לא אשכח להנות מהיין ולא לקחת אותו לכיוון רשמי יתר על המידה אבל בטח יש לנו מילה או שניים בעלת ערך או משמעות.
      חוץ מזה יש לנו את R.P. זה גם משהו.
      לסיכום שלא נפסיק להנות והרעיונות שלא יפסיקו לזרום. אגב לטעימה הבאה בקבוק אחד שלך על הכוונת שלנו.


      • חשבתי על הדיון כאן ואני רוצה לחזק את מה שכתבתי לגבי הערך של הטעימה.

        אני חושב שזו קבוצה של אנשים שלוקחים ברצינות את התחביב שלהם ושותים הרבה יין. לכן הדעה של אנשים כמונו, כשהיא שותה את היין באווירה שבה אמורים לשתות יין – שווה לא מעט – בשביל אנשים כמונו.

        לגבי בקבוק – המקרר שלי פתוח ואתה יודע מה יש שרלוונטי…



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s