דברים ששותים – על שתיה, ועל מה שמסביב

SMS לילי ופשוט "רוצה לבצור קצת ענבים?" – "האם הבציר המאוחר מתוק?" לא אחרה התשובה. קיוויתי לקצת אור בחמש בבוקר, אבל הצבע של השמים היה שחור-כחול כמו הפטיט סירה. אם כבר לעשות את כביש החוף בשעה כזו – אז אין ליווי יותר טוב מאשר ג'ניס ג'ופלין בוודסטוק, ושמישהו ישלח איזה בקבוק מאלט טוב לעורך של 'לילה של אלבומים' המשובחת של 88fm.

בלי טקסים, בשש בחצר האחורית של הבלוגלובסקים קיבלתי מזמרה, ארגז ושורה ויצאתי לדרך בין אשכולות שיראז. טעים! מתוק, ומרגישים טאנין כשמשחקים עם הקליפה על השיניים. כמה ארגזים מלאים אחרי זה הצטרפנו לאלו שבוצרים קברנה פרנק בקרקע החולית שבפאתי המושב. הגענו בדיוק בשביל לעזור להעמיס את הארגזים האחרונים. היות וכוח האדם היה כ"כ מיומן החליטו להפקיד בידינו כמה שורות ארוכות של פטי ורדו. ה-PV ממזר, יש לו המון אשכולות קטנים שמיטיבים להסתתר – גיליתי שהוא משמש כבלנדר לקברנה פרנק. מצאו את ההבדלים:

בניגוד לכרם השיראז שמיועד להיות בלנדר ביינות הבסיס, היה מרשים לראות ב-PV הבשלה אחידה לחלוטין, פרי עבודה בכרם של גזימת האשכולות המאחרים מבעוד מועד, ושליטה על חשיפה לשמש באמצעות גיזום העלים – לפי מיקום האשכול על הגפן. בין כפות הידיים הסגולות נהניתי להכיר אנשים מעניינים, חברים של היקב ואוהבי יין.

חיש קל התמלאו ארגזים באשכולות פטי ורדו קטנים וסגלגלים ושמנו פעמינו לארוחת בציר פרי מטבחה של שרונה, עם לחמים תוצרת בית, גבינות וממרח פסטו שמפיל לרצפה. ליד השתיה הקלה – ערימת בקבוקי מסע ורוד 2008 שנלגמו כמו מים – בדיוק לקונטקסט כזה התכוון המשורר כשהמציא יינות כאלה.

לקינוח בוצעה גיחה קצרה ליקב, שם טעמנו ממיכלים ויוניה, גוורץ (זיהיתי עיוור – אבל זה מבחן קל) וריזלינג שנבצרו לפני ימים בודדים וחלקם עדיין לא החלו תסיסה. לכל אחד מהם אופי אחר של פרי מרוכז באף, ובפה המתיקות פשוט מהממת את החיך ומקשה להבחין בשאר, מלבד הריזלינג שהציג חומציות יוצאת דופן. משם לחדר החביות, קברנה פרנק  2008 (שוב זיהיתי), וקריניאן 2008 מחביות שונות. שניהם מריחים נהדר, אבל בפה נתקלים בחומה של מרירות, בוסריות וטאנין – משהו שעדיין לא דומה לתוצר הסופי שאנחנו מכירים.

 הענבים, האנשים, האווירה, הלך הרוח – זה יין.

תודה!