h1

ריברה דל דוארו

אוגוסט 8, 2009

נהר הדוארו הוא רב פעלים – במערב הוא הלב הפועם של תעשיית הפורט ושל אזור הדורו (DOC), הקרוי על שמו. אבל הפעם אנחנו בצד הספרדי, באזור יין נחשק שמכונה בפשטות – הגדה של הדוארו – Ribera del Duero. האזור המסקרן הזה היה הנושא במפגש הראשון שלי עם פורום היין של שרון ואסף – אנשים שהיין בדמם ומארגנים טעימות נושא עיוורות לקבוצת חובבי יין. מלבד שרון ואסף שעבדו קשה על הארגון ותרמו מאוספים פרטיים – המון תודה גם לנתן על אירוח למופת.

מסביב לשולחן

אין על טעימה עיוורת, וחבל שלא מזדמן לי לעשות את זה לעתים יותר קרובות. לא משנה כמה אובייקטיביות מנסים לעטות כשטועמים יין – התווית משפיעה. כשנמצאת מולך כוס יין – כל מה שאתה יודע נמצא בתוכה. זה יכול להיות ג'וקר של כרמל סלקטד וזה יכול להיות וגה סיציליה שידענו שמתחבא שם. ככה צריך לשפוט יין. קיבלנו גם טפסים ונתנו ניקוד ליין – משהו שלא יוצא לי לעשות בד"כ. כהשוואה לניקוד שלי אני מצרף ציונים של WS או RP, איפה שהצלחתי למצוא. את הדירוג המשוקלל של הפורום אני מסמן בתור F.

היינות. בדומה לאזורים אחרים בספרד – יינות ברמת הקריאנזה הם יינות צעירים ונשכניים באופי, עמוסי טאנין ונעדרי עידון. לרוב נראה שהפרי לא מספיק בשביל להחזיק יישון שיעדן את הטאנין – למרות שנתקלתי בדוגמאות הפוכות בעבר. מדובר בסגנון לא מחייב, שיכול להיות מהנה עם אוכל מספיק שומני בשביל לתמוך ביובש. ברמות הרזרבה והגראן רזרבה המצב שונה בעליל, כמו שיפורט בהמשך. היינות מתאפיינים קודם כל בחוט שדרה של חומציות על החיך, ובאף יש מכנה משותף של אדמה טחובה ומסקרנת.

Matarromera Crianza 2003 – סגול עכור, פרי יער רענן ומרוכז אבל לא בשל, קליה ורמז לאדמה. משום מה הזכיר גרנאש באף. בחיך חומציות ניכרת, טאנין דומיננטי אבל לא חד מידי, פרי נעים מאחורה ותיבול-חבית. סיום בינוני שמשלב חומציות, יובש ופרי. מצד אחד נשכני, מצד שני לא בטוח כמה פרי יש שם שיחזיק לטווח ארוך – קריאנזה. אולי עוד שנתיים ישתפר. יבוא: הכרם, ציון: 89 (WS88, F88)

Finca Torremilanos Crianza 2005 – סגול בהיר ואטום, באף פרי סגול, קלייה, וניל ואדמה טחובה. גוף בינוני מלא, קצת אלכוהול באף ובפה, המון טאנין ותיבול, חומציות טובה ושוב הפרי מאחור. סיום ארוך ויבש. קריאנזה מובהקת, כאן העניינים קצת פחות מחוברים מאשר הקודמת. יבוא: אין, ציון 87 (F88)

Paolo Scavino Barbera d`Alba 2005 – ג'וקר כזה בולט מקילומטר, סגול בוהק כהה ואטום, אף מודרני עם שזיף מרוכז, וניל, מוקה, קצת ירקרקות ואניס וטיפה אלכוהולי. פרי טוב וחומציות טובה מגובים ביובש וחריפות, סיום מתובל וחמצמץ. ברברה מודרנית וחביבה. יבוא: שקד, ציון 88 (WS 86, F88)

Condado de Haza Reserva 2000 – אדום חצי שקוף, גופרית שהתנדפה, פרי אדום, אלכוהול, פלפל שחור, ירקרקות עדינה. גוף בינוני, מרקם נעים, חומציות, טאנין רך אבל לא מספיק פרי. יין נחמד, התבגר בחן אבל בסוף דרכו. היה עדיף לשתות לפני שנה. הייתי מצפה מרזרבה להחזיק קצת יותר. יבוא: שקד, ציון: 90 (WS91, F89)

wines

Protos Gran Reserva 1999 – צבע בורדו בהיר, קצת חום בשוליים, באף פרי-שזיפי טוב, תיבול מזרחי שמזכיר לי ריוחה ורמז של ריחות בוגריים-קומפוטיים. בפה כל סימני הגיל האלה מתנדפים ונתקלים בפרי וחומציות משולבים בהרמוניה, יובש טוב ברקע, עסיסי, עשיר וטעים, סיום פירותי-יבש. יש לו עוד לאן להשתפר ואפשר לחזור אליו בקלות עוד שלוש שנים. אחלה יין, מנצח הטעימה מבחינתי. יבוא: ישראקו, ציון: 94 (F91)

Tinto Pesquera Reserva 2002 – אדום עמוק, בהיר בשוליים, פרי נעים ועשיר, אדמה, פטריות, תבלינים (ציפורן?) וקקאו. חומציות גבוהה, תיבול-פלפלי, הרבה יובש ופרי ברקע. סיום ארוך, יבש-חמצמץ. צעיר מידי, לנסות שוב עוד שנתיים, מראה פוטנציאל. יבוא: שקד, ציון: 92+ (F89)

Vega Sicilia Alion 2003 – סגול אטום ויפה, אף מודרני עם הרבה פרי יער, אלכוהול, וניל, עשבי תיבול ומשהו שמזכיר רימונים. פרי עשיר גם בחיך, חומציות טובה, יובש עדין, גליצריניות. מרגיש צעיר. יין טוב ועשיר – אבל ציפיתי לקצת יותר אופי אזורי וקצת פחות מודרניות מיקב קאלט שכזה – גם אם מהתווית ה"נמוכה". ציון: 92 (RP96, WS91, F90)

שרון ואסף

את רשמי הטעימה הקולקטיביים של הפורום אפשר לקרוא בקובץ וורד

7 תגובות

  1. תמיד כיף לקרוא את הפוסטים שלך.
    עבר הרבה זמן מאז שטעמתי יין ספרדי – עשית לי חשק.

    אני מסכים שצריך לעשות יותר טעימה עיוורת.
    איך זה עבד אצלכם החלק העיוור, מי מזג? היה מישהו שעבורו זה לא הייתה טעימה עיוורת?


  2. כן, שרון ואסף ניהלו את הטעימה והוסיפו הסברים על האזור תוך כדי. הם ידעו מה מוזגים. אנחנו ידענו רק את השנה.
    ידענו מראש שיהיה ג'וקר וגם היו דיבורים על וגה סיציליה.


  3. paulo scavino איטליה-פיאמונטה ולא ספרד….


    • אירית,
      אולי לא שמת לב, אבל הוא ציין שיין זה היה ה"ג'וקר", כלומר היוצא דופן שמאתגר את הטועמים לזהות אותו ככזה. אכן הוא היה שונה לחלוטין.
      אלי


    • היי אירית,

      היין מכונה ברברה ד'אלבה. אלבה נמצאת בפיימונטה, ועל מנת להדגיש שהוא לא קשור לטעימה ציינתי על ההתחלה שזה היה הג'וקר.

      בדרך כלל משתמשים בג'וקרים קרובים יותר למוטיב הטעימה, למשל במקרה זה טמפריניו ממדינה אחרת, או אולי ג'וקר יותר מאתגר היה יין מריוחה, פריוראט או אזור ספרדי אחר.


  4. היה כיף גדול לקרוא את הכתבה. אתה כותב בצורה עיניינית ובהחלט הצלחת בדבריך להעביר את רוח הטעימה

    הייתי רוצה גם להוסיף כמה רשמים אישיים שלי:

    היה מוטיב בכל היינות (חוץ מהג'וקר) שאופייני לאיזור כנראה – אדמתיות, מינרליות (חימר, אדמה, גופרית, יוד).

    הוגה סיציליה אליון – החמיצות שלו הייתה מאד גבוהה – כמעט משתלטת, הייתי צריך לאזן אותה עם אוכל.

    האתר ממש מגניב – אשמח לקפוץ מידי פעם להתעדכן בדעתך על דברים שטעמת.

    אשמח לראות אותך בעוד טעימות של הפורום.

    נתן


  5. ממתינים בקוצר רוח לטעימה הבאה….

    יישר כוח



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s