h1

ברמנס 2009 – חלק א'

יולי 4, 2009
תערוכת ברמנס – פעם שניה של התערוכה, פעם ראשונה שלי. כשעל ההפקה חתום סטודיו בן עמי אפשר להיות בטוחים שהכל מתוקתק (רק חבל שהמון אנשים עישנו בפנים). בהיקף של אצטדיון נוקיה הסתדרו דוכנים דוכנים, של יבואנים גדולים וקטנים. היבואנים הקטנים והלא מוכרים הגיעו עם שיווק בעינים ורעב להכיר לקוחות חדשים (ועל כך – בחלק ב'). מה שהיה חסר לדעתי – זה היבואנים הגדולים. מתוך השחקנים הגדולים הגיעו רק הכרם ושקד – כל אחד מהם חילק את התצוגה לשני חצאים: חלק כללי וחלק בו ניסו לקדם מותג (בסיסי) בבעלותם.
הבקבוקים לתצוגה בלבד - דוכן הכרם

הבקבוקים לתצוגה בלבד - דוכן הכרם

בחצי הכללי, שהיה זוכה בתחרות העיצוב של התערוכה (אם הייתה כזו) הכרם הציגו את מיטב מרכולתם – כל זה מאחורי חלון פרספקס. לראות ולא לגעת. לצד זה – דוכן ענק של ג'יימסון, שניסה בכל כוחו להיות מגניב – והציע הרבה גימיקים לצד הרבה ג'יימסון.
   
שקד מצידם הקדישו חצי מהתצוגה לנמירוף, אחד השמות שמשווקים במרץ בשנה האחרונה. החצי השני, והמעניין יותר, הוקדש למשקאות אחרים בפורטפוליו, המדובר בהם – Black Bottle. מדובר בבלנד של שבעה מאלטים שהמילה הנפוצה ביותר בתיאורים שלו היא Islay. שקד ישיקו את הויסקי בעוד כחודש, ובנתיים אפשר היה לקבל ממנו טעימונת. הויסקי קל גוף, כבולי-מסריח וטוב באף ודי פשוט בפה. מזכיר לי משהו בין לאפרויג לארדבג צעירים – אבל צריך לטעום אותו בצורה יותר רצינית. לא הצלחתי לקבל תשובה באיזה מחיר הוא עומד להמכר, אבל אם מדובר על משהו שבין הבלנדים הבסיסים לבין המאלטים עצמם – מדובר ב-entry level peat חביב.
לא ציפיתי לטעימות של קוניאקים או מאלטים מיושנים, אבל בכל זאת קשה שלא להתאכזב כשמכירים את הפורטפוליו של יבואנים רציניים שמציעים לטעום רק ג'יימסון. למעשה התערוכה, כמו דברים אחרים בתחום האלכוהול – הייתה על מיתוג, חזות ועל תדמית – ולא ממש על מה שבבקבוק. תקנו את המוצרים שלנו כי אנחנו מגניבים.
כשהמקוריות פוגשת פרובוקטיביות - הבר של ואן גוך

כשהמקוריות פוגשת פרובוקטיביות - הבר של ואן גוך

בדוכן של ואן גוך עשו עבודה טובה גם מבחינת החזות וגם מבחינת המשקאות. בין הדוגמניות היפהפיות הבקבוקים לא עמדו לקישוט, והברמניות הציעו לטעימה מכל המבחר המעניין. הדאבל אספרסו המשובח פחות מרשים כשמקררים אותו, המלון והרימונים לדעתי מריחים יותר טוב מהטעם שלהם ומתאימים יותר לערבוב. בנוסף לכל המבחר, הציעו שם גם וודקה שתושק בקרוב, המבוססת על אוכמניות ועל פרי ה-Acai. הצבע סגול חיוור ויפה (תמונה למטה), אין לי מושג איך מריח אסאי, אבל הכוס מריחה מאוכמניות, ובפה הוודקה/ליקר זורמת חלק ונעים עם טעם עדין של אוכמניות שמרגיש טבעי ובלי עודף מתיקות. 35% אלכוהול – לא מורגשים. אהבתי.

 ואן גוך אסאי בסגול, רימונים באדום            הבקבוק השחור והכבולי 

סיכום יסודי של שגיא קופר ב'בקבוק', וגלריית התמונות של התערוכה.

3 תגובות

  1. חבל שזו באמת יותר תערוכה לקידום מכירות של מותגים מבוססים ופחות הצגה של משקאות חדשים/מעניינים.
    ה- black bottle חביב באמת, יצא לי להגיע למפעל הביקבוק שלו במקרה בסקוטלנד…אנשים מאוד נחמדים.


  2. […] לדעתי: קשה לא לחבב את הדאבל אספרסו המוצלח, וגם האסאי מצא חן בעיני בזמנו – לכן מוצר חדש שמשיקים מעורר אוטומטית את […]


  3. […] עמי חתום עליו (שושלת מפוארת של אירועי סומלייה, תערוכת ברמנס הצעירה ובקרוב גם בירס הטריה). התערוכה שאף פעם לא תמצאו […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s