h1

גלנליווט 18

דצמבר 4, 2008

המוסד של ויסקי בעבודה בשעות הצהריים נולד כנראה בבריטניה, ושורשים כאלה בעקיפין הביאו אותו גם לקומה שלי. כמה שניות אחרי פתיחת הבקבוק וכל החדר (הגדול) מלא בריח שרי.

אפשר לשבת עם הכוס ולהסניף אותה שעה. הנוזל האדמדם מדיף שרי, וניל, חליטת פירות יער וקצת מאלטיות. בינוני ומאוד חלק על הלשון, מתקתק, עדין יחסית, ומשאיר טעם פירותי בפה דקות ארוכות אחרי זה.

הדוניסטי, חנפן-מתקתק, ומפנק. ויסקי שכיף לשתות. שילוב בין גרסאת ה-12 שנה למנה נדיבה של שרי.

Glenlivet 18

4 תגובות

  1. האמת? טעמתי ולא התרשמתי. הכל עדין מדי חלק מדי וחסר טעמים. לדעתי מחוויר לעומת גרסת ה 12 שנים.

    מנגד שמעתי שגרסת ה15 קולעת בול.


  2. גם אני שמעתי רבות וטובות על גרסת ה-15 (פרנץ' אוק). עדין וחלק זה סימן הכר שאני זוכר גם מגרסת ה-12, אבל דווקא הויסקי הזה לטעמי יותר מלא, חלק, ועם השפעה ניכרת וטובה של שרי.

    שורה תחתונה? כנראה שלא הייתי עושה את הקפיצה במחיר מ-12 ל-18 שנה, אבל בכל זאת הוא היה לי טעים.


  3. קפיצה זעומה, עולה איזה 80 דולר בדיוטי. וויסקי הוא מסוג המשקאות שלא כל צפונותיו מתגלות בטעימה הראשונה. ברור לי חובבי ה 15, הואוויסקי מעולה, וקצת מחוספס בגלל החביות לימוזין. ה 18 יותר מעודן ומעוגל ולמעשה מזקיק יותר זמן לאהוב אותו.


  4. לא אמרתי שהוא קפיצה גבוהה, אבל אני גם אוהב את ה-12 אז אם הייתי קונה גלנליווט אולי הייתי מתחיל ממנו.



כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s