h1

על עיוור

אוקטובר 25, 2008

 נתחיל מכמה כוסות יין אלמוניות, שיחשפו בסוף הפוסט – אתם מוזמנים לנחש בנתיים.

יין 1 (2001) – אטום, רובי עמוק בשוליים, באף פרי אדום, רמז אדמה ותבלין מזרחי, גוף בינוני מלא, מרקם נעים, תיבול, טאנין במידה טובה, סיום בינוני ופירותי. נעים, מאוזן ולא מראה אפילו רמז לגילו.

יין 2 (2005) – צבע סגול מלא ואטום לחלוטין, באף אספלט, קפה, פרי יער עשיר, פלפל שחור. גוף מלא, עסיסי, טאני, פירותי, מרוכז, סיום בינוני-ארוך, פירותי ומתובל. עצמתי, עשיר ומיוחד.

יין 3 (2004) – אטום, רובי-סגלגל, באף ירקרקות, פרי עדין, וקפה, בפה חלק ונעים, גוף בינוני, פירותי, אלגנטי, סיום בינוני ופירותי. נעים, וטוב.

יין 4 (2005) – סגול אטום, פטל ושזיף בשלים, וניל, עשבי תיבול, גוף מלא, פירותי, מאוזן, קצת חריף, סיום בינוני-ארוך ומתובל.

יין 5 (2004) – רובי-סגול אטום, פרי יער מאופק יחסית, וניל, עץ נדיב, מרקם נעים בפה, עשיר, לא מוחצן, יובש ער, סיום בינוני מתובל ופירותי. מעניין, העץ צריך התרככות קלה – לחכות כמה שנים.

 

איך נראית טעימה אצל המקצוענים?

הצצה לתשובה קיבלנו בשלוש שעות מעניינות שארגן אבי הלוי לפורום יינות ישראל, בחדר הטעימה של מגזין יין וגורמה. פאנל הטועמים של המגזין נפגש משהו כמו פעם בחודש, תחת עינה המקצועית והפקוחה של מירה העורכת, שמוזגת את היינות והיחיד שיודעת מה נמצא באיזה כוס (ולכן לא משתתפת בטעימה). הטעימות נערכות בפלייטים של שישה יינות כל פעם, וכל מה שהמשתתפים יודעים על מה שנמצא בכוס הרידל שמולם הוא שנת הבציר.

מתוך 11 יינות שטעמנו בשלושה פלייטים – בחרתי את אלו שמצאו חן בעיני ביותר (לפי הסדר): יין 1 – ירדן קברנה סוביניון 2001. היו מי שהימרו על אל-רום. ארחיב בהמשך אבל לא הייתי היחיד שהגדיר אותו בתור המנצח של הערב. יין 2 – ויתקין פטיט סירה 2005 (שהבאתי אני). לא הייתי היחיד שהגדיר אותו בתור אחד משני היינות המוצלחים של הערב. יין 3 – מרגלית קברנה פרנק 2004, יין 4 – פסגות אדום 2005 ויין 5 – קלו דה גת הראל קברנה 2004.

   

 אחרי כל זה, אבי שלף בקבוק של יראון 2005 שהושק לאחרונה. שתיתי את כל הבצירים של היין ולא היה אחד שלא אהבתי, אבל נראה ש-2005 חוזר למקורות של 2002 בעוצמות ובריכוז. בלי לפרט יותר מידי – יכול בהחלט להיות שזה הבציר הכי טוב בסדרה, הוא יחסית מוכן לשתיה אבל הזמן יעשה לו רק טוב. המחיר המומלץ לצרכן עלה בשנה האחרונה ל-90 אבל מי שיודע איפה לקנות יכול להשיג גם במחיר הישן. כך או כך, אפילו שנדוש להגיד – יין מעולה ובמחיר מצחיק.

לסיום – תודה רבה לאבי על הארגון ועל היוזמה, ולמגזין על אירוח חם, על הסבלנות ועל ההסברים המעניינים.

15 תגובות

  1. איפה מצאת ויתקין פטיט סירה?
    היראון 2005 הוא כנראה הטוב מכולם.
    זהו, נגמר לי המקום במקרר, דווקא הייתי שמח לאיזה שישיה של יראון, אך יש לי מתיישנים אחרים.


  2. היין והסיגר באודיטוריום בחיפה. נשארו שם עוד כ-8 בקבוקים במחיר מצחיק של 92 ש"ח. הקריניאן פחות מ-80 ויראון ב-79.


  3. מחירים נחמדים, אך לאחר שאקבל את כל הבקבוקים שלי, המקרר סגור לפחות לעוד איזה שנתיים לדאבוני.


  4. אגב, גם הקברנה של ירדן זאת השנה הכי טובה שלו ממה שיצא לי לטעום.
    הבעיה, שרוב היינות שיש אצלי למעשה כלום כלל לא בטווח השתייה.


  5. בניגוד ל-2004 אחרי שהוא יצא, אני חושב שה-2005 דווקא מוכן יחסית לשתיה. כלומר, עדיף לחכות אבל כבר עכשיו הוא נותן הרבה ומרגיש די מאוזן.


  6. כן, אני יודע.
    אני בטח אקנה יראון לשתייה חולפת.


  7. drinking – תודה שהשתתפת. מה שקורה עם יינות ירדן זוהי תופעה מיוחדת, לדעתי. כאשר הם יוצאים הם אותו יין בכל שנה. אתה מקבל את מה שאתה מחכה לו. ההבדלים בין השנים מתחילים להתברר עם ההתיישנות. אכן 2001 הוא יין שונה וכבוד ליין – אנחנו כבר 7 שנים אחרי שנת הבציר! זה לא דבר מובן מאליו כשעוסקים ביינות ישראליים. אגב, היין נשמר באופן יוצא דופן. כל השנים מאז שיצא הוא היה בחדר מבוקר טמפ. של 20 מעלות בדיוק -לא פחות ולא יותר. מדובר באיזו שהיא מעבדה אצלי בעבודה שבה הטמפרטורה חייבת להיות יציבה. מענין, לא?


  8. לא חשבתי על זה שהשונות בין הבצירים מתבטאת רק כעבור זמן – מעניין!

    מה שיותר מרשים אותי מהגיל של היין זה העובדה שהוא מרגיש צעיר ולא מראה סימני גיל בכלל. רוגוב נתן לו עד 2013, אני מסכים וחושב שאולי אפילו יותר.

    יש לי בקנה פוסט ברוח הדברים ששוחחנו עליהם על רמה"ג ועל ירדן. יכתב בקרוב.


  9. אז תחשבו מה קורה עם האלרומים ….

    ב 2013 הם יהיו עדיין צעירים.


  10. במחיר כמעט כפול, לפחות בשלב זה בחיי – אני לוקח ירדן (ואגב, ב-2004 המחיר של ירדן לא היה כמו היום…)

    חלק מהטועמים בטעימה העיוורת הימרו על האלרום 2001 – ולכן ההפתעה הייתה כפולה.


  11. אגב, נתקלתי במשהו מאוד מעניין לא התאפקתי אז קניתי בקבוק. קברנה סוביניון של תישבי מ 2001 במחיר של 75 שח. לא עמדתי בזה, קניתי אחד לדגימה.

    אדגום אותו בקרוב.
    לגבי הירדנים, טוב, הם לטווח ארוך ברוב הבצירים.
    צריך סבלנות, רק לאחר 7 שנים הם מתחילים להגיע לשיא ונשארים שם עוד כמה שנים יפות.


  12. […] אני אוהב לנסות דברים חדשים. כאן אספר על חלקם « על עיוור עודף ממאה אוקטובר 27, 2008 […]


  13. […] יש בנתיים? לפי הסדר: יראון 05 פעמיים, ירדן 05, ויתקין פטיט סירה 05 פעמיים, פוארטה […]


  14. […] לעניין הבא – מגזין יין גורמה ואלכוהול פתחו אתר אינטרנט חדש – […]


  15. […] – קברנה סוביניון ישראלי איכותי כלשהו. יותר אהבתי את 2004. מחיר: אני לא מצליח לעקוב. ציון: 88.5 […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s