h1

כמה יינות בארוחת חג שני

אוקטובר 21, 2008

כמה חברים הוזמנו לחנוך את הדירה החדשה בתירוץ של אוכל. החלטתי שמזג האוויר כבר מתיר לבשל (ולשתות) חורפי והתחלנו ממרק עדשים ירוקים עתיר סלרי, המשכנו לסלט וקינואה בעשבי תיבול (רוקט, נענע ומעט פטרוזיליה) ובצל סגול, ומשם עברנו לגולאש. עם האוכל שתינו:

דלתון עלמה 2005 – בלנד בורדולזי לא מוחצן, שמספק עדינות – אפילו אלגנטיות, פרי נעים, אדמה ותבלינים בחבילה מאוזנת וידידותית. לטעמי מאוד לא שגרתי, וחורג מהמוסכמה "כמה שיותר מיצוי פרי ויד נדיבה על החבית" שחלק מהיקבים נופלים אליה. המסקנה דומה למפגש הקודם: אחלה יין, שמספק שבירת שגרה ואפילו קצת מורכבות – מצדיק בהחלט את מחירו, 70 ש"ח.

Finca Le Celia, Petit Mendoza, Merlot 2007 – ארגנטינאי כשר, כנראה מבושל – אבל זה לא מפריע לו להיות רענן, פירותי ופרחוני. מצד אחד יין פשוט וקצת חד מימדי – ומצד שני מדובר ביין נגיש, קל ונעים. יבוא: אגוז מוסקט (שקד).

רמת הגולן, ירדן, מוסקט קינוח 2007 – יותר פשוט וחד-מימדי מזה אין; המלעיזים יכולים לקרוא לו תירוש מחוזק בברנדי. טעם וריח של ענבים, מתיקות סמיכה וגבוהה, וקצת אלכוהולי מידי (14%). לא מתיימר להיות ההייטסוויין או הבציר המאוחר של ויתקין – אבל בשליש מהמחיר שלהם (~35 ש"ח ל-500 מ"ל) אני חושב שמקבלים מה שמשלמים -שלוק מתוק, פשוט ונחמד בקינוח ארוחה. לא יומרני ואפשרי בהחלט.

3 תגובות

  1. הפטיט דון מנדוזה הינו למעשה גאטו נגרו הנארז עבור רשת השופרסל בבקבוקים ובאריזה מהודרת יותר.


  2. כן, ריח 'אגוז המוסקט' היה מוכר, אם כי הימרתי על סוג של 'גאטו נגרו רזרב' (חבר הביא את הבקבוק)

    https://drinking.wordpress.com/2008/03/04/gato_negro/


  3. […] – דלתון עלמה – דלתון יודעים לעשות יינות זניים מוחצנים ונעימים […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s