h1

כרמל, גליל עליון

אוקטובר 15, 2008

במסגרת פעילות סוכות בספשל רזרב קפצנו לטעימה קצרה ואינטימית של כרמל, תחת הכותרת "יינות הגליל העליון". הטעימה הציגה את יינות הגליל העליו דרך הסדרה האזורית המוצלחת של היקב, או אולי להיפך…

מסתבר שלכרמל יש כ-4,800 דונם כרמים בגליל העליון. כדי לטפל בכזו כמות של ענבים לכרמל יש יקב צפוני בדלתון, שם מתבצעים השלבים הראשונים בייצור היין ואז הוא עובר במיכליות (כולל הקליפות בחלק מהמקרים) ליקב בזכרון להמשך הטיפול וליישון. בנוסף, היקב מעסיק יינן ל'גזרת' הגליל.

ברוב היינות כבר נתקלתי בעבר – והנקודה הראשונה לזכותם היא עקביות: אין מה לעשות, ביקבים הגדולים יש כסף לטכנולוגיה מספיק טובה שבכוחה לצמצם משמעותית bottle variation, תופעה שלפעמים מעצבן למצוא בקרב יקבים קטנים – גם הטובים שבהם.

עוד דברים שאפשר להגיד לזכות הסדרה הם שמירה על אופי צעיר, יינות ששמים דגש על הפרי, ללא חבית מעיקה, ידידותיים, מאוזנים ברובם, ובעלי מיצוי פרי טוב – וגם פוטנציאל להתיישן קצת. לחובת הסדרה אצטט את אחת המשתתפות, שהעירה ששלושת האדומים ששתינו, למרות ההסברים המעניינים על הכרמים והזנים – היו דומים מאוד אחד לשני. בעיה נפוצה ביינות מקומיים: כמה בנינו יוכלו להבדיל בין מרלו לקברנה ישראליים בטעימה עיוורת?

בגזרה החדשותית: בשנה הקרובה צפוי לצאת קברנה פרנק זני מהסדרה האזורית, שכבר כיום נמצא במרלו ובקברנה מהסדרה האזורית. בנוסף, ביקב מרוצים מאוד מנטיעות טמפריניו צעירות יחסית, מאזור נטועה בגליל ומספרים שכבר כיום הענבים מתווספים לבלנדים של הפרייבט קולקשן המתחדשת, תוך כדי שצוברים ביקב ביטחון לקראת יינות זניים מהם. נהוג לומר שבזן הטמפריניו יש חשיבות רבה לגפנים מבוגרות – אבל בכל זאת מסקרן לטעום מה יודעים לעשות בכרמל מהזן. אחרון חביב, הוזכר זן המלבק – אולם ללא פרטים נוספים.

שרדונה 2007 – שענביו מגיעים בעיקר מאזור קאיומי, מתחיל בעשב קצוץ, למון-גראס ואשכוליות, בעל חמיצות טובה, עסיסי בפה ועם שמץ מרירות עדין. שרדונה בסגנון פירותי ורענן, חצי השנה שהוא שוהה בחביות (משומשות) לא מורגשת, כמו גם האלכוהול הגבוה יחסית (14%). 49 ש"ח – הפתיע לטובה.

ויוניה 2007 – שומר על עקביות מאז הטעימה האחרונה – אף עדין עם אשכוליות, ותפוח צהוב, בפה סמיך, מינרלי במידה, קצת מתובל ומריר, סיום בינוני מינרלי וחמצמץ. מרגיש פחות רענן מקודמו וקצת חסר לי פרי – אבל בסה"כ עשוי בסדר. נחכה לבציר הבא. חצי יבש – אבל מלבד הסמיכות לא מורגשת מתיקות. 49 ש"ח.

בגזרת האדומים טעמנו את השיראז-קברנה, הקברנה והמרלו. שלושתם התאפיינו בפרי יער די בשל, תיבול עדין, ריכוז טוב וחמיצות במידה נכונה. מיצוי הפרי הטוב התבטא החל מהצבע העשיר ודרך האף, הפה ועד הלשון שנותרה סגולה. הקברנה לדעתי מתחרה ראוי לגמלא, וגם יותר מוכן לשתיה ביחס לאחיין ממודל 2005 של הרמה. מהסדרה אני דווקא יותר נהנה מהקריניאן והפטיט סירה – שני יינות שבאופן עקבי לא מקבלים תשומת לב ראויה לדעתי.

לסיכום אחזור על המשפט השחוק – הסדרה האזורית היא דרך טובה למדוד את הדופק של כרמל, להתרשם מהשיפור באיכות וגם מניסיונות בזנים חדשים. התחרות בסדרות הביניים – ולא רק גמלא – גם ברקן רזרב, רקנאטי רזרב ועוד – מתחממת ומעניינת. שווה לעקוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s