h1

ראש השנה בספשל רזרב

ספטמבר 19, 2008

בהמשך למסורת קיים הערב הספשל רזרב החיפאי פסטיבל יין ישראלי. על רשימת מציגים מצומצמת ביחס לאירועים דומים – כיסו הדרכות בהן נפתחו בקבוקים שאפשר לתאר כמרשימים, ולא בגלל מחירם.

מאז שטעמתי את גמלא ברוט הזדמן לי לטעום פעמיים מהברוט החדש של כרמל. אני חושב שכאן נכנס ההבדל בין קצת אלגנטי בראשון לדי אנמי בשני. מתוד שמפן מול שרמנט, 70 ש"ח מול 60 ש"ח. לטעמי רמה"ג לוקח בקלות. אחרי שגם היוהנסברג ריזלינג מהאזורית לא דיבר אלי בא אדום מהיקב שהפך את הקערה

כרמל כרם קאיומי שיראז 2005 – צבע בורדו יפה, אף חם עם אדמתיות, פרי בשל ומרוכז, קצת חבית, גוף בינוני מלא, קצת אלכוהולי, פירותי ומתובל, סיום ארוך ונעים. הגרסה האוסטרלית, הבומבסטית-בשלה של הזן. לא רע לאוהבי הסגנון. די מוכן לשתיה, יחזיק עוד כמה שנים בכיף. 100 ש"ח.

משם להדרכה של מיני-אנכית של הלימיטד אדישן – לפי סדר הטעימה (המחיר שלהם בהשקה היו 160, 180 ו-230 ש"ח בהתאמה)

כרמל לימיטד אדישן 2004 – צבע סגול אטום ויפה, אף מאופק ומעודן, פירותי אבל לא בשל מידי, cedary, גוף מלא ומוצק, טאנין נדיב אבל די מרוסן, משאיר את הפרי ברקע, מעט חומצי לקראת הסוף. סיום יבש בינוני באורכו. צריך לתת לו עוד שנתיים לראות אם הטאנין מאפשר לפרי להרים ראש. בנתיים אפשר להגיד לזכותו שלא מדובר על עוד פצצת פרי מרוכזת.

כרמל לימיטד אדישן 2005 – יותר בשל מקודמו עם פרי יער נדיב ונעים ופחות חבית, גוף מלא, פירותי, טאנין במידה טובה, מרוכז ועשיר, סיום ארוך, פירותי ומתובל. הגרסה המודרנית, שונה לגמרי מהבציר הקודם. יותר מאוזן ומוכן לשתיה. טעים ועשוי טוב. אהבתי.

כרמל לימיטד אדישן 2003 – אף חנפן, פירותי ובשל מאוד, שזיפים בוניל, גוף מלא, רך ועגול, פירותי ומתוק בלי מספיק יובש שיתמוך בו, קצר יחסית בסיום הפירותי. גרסה נשית וריבתית של שאר היינות, לא חושב שירוויח מיישון נוסף. קצת התאכזבתי.

מלבד כרמל, היה מעניין להתקל לראשונה ביקב מילס (Miles), שכמו השכן מכרם בן זמרה הבין שגם הוא יכול לעשות יין מהענבים שהוא מוכר ליקבים. המרלו קברנה 2006 היה קצת גס ומחוספס, גם קצת אלכוהולי (14.8%) – אבל בכל זאת היה בו איזה קסם. המרלו 2005, שיושן 26 חודשים (!) בחביות דווקא מאוזן יותר, עם נגיעה ירוקה עדינה וחיננית, תיבול טוב, ובלי השפעות יתר של חבית (75% מהחביות משומשות). בנוסף, בניגוד ליקבים קטנים אחרים – היקב לא משתולל עם המחירים, והיינות עולים 60 ו-80 ש"ח בהתאמה. שווה לשים עין על היקב.

14 תגובות

  1. המחיר של 2003 היה 160 ש"ח בהשקה. המחיר של ה 2004 היה 180 ש"ח בהשקה והמחיר של 2005 הוא 230 ש"ח בשקה.
    http://www.bakbuk.co.il/HTMLPAGE/internal.asp?cat=4&nam=2266


  2. תודה על ההערה – תיקנתי.
    גם אני זכרתי מחירים כמו שאתה מציין אבל זה מה שאמר המדריך מכרמל. יכול להיות שלא הבנתי אותו נכון או שהוא התבלבל.


  3. כן, יכול להיות קורה.
    אני זוכר שכל הזמן עלו המחירים ויש סיבה שה 2005 כל כך יקר עשו ממנו רק איזה 9500 פלוס בקבוקים לעומת 18 אלף בשנים הקודמות.
    בכל מקרה הוא עוקף במחיר המומלץ לצרכן את גראן וין, מרגלית ויער יתיר, היחידי שמעליו זה הקצרין.
    ביננו?
    כרגע הוא לא שווה את זה, נכון, טעים מאוזן, מרשים וכל מה שתרצה, אך מוגזם המחיר.


  4. במחירים האלה כבר אפשר לקנות צרפתי בסדר+ (כנראה שלא בורדו אבל).
    אפשר לקנות אוסטרליים יוצאים מגדר הרגיל.
    ספרדיים מהשורה הראשונה או השניה.
    איטלקיים טובים. וקצרה היריעה מלהוסיף.

    יש סיבה שחלק ניכר מהיינות האלה (כמו הכרם יחידני של רמה"ג) מיוצאים לארה"ב – שם יש שוק כשר מספיק עשיר שמוכן לשלם את הסכומים האלה.

    בטעימה עיוורת אני לא בטוח שהלימיטד, שהוא אכן טוב, לוקח יראון או קברנה של ירדן, בהינתן גיל אופטימלי של כל הנוכחים.


  5. במחירים האלה אפשר לקנות הרבה, אך היינות נותנים דיי הרבה למחיר שלהם. טעמתי זרים במחיר שלהם, למעט אוסטרלים מסויימים לאוהבי הסגנון דיי קשה למצוא דברים שפילו אותך. תשתה יין טוב, אך לא וואו במחירים האלה, בשביל לתשות וואו, צריך להגיע לכיון הארבעה מאות.
    לצערי.


  6. לדעתי ספרדיים בפחות ממאתיים שקל יודעים לתת הרבה יותר.
    אני זוכר במיוחד את את מרקס דה קסרס רזרבה 98, שבסה"כ תמורת 120 ש"ח נותן מורכבות וחן כמו שלא ראיתי עוד באזור.

    ב-200 שקל אתה יכול לדעתי להגיע לשורה ראשונה של היבוא הספרדי לארץ.
    איטליה וצרפת אני מכיר פחות אבל אני חושב שמאיטליה אתה יכול למצוא את השמות הרציניים כבר במחיר הזה.

    מצרפת זכור לי שטונף ממש נחמד ששתיתי בדרך היין שגם עולה משהו כזה.

    אלו רק דוגמאות על קצה המזלג. אני מזכיר שוב את היראון למשל שלא נופל מהלימיטד לדעתי, ועולה שליש מהבציר האחרון.


  7. היראון האחרון נפלא, אפילו טוב יותר מה 2003, לחובבי היראון. לדעתי גם הירדן 2005 טוב יותר מה 2003 ואחד הטובים שטעמתי (אם כי חנפן ופצצת פרי אך ממש טעים). באיטליה וצרפת בשביל להתחיל להגיע לברולו, ברברסקו ובורדו ושטאנופים בהתאמה זה לרוב שלוש מאות שקל פלוס. לא שלא ניתן למצוא בפחות, אך הם פחות פרגשים.

    לא יצא לי לטעום את המרקס דה קרקס רזרבה אך במחיר הזה באמת נשמע טוב.


  8. שמע, ברולו וברברסקו הם כנראה היינות הכי יקרים מאיטליה, ועדיין הם לא הרבה יותר יקרים מהלימיטד (הדוש למשל, מביא ברברסקו לא רע בכלל במחיר של הלימיטד האחרון).

    לגבי ספרד – אני חושב שהבלוג הזה מעיד היטב על אפליה לטובת יינות ישראלים, אבל לא זכור לי כרגע יין ישראלי שנהניתי ממנו כמו הקסרס:
    https://drinking.wordpress.com/2008/03/30/spanish_cork#caceres
    אם תשים לב, גם שאר היינות בטעימה ההיא לא פחות מרשימים מהלימיטד, ועולים פחות.

    אני חושב שהסיבה למחיר של הלימיטד היא לא עלות הייצור שלו. בינינו – לא יכול להיות שעולה יותר מכפול מסדרת כרם אם הענבים הם אותם ענבים (לימיטד מקבל את הענבים האיכותיים יותר של סדרת כרם). הסיבה למחיר, ולעליה שלו ב-50% בשנתיים היא פשוטה: יש מי שמוכן לשלם. הן בשוק הכשר וגם בשוק הלא כשר, אבל הראשון לדעתי הוא זה שסוחב ומקנה ליקב את הביטחון כשהוא קובע את תג המחיר.


  9. הסיבה האמתית למחיר זה המיתוג.
    היין לא עולה כל כך הרבה לייצר, אך חייבים למתג את כרמל בטופ של הטופ ויש מי שמוכן לקנות אז קונים. זה רווח נקי נטו.
    יער יתיר שממותג גבוה גם כן, מייצרים ממנו בסביבות 30 עד 40 אלף בקבוקים ועדיין יש לו מחיר גבוה בטירוף.
    קסטל שמייצר רק שלושה סוגים של יינות, מה שמפחית את עלויות הייצור שלו עדיין מוכר גבוה.

    עניין אחד יש לי להגיד, הספרדי ששתית היה מתיישן, אתה צריך לטעום גם ישראלים מתיישנים. מה שבטוח שלא תמצא במחיר הזה ישראלי מתיישן כמה טוב שהוא לא יהיה.


  10. למה אתה חושב שלא טעמתי ישראלים מתיישנים?


  11. לא חושב שלא טעמת.
    כולנו טעמנו, אך לא טעמנו כזה שעדיין חי עשור מהבציר.
    לפני שנה הגראן וין 98 של קסטל לא היה בשיאו.


  12. הרשה לי לחלוק עלייך בעניין הקסטל. לפני שנה וחצי חשבתי שבציר 1999 מתחיל להדרדר.
    https://drinking.wordpress.com/2007/04/27/grand_vin/

    אם גם תחפש אצל מבקרים תמצא שהדעה הרווחת גורסת כי 5-7 שנים היא תוחלת החיים של ה-GV בד"כ.


  13. זה בדיוק מה שאמרתי.
    כן, זאת תוחלת החיים שלהם. מעניין מה עם יתיר, אני זוכר שבאחת הטעימות אצל חיים גן, כל היתירים היו בחיים. זה לא היה מזמן.

    למעשה מה שידוע שהכי טוב מתיישנים יינות רמת הגולן.


  14. […] שופעים ומתקתקים. עדיין קצת נוקשה, אבל עשיר ומהנה. במפגש האנכי הקודם עם היינות התרשמתי משמעותית פחות מהבציר […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s