h1

ויסקי. קצת ויסקי.

אפריל 18, 2008

בואו נשתה קצת ויסקי לפני שזה נהיה חמץ, הציע האימייל. אז שתינו. דירת המכנס, שולחן שמרוב בקבוקים כמעט ואין בו מקום לכוסות הטעימה, מסביב אושיות הויסקי של הרשת העברית – Islay האחת והיחידה, גיא, עירא ואורח חדש ומגניב (תגיב לפוסט אם אתה רוצה להזדהות!). ממש עמדתי על כתפי ענקים…

התחלתי עם הקלים, גלן אורד 12 (Glen Ord) – באף בעיקר לימון ומעט תבלינים. גוף מלא וסמיך, הדרים, חריפות קלה, עישון חבית קל-בינוני, סיום ארוך וחמצמץ. נחמד, למעט לגוולין עוד לא טעמתי ויסקי עם כזה גוף מלא. שווה בדיקה.

את הבאלוויני 10 (Balvenie) אני מכיר ולא מאתמול, אבל טעמתי שוב כי אני רוצה לקנות בקבוק. בדיוק כמו שאני אוהב – פשוט יחסית, עם המאלטיות העדינה, הפירותיות שמזכירה לי בעיקר תפוחים, לא עדין בפה כמו גלנפידיך 12 אבל ידידותי למדי. ככה אני אוהב את הספייסייד שלי. מזכיר לי מאוד את הגלנמורנג'י 10.

משם לגלנמורנג'י טרדישינל (Glenmorangie Traditional) – הרבה ים ומליחות, אלכוהולי למדי, משהו קצת מעופש, בפה חד וחריף, מליחות ותבלינים, פיניש ארוך. לא אהבתי.

ביקבוק עצמאי של קליינליש 13 וינטג' 1992 (Clynelish) – בהיר יחסית בצבע, הדרים, פלפל לבן, אולי ג'ינג'ר, קצת חד ואלכוהולי בפה אבל מעט מים סידרו את העניין, לימוני, מתובל למדי, עישון נדיב מהחבית שהזכיר לי את המפגש עם קליינליש 14. ויסקי נחמד ומעניין.

נשימה ארוכה: פורט שארלוט – או בקיצור PC6. פצצת האלכוהול (61%) בת ה-6 הזו היא פשוט שדה משחת. מעל כל הטעמים והריחות יש אחד סופר-דומיננטי: בשר מעושן. בעיקר הזכיר לי חזה אווז. מתחתיו יש כמות נדיבה של כבול, טונה אלכוהול, וניל. בפה גוף מלא, חריף מאוד, מרוכז, מינרלי, בומבה של עשן, סיום ארוווךךךךך שלא עוזב את הפה. הוספנו כל פעם עוד כמה טיפות מים – וכל פעם קיבלנו ויסקי אחר (שאנשים אפילו לא זיהו בתור PC6), בהמשך הוא חשף גם עשבוניות קלה, אדמתיות שמזכירה לי קצת לגוולין. ערס רועש וחוצפן – ויסקי של חוויה, של למידה ושל התנסות. פחות משהו להנות מהכוס לאורך כל הערב.

לקינוח – ולא סתם אני משתמש במילה הזו – טמנבולין 35 (Tamnavulin). לא כל יום אני שותה ויסקי ממזקקה שבכלל לא שמעתי עליה. לא כל יום אני שותה ויסקי מבוגר בהרבה ממני. אבל רגע – זה בכלל ויסקי? אני חושב שיותר נכון לקרוא לו שרי שהתחפש לויסקי. צבע של שרי, ריח של שרי עם פירות יבשים ופלפל (קינמון או שזה הדמיון שלי?), בפה חריף, פירותי מאוד, קומפוט וברנדי – כל זה לצד יובש מעולה. פיניש ארוך ופירותי עם עוד תבלינים (ציפורן?). באף הזכיר לי מאוד את השרי של סנדמן, אבל בטעם הוא יותר חזק, מתובל ויבש. קינוח מגניב לכמה שעות של תענוג סקוטי. תודה!

11 תגובות

  1. אמרת PC6 אמרת הכל.
    אמנם אני שתיתי את ה-PC5 והייתי צריך לטעום כליה בשביל זה, אבל זה מסוג המאלטים שהטעם שלהם נשאר איתך גם אחרי שבועות וחודשים.
    יופי של טעימה ארגנתם לעצמכם


  2. האמת שבדיוק אמרתי לחבר'ה שאתה חסר…


  3. לטעום כליה? לטעום כליה?
    ככה זה כשכותבים תגובה בחמש בבוקר אחרי אחת המשמרות הקשות שאני זוכר.
    כמובן שהתכוונתי ללתרום כליה.

    אני יותר מקנא בכם על הטעימות יין המשותפות (מועדון הפקק או איך שאתם קוראים לזה).
    אני מחפש פה קבוצת BYO טובה אבל לא פשוט למצוא ויותר קשה להכנס.
    יום יבוא ואני אגיע לביקור, רק סבלנות.


  4. קדימה


  5. שכחתי לגמרי מהריח של ה"עשב ירוק אחרי הגשם" שהרחתי ב-PC6 אחרי מהילת המים. אני אוסיף אותו לרשמים שלי. זה בהחלט היה מעניין מאוד. אני אוהב מאוד ניסויים כגון אלה, במיוחד אחרי מה שג'ון מק'גרגור מ-Oban הראה לי בסקוטלנד.

    אני מקווה שזה לא בוטה מדי, ואם כן, אתה מוזמן למחוק את התגובה הזו, אבל לרשמים נוספים על הסינגלים האלה אפשר גם להגיע לדף טעימות הסינגלים שלי, שנמצא כאן:
    http://gelram.blogli.co.il/%D7%9B%D7%9C-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D/


  6. […] גלן אורד 12, ועוד הרבה כאלה שכבר כתבתי עליהם בעבר (אולי דרינקינג יוסיף לכם רשמים שאני לא מצאתי בעבר, על התרשמותו […]


  7. לא בוטה ולא נעליים. הייתי שם קישור בעצמי אבל קישרתי כבר לבלוג שלך וזה גם ככה הפוסט הראשון.


  8. אור, מועדון הפקק זה משהו אחר – הרבה יין וארוחות שחיתות. פה מדובר בסתם טעימות ויסקי הדוניסטיות כשנחה עלינו הרוח. יאללה, בוא כבר. (:


  9. לכבוד לי להזדהות ולו כדי לקשר את עצמי לחבורה המכובדת ומענגת. מקווה שתזמינו אותי שוב.

    תודה על הכיף והטבעיות. :)


  10. […] הרבה עשן באף, משולב באפר ואדמה, אחרי זה מגיעה לימוניוּת ותבלין. גוף מלא, הרבה עישון, פלפל שחור, חריפות-צ'ילי, ואפטרטייסט ארוך ומעושן. ויסקי נחמד שמצליח לדחוס הרבה עשן בלי להיות אגרסיבי מידי. אחזור אליו בעתיד. אם למקם אותו ביחס לויסקי אחרים ששתיתי, הוא הזכיר לי קצת את הלינקווד וגם את הקליינליש. […]


  11. […] חשבתי לשמור את החיך ליין אז ויתרתי על התענוג (שכבר טעמתי), אבל על BruichLaddich 20 years  Oloroso casks לא היה שום סיכוי שאוותר. […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s