הדרינק היומי שלי
אפריל 12, 2008פוסט לא אלכוהולי. אפילו קצת בריא. כמעט כל יום, בשעות לילה שמתקרבות לשינה מצטרפת אלי כוס (או כוס ענקית) של משקה מר ומהביל.
"בהיר בצבעו ומריר בטעמו", כך מספרת אריזת התה הירוק של ויסוצקי. לא מדובר על יצירת מופת של מורכבות וטעמים, אלא על משקה פשוט, עשבוני ומריר – שיכול להיות מריר מאוד אם משאירים את העלים יותר מדקות בודדות. מחמם בחורף, עוזר לי להרגשת הקלה אחרי ארוחה, יש בו פחות קפאין מתה שחור, ומחקרים שונים מהללים את סגולות נוגדי החמצון שבו. לא בדקתי בעצמי, אבל כנראה שלהזיק זה לא מזיק. עשרה שקלים תעלה הקופסה שתוכלו למצוא בתחתית המדף בסופר. בהשוואה לתה בתיונים מדובר על משקה יותר חזק, מר ופחות מעודן (והמחיר כחמישית). חובבי המריר – נסו ותאהבו.
אני כמובן שמח שאתה שותה תה ירוק ונהנה (התה בקופסה הזו הוא בתפזורת? אתה משתמש בפילטרים? או שהוא בשקיות). עכשיו תה ירוק, צריך ראשית כל לשאול אם זה יפני או סיני ("אני תמיד מתבלבל, זה אכפת לי אחרת לא הייתי שואל…":). אני מנחש שזה סיני, ויפני זה עולם אחר.
מרירות – זה הטעם הבסיסי של המשקה שנקרא תה, סך הכל.
כמובן שהשלב הבא יהיה להבחין בין ירוק יפני לירוק סיני ולשתות סנצ'ה יפני ולונג ג'ינג סיני ולהנות…
היי אייל,
על הקופסה כתוב "תה סיני מסורתי". אני משתמש במסננת פלסטיק שקיבלתי עם כד ליטר, והאמת שאני מחפש לזה תחליף. בתה עדיין לא עשיתי את הקפיצה המתבקשת לחובבי יין מתחילים – לא עברתי עדיין לקנות בחנויות מקצועיות. יש פה חנות בחיפה שאני צריך לבדוק בהזדמנות.
התה לא אמור להיות מריר, העלים לא צריכים להחלט יותר מ 2-3 דקות ובטמפ' מתאימה של 85-75 מעלות. אתה תעריך את הטעם… אפשר גם לחלוט אותם כמה פעמים.
(לוגמת מכוס התה הירוק שלי ממש ברגעים אלו)