h1

בחיוך אירי

מרץ 28, 2008

ההליכה בסמטאות נווה צדק בלילה תל-אביבי הובילה אותי לרחוב עם ניחוח אירופאי, בתי קפה קטנים שנשפכים למדרכה, אנשים צעירים ויפים. קפה פינתי אקראי שמלבד אספרסו כפול, מרוכז וסמיך – מגיש גם שמפניות איכות. המרירות של האספרסו לא מגרשת את הטעם המתקתק שבפה – שארית של ערב מעניין.

תזמון יום עבודה והגעה מחיפה, תכנון זמנים ומסלול נסיעה עוקף-פקקים כולל מפה – כל זה לא עזר נגד האנטרופיה התל-אביבית: פניה שמאלה שנחסמה באזור הבימה הביאה אותי עד הטיילת במהירות ממוצעת של 20 קמ"ש בפקקים, או במילים אחרות: באיחור יפה.

בחדר האח"מים של מסעדת קימל חיכו מולי חמש כוסות יין ממוספרות באנונימיות, ומעט יותר רחוק יונתן ישי וטל חוטינר משני הצדדים של המצגת. יש מי שיגיד "מה כבר יש לספר על מזקקה בצפון אירלנד?" – אבל יונתן הוא מעיין שוצף של ידע, כולל היכרות עם פרטים אישיים שאי אפשר למצוא בגוגל (מה שמסביר חלק מהשאלות המטורפות בחידונים של האגודה). לשמוע אותו מגולל בכריזמטיות סיפור על ויסקי זו חוויה לא פחות מהויסקי שטעמנו. וטעמנו. אומרים שאין תרבות אלכוהול בארץ, אבל מעל שלושים איש (להכפיל בשלושה מפגשים שנערכו) שמוכנים לשלם ממיטב כספם ללמוד על ויסקי – חושבים אחרת כנראה.

האוכל כלל מנות קטנות, חלקן מעניינות – אבל בעיקר הצטיין בכך שלא הפריע לטעימה עצמה: לא בטעמים ובמיוחד לא בתזמון – המנות ה'עיקריות' הגיעו רק לקראת הסוף במתכוון. בכל זאת, הערה קטנה למסעדה: השקעה במרכיבים איכותיים זה מצויין, אבל כדאי למשוך את זה עד הסוף – גם לקפה ולתה.

כפתיחה עשינו טעימה עיוורת של בלאק בוש מול ג'וני בלאק – לא אתגר מיוחד. מכיוון שאין לי הרבה ניסיון עם ויסקי אירי – אנסה למצוא תאום סקוטי למה ששתיתי כדי להעביר את התחושה.

Black Bush

שרי מתקתק מורגש היטב בריח ובטעם, המאלטיות שאני אוהב ומחפש בויסקי צועדת איתה. קליל, מתקתק, נגמר בפירותיות קצת מתובלת ונגיעה אלכוהולית. כ-70% מאלט שמיושן 8 שנים, הגריין מיושן 6 שנים – שניהם מקבלים פיניש בחביות שרי. ויסקי כיפי וחלק, סופר-נגיש ולא פחות חשוב – התמורה הכי טובה שראיתי למחיר. 165 ש"ח במועדון הויסקי (לא מאוד רחוק ממחירי דיוטי פרי). תאום סקוטי: גלנליווט 12 בתוספת שרי ומתקתקות.

Bushmills Malt 10 years old

לימון, וניל, גוף בינוני, תיבול עדין, משהו דבשי. נחמד אבל לא נפלתי מהכסא. אולי מזכיר במשהו את הקרגנמור 12 אבל אהבתי פחות.

Bushmills Malt 16 years old

ריח עשבוני, משהו גופריתי ברקע, שרי במידה, גוף בינוני מלא, מעקצץ, פירותי. הזכיר במשהו את הבונהבאן 12 בעשב/גופרית (אם כי ללא הכבול). לא התחברתי. 370 ש"ח במועדון.

Bushmills 400th Anniversary Edition

המון שרי, פירות יבשים, רמז לעשב, גוף מלא, סמיך, עגול, פלפל שחור, עשן עדין, פיניש ארוך ומתובל. הויסקי לא מעושן, כך שהעשן מגיע מקליית החבית (בדומה לגלנפידיך 15). ויסקי מלא, עשיר ומעניין – ויסקי לחורף. יוצר בכמות מוגבלת ע"י המאסטר בלנדרית (!), עד כמה שאני יודע צריך להגיע לארץ בקרוב מאוד. מי שמעוניין לקנות – לפנות למועדון ולהשאיר פרטים. תאום סקוטי? לא מכיר אחד כזה, מזכיר במשהו את הבאלוויני 12, והשרי הדומיננטי והפירות היבשים הזכירו לי קצת את המקאלאן 11 חוזק חבית

בושמילס, בלאק בוש, בושמילס מאלט 10 ו-16

לסיכום: בקבוק בלאק בוש נראה לי כמו קניה טובה וקיצית שאעשה בקרוב. על ערבי הויסקי של האגודה אומר שהם לא זולים בכלל – אבל גיליתי שמקבלים תמורה למה שמשלמים, ושסכום הערב גדול מסכום חלקי הויסקי שמרכיבים אותו.

2 תגובות

  1. איפה זה מועדון הויסקי? יש להם חנות?


  2. שלום גל,

    האתר של עמותת הויסקי הישראלית נמצא בקישור: http://www.iws.co.il/
    (האתר החדש בדרך)

    אני לא בטוח לגבי חנות, אבל אני חושב שתוכל למצוא שם אימייל באמצעותו תוכל לשאול.



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s