h1

שיר אהבה לג'וני

מרץ 23, 2008

לפני כחודשיים התפרסם טור שלי במגזין הויסקי. הבנתי שלפחות כמה מהקוראים כאן לא ראו אותו, אז אני מעלה אותו גם לכאן. פורסם במקור כאן. זה המקום להודות לגיסר וליונתן על הבמה, ולאביטל על העצות המעולות. אני מעלה את הטקסט טרום-עריכה, מעין גרסת-הבמאי אם תרצו.

חבר לא מחליפים

"כתוב טור על הוויסקי הראשון שהתאהבת בו" ביקש המייל מ-גיסר. בעיה. אין לי סיפור בסגנון ערוץ הולמארק על כוס לגאבולין ששתיתי בצעירותי, עם צילום דרמטי מזווית נמוכה, קולות גבוהים של מקהלה ברקע ותאורה שמתגברת בעודי עוצם עיניים בעיצומה של הארה רוחנית. גם לא סיפורי ילדות על וויסקי מסביב לשולחן המשפחה – אפילו לא שיבאס באירועים. אז עשיתי מה שאני יודע לעשות – לחפש מקורות.

חמוש בזוג כוסות נמוכות נכנסתי לחדר. אחרי מחשבה קצרה בחרתי את הבקבוק הכי פשוט בבר הקטן, מזגתי מעט והחלפתי את גלגל"ץ בדיסק של המלך – BB King שכבר היה במערכת. ריח הדבש-ווניל המוכר שעלה מכוס הג'ק הסתחרר בצלילים הצרודים-נפלאים, וכבר ידעתי מאיפה להתחיל.

אי אפשר להיות מכור לגינס בלי פינה חמה בלב לאירלנד, ואכן שם התחלתי. נכתב לא מעט על השילוב של ויסקי אירי פשוט ומתקתק עם המרירות העדינה של הגינס, על הנשיקה בין הצריבה האלכוהולית לליטוף השחור והטוב. מצ'ייסרים מזדמנים בחוץ ההתקדמות הייתה לבית, לבקבוק הראשון – ג'יימסון, איך לא.

אז מאיפה מתחילים? בארון – לא בבר. מתחת לשני מדפים עם 21 קלסרים שמנים ומלאים, מסכמים ארבע שנים מאתגרות – שוויסקי שזור בהן – נמצאים הבקבוקים הריקים. לא היה לי לב לזרוק, ורק עכשיו אני מבין שזו הנוסטלגיה ולא הגנום הפולני. במדף התחתון חיכה לי בפרצוף מנומנם ג'יימס, שכתמים ממנו עדיין מעטרים לי מחברת מאוד ספציפית של השנה הראשונה. לצידו השכן בושמילס, שלא אשכח איך שתי הלגימות האחרונות ממנו הפכו לילה מבוזבז להספק שיא של לימודים. בין כמה בקבוקים פחות מעניינים כמו שיבאס, ג'וני אדום ו-100 פייפרס מצאתי אותו. ג'וני השחור, שהיחסים איתו אכן על בסיס שמות פרטיים – מעולם לא עזב ומאז הבקבוק הראשון תמיד היה אחד איתי. מאז עברו אצלי בכוס שאריות כבול בריח ים משכר, פירות היילנד מתובלים בשרי, מיקרו-שאריות פחם מהאי סקאיי ודברים טובים אחרים – אבל כזה חבר לא מחליפים בקלות. הפרצוף המופתע הראשון של "היי, יש עשן בכוס שלי!" ומוחלף מיידית בחיוך רחב ומרוצה – מכניס את הוויסקי להיכל התהילה האישי שלי. לא רק בלשון עבר – אלא גם בזמן הווה. מעט השורות שכתבתי עשו אותי צמא, ואני כבר יודע בדיוק מה הולך למלא לי את הכוס השנייה.

לחיים!

One comment

  1. […] ג'וני שחור – 55.9, 2 ב-99 ; ג'וני בלו – 261.9, 2 ב-499 […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s