h1

נביולו. פיימונטה.

מרץ 21, 2008

בערב מיוחד אירח הספשל רזרב החיפאי את עודד כהן, הדוּש – אחד מיבואני הבוטיק הממוקדים והמסקרנים, המתמחה ב'רגל ההר' – איזור פיימונטה שבצפון איטליה. הטעימה התרכזה כולה ביינות מזן הנביולו, מסגנונות שונים, המגיעים מאזור זה.

טרואר. קל לחשוב שזו מילה סתמית, שרק מבינים ורוצים-להיות-מבינים יודעים על מה מדובר. טעימה כמו זו תשכנע גם את הספקנים ביותר. אותו ענב, תהליכי ייצור דומים (חלק יותר, חלק פחות), אותו אזור גיאוגרפי כללי – וכל יין הוא סיפור אחר. עוד לפני שהאף מתקרב בכלל לכוס קל להבחין שמה שיש בה בכלל לא דומה לקודמו.

לפני שאני עובר לתאר את היינות – מה למדתי על נביולו? מלבד היכולת שלו לבטא את הטרואר, הוא מאופיין בטאניות שנעה בין חדה לקשה מאוד, הוא מיועד לטווח ארוך, ובעיקר – הוא בעל רב-גוניות שעדיין לא נתקלתי בה ביינות שמייצרים אצלנו. היינות: מתוארים לפי סדר הטעימה, המחירים הם המחירים שבספשל רזרב. הבקבוקים נפתחו ארבע שעות לפני הטעימה, וכמו שאפשר להבין – כדאי מאוד לחדרר אותם בדיקנטר, וברצינות.

Nebbiolo d'Alba 2005, Francesco Rinaldi

בהיר ומעט שקוף, באף תות, פרי אדום מעט בשל, יובש מאוד גבוה, חמיצות גבוהה, קצת חסר לי פרי בפה, סיום ארוך ויבש. היובש הזכיר לי את הקצרין אדום שטעמתי בצעירותו (אם כי כאן אין את השפעת החבית של הקצרין). מחוספס וחומצי מידי לטעמי. 99 ש"ח.

Ghemme 1999, Guiseppe Bianchi

אדמדם קצת חום, מעט שקוף, מריחים פרי טוב – לא בשל מידי, רמז של קליה ואדמה. גוף בינוני-מלא, נפח טוב, חמיצות, טאנין ער, סיום חמצמץ שנגמר קצת מהר מידי. מעניין וטוב. 140 ש"ח.

Roero Valmaggiore 2003, Cascina Chicco

סגלגל בהיר, פרי יער עדין, וניל ומעט אלכוהול. אלגנטי משהו. גוף בינוני מלא, תיבול, טאנין מעט חד, תבלין וחבית עם סיום ארוך. איזון טוב. מכל היינות הכי הזכיר לי יינות מקומיים. כנראה גם היין הכי נגיש בטעימה. 160 ש"ח.

Barbaresco 2004, Francesco Rinaldi

פטל נעים בולט מעל שאר פרי היער, גוף בינוני, חמיצות ויובש רגועים יחסית ובמידה טובה, כאן גם יש מספיק פרי שמאזן, סיום בינוני-ארוך, מתובל ועם נגיעה מרירה. דירגתי אותו שני בטעימה. יין מעניין שכיף לשתות. 210 ש"ח.

Babaresco Gallina 2003, Piero Busso

צבע רובי עמוק, פרי בולט עם וניל וקליה, גוף מלא ומרקם נעים, פרי מרוכז עם הרבה תבלינים ויובש ער. נגיעה מרירה. 280 ש"ח.

Barolo Cannubbio 2003, Francesco Rinaldi

פרי יער, קפה וקליה, עשבוניות נעימה. גוף מלא, הרבה טאנין ומיצוי פרי טוב, תבלינים, סיום עדין יחסית ופירותי. משלב נפח טוב, עצמה וריכוז. יופי של יין! לחכות איתו כמה שנים. דירגתי ראשון בטעימה. 320 ש"ח.

Barolo Riserva Speciale 1990, Dosio Vigneti

השוליים החומים מספרים על הגיל המרשים של היין, והאף ממשיך עם מעט צימוקים, שזיף מיובש, אדמה וקליה. גוף בינוני, מתובל, עדין, טאנין רך. יין אלגנטי שהתבגר בכבוד. עודד ואנדרי טענו שיש לו עוד חמש שנים אם לא יותר – אני הייתי שותה עכשיו. 650 ש"ח. אם למישהו זה נראה יקר, שינסה למצוא יין בן 18, ועוד מייצרן בוטיק קטנטן במחיר תלת ספרתי.

11 תגובות

  1. אני מבולבל.. כתבת בהחלה שכל היינות זה נביולו אבל רובם זה ברולו וברברסקו.. נביולו זה לא סוג של ענב ?


  2. נביולו זה סוג של ענב. ברולו וברברסקו הם שני כפרים שמהם באים היינות הכי טובים שמיוצרים מנביולו.
    ברולו, מלך היינות ויין המלכים!


  3. סבבה..חשבתי משום מה שברולו וברברסקו זה סוגי ענבים.. יש גם סוג ענב כזה ברברסקו ?
    איזה עוד זנים אופיניים לפיימונטה ?


  4. דני – אני חושב שהתבלבלת עם ברברה.

    מה עוד אופייני לפיימונטה? אני מכיר ברברה ומוסקטו. גם יצא לי לשתות שרדונה משם וזן ענבים שנקרא ארבלוצ'ה (אפשר למצוא פוסט ישן על זה אם אתה רוצה).


  5. אוקיי…
    עוד שאלה מאיפה זה למרוסקו ומלוויזיה ?


  6. זנים אופיניים לפיאמונטה:
    גאבי – יין לבן יבש מענב הקורטזה. יבש, סיטרוסי, יין לאוכל מקומי. אהוב עלי במיוחד. יש בארץ יין מאוד מיוחד שנקרא פלניאולו והוא בלנד של שרדונה וקורטזה. עולה 120 ש"ח לבקבוק והוא פשוט מעולה.
    דולצ'טו – בעיקר סביב העיר אלבה, למרות שהטובים ביותר מגיעים מ-דוגליאני.

    למברוסקו זה זן ענבים שמגיע מ-Emiliga Romagna.
    מלווזיה זה ענב לבן האופייני לאורבייטו ולפרסקטי. האחרון שייך למחוז לציו. יש גם מלווזיה נגרו הגדל בעיקר בפוגליה.


  7. וואו.. נשמע כמו טעימה שהייתי שמח לחוות. בגדול- איטליה, למרות המסורת, היא לא מדינה שהספקתי לחקור מספיק לעומק עד היום.
    כמובן שברולו וברונלו מובילים את רשימת היינות שקשה ליפול איתם (וברברה מעט חמצמץ מדי לטעמי, אבל זה אופיו של הזן), אבל עד הקריאה הנוכחית נראה שדילגתי על לא מעט זנים.
    בקיצור – כשיש לך משהו כזה פתוח לפניך – בצע קריאה. אני מוכן להגיע גם לחיפה בשביל דברים כאלה..


  8. גיא – זוכר שהצעתי לעשות ערב עם הדוש בפקק? התכוונתי למשהו כזה…


  9. […] הקצרין בהשקתו לא היה כ"כ טאני, וגם לא דברים ששתיתי בטעימת הנביולו. טאנין עצבני שכמעט כואב על הלשון, משאין שיניים […]


  10. […] בצרפת כמו הג'יאקונדות, מגדלים קטנים כמו שלוקחים הדוש או אלדד לוי או יקבי עלית קטנים כמו מרש. במקרה הזה, אנדרי […]


  11. […] Chicco, Roero Valmaggiore DOC 2003 – עוד יין שכבר טעמתי סביב אותו שולחן. צבע סגול יפה, פרי יער די בשל, פלפל שחור, […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s