h1

כמו באמריקה…

פברואר 29, 2008

אחרי פרסום הכתבה האחרונה שסיקרה טעימה של יינות וושינגטון באיש הענבים, יש לי כמה דברים להוסיף. בטעימה שמענו מצגת שיווקית של אל פורטני, אמריקני נמרץ ואיש שיווק מעולה, שנושא את מגבעת סגן נשיא בתאגיד שמחזיק אצלו תשעה יקבים באזור וושינגטון.

הפרזנטציה חזרה כמה פעמים לנקודה כואבת – לפחות עבור הייננים שלנו. הבשלה פנולית. פרקר אמר לנו מה שידעו מזמן – האקלים שלנו מאתגר: אם מחכים להבשלה פנולית ובוצרים מאוחר, מזג האוויר החם מביא את הסוכר לרמות גבוהות. מה שיתקבל אחרי תסיסה עם כמויות סוכר כאלו גבוהות יצור רמות אלכוהול לא מתקבלות על הדעת, ואפשר לראות דוגמאות אוסטרליות עם 15% אלכוהול ויותר.

משהו שלמדתי על יין אמריקני עוד לפני הטעימה: אפשר לאהוב יותר או פחות, אבל התמחור נראה סביר ואפילו סביר מאוד. הקולומביה ואלי ריזנלינג 2006 נותן למשל תמורה יפה למחיר של 55 ש"ח, ומתאים במיוחד למי שמחפש לארח אנשים שלא שותים יין. הלבנים, כנראה בהתאמה להעדפה האמריקנית, מתוקים יחסית (להוציא הארויקה). כשאני אומר מתוקים אני מתכוון יותר מתוקים מחלק מהחצי יבשים שלנו. זה מעלה את השאלה של התאמה לאוכל. לא כ"כ מסתדר לי מתוק עם ארוחה רצינית, אבל לאיזה סלט גבינות עיזים, בלינצ'ס, ארוחות קלות או סתם לשבת בחצר בקיץ – יעשה עבודה יפה.

פורטני גם מספר על החומציות הטבעית של הענבים (עוד נקודה כואבת לחלק מהייננים שלנו) שנובעת מלילות קרים יחסית. לכן לטענתו – הם מרגישים בטוחים מספיק להגיע לרמות סוכר שיורי ביינות לבנים שמגיע גם ל-15 גר' לליטר. אני מסכים איתו שהתוצאה מאוזנת, החמיצות מורגשת ושוברת את הכובד והסמיכות של המתיקות. המבעבע שלהם הוא דוגמה נוספת לנושא. עם זאת, אני מוצא למשל את הסוביניון בלאנים שלנו קלילים יותר ורעננים יותר. אין תשובה נכונה, ומבחינתי לגוון בין הסגנונות זה סבבה.

יכול להיות שהאף שלי לא היה במיטבו באותו ערב, אבל רצף האדומים לא דיבר אלי. בכולם הרגשתי אדמתיות-טחובה ומעט בוסריות ומרירות. אולי היו צעירים מידי, אולי הלם המסע עדיין לא שכך, אולי זה אני. בכל מקרה הם יקבלו ממני עוד הזדמנות.

זה המקום להזכיר יין פשוט שלא נכח בטעימה, השיראז מסדרת טו-וויינס, הבלוק-באסטר של קולומביה קרסט בארץ. פירותי, נעים ורחוק מאוד ממיצי פירות שמוכרים בטווח המחיר שלו, כ-40 ש"ח לבקבוק. את כל האמור ועוד מייבאים הכרם, שגם עמדו מאחורי הטעימה.

One comment

  1. […] האף לפה, סכיזופרניה קלה (הכרם, 130 ש"ח). דווקא בציר 2005 שטעמתי לפני שנתיים הראה יותר חיבור בין האף לפה, ולא כלל את המתיקות והפרי […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s