h1

פקק אוסטרלי

פברואר 1, 2008

עירא מזמין, גיא מארח ושי מארגן. לא נראה לי שיכול לצאת משהו לא מוצלח משילוב כזה, שמועדון הפקק בעל המסורת מתכנס בדירה חמה שישי אחה"צ. לסיכום ולפי סדר החשיבות – אחלה אנשים, חריפים ומצחיקים, אוכל סבבה וכיף. שילוב מעולה של השלושה, ו… אה, גם היו יינות לא רעים.

כמה מילים על היין – לתבשיל הקדירה, לצלעות הטלה, לראשונות ולקינוחים – אני יכול רק לעשות עוול במילים.

Seifried – Old Coach Road Sauvignon Blanc 2006

בהיר מאוד, אף משגע עם הדר, פרי טרופי, עשב עדין, ענבים ירוקים ועוד. חמיצות גבוהה, רענן ונקי, עשוי היטב. אופי של הזן? יש, אופי של האזור? יש, טעים? לא היה פה בקבוק לפני דקה?

יין טוב מאוד, שמבחינת סגנון הייתי ממקם על אמצע הסקאלה בין הבליידן החמצמץ והחד לקלאודי ביי הפירותי מאוד.

מיבאים מנלסון, ניו זילנד: מרש, 89 ש"ח.

Lindemans Cawarra Chardonnay Bin 65 2006

צבע זהוב עמוק ויפה, באף קליה, חמאה וקפה, אולי רמז להדרים ברקע, גם על החיך הרבה יותר עץ מאשר פרי, עם גוף מלא, שמנוני ומתובל. איך אומרים קצרין לבן באוסטרלית?

לא נרשמה התלהבות מסביב לשולחן, וגם לא אצלי. כבר שתיתי שרדונה שהעץ והפרי בו היו מאוזנים – כאן לטעמי הם לא. לחובבי הסגנון בלבד.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 69 ש"ח.

d`Arenberg The Stump Jump GSM 2005

החבילה האוסטרלית הבסיסית של פירות יער עם תיבול, בפה קצת חמצמץ וקל גוף יחסית, אם כי נעים למדי. זכרתי את הבציר הקודם בתור מלא ועשיר יותר, אבל עדיין נשמרת תמורה לא רעה למחיר.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 55 ש"ח (לפני מבצעים).

Kaesler Stonehorse GSM 2005

צבע אדום בוהק מעט שקוף, פרי יער בשל, ריבה ואולי סוכריות פירות. גוף בינוני, הרבה פרי נעים ומתקתק אבל חסר משהו נוסף. בסה"כ יין מאוד נגיש וידידותי, אבל לא מעניין במיוחד לטעמי. פארקר מאוד אהב (92) – אני פחות. בשביל המחיר שלו אני מצפה ליותר.

מייבאים מאוסטרליה: מרש, 119 ש"ח.

Thorn-Clarke Shiraz Shotfire Ridge 2005

שחור-סגול אטום ומדהים, פרי יער, פלפל שחור, קרמל, אולי שוקולד. גוף מלא, נפח טוב, מרוכז, טאנין מקיר לקיר אבל רך ונעים – לא חד, מאוזן בפרי עשיר ומלא עם תבלין במידה טובה, סיום ארוך וטוב. אין מה להגיד – יופי של יין שמאפשר להנות ממנו בלי להתפלסף, אבל גם מציע יותר למי שמתעמק. יותר נהניתי מהבקבוק מאשר מהבציר הקודם הקודם. דירגתי שני בין האדומים של הערב.

מייבאים מבארוסה, אוסטרליה: מרש, 139 ש"ח.

d`Arenberg The Laughing Magpie Shiraz/Viognier 2005

שחור משחור עם שוליים סגולים, פרי יער מחוספס ומשכר, קליה ברקע. גוף מלא, דחוס ועשיר, עם יובש חזק ומיצוי פרי מצויין משולבים היטב, חריפות קלה וסיום ארוך וטעים. השורה האחרונה בדף מכילה מילה אחת: בובה! מצטיין הערב, עשיר, עצמתי ומלא. מעט כבד יותר מהשוטפייר, אבל שומר על האיזון ומנצח בפוטופיניש. באחוזים הבודדים של הויוניה לא ממש הרגשתי.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 149 ש"ח.

Penfolds Cabernet Sauvignon Bin 407 2004

כהה מאוד, אף סופר-בשל, כמעט סירופי, גוף מלא, טאנין עצמתי והרבה פרי. היין לא רע בפני עצמו, אבל המרכיבים בחבילה פחות מאוזנים לעומת שני היינות הקודמים.

מייבאים מאוסטרליה: האחים שקד, 149 ש"ח.

Dr Loosen Riesling 2006

זהוב חיוור, ריחני ופרחוני, פרי טרופי ורמז מינרלים, בפה מתיקות פירותית גבוהה, גוף בינוני-מלא, ומספיק חמיצות בשביל לאזן. קליל, פירותי וכיפי, מרגיש יותר מתוק מאשר חצי יבש.

מיבאים מגרמניה: האחים שקד.

איך נעלמות חמש שעות כמו חמש דקות? לא ברור, אבל מחכה לפעם הבאה. תודה על ההזמנה ועל החברה – היה תענוג. הדיווח של גיא.

23 תגובות

  1. […] ויין טוב, התייצבו האנשים, והגיעו לטעימה. אפילו ידידינו דרינקינג הופיע (והספיק לכתוב את הפוסט הרבה לפניי, אין לי מושג […]


  2. אתה מוכן להסביר לי בבקשה איך לעזאזל הספקת כבר לכתוב את הפוסט הזה, ועוד להספיק לפרסם אותו בגבולות יום שישי??? לונקג'ת, אח שלו..


  3. לך היה משהו יותר מעניין לעשות אחרי ;)


  4. עדיין. זה אחד הדיווחים בזמן אמיתי הכי טובים שיצא לי לקרוא…


  5. תודה תודה


  6. השוטפייר שטעמת פעם קודמת היה בציר 04 וכעת אתה כותב על בציר 05 שהוא נפתח יותר מהטעימה הקודמת :)
    בכל מקרה פרקר נותן לשני הבצירים 04 ו 05 אותו ציון של 92 וזה נחשב בעל ערך לתמורה גבוה ביותר. רק אצלנו לצערי היין יקר בטירוף, בארה"ב זה יין של פחות משישים שקלים (פלוס מינוס 15 דולרים) ואצלנו כפול.


  7. היי איך מצטרפים למועדון?


  8. נשמע שנהניתם, טוב לשמוע שהבלוגיה האלכוהולית הישראלית נפגשת גם מחוץ לגבולות הבלוגים והפורומים.
    מתי מפגש מועדון בניו יורק? היינות עלי.


  9. לפי הסדר:
    קינקס – לגבי השוטפייר – תודה על התיקון.
    פארקר לא כ"כ מעניין אותי, בלי להעליב אף אחד. אני לא בא להוריד מכבודו, ואני לא טוען לרגע שאני יודע משהו שהוא לא יודע, אבל יש לו טעם מאוד ספציפי. זה בלט מאוד בציון הגבוה של הקסלר GSM מהטעימה הנ"ל. בנוסף, אם ראית או לא – באתר יינות ישראל תרגמו את כל הכתבה של פרקר/סקווירס על טעימת היין הישראלי. בין השורות אפשר לקרוא על חוסר מקצועיות רב, ואפשר להבחין אחד אחד בכל חסרונות הטעימה הלא עיוורת. אני מברך על ההישגים אבל הטעימה עצמה הייתה לא אובייקטיבית ולא מקצועיות במיוחד, לעניות דעתי.

    גל – לא יודע, אני הייתי על תקן אורח.

    אור – מתי אתה בארץ? (או שפספסנו כבר?)


  10. היי,
    אני לא הייתי קורא ל 92 ציון גבוה אצל פארקר. בשביל לחפש את היינות שפארקר באמת אוהב צריך לחפש את אלה שמקבלים אצלו ציון של 95 ומעלה. רק שהלוואי עלינו שהיו לנו מחירים כאלה כמו בארה"ב. עד עשרים דולר ניתן למצוא בקלות יינות שמקבלים תשעים פלוס ובמחיר של ארבעים דולר ניתן למצוא יינות שמקבלים 95 פלוס.
    רק אצלנו יקר בטירוף.


  11. אני אומר שוב, אני מכבד את פרקר ואין לי ספק שהוא מקצוען. עם זאת, אני שומר לעצמי את הזכות לא להתייחס לציוניו יותר מידי. נכון שאם אני עומד מול מדף מלא בקבוקים שאני לא מכיר הציונים שלו יכולים להיות רפרנס שימושי, אבל כשהבקבוק כבר ברשותי – לא ממש מעניין אותי הציון שהוא קיבל, וכמו שכבר אמרתי, במעט הדוגמאות שאני מכיר אני חולק עליו – גם בסקאלה הפרטית שלו, כשמוא מדרג את השוטפייר עם הקסלר באותה רמה, למשל.


  12. טוב, אני מבין את המחלוקת שלך על השוטפייר והקסלר באותה רמה. אל תשכח שמדובר גם בטעם אישי וגם במדדים מקצועיים שצריך לקיים ברגע שנותנים ציון טעימה ליין: חמיצות, ריח, גוף, סיומת, מיצוי פרי, ביטוי הזן בבלנד או ביין וכו'. אני עוד לא במצב לחלוק על פרקר, נכון שלא תמיד אני מסכים עמו לגבי ציונים, אך הבנאדם טעם עשרות אלפי ואולי מאות אלפים של יינות לאורך הקריירה. יש לו הרבה יותר טעם נרכש ביינות ממני והבנה, אז קשה לי לבוא ולהגיד שהוא טועה.
    ביום שאוכל לצאת מהמסגרת של הקברנה-מרלו וכנראה כם הסירה/שיראז ששולטת בארץ ולהבין ביותר זנים אוכל לבטא יותר את הטעם האישי שלי לעומת טעמו של פרקר בזנים שאינם נפוצים בארץ.


  13. מעולם לא טענתי שהוא טועה, ולא אמרתי שאני חולק עליו. להיפך, כל תגובה בנושא פתחתי בהצהרה שהוא בטוח יותר מיומן ממני.

    עם זאת, זכותי לא להתייחס לציונים שלו, מסיבותי שלי. זאת בנוסף (אבל לא בלעדית) לעובדה של הטעם האישי שלו, כמו שגם התבטא ביינות המצטיינים בטעימה הישראלית – גם שם הייתי מדרג שונה (באופן יחסי על אותה סקאלת ציונים). אני לא אומר שאני צודק, אני אפילו לא אומר שאין תשובה נכונה – מבחינתי לא אכפת לי לקבוע שהוא צודק – אבל עדיין, אני לא קונה את הציונים שלו.


  14. 5 שעות אכן עברו מהר. חוש הריח והכתיבה שלי כל-כך לא מספקים שאני לא מאמינה שאתה ואני שתינו את אותו היין שאוכל להגדיר או כטעים, ממש טעים או לא טעים ואתה עוד זוכר את הטעם של הבציר הקודם. בסולם מרבי היה ערב מהמם, את שם היין שהכי אהבתי אתה בטח זוכר (כי אני כמובן כבר לא) ותדה על הסברי הקוואנטים והיין המרובים. היה לי ממש כיף. תודה.
    מבטיחה לעבור אצלך באתר לפני קניית היין הבאה שלי :)


  15. הייתי אמור להיות בארץ ברגעים אלו ממש, אבל דברים השתנו.
    אני פה ואני לא חוזר בקרוב.


  16. וואו. אני רואה שמירב החליטה לקחת את העניין ברצינות רבה! סחתיין, יקירתי.
    בכל מקרה, לגבי הטענות על פארקר: כמו שדרינק'לה כתב, גם אני לא מחסידי טעימות היין. עצם העובדה שפארקר נתן ציון מסוים, או להבדיל אלף אלפי הבדולות דניאל רוגוב נתן ציון, לא אומר שאני אוהב את היין. בסופו לש דבר, יחד עם כל הפרמטרים שאנחנו בודקים כשאנחנו טועמים יין, השאלה הבסיסית היא הנכונה: טעים או לא טעים?
    למשל, את רוב היינות עם הציונים הגבוהים של רוגוב, אני פשוט לא אוהב. ודרך אגב – ראיתי גם מקרים דומים בעולם הויסקי. כשג'קסון או מאריי נותנים ציון 70 פלוס לויסקי מעולה, ואחרי זה נותנים ציון 95 לויסקי שהוא טוב, אבל לא הייתי נותן לו יותר מ-80-85 גג.
    אז כמו בכל טעימה וקריאה של ביקורות, צריך לקחת הכל בפרופורציות.


  17. פוסט על פרקר נמצא במחסנית. עכשיו רק צריך זמן.


  18. כמובן שיש עניין של טעם אישי.
    על רוגוב אני בכלל לא רוצה לדבר, הציונים שלו והספר שלו. בוא נגיד שנתקלתי בספר של רוגוב ביינות שאינם קיימים בכלל ביקב מסוים. במקרה כשפגשתי את יין היקב בחנות בדרך היין. מילא בטעימה בעיתון אל לפני כשמוציאים ספר יש לוודא עם היקב שהכל נכון. אני גם לא מת על הטעם של רוגוב, הוא מפספס ניואנסים ביינות של מרירות וחוסר מוכנות לשתייה, לדעתי.
    אני מודה שאני גם לא חסיד של טעימות, לאחר עשרה יינות בערך אתה מאבד חלק מחוש הטעם, אין מה לעשות, צריך לצחצח שיניים, לאכול קצת לחם ולהמשיך.


  19. […] של החנות, גם המבחר השתדרג, למשל ביינות שמביאים לארץ מרש ולא נפוץ למצוא בחנויות, מגוון יפה של אמפורה […]


  20. יינות האיכות של ד'ארנברג ופנפולד נמכרים בסטופמרקט יגור במחירים הנעים בין 89.99 ל 129.99 ש"ח בלבד.
    סטמפ ג'מפ – 2 ב 100 ש"ח.
    לינדמס – סדרת בין 59.99 ש"ח.
    לינדמנס קווארה 39.99 ש"ח
    דר' לוסן ריזלינג, פינו גרי וגוויצטרמינר ב 49.99 ש"ח.
    מחירי היינות אצלינו זולים בין 10-20% מחנות היבואן.


  21. […] רענן ומעניין, שמצליח גם להתפתח בכוס. מצאתי קווי דמיון לאולד-קואץ' הניו-זילנדי שהרשים אותי. שווה 65 ש"ח? בלי שום ספק. מזמן לא נהניתי […]


  22. […] יקב ד'ארנברג מראה (שוב) שהיותו יקב גדול ומסחרי לא פוגע ביכולתו לעשות יינות […]


  23. […] – או שצריך עוד זמן? את בציר 2005 שתיתי בגיל דומה והוא זכור לי הרבה יותר […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s